זמנים של לחץ ורפיון

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:00

לגבי השאלה
האם יש עוד עבודות שהמעסיק מנדנד כ''כ כמו בעריכה ?
יש משהו שונה בעבודה הזו.
המחבר [אם זו עבודה פרטית] לא רואה את העבודה שנעשית. הוא יושב ומצפה מרחוק
שהספר שלו ייערך. זו עבודה לא מספיק מוגדרת כמו צביעת דירה למשל, שניתן לראות
את ההתקדמות.
עצה אחת להפחתת הלחץ היא לשתף את הלקוח בהתקדמות. לשלוח לו חלקים למשל.
אלא שלא תמיד זה עובד. לפעמים זה לא מענין אותו. הוא רוצה עבודה מוגמרת.

--

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:00

וכלשון הפסוק "רעך ורע אביך אל תעזוב", וכן "ולי מה יקרו רעך א-ל".
בקיצור לשפוך את הלב בתפילה על כל המעיק.

מאת: [email protected]

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 22:15

לשלוח חלק - רק אם יש חלק של החומר שמוכן לגמרי.
אם עובדים במקביל על הכל - לא מומלץ.
זוכרים למי לא מציגים חצי עבודה?...

מאת: [email protected]

[ש. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 09:47

כדאי להוסיף למחבר שאם הוא מלחיץ זה לא מביא תוצאה טובה יותר לעריכה ....
בלשון המעטה ... ויקח זאת לתשומת לבו.

--
תודה רבה ויום נפלא
ש. כהן

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 09:50

כדאי להוסיף למחבר שאם הוא מלחיץ זה לא מביא תוצאה טובה יותר לעריכה ....
בלשון המעטה ... ויקח זאת לתשומת לבו.

--
תודה רבה ויום נפלא
ש. כהן

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 14:05

בעל הבית דוחק זאת לא המצאה בת ימינו...
לא ברור מהשאלה אם בעל הבית דורש דרישות חדשות וחריגות, או שמראש נקבע לו"ז
והוא עומד על מה שנקבע.
אם זה השני, אז אין התפקיד שלנו ללמד את העורך איך לעמוד בלחצים, אלא איך
לתכנן ולנהל זמן בצורה אפקטיבית.

מאת: [email protected]

--

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2023 04:04

אצל מעסיק מלחיץ הבעיה שלפעמים זה איום בפיטורין, המלצה לחפש עבודה אחרת בחשאי,
ולעבור אליה פתאום באור יום.

לגבי מישהו שנדפק לו המצב רוח בגלל איזו תרית, לא משנה כרגע מי אשם, וזה דבר שקורה
לכל אחד, זה חלק מהחיים, אין כמו דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, אני אישית כשזה קרה
לי איזה פעמים, אחד הדברים שהכי עזר לי זה ללכת לחבר טוב ולספר לו את זה, ואפילו
לבקש ממנו מראש אם יש לו כמה דקות לשמוע אותי, ואם החבר חכם (צריך לקחת את זה
בחשבון מראש) הוא יעודד כמו שצריך, לי זה מספיק בד"כ, זה נגמר תוך כמה דקות והכל
בסדר, השבח לקל יתעלה!

אני יכול לשער שאחרי שכתבת את מה שקרה לך אתמול, ובפרט אחרי שאנשים ענו לך, כבר
הרגשת איך שזה הולך ומתפוגג ונעלם.

ואספר איזה דבר נחמד שאני נזכר, משהו שקרה לפני כחמש שנים, היה לי רודף אחד שרדף
אותי עד החרמה, ונהג לבייש אותי ברבים בקביעות, היה לי שם חבר לעת צרה שבכל פעם היה
אומר לי דברים טובים וכך היה לי כח להמשיך ללמוד בשמחה ולא להתייחס, ואני זוכר שפעם
אחת הוא סיפר לי שני מעשיות על הרב אלישיב זצ"ל שבטוח יעזור לך לשמוע אותם! וגם
כדאי לכולם לשמוע אותם:
(אני לא לוקח אחריות על נכונותם ודקדוקם, אבל המוסר השכל חשוב מאד).

א. שפעם אחת מישהו פגע בהרב אלישיב זצ"ל ברמה מאד פוגעת, והוא כלל לא הראה סימני
פגיעה, ולמד רגיל וכו', ומישהו שעדין היה מזועזע ממה שקרה פנה אליו ושאל אותו איך
יכול להיות שזה לא השפיע עליו, אז הוא ענה לו שיש לו גדר על כל מה שאנשים אומרים לו
שזה מגיע אליו רק ביז די קנעפל = עד הכפתור של החולצה, אבל לא נכנס מעבר לחולצה,
והחבר ההוא הוסיף לא זוכר בשם מי, שישנם אנשים שהולכים ברחוב, ובמקום ללכת רגיל עם
גב זקוף ובקלות, הם הולכים שפופים עם שקים גדולים על הכתפיים, וכל פעם שמישהו אומר
משהו הם מוסיפים את זה לשקים שלהם וסוחבים את זה על הכתפיים לכל החיים... וחבל, כי
עם הם היו מוכנים לעזוב את השקים האלה בטח היה להם הרבה יותר קל ונעים בחיים.

ב. שפעם היה מחלוקת בין הרב אלישיב זצ"ל ונטורי קרתא לגבי קברים מסוימים אם הם של
יהודים או של גויים, הרב אלישיב זצ"ל נכנס לנושא, בדק והחליט סופית שזה של גויים,
ואז המשיך ללמוד וזהו, ומאותו היום הנטורי קרתא היו רודפים אותו מאד בכל דרך
אפשרית, ובפרט עם קמפיין של "אבותינו" שהרב אלישיב חופר תחתם וכו', ולאחר זמן מה
פורסם בעיתון שמצאו בקברים דברים גמורים שמעידים על גיותם למעלה מן הספק, אולי מצאו
שם צלמים או משהו כזה, ואז מישהו מהבית שם ראה את זה ורץ עם העיתון בהתרגשות לרב
אלישיב זצ"ל ואמר לו שהרב יראה מי הם "אבותיהם" של אלו... ואומרים שהרב אלישיב זצ"ל
הביט בו כמי שנפל מאיזה כוכב נידח, ופלט בשפה רפה: "נעבך, הוא לקח את זה ללב...",
ואז האיש הנ"ל הזדעזע, מה הרב לא נפגע בכלל מכל מה שהיה בזמן האחרון?? אבל לא!
רואים שאנשים גדולים עם אמת לא לוקחים ללב.

[]
מאת: [email protected]

[יהודה כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2023 10:33

צריך לבדוק את זה מבחינה הלכתית; האם מותר לעזוב לקוח או מכון ביום בהיר וללא
הודעה מוקדמת, ולעבור למכון אחר.
וכמו כל עבודה רגילה שיש בזה כללים והסכמים ברורים עפ"י חו"מ, נראה לי שגם
בעניין הזה יש לבדוק את הדבר.
וכמובן, כל אחד יעשה שאלת חכם באופן פרטי ואישי, בהתאם לנסיבות ולסיפור מקרה
שאירע לו.

מאת: [email protected]

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2023 18:01

במצב הנתון שלא נערך חוזה או הסכם ברור בין העובד למעביד זה מותר לכתחילה
מבחינה הילכתית.
כיוון שכל טענה להסכם בין לקוח ועורך (במקרה שלא נכתה בפירוש, אך נטען כי סתמא
היה על דעת כן) חייבת להיות הדדית, ובשוק העורכים לצערנו עדיין לא הגענו למצב
שהלקוח מרגיש שהוא חייב לעורך משהו...

[aruha... gmail. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/07/2023 10:21

תודה רבה עצומה לכל העונים, באמת העצה של 'ישיחנה' זה בדיוק מה שעשיתי כאן
ועזר לי מאוד.
אבל יש מצבים שאתה לא יכול לספר לאחרים למשל דברים שקרו בבית או דברים שבוודאי
גם החבר הטוב ביותר יצחק או יגחך בליבו..
הרב סילבר בוודאי צדק ש"אחרי שכתבת את מה שקרה לך אתמול, ובפרט אחרי שאנשים
ענו לך, כבר הרגשת איך שזה הולך ומתפוגג".
תזכו להגדיל תורה ולהאדירה.

מאת: [email protected]