הסבר בדברי החינוך

[יששכר דב ורטהיי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 22:28

האם למישהו יש הסבר או מקור
למה שהחינוך כותב בהרבה מן המצוות עשה 'ועונשו גדול מאד'.
א. הרי ביטול מ"ע קל יותר מביטול ל"ת [אם שב לא זז משם וכו']. וכמו שביאר
הרמב"ן (יתרו)
ב. מה המקור שלו לכך ש'עונשו גדול מאד'.
ג. האם יש איזה שהוא מכנה משותף לכל המצוות שהוא כותב בהם שעונשו גדול מאד.

קבצים מצורפים:

• תוצאות חיפוש 'עונשו גדול מאד.pdf

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 22:34

הסבר אין לי, אבל דוגמא 18 זה לאו

מאת: [email protected]

[יששכר דב ורטהיי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 22:39

מה אני יעשה שאי אפשר לחפש רק לפי עשין.
בכל מקרה מה תעשה עם ה20 דוגמאות האחרות?

ב-יום רביעי, 12 ביולי 2023 בשעה 22:34:53 UTC+3, אליהו לוריא כתב/ה:

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 22:41

ועיין במנחת חינוך על מצוה זו (דוגמא 18) מצוה תקב 'שלא ירבה לו המלך כסף וזהב'
שכתב שעל ריבוי נשים וסוסים הוא לקוה ועל זה אינו לוקה, שא"א להענישו שלא
נתפרש לנו שיעור הריבוי, וגם יכול לומר שמרבה לצורך מלחמות...וכאן לא כתב
דלוקין, רק עונשו גדול מאוד אם מכוין, והיינו קמי שמיא גליא, עכ"ל.
ואפשר לומר שזה גופא העניין, שעל מצוות לא תעשה שבדר"כ יש עליה מלקות, אי"צ
לכתוב עונשו גדול מאוד, וזה שייך רק במצוות עשה, שבעולם הזה אין מענישים אותו,
באלו - עושנו גדול מאוד

מאת: [email protected]

[יששכר דב ורטהיי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 22:51

זה לא סותר את דברי הגמרא ביומא שלא זז משם עד שמוחלין לו, ('בעולמות
העליונים') משא"כ בל"ת.
ועוד כמו שציינתי הרי הרמב"ן בפרשת יתרו כותב שקיום עשה גדול מל"ת ולכן
עדל"ת, ומאידך כלפי ביטולה הוא יותר קל.
ואיך כתב החינוך עונשו
גדול מאד
ב-יום רביעי, 12 ביולי 2023 בשעה 22:41:56 UTC+3, אליהו לוריא כתב/ה:

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 22:53

פתחתי בספר החינוך ומלמעלה זה נראה כך:
שרוב המצוות שעליהם כתוב לשון זה, הם מצוות שאין כופין עליהם, שהרי במצוות עשה
ב"ד כופין עד שתצא נפשו, ובאלו לא
כגון - כיבוד אב ואם, פריה ורביה, כל מיני מצוות המוטלות על ב"ד (הרג, נטיה
אחר רבים), מצוות אהבת גרים, מצוות תלמוד תורה, מצוות אהבת ה', ועוד
ולכן כדי שלא יזלזלו במצוות אלו כתב החינוך לשון זו
אמנם במצוות מחצית השקל (קה) גם כתוב לשון זו, ומאידך המנחת חינוך מביא שזה
גמרא מפורשת שכופין על מצוה זו, ואולי זה כמו שכתב שם החינוך בפירוש וז"ל
'והעובר עליה ולא נתנו, ביטל עשה, וענשו גדול שפירש עצמו מן הציבור ואינו בכלל
כפרתן' עכ"ל. כלומר שבמצוה זו יש סיבה מיוחדת ללשון זו.

מאת: [email protected]

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 22:55

לא הספקתי לעבור על כל הדוגמאות, אך מאהבתי את ספר החינוך ומנחת חינוך ממש
נהניתי מההבחנה המעניינת, ואדרבה אשמח אם מישהו יעבור על כל הדוגמאות

מאת: [email protected]

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 23:01

וב הסתכלתי על הדוגמאות וראיתי שכל דבר כתוב סיבה, ועונשו גדול שגורם תקלות
לבני אדם, ועונשו גדול מאוד שגורם חורבן לארץ, וכן הלאה, עם זאת, עדין יתכן
שזה רק במצוות עשה מהטעם האמור לעיל
אשמח לשמוע את דעת החברים על החידוש שלי

[יששכר דב ורטהיי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 23:13

מה שכתבתם לעיל שכיון שאין בי"ד כופין עליהן, לכן כדי שלא יזלזלו כתב החינוך
לשון זה.
זאת אומרת כדי לאיים אז הוא המציא ענשים בלי מקור??? אתמההה??

ב-יום רביעי, 12 ביולי 2023 בשעה 23:01:32 UTC+3, אליהו לוריא כתב/ה:

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 23:20

זה לא נקרא להמציא עונש
אי אתה יודע מתן שכרן של מצוות
מה שאנחנו כן יודעים, זה שכל פעולה קטנה שלנו בעולם הזה, מזיזה עולמות שלמים
למעלה, לטוב ולמוטב
וממילא, במקום שיש עונש אין טעם לכתוב ועונשו גדול מאוד, כי כולם יודעים מה
העונש,
אבל במקומות שאין עונש, צריך שאנשים לא יחשבו ח"ו שאין על זה עונש
אבל על פי האמת כל מצוה עונשה גדול מאוד
השאלה היחידה שיש לי על העניין זה מ'לאו שאין בו מעשה אין לוקים עליו', שבהם
לא כתוב לשון זו

מאת: [email protected]