מדוע נקראת שנת לבנה של שנד יום 'כסדרה'?

[מיכאל מור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 12:37

כפי הידוע לי, הסיבה לכך אינה שרוב שנות הלבנה הינם 354 יום, אלא שכך הוא סדר
ראשי החודשים, שאחד מלא ואחד חסר לסירוגין, ושנה שמצייתת לכלל זה הינה שנה
"כסדרה".

כל חודש בשנת לבנה (אסטרונומית) הינו 29 ימים, 12 שעות, ו793 (תשצ"ג) חלקים
(מתוך 1,080).
התוצאה של זה הינה שככלל החודשים צריכים להיות אחד מלא ואחד חסר, ותשאר שארית
קטנה. אפשר לראות זאת גם בלוח שלנו, שכל החודשים הינם אחד מלא ואחד חסר, מלבד
חשוון וכסלו.
(טבת תמיד חסר, שבט מלא, אדר חסר, ניסן מלא, אייר חסר, סיוון מלא, תמוז חסר,
אב מלא, אלול חסר, תשרי מלא.)

שנה בה גם חודשים חשוון-כסלו מצייתים לכלל זה (כלומר, חשוון חסר, כסלו מלא)
נקראת שנה כסדרה (וסימנה בלוח – כ), שכן גם חודשים חשוון כסלו הינם כסדר
הרגיל, בו אחד חסר ואחד מלא.
אם נספור את הימים בשנה בה חשוון חסר וכסלו מלא (כלומר יש בה 6 חודשים חסרים
ו6 חודשים מלאים) והיא שנה פשוטה (כלומר, אינה מעוברת אלא יש בה רק 12 חודשים)

• נקבל 354 יום.

דוגמא קיצונית לזה אפשר למצוא בדעת "אחרים" בראש השנה כ,א
https://he.wikisource.org/wiki/ראש_השנה_כ_א
שאומרים "אין בין ראש השנה לראש השנה אלא 4 ימים בלבד", ומסביר רש"י שם ד"ה
ארבעה ימים: "אם נקבע עכשיו באחד בשבת יהא לשנה הבאה בחמישי בשבת, שזה חשבון
שנים עשר חדש אחד מלא ואחד חסר עולה לשנ"ד ימים והשלש מאות וחמשים כולם
שבועים, נמצא נדחה להלן ארבעה ימים".

לעומת זאת אם חשוון וכסלו שניהם מלאים, השנה תהיה שנה שלמה (וסימנה בלוחות – ש),
שיש בה את כל מלאי הימים האפשרי (מלבד חודש העיבור).
אך אם יהיו חשוון וכסלו שניהם חסרים – השנה תקרא שנה חסרה (וסימנה בלוחות – ח)
שכן היא חסרה ממניין הימים הרגיל.

אפשר לראות זאת בסימון השנים בלוחות (יש טבלא כזאת בסוף הלכות ראש חודש בטור),
כל סימן מורכב משתי אותיות; הראשונה שבהם מתארת באיזה יום יחול ראש השנה,
והשניה שבהם – האם השנה חסרה (ח), כסדרה (כ) או שלמה (ש).

ב-יום חמישי, 10 באוגוסט 2023 בשעה 08:27:08 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה: