דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מלחמה או מלחמתה..

2023
19 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:34

    לפניכם שתי גירסאות של מימרא מחז"ל
    [image: image.png]
    ועתה נפשי בשאלתי, נראה שיש הבדל האם הניקוד מִלַחְמָהּ מלשון לחם או
    מִלְחַמְתָּהּ מלשון מלחמה, ולכאורה פשט המדרש שהכוונה מלשון לחם שכן הראייה
    היא מן הפסוק לכו לחמו בלחמי.

    האם יש להתייחס לנוסחא 'מלחמתה' כאל גירסא שמובילה להבנה אחרת בכוונת המימרא
    במדרש, או כאל שגיאה.
    אציין עוד שנראה כי ברוב המדרשים שהביאו מימרא זו הגירסא 'מלחמה' ולא 'מלחמתה'.

    אודה לעזרת ה' בגבורים העוסקים במלחמתה של תורה ושכמ"ה.

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:34

    לפניכם שתי גירסאות של מימרא מחז"ל
    [image: image.png]
    ועתה נפשי בשאלתי, נראה שיש הבדל האם הניקוד מִלַחְמָהּ מלשון לחם או
    מִלְחַמְתָּהּ מלשון מלחמה, ולכאורה פשט המדרש שהכוונה מלשון לחם שכן הראייה
    היא מן הפסוק לכו לחמו בלחמי.

    האם יש להתייחס לנוסחא 'מלחמתה' כאל גירסא שמובילה להבנה אחרת בכוונת המימרא
    במדרש, או כאל שגיאה.
    אציין עוד שנראה כי ברוב המדרשים שהביאו מימרא זו הגירסא 'מלחמה' ולא 'מלחמתה'.

    אודה לעזרת ה' בגבורים העוסקים במלחמתה של תורה ושכמ"ה.

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:43

    על פניו היה נראה שזה טעות.
    אלא שראיתי ברש"י בסוכה (נב. ד"ה האכילהו לחם) דהאכילהו לחם היינו הטריחהו
    במלחמתה של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט).
    הרי להדיא שפירש רש"י שהכוונה ב'לחם' הוא למלחמתה של תורה.
    וראה בנצי"ב (שיר השירים א, ב) שכתב שהטעם שנקראו התורה והקרבנות בשם לחם, הוא
    משורש הלחמה, שהוא הדבקת שני דברים והיו לאחד, שעל ידי התורה והקרבנות זוכה
    לשלמות הדבקות בו יתברך.

    אשר מאיר שולמן

    052-712-7266

    [email protected]
    עריכה והגהה תורנית

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:43

    על פניו היה נראה שזה טעות.
    אלא שראיתי ברש"י בסוכה (נב. ד"ה האכילהו לחם) דהאכילהו לחם היינו הטריחהו
    במלחמתה של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט).
    הרי להדיא שפירש רש"י שהכוונה ב'לחם' הוא למלחמתה של תורה.
    וראה בנצי"ב (שיר השירים א, ב) שכתב שהטעם שנקראו התורה והקרבנות בשם לחם, הוא
    משורש הלחמה, שהוא הדבקת שני דברים והיו לאחד, שעל ידי התורה והקרבנות זוכה
    לשלמות הדבקות בו יתברך.

    אשר מאיר שולמן

    052-712-7266

    [email protected]
    עריכה והגהה תורנית

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:47

    דברים נפלאים ויקרים.
    איישר חילך.

    עכ"פ לדבריך יש כאן שני פשטים..

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:47

    דברים נפלאים ויקרים.
    איישר חילך.

    עכ"פ לדבריך יש כאן שני פשטים..

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:49

    לדברי רש"י שניהם אחד

    אשר מאיר שולמן

    052-712-7266

    [email protected]
    עריכה והגהה תורנית

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:47

    דברים נפלאים ויקרים.
    איישר חילך.

    עכ"פ לדבריך יש כאן שני פשטים..

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:49

    כתיב - לחמו בלחמי, לחמו = מלחמה, בלחמי = לחם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:49

    כתיב - לחמו בלחמי, לחמו = מלחמה, בלחמי = לחם.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:53

    נפלא!

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:49

    לדברי רש"י שניהם אחד

    אשר מאיר שולמן

    052-712-7266

    [email protected]
    עריכה והגהה תורנית

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:53

    אתה מתכוון שההאכלה זו, מלחמה היא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:53

    אתה מתכוון שההאכלה זו, מלחמה היא?

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:55

    אין זה הפשט הפשוט, אבל בדרשות חז"ל מצינו כעי"ז.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:55

    אין זה הפשט הפשוט, אבל בדרשות חז"ל מצינו כעי"ז.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:58

    איישר חילייכו!
    שתזכו ללחום עם היצר במלחמתה של תורה ולזכות להיכתב בספרם של צדיקים מתוך
    בריאות ונחת וכל מילי דמיטב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:53

    אתה מתכוון שההאכלה זו, מלחמה היא?

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:00

    כתב המהרש"א: ויהיה לפי פירושו מלת לחם יוצא לשנים, ללשון לחם כמשמעו וללשון
    מלחמה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:00

    כתב המהרש"א: ויהיה לפי פירושו מלת לחם יוצא לשנים, ללשון לחם כמשמעו וללשון
    מלחמה.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:04

    ייש"כ על המקור.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:04

    ייש"כ על המקור.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:30

    חוץ מזה, לא כתוב 'איכלו', אלא: "לחמו בלחמי".

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:30

    חוץ מזה, לא כתוב 'איכלו', אלא: "לחמו בלחמי".

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:34

    בפשטות הוא כמו שכתוב במשלי כי תשב ללחום את מושל

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:34

    בפשטות הוא כמו שכתוב במשלי כי תשב ללחום את מושל

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:42

    ואני הקטן הייתי אומר שאין זה מסתבר להחסיר מהמילה את אות השימוש שלה, כי לשון
    זה קצת קשה להולמו - האכילהו מלחמתה של תורה. היה צריך לכתוב האכילהו ממלחמתה
    או במלחמתה, וכפי הנוסח דלהלן, "השקהו מ-מימיה של תורה".
    אך גם ככה אין צורך לאוקמיה בטעות ובשגיאה, אלא יתכן שהמדרש משתמש בפועל שאינו
    מצוי בכללי הדקדוק שלנו, והכוונה מ-לחמתה, במקום מ-לחמה, וכוונה אחת עולה לכאן
    ולכאן

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:42

    ואני הקטן הייתי אומר שאין זה מסתבר להחסיר מהמילה את אות השימוש שלה, כי לשון
    זה קצת קשה להולמו - האכילהו מלחמתה של תורה. היה צריך לכתוב האכילהו ממלחמתה
    או במלחמתה, וכפי הנוסח דלהלן, "השקהו מ-מימיה של תורה".
    אך גם ככה אין צורך לאוקמיה בטעות ובשגיאה, אלא יתכן שהמדרש משתמש בפועל שאינו
    מצוי בכללי הדקדוק שלנו, והכוונה מ-לחמתה, במקום מ-לחמה, וכוונה אחת עולה לכאן
    ולכאן

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:45

    מה נעשה עם דברי רש"י (סוכה נב.) שכתב לשון זה: האכילהו לחם - הטריחהו במלחמתה
    של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:45

    מה נעשה עם דברי רש"י (סוכה נב.) שכתב לשון זה: האכילהו לחם - הטריחהו במלחמתה
    של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:19

    אין דבר כזה: "לחמתה". כתוב: "ממרחק תביא לחמה", ולא: 'לחמתה'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:19

    אין דבר כזה: "לחמתה". כתוב: "ממרחק תביא לחמה", ולא: 'לחמתה'.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:23

    עוד:
    (משלי ו, ו-ח) "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְּרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין
    לָהּ קָצִין וְגוֹ' תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ".
    {ט} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:
    וכן בלשון חז"ל: מדרש רות רבה: וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם - זוֹ לַחְמָהּ שֶׁל
    מַלְכוּת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:23

    עוד:
    (משלי ו, ו-ח) "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְּרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין
    לָהּ קָצִין וְגוֹ' תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ".
    {ט} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:
    וכן בלשון חז"ל: מדרש רות רבה: וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם - זוֹ לַחְמָהּ שֶׁל
    מַלְכוּת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:33

    לשון רש"י אינו סותר את מה שכתבתי, רש"י מפרש את הכוונה, מה הכוונה האכילהו
    לחם? הטריחהו וכו'
    לגבי תקניות המילה, ציינתי בפירוש שלפי הכללים שלנו לא כותבים ככה, זה דבר
    ידוע ואין צורך להביא ראיות לכך.
    אבל במדרש מצינו גם מצינו לשונות והטיות שאינם בדיוק עולים בקנה אחד עם הכללים
    שלנו, והדברים עתיקים

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:33

    לשון רש"י אינו סותר את מה שכתבתי, רש"י מפרש את הכוונה, מה הכוונה האכילהו
    לחם? הטריחהו וכו'
    לגבי תקניות המילה, ציינתי בפירוש שלפי הכללים שלנו לא כותבים ככה, זה דבר
    ידוע ואין צורך להביא ראיות לכך.
    אבל במדרש מצינו גם מצינו לשונות והטיות שאינם בדיוק עולים בקנה אחד עם הכללים
    שלנו, והדברים עתיקים

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 16:07

    אבל הבאתי גם מהתנ"ך וגם מהמדרש, שלא כתבו ולא התבטאו כך, אלא: לחמה.

  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2023 23:15
  • גהינם או גיהנום או גיהינום

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 07:45 שכחתי להוסיף: וכן הו’ שאחרי הנ’ אינו חובה, ויתכן שאינו אלא סימן לכך שהנ’ נקודה בקמץ קטן. ועכ”פ הכתיב של ’גי’ ברור, כמו קיצור של ’גיא’. והכתיב של ’הנם’ אין לו הכרע, כי הוא קיצור של ’הנום’ או של ’חינם’. כיום מקובל יותר לכתוב ’הנום’. מאת: [email protected]
  • בהמתם או בהמותיהם??

    2023
    24
    0 הצבעות
    24 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:11 לדעתי הקצרה צריך לכתוב בהמתם כמו שרש"י אומר שעל הרבה בהמות אומרים לשון יחיד (ו) https://he.wikisource.org/wiki/בראשית_לב_ו וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר – אַבָּא אָמַר לִי (לעיל כז,כח https://he.wikisource.org/wiki/בראשית_כז_כח "מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ", זוֹ אֵינָהּ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ. שׁוֹר וַחֲמוֹר – דֶּרֶךְ אֶרֶץ לוֹמַר עַל שְׁוָרִים הַרְבֵּה "שׁוֹר". אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: "בַּלַּיְלָה קָרָא הַתַּרְנְגוֹל", וְאֵינוֹ אוֹמֵר "קָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים". וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בָא אֵלֶיךָ. לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ – שֶׁאֲנִי שָׁלֵם עִמְּךָ וּמְבַקֵּשׁ אַהֲבָתְךָ.
  • ספיקות או ספקות? ספיקו מותר או ספקו מותר?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 22:43 הנכון הוא ודאי בלא י' אך כתיבה בי' אינה בגדר טעות כיון שכך הורגלו לכתוב בספרים רבים
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2023 19:24 תמונות של קברי צדיקים יש באתרים העוסקין בכך - באהלי צדיקים וכיו"ב. הדרך הפשוטה היא לכתוב את השם של הצדיק בגוגל וכך להגיע לתמונות הקבר. נדמה לי שתמונות שיש במכלול (=ויקי') הן לשימוש חופשי. מאת: [email protected]
  • תימא או תימה?

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2023 08:50 זה לא ממש דומה למקרים שהבאת, שם זה פשוט הסיומת א' הנהוגה בארמית, שלפעמים מתחלפת לה'. אבל כאן זה הרי מילה אחרת ומשמעות שונה. צריך לומר שמ"מ החלפת ה' וא' היתה מצויה מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 12:38
  • זכר או נקבה?

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    ת
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 08:49 לכאורה במאמר שצורף הובאו דוגמאות מהמקורות שלא כך.... אני מצטט: בלשון המקורות ההתאם הוא כמעט תמיד לשם ולא לכמת. כך למשל במקרא אנו מוצאים: "וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף" (שמות טו, ד), "וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חָכְמָה" (איוב לב, ז), "חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה" (נחמיה ד, י). ובמשנה: "עד שיהלכו רוב בני אדם" (מקוואות א, ד). אפשר גם למצוא התאם לכמת אך הוא נדיר מאוד. בזכריה מצאנו "וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה" (יד, ב), ויש ששתי הדרכים משמשות זו לצד זו, כגון "רביעית דם שפרש… רביעית דם שפירשה…" (תוספתא אהלות ג, א).

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים