מלחמה או מלחמתה..

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:43

על פניו היה נראה שזה טעות.
אלא שראיתי ברש"י בסוכה (נב. ד"ה האכילהו לחם) דהאכילהו לחם היינו הטריחהו
במלחמתה של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי (משלי ט).
הרי להדיא שפירש רש"י שהכוונה ב'לחם' הוא למלחמתה של תורה.
וראה בנצי"ב (שיר השירים א, ב) שכתב שהטעם שנקראו התורה והקרבנות בשם לחם, הוא
משורש הלחמה, שהוא הדבקת שני דברים והיו לאחד, שעל ידי התורה והקרבנות זוכה
לשלמות הדבקות בו יתברך.

אשר מאיר שולמן

052-712-7266

[email protected]
עריכה והגהה תורנית

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:47

דברים נפלאים ויקרים.
איישר חילך.

עכ"פ לדבריך יש כאן שני פשטים..

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:49

לדברי רש"י שניהם אחד

אשר מאיר שולמן

052-712-7266

[email protected]
עריכה והגהה תורנית

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:49

כתיב - לחמו בלחמי, לחמו = מלחמה, בלחמי = לחם.

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:53

נפלא!

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:53

אתה מתכוון שההאכלה זו, מלחמה היא?

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:55

אין זה הפשט הפשוט, אבל בדרשות חז"ל מצינו כעי"ז.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 11:58

איישר חילייכו!
שתזכו ללחום עם היצר במלחמתה של תורה ולזכות להיכתב בספרם של צדיקים מתוך
בריאות ונחת וכל מילי דמיטב.

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:00

כתב המהרש"א: ויהיה לפי פירושו מלת לחם יוצא לשנים, ללשון לחם כמשמעו וללשון
מלחמה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:04

ייש"כ על המקור.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:30

חוץ מזה, לא כתוב 'איכלו', אלא: "לחמו בלחמי".

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:34

בפשטות הוא כמו שכתוב במשלי כי תשב ללחום את מושל

מאת: [email protected]

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:42

ואני הקטן הייתי אומר שאין זה מסתבר להחסיר מהמילה את אות השימוש שלה, כי לשון
זה קצת קשה להולמו - האכילהו מלחמתה של תורה. היה צריך לכתוב האכילהו ממלחמתה
או במלחמתה, וכפי הנוסח דלהלן, "השקהו מ-מימיה של תורה".
אך גם ככה אין צורך לאוקמיה בטעות ובשגיאה, אלא יתכן שהמדרש משתמש בפועל שאינו
מצוי בכללי הדקדוק שלנו, והכוונה מ-לחמתה, במקום מ-לחמה, וכוונה אחת עולה לכאן
ולכאן

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 12:45

מה נעשה עם דברי רש"י (סוכה נב.) שכתב לשון זה: האכילהו לחם - הטריחהו במלחמתה
של תורה, דכתיב לכו לחמו בלחמי.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:19

אין דבר כזה: "לחמתה". כתוב: "ממרחק תביא לחמה", ולא: 'לחמתה'.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:23

עוד:
(משלי ו, ו-ח) "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְּרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין
לָהּ קָצִין וְגוֹ' תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ".
{ט} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:
וכן בלשון חז"ל: מדרש רות רבה: וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם - זוֹ לַחְמָהּ שֶׁל
מַלְכוּת.

מאת: [email protected]

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:33

לשון רש"י אינו סותר את מה שכתבתי, רש"י מפרש את הכוונה, מה הכוונה האכילהו
לחם? הטריחהו וכו'
לגבי תקניות המילה, ציינתי בפירוש שלפי הכללים שלנו לא כותבים ככה, זה דבר
ידוע ואין צורך להביא ראיות לכך.
אבל במדרש מצינו גם מצינו לשונות והטיות שאינם בדיוק עולים בקנה אחד עם הכללים
שלנו, והדברים עתיקים

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 16:07

אבל הבאתי גם מהתנ"ך וגם מהמדרש, שלא כתבו ולא התבטאו כך, אלא: לחמה.