דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה המקור למנהג למכור את המקומות לפני ימים נוראים, אני יודע שיש לזה איזה מקור קדום, אך איני יודע מה הוא

2023
3 2 13 1
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    8 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 16:10 בבר אילן חסר ספרי חסידות וסידורי תפילה. כמו"כ DBS יותר קל ומהיר מאת: [email protected]
  • היכן נכון להניח את המילה 'הוא', לפני הפסיק או אחריו.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    30 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 10:36 תודה לכולם. סגי לי בהכי,
  • מה המקור שקריאת פרה אדומה בזמן הזה הוא מן התורה?

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    28 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 16:22 [image: image.png] -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • מקור לזה ? - יש מקור יותר קדום מיסוד ושורש העבודה ?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 15:06 [image: image.png]
  • מקור קדום לכך שס' הלקוטים הוא חלק ב' של שער הפסוקים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    12 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 15/10/2023 22:23 להסביר יותר למי שלא יודע. האר"י הק' לימד לתלמידיו תורתו הכל באמצעות ר' חיים וויטאל, דהיינו שהאר"י היה נשבע מן השמים שכל מה שמהרח"ו יש אל הוא צריך להבשיבו, ונדחקו בתוך החדר כמה תלמידי חכמים שגם הקשיבו וכך נהיו תלמידי האר"י. לפני שעלה האר"י לשמים הזהיר שרק ר' חיים וויטאל מותר לפרסם ולכתוב תורתו. והמהרח"ו הלך וליקוט מכל החברים מה שכתבו, וגם ליקוט מה שהוא כתב לעצמו, וישב קרוב לחמשים שנה וכתב עוד פעם ועוד פעם הרבה מהדורות, ולא נתן לאחרים לעיין בכתביו. פעם כשהיה חולה לקחו מבלי ידיעתו בלילה אחד הרבה כתבים מביתו, ובלילה אחד העמידו הרבה סופרים והעתיקו ת"ר ניירים גדולים, ומזה יצא מה שנקרא היום בפי ההמון 'מהדורה קמא'. כשעזב צפת הטמין כל הכתבים, שלא רצה לפרסמם כי היה כעין 'טיוטות' בלע"ז, ושוב שכתב הרבה פעמים, עד שיצא ה'שמונה שערים' ביד בנו ר' שמואל וויטאל, והוא לימד ממנו לאנשים יחידים בכל שבת ושבת. ר' חיים וויטאל העמיד תלמידים ותלמידיו העמידו תלמידים. ר' מאיר פאפירוש בא מאירופה ולמד אצל ר' יעקב צמח, והוא היה גם בדמשק אצל מהר"ש וויטאל ושם ראה את השמונה שערים שנקרא ע"י מהרח"ו עץ חיים. מהר"ם פאפירוש וגם ר' אברהם אזולאי ישבו תעניתים וביקשו רשות ממרום להוציא כתבי מהרח"ו שנטמנו בקרקע להוציאם לאור עולם כדי להתחמם לאורו, וקבלו רשות. ומכתבים האלה שהוציאו מן הגניזה בצירוף ה'מהדורה קמא' יצאו כמה וכמה ספרים בכמה צורות, וכמה שמות ניתנו לו. ועם הזמן גם התפרסם סדרת ה'שמונה שערים' של מהרש"ו [עריכה מחודשת ממהרח"ו] ומזה נתפרסם כל ה'שערים' ובפולין צירפו לו גם ספר הליקוטים שהוא ממהדורות אחרות. מקוה שהייתי מספיק ברור, כי בחפזון יצאו אלו הדברים מתחת ידי. ואם טעיתי בניתונים אשמח אם יעלו החברים להעמיד הבית מדרש על האמת.
  • מישהו יודע איזה גופן הוא זה??

    2023
    8
    1
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    35 צפיות
    ס
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2023 19:10 זה בהחלט גופן שפע ולגבי הש' - לא קשיא, כאן במשקל רגיל (הטקסט שבקובץ) וכאן במשקל כבד (התינוק בן שנתיים ...) מאת: [email protected]
  • מה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31 פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה) וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו. ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.         From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]] Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]] Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקור   מובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד], וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר אינו יכול למנוע,
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    33 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:51 שם איתא בתוספות שמשה רבינו מת בשבת [ויש שחלקו] ומכאן הכריח השל"ה שכתב ע"י השבעת קולמוס דאל"כ איך כתבם ביום מותו והלא שבת היה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים