איך כותבים?

[מרדכי הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 14:04

האם מקור כותבים בסוגריים?
למשל עיין בירושלמי יומא פ"ח ה"א?
או עיין בירושלמי יומא (פ"ח ה"א)?
או עיין בירושלמי (יומא פ"ח ה"א)?
תודה

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 14:08

האם מקור כותבים בסוגריים?
למשל עיין בירושלמי יומא פ"ח ה"א?
או עיין בירושלמי יומא (פ"ח ה"א)?
או עיין בירושלמי (יומא פ"ח ה"א)?
תודה

[אריה מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 14:12

סי' או סימן - לא משנה, עפ"ר כותבים סי'
בכל מקרה ר"ה ולא רה'
שנה טובה

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 14:18

סי' או סימן - לא משנה, עפ"ר כותבים סי'
בכל מקרה ר"ה ולא רה'
שנה טובה

מאת: [email protected]

[אריה מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 14:19

מאת: [email protected]

[מרדכי הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 20:51

תודה לכל המשיבים והמחכימים

מאת: [email protected]

--
מרדכי הירשמן
054-8505624

[נכתב בספר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 21:57

"אם אין סיבה מיוחדת לכתוב אחרת, כותבים: עיין בירושלמי (יומא פ"ח ה"א)"

דוגמא אחת של סיבה מיוחדת: אם רצונך להצביע על מה שנראה כסתירה בין שני מאמרים
בירושלמי וכדו', אז עדיף לכתוב ירושלמי יומא (פ''א ה''ב), ומצד שני, ירושלמי
פסחים (פ''ג ה''ד).

הצלחה רבה וכוח''ט

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:26

אחד החכמים כתב
"אם אין סיבה מיוחדת לכתוב אחרת, כותבים: עיין בירושלמי (יומא פ"ח ה"א)"
לדעתי מסברא אין זה נכון
ואשמח שרבותינו יחכימוני בזה

אני כותב מה נראה לי נכון:
כמובן, כל זה מדובר כש"עיין בירושלמי" עצמו לא מופיע בסוגריים, לרוב כדאי שהכל
יהיה בסוגריים
א. אם מדובר בירושלמי על אתר, הרי פשיטא שכותבים רק עיין בירושלמי,
ב. אם מדובר בירושלמי במסכת אחרת צריך לכתוב מקור מפורט בלי סוגריים לכל הפחות
לכתוב עיין בירושלמי יומא (פ"ח ה"א) או עיין בירושלמי יומא פ"ח (ה"א) כך יותר
מומלץ
כי איך אפשר לכתוב "עיין בירושלמי" זה בכלל לא מקור, יש עשרה כרכים! כמו
שתכתוב עיין בש"ס או עיין בארון הספרים בזה. זה כמו "לא לכתוב בכלל".
ג. אם מדובר ברמב"ן על התורה וכדומה, צריך לכתוב לדעתי עיין ברמב"ן פ' קדושים
(פרק.. פסוק א')
ד. וכן אם אתה מציין לגר"א בתיקו"ז זה כללי מידי, זה כמו שלא ציינת כלום, צריך
לציין לכל הפחות איזה תיקון.

מעניין לעניין. הייתי קצת בקשר עם הרב צוקר שליט"א [בין השאר עורך המקורות
וציונים פרנקל] שה' ישלח לו רפו"ש, והוא אמר לי שאיננו זוכר לפי
דפים אלא אמצע בבא קמא או תחילתה או סופה, מבחינתו לציין דף זה כמו לציין
שורה.
כל אחד והמושגים שלו...
לכן תמצא בראשונים שמציינים למסכת ולא נכנסים לאיזה פרק, ובטח לא לאיזה דף [לא
היה להם]
או שמציינים לסוגיא
אבל כשמציינים ירושלמי בלי יומא, זה לא נכון.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:39

אחד החכמים כתב
"אם אין סיבה מיוחדת לכתוב אחרת, כותבים: עיין בירושלמי (יומא פ"ח ה"א)"
לדעתי מסברא אין זה נכון
ואשמח שרבותינו יחכימוני בזה

אני כותב מה נראה לי נכון:
כמובן, כל זה מדובר כש"עיין בירושלמי" עצמו לא מופיע בסוגריים, לרוב כדאי שהכל
יהיה בסוגריים
א. אם מדובר בירושלמי על אתר, הרי פשיטא שכותבים רק עיין בירושלמי,
ב. אם מדובר בירושלמי במסכת אחרת צריך לכתוב מקור מפורט בלי סוגריים לכל הפחות
לכתוב עיין בירושלמי יומא (פ"ח ה"א) או עיין בירושלמי יומא פ"ח (ה"א) כך יותר
מומלץ
כי איך אפשר לכתוב "עיין בירושלמי" זה בכלל לא מקור, יש עשרה כרכים! כמו
שתכתוב עיין בש"ס או עיין בארון הספרים בזה. זה כמו "לא לכתוב בכלל".
ג. אם מדובר ברמב"ן על התורה וכדומה, צריך לכתוב לדעתי עיין ברמב"ן פ' קדושים
(פרק.. פסוק א')
ד. וכן אם אתה מציין לגר"א בתיקו"ז זה כללי מידי, זה כמו שלא ציינת כלום, צריך
לציין לכל הפחות איזה תיקון.

מעניין לעניין. הייתי קצת בקשר עם הרב צוקר שליט"א [בין השאר עורך המקורות
וציונים פרנקל] שה' ישלח לו רפו"ש, והוא אמר לי שאיננו זוכר לפי
דפים אלא אמצע בבא קמא או תחילתה או סופה, מבחינתו לציין דף זה כמו לציין
שורה.
כל אחד והמושגים שלו...
לכן תמצא בראשונים שמציינים למסכת ולא נכנסים לאיזה פרק, ובטח לא לאיזה דף [לא
היה להם]
או שמציינים לסוגיא
אבל כשמציינים ירושלמי בלי יומא, זה לא נכון.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 23:35

ההסבר הוא כך -
בעקרון אין כמעט ענין במקור, 99 אחוז לא פותחים את המקור, ולא אכפת להם אם זה
פ"ח ה"ב או פ"א ה"ג או ...
הסיבה שכותבים את המקורות זה לשתי מטרות -

1. כדי ליצור רושם רציני, שיש לזה מקור ויש על מה לסמוך. (שזה כמובן רושם
   חיצוני אמיתי, ולא סתם).
2. כדי שאם במקרה החלטת כן לפתוח את המקור, שיהיה לך ציון איפה הוא.

וכיון שאנחנו צריכים לדאוג שהספר יהיה קריא, במהירות, בבהירות, בקלות,
בנעימות, ובלי דברים מיותרים. וזה תמצית עבודתנו כעורכים.
לכן, כותבים רק *ודרשו בירושלמי *או וכתב הרשב"א ואת כל שאר הציון בתוך
סוגריים.

כשהרבב אומר בדרשה הגאון בתיקוני זוהר אומר דבר מבהיל!
זה לא באמת מעניין אם הגאון נמצא בתיקון ד' או בתיקון כ"א
את זה יהיה אחד מאלפיים שיברר אחרי הדרשה, או יחפש לבד, או ישלח לעורך..

שמעתי פעם דרשן שכל ספר שהוא מביא, הוא מציין את המקור המדוייק עמוד א' או
עמוד ב', ולפעמים נהנה לציין גם אזור של מספר שורה,
אין צורך להסביר כמה היה קשה להבחין בתוכן מתוך המוץ

מאת: [email protected]

[הבית לעורך התור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 03:16

הרב ארי במסתרים כתב בצורה נפלאה, והסביר מדוע המכונים הגדולים משאירים רק את
שם המפרש, ואת המיקום ממסגרים בסוגריים.
אמנם יש ספרים שהמנהג בהם אחרת, שהם באמת ספרים שלא נועדו לתת קלילות בסוגיא,
אלא להיפך. כגון ספרי מראי מקומות, שבהם פחות מקובל למסגר את המיקום המדויק,
וכן ספרי עיון וספרים נוספים, שלא נועדו לתת רקע וידע כללי.

ב-יום רביעי, 13 בספטמבר 2023 בשעה 23:35:32 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה: