דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש ספרים חלק א'

2023
30 6 177 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56

    בס"ד

    מצורף גם כקובץ

    בס"ד

    אודה למי שיואיל לעזור לי.

    בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].

    להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.

    תודה מראש.

    המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.

    א.

    מאסף סי' ג ס"ק מג.

    הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.

    ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.

    ל"מ ספר כזה.

    ב.

    ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.

    אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?

    ג.

    ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי

    מתי ואיפה הודפס ?

    ד.

    באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ה.

    באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ו.

    מאסף סי' ח סוף ס"ק נד

    בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה

    ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן

    ז.

    מאסף סי' יא ס"ק טו

    בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים

    וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
    זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
    בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
    הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידוע

    ל"מ

    ח.

    בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה

    ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?

    ט.

    בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא

    מתי ואיפה הודפס ?

    י.

    גן המלך, רבי אברהם הלוי

    מתי הודפס והיכן ?

    יא.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
    נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
    אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
    ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
    שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
    אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
    בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
    תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
    גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
    דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
    שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
    שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.

    ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
    בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.

    מיהו זה ?

    יב.

    מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:

    ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
    קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.

    מיהו הדבר אמת ?

    יג.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:

    ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
    צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
    אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
    דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
    עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
    צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.

    ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.

    מיהו ?

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56

    בס"ד

    מצורף גם כקובץ

    בס"ד

    אודה למי שיואיל לעזור לי.

    בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].

    להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.

    תודה מראש.

    המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.

    א.

    מאסף סי' ג ס"ק מג.

    הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.

    ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.

    ל"מ ספר כזה.

    ב.

    ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.

    אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?

    ג.

    ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי

    מתי ואיפה הודפס ?

    ד.

    באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ה.

    באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ו.

    מאסף סי' ח סוף ס"ק נד

    בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה

    ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן

    ז.

    מאסף סי' יא ס"ק טו

    בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים

    וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
    זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
    בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
    הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידוע

    ל"מ

    ח.

    בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה

    ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?

    ט.

    בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא

    מתי ואיפה הודפס ?

    י.

    גן המלך, רבי אברהם הלוי

    מתי הודפס והיכן ?

    יא.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
    נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
    אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
    ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
    שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
    אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
    בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
    תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
    גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
    דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
    שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
    שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.

    ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
    בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.

    מיהו זה ?

    יב.

    מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:

    ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
    קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.

    מיהו הדבר אמת ?

    יג.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:

    ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
    צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
    אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
    דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
    עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
    צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.

    ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.

    מיהו ?

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 01:11

    ב. [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56

    בס"ד

    מצורף גם כקובץ

    בס"ד

    אודה למי שיואיל לעזור לי.

    בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].

    להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.

    תודה מראש.

    המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.

    א.

    מאסף סי' ג ס"ק מג.

    הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.

    ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.

    ל"מ ספר כזה.

    ב.

    ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.

    אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?

    ג.

    ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי

    מתי ואיפה הודפס ?

    ד.

    באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ה.

    באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ו.

    מאסף סי' ח סוף ס"ק נד

    בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה

    ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן

    ז.

    מאסף סי' יא ס"ק טו

    בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים

    וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
    זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
    בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
    הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידוע

    ל"מ

    ח.

    בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה

    ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?

    ט.

    בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא

    מתי ואיפה הודפס ?

    י.

    גן המלך, רבי אברהם הלוי

    מתי הודפס והיכן ?

    יא.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
    נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
    אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
    ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
    שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
    אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
    בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
    תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
    גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
    דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
    שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
    שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.

    ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
    בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.

    מיהו זה ?

    יב.

    מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:

    ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
    קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.

    מיהו הדבר אמת ?

    יג.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:

    ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
    צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
    אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
    דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
    עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
    צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.

    ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.

    מיהו ?

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 01:18

    בס"ד

    מצורף גם כקובץ

    בס"ד

    אודה למי שיואיל לעזור לי.

    בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].

    להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.

    תודה מראש.

    המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.

    א.

    מאסף סי' ג ס"ק מג.

    הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.

    ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.

    ל"מ ספר כזה.

    ב.

    ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.

    אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?

    ג.

    ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי

    מתי ואיפה הודפס ?

    ד.

    באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ה.

    באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ו.

    מאסף סי' ח סוף ס"ק נד

    בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה

    ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן

    ז.

    מאסף סי' יא ס"ק טו

    בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים

    וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
    זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
    בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
    הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידוע

    ל"מ

    ח.

    בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה

    ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?

    ט.

    בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא

    מתי ואיפה הודפס ?

    י.

    גן המלך, רבי אברהם הלוי

    מתי הודפס והיכן ?

    יא.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
    נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
    אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
    ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
    שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
    אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
    בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
    תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
    גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
    דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
    שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
    שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.

    ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
    בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.

    מיהו זה ?

    יב.

    מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:

    ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
    קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.

    מיהו הדבר אמת ?

    יג.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:

    ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
    צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
    אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
    דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
    עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
    צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.

    ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.

    מיהו ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56

    בס"ד

    מצורף גם כקובץ

    בס"ד

    אודה למי שיואיל לעזור לי.

    בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].

    להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.

    תודה מראש.

    המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.

    א.

    מאסף סי' ג ס"ק מג.

    הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.

    ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.

    ל"מ ספר כזה.

    ב.

    ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.

    אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?

    ג.

    ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי

    מתי ואיפה הודפס ?

    ד.

    באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ה.

    באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ו.

    מאסף סי' ח סוף ס"ק נד

    בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה

    ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן

    ז.

    מאסף סי' יא ס"ק טו

    בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים

    וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
    זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
    בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
    הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידוע

    ל"מ

    ח.

    בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה

    ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?

    ט.

    בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא

    מתי ואיפה הודפס ?

    י.

    גן המלך, רבי אברהם הלוי

    מתי הודפס והיכן ?

    יא.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
    נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
    אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
    ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
    שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
    אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
    בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
    תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
    גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
    דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
    שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
    שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.

    ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
    בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.

    מיהו זה ?

    יב.

    מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:

    ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
    קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.

    מיהו הדבר אמת ?

    יג.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:

    ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
    צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
    אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
    דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
    עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
    צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.

    ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.

    מיהו ?

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 02:03

    בס"ד

    מצורף גם כקובץ

    בס"ד

    אודה למי שיואיל לעזור לי.

    בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].

    להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.

    תודה מראש.

    המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.

    א.

    מאסף סי' ג ס"ק מג.

    הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.

    ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.

    ל"מ ספר כזה.

    ב.

    ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.

    אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?

    ג.

    ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי

    מתי ואיפה הודפס ?

    ד.

    באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ה.

    באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ו.

    מאסף סי' ח סוף ס"ק נד

    בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה

    ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן

    ז.

    מאסף סי' יא ס"ק טו

    בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים

    וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
    זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
    בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
    הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידוע

    ל"מ

    ח.

    בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה

    ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?

    ט.

    בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא

    מתי ואיפה הודפס ?

    י.

    גן המלך, רבי אברהם הלוי

    מתי הודפס והיכן ?

    יא.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
    נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
    אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
    ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
    שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
    אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
    בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
    תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
    גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
    דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
    שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
    שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.

    ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
    בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.

    מיהו זה ?

    יב.

    מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:

    ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
    קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.

    מיהו הדבר אמת ?

    יג.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:

    ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
    צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
    אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
    דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
    עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
    צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.

    ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.

    מיהו ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56

    בס"ד

    מצורף גם כקובץ

    בס"ד

    אודה למי שיואיל לעזור לי.

    בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].

    להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.

    תודה מראש.

    המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.

    א.

    מאסף סי' ג ס"ק מג.

    הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.

    ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.

    ל"מ ספר כזה.

    ב.

    ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.

    אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?

    ג.

    ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי

    מתי ואיפה הודפס ?

    ד.

    באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ה.

    באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ו.

    מאסף סי' ח סוף ס"ק נד

    בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה

    ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן

    ז.

    מאסף סי' יא ס"ק טו

    בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים

    וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
    זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
    בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
    הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידוע

    ל"מ

    ח.

    בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה

    ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?

    ט.

    בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא

    מתי ואיפה הודפס ?

    י.

    גן המלך, רבי אברהם הלוי

    מתי הודפס והיכן ?

    יא.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
    נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
    אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
    ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
    שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
    אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
    בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
    תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
    גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
    דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
    שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
    שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.

    ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
    בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.

    מיהו זה ?

    יב.

    מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:

    ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
    קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.

    מיהו הדבר אמת ?

    יג.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:

    ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
    צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
    אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
    דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
    עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
    צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.

    ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.

    מיהו ?

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 06:10

    גן המלך הוא בסוף גינת ורדים [אם איני טועה]. לרבי אברהם הלוי ממצרים. נמצא
    באוצר. נדפס בקושטנטינא תע"ו-תע"ז.
    דבר אמת (כל הפעמים שהוזכר), אולי הכוונה לדברי אמת בכר? מקושטנטינא.

    El lun, 25 sept 2023 a la(s) 18:57, שמואל בלויא ([email protected])
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 02:03

    בס"ד

    מצורף גם כקובץ

    בס"ד

    אודה למי שיואיל לעזור לי.

    בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].

    להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.

    תודה מראש.

    המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.

    א.

    מאסף סי' ג ס"ק מג.

    הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.

    ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.

    ל"מ ספר כזה.

    ב.

    ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.

    אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?

    ג.

    ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי

    מתי ואיפה הודפס ?

    ד.

    באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ה.

    באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש

    מתי ואיפה הודפס ?

    ו.

    מאסף סי' ח סוף ס"ק נד

    בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה

    ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן

    ז.

    מאסף סי' יא ס"ק טו

    בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים

    וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
    זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
    בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
    הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידוע

    ל"מ

    ח.

    בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה

    ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?

    ט.

    בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא

    מתי ואיפה הודפס ?

    י.

    גן המלך, רבי אברהם הלוי

    מתי הודפס והיכן ?

    יא.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
    נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
    אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
    ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
    שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
    אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
    בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
    תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
    גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
    דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
    שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
    שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.

    ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
    בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.

    מיהו זה ?

    יב.

    מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:

    ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
    קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.

    מיהו הדבר אמת ?

    יג.

    מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:

    ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
    צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
    אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
    דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
    עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
    צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.

    ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.

    מיהו ?

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 02:44

    באר לחי רואי - פירוש על תיקוני זוהר
    [image: image.png]
    ארעא דרבנן - ספר מפורסם
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 01:11

    ב. [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 09:13

    חסום לי תמונות
    אם אפשר לכתוב מלל
    ייש"כ

    ב-יום שלישי, 26 בספטמבר 2023 בשעה 01:12:06 UTC+3, חנן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 02:44

    באר לחי רואי - פירוש על תיקוני זוהר
    [image: image.png]
    ארעא דרבנן - ספר מפורסם
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 09:15

    תודה אבל חסום לי תמונות
    אני צריך רק מקום ושנת הדפסה
    או לחלופין קישור מתאים
    תודה מאוד לכולם

    ב-יום שלישי, 26 בספטמבר 2023 בשעה 02:45:16 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 09:15

    תודה אבל חסום לי תמונות
    אני צריך רק מקום ושנת הדפסה
    או לחלופין קישור מתאים
    תודה מאוד לכולם

    ב-יום שלישי, 26 בספטמבר 2023 בשעה 02:45:16 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 09:19

    אם אפשר בבקשה לצרף גם המייל האישי שלי לתשובה
    תודה מאוד מאוד
    שנה טובה

    ב-יום שלישי, 26 בספטמבר 2023 בשעה 09:15:15 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 06:10

    גן המלך הוא בסוף גינת ורדים [אם איני טועה]. לרבי אברהם הלוי ממצרים. נמצא
    באוצר. נדפס בקושטנטינא תע"ו-תע"ז.
    דבר אמת (כל הפעמים שהוזכר), אולי הכוונה לדברי אמת בכר? מקושטנטינא.

    El lun, 25 sept 2023 a la(s) 18:57, שמואל בלויא ([email protected])
    escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 13:06

    בס"ד

    נכון, תודה רבה !

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 13:06

    בס"ד

    נכון, תודה רבה !

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 14:03

    בס"ד

    נכון, תודה רבה !

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 13:06

    בס"ד

    נכון, תודה רבה !

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 14:05

    בס"ד

    נכון, תודה רבה !

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 14:03

    בס"ד

    נכון, תודה רבה !

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:25

    בס"ד

    מדויק. תודה !!

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:25

    בס"ד

    מדויק. תודה !!

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:27

    בס"ד

    אולי מישהו יודע שם המשפחה, ושנת הדפסה ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 14:05

    בס"ד

    נכון, תודה רבה !

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:29

    בס"ד

    תודה !
    יורשה לשאול איפה ראיתם ?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:29

    בס"ד

    תודה !
    יורשה לשאול איפה ראיתם ?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:39

    בס"ד

    תודה !
    יורשה לשאול איפה ראיתם ?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:39

    בס"ד

    תודה !
    יורשה לשאול איפה ראיתם ?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:40

    תודה

    ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:39:15 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:39

    בס"ד

    תודה !
    יורשה לשאול איפה ראיתם ?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:41

    מישהו מכיר ספר בית אברהם [איינהורן, שטיימננגר - שטיינמאנגער] ?
    אני צריך רק מקום ושנת הדפסה.
    תודה

    ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:39:15 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:41

    מישהו מכיר ספר בית אברהם [איינהורן, שטיימננגר - שטיינמאנגער] ?
    אני צריך רק מקום ושנת הדפסה.
    תודה

    ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:39:15 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:47

    לגבי מה שחיפשתי: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו,
    ראיתי כעת בהמכלול:

    מצד שני בה"ב יש רק חלקים א ב ד

    תכלס לא מצאתי 'רחבי אש' הנ"ל
    אשמח לעזרה
    ייש"כ

    ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:41:56 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:47

    לגבי מה שחיפשתי: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו,
    ראיתי כעת בהמכלול:

    מצד שני בה"ב יש רק חלקים א ב ד

    תכלס לא מצאתי 'רחבי אש' הנ"ל
    אשמח לעזרה
    ייש"כ

    ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:41:56 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:49

    אולי מישהו יודע מה זה,
    בספר דברי חיים צאנז, בה"ב, כתוב:

    מקום דפוס
    קרקוב
    שנת דפוס
    תרנב
    פָּאבּ. מקום
    לבוב
    פָּאבּ. תַאֲרִיך
    1875

    שו הדא פאב ?

    ולמעשה כשכותבים ביבליוגרפיה, איזה מהדו' נכון לכתוב ?

    תודה

    ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:47:04 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:

  • חיפוש מקורות

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 18:22 מדרש אגדה (בובר) בראשית יז ח מיכן שלא ירשו ישראל את ארץ כנען מאבותיהם אלא בזכות המילה (כבר העירוני ש'מדרש' זה מקורו בעצם מתקופת הראשונים) מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • סדרה חדשה בעזהשי"ת: סודות מן החדר. חלק א'

    2023
    30
    0 הצבעות
    30 פוסטים
    198 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2023 10:18 כיון שהוזכר שוב הענין של "אומר דבר בשם אומרו", מענין לענין בעקבות הימים הקדושים שאנו עומדים בהם - למה המקור לדין לומר דבר בשם אומרו הוא אצל אסתר בימי הפורים? י"ל שזה כל הענין של פורים, לחדש שהבריאה כולה היא "האומר דבר בשם אומרו". למרות שנראה כאילו הטבע מתנהג מעצמו, ויש תהליכים סתמיים שקורים בלי קשר לקב"ה, בםורים התגלה איך שהכל נעשה על ידי ה', וכל המציאות היא "אומר דבר בשם אומרו"! והבן.
  • חיפוש סברא

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    38 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:52 ועיין עוד במרכבת המשנה (שבת פ"י הט"ז) שכתב לבאר דברי הרמב"ם שם שהמנפח כלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש, ומק' המרכה"מ שאף על פי שהעושה כלי אדמה חייב משום בונה, מכל מקום שאני כלי זכוכית שכבר היה להם צורת כלי קודם הניפוח. ומקושייתו נראה שסבר שאם היה חיוב מדין בונה א"א לחייבו מצד מכה בפטיש, ועיין עוד בספר המפתח שם ועוד שם בהלכה י.
  • חיפוש והחלפה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    7 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2023 12:17 אין אפשרות כזו אם מדובר בהמון פעמים - כדאי לשקול להקליט כמה פקודות מאקרו, שלכל אחת מקש קיצור שלה, וכל פקודה תתחיל במצב שבו טקסט מודגש כבר מסומן, והפקודה תהיה החלפה לסגנון מסויים וחיפוש ההדגשה הבאה, ושם תעצור, וכך תתקדם ע"י משחק במקשי הקיצור השונים ------ Original Message ------ מאת: From "בר קפרא" מאת: To "הבית לעורך התורני" Date ז' טבת תשפ"ד 12:14:14 Subject [הבית לעורך התורני] חיפוש והחלפה
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים