שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
חיפוש ספרים חלק א'
2023
30
פוסטים
6
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56
בס"ד
מצורף גם כקובץ
בס"ד
אודה למי שיואיל לעזור לי.
בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].
להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.
תודה מראש.
המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.
א.
מאסף סי' ג ס"ק מג.
הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.
ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.
ל"מ ספר כזה.
ב.
ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.
אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?
ג.
ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי
מתי ואיפה הודפס ?
ד.
באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש
מתי ואיפה הודפס ?
ה.
באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש
מתי ואיפה הודפס ?
ו.
מאסף סי' ח סוף ס"ק נד
בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה
ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן
ז.
מאסף סי' יא ס"ק טו
בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים
וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידועל"מ
ח.
בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה
ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?
ט.
בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא
מתי ואיפה הודפס ?
י.
גן המלך, רבי אברהם הלוי
מתי הודפס והיכן ?
יא.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.מיהו זה ?
יב.
מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:
ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.מיהו הדבר אמת ?
יג.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:
ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.
מיהו ?
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56
בס"ד
מצורף גם כקובץ
בס"ד
אודה למי שיואיל לעזור לי.
בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].
להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.
תודה מראש.
המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.
א.
מאסף סי' ג ס"ק מג.
הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.
ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.
ל"מ ספר כזה.
ב.
ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.
אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?
ג.
ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי
מתי ואיפה הודפס ?
ד.
באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש
מתי ואיפה הודפס ?
ה.
באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש
מתי ואיפה הודפס ?
ו.
מאסף סי' ח סוף ס"ק נד
בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה
ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן
ז.
מאסף סי' יא ס"ק טו
בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים
וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידועל"מ
ח.
בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה
ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?
ט.
בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא
מתי ואיפה הודפס ?
י.
גן המלך, רבי אברהם הלוי
מתי הודפס והיכן ?
יא.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.מיהו זה ?
יב.
מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:
ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.מיהו הדבר אמת ?
יג.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:
ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.
מיהו ?
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 01:18
בס"ד
מצורף גם כקובץ
בס"ד
אודה למי שיואיל לעזור לי.
בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].
להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.
תודה מראש.
המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.
א.
מאסף סי' ג ס"ק מג.
הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.
ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.
ל"מ ספר כזה.
ב.
ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.
אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?
ג.
ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי
מתי ואיפה הודפס ?
ד.
באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש
מתי ואיפה הודפס ?
ה.
באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש
מתי ואיפה הודפס ?
ו.
מאסף סי' ח סוף ס"ק נד
בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה
ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן
ז.
מאסף סי' יא ס"ק טו
בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים
וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידועל"מ
ח.
בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה
ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?
ט.
בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא
מתי ואיפה הודפס ?
י.
גן המלך, רבי אברהם הלוי
מתי הודפס והיכן ?
יא.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.מיהו זה ?
יב.
מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:
ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.מיהו הדבר אמת ?
יג.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:
ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.
מיהו ?
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56
בס"ד
מצורף גם כקובץ
בס"ד
אודה למי שיואיל לעזור לי.
בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].
להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.
תודה מראש.
המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.
א.
מאסף סי' ג ס"ק מג.
הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.
ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.
ל"מ ספר כזה.
ב.
ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.
אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?
ג.
ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי
מתי ואיפה הודפס ?
ד.
באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש
מתי ואיפה הודפס ?
ה.
באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש
מתי ואיפה הודפס ?
ו.
מאסף סי' ח סוף ס"ק נד
בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה
ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן
ז.
מאסף סי' יא ס"ק טו
בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים
וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידועל"מ
ח.
בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה
ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?
ט.
בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא
מתי ואיפה הודפס ?
י.
גן המלך, רבי אברהם הלוי
מתי הודפס והיכן ?
יא.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.מיהו זה ?
יב.
מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:
ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.מיהו הדבר אמת ?
יג.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:
ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.
מיהו ?
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 02:03
בס"ד
מצורף גם כקובץ
בס"ד
אודה למי שיואיל לעזור לי.
בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].
להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.
תודה מראש.
המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.
א.
מאסף סי' ג ס"ק מג.
הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.
ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.
ל"מ ספר כזה.
ב.
ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.
אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?
ג.
ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי
מתי ואיפה הודפס ?
ד.
באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש
מתי ואיפה הודפס ?
ה.
באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש
מתי ואיפה הודפס ?
ו.
מאסף סי' ח סוף ס"ק נד
בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה
ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן
ז.
מאסף סי' יא ס"ק טו
בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים
וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידועל"מ
ח.
בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה
ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?
ט.
בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא
מתי ואיפה הודפס ?
י.
גן המלך, רבי אברהם הלוי
מתי הודפס והיכן ?
יא.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.מיהו זה ?
יב.
מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:
ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.מיהו הדבר אמת ?
יג.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:
ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.
מיהו ?
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 00:56
בס"ד
מצורף גם כקובץ
בס"ד
אודה למי שיואיל לעזור לי.
בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].
להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.
תודה מראש.
המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.
א.
מאסף סי' ג ס"ק מג.
הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.
ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.
ל"מ ספר כזה.
ב.
ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.
אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?
ג.
ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי
מתי ואיפה הודפס ?
ד.
באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש
מתי ואיפה הודפס ?
ה.
באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש
מתי ואיפה הודפס ?
ו.
מאסף סי' ח סוף ס"ק נד
בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה
ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן
ז.
מאסף סי' יא ס"ק טו
בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים
וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידועל"מ
ח.
בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה
ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?
ט.
בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא
מתי ואיפה הודפס ?
י.
גן המלך, רבי אברהם הלוי
מתי הודפס והיכן ?
יא.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.מיהו זה ?
יב.
מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:
ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.מיהו הדבר אמת ?
יג.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:
ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.
מיהו ?
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 06:10
גן המלך הוא בסוף גינת ורדים [אם איני טועה]. לרבי אברהם הלוי ממצרים. נמצא
באוצר. נדפס בקושטנטינא תע"ו-תע"ז.
דבר אמת (כל הפעמים שהוזכר), אולי הכוונה לדברי אמת בכר? מקושטנטינא.El lun, 25 sept 2023 a la(s) 18:57, שמואל בלויא ([email protected])
escribió: -
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 02:03
בס"ד
מצורף גם כקובץ
בס"ד
אודה למי שיואיל לעזור לי.
בימים אלו נשלמת בעז"ה ההדרת הספר מאסף לכל המחנות (גולד) [ישנו באוצה"ח].
להלן מובאות שלא מצאתי. כל המובאות מהספר הנ"ל.
תודה מראש.
המאסף הודפס בתרצ"ט. כך שהכל צ"ל מהדורות שקודמות לשנה זו.
א.
מאסף סי' ג ס"ק מג.
הנושא: אם בל תשקצו הוא מדרבנן או מה"ת.
ועיין ב... ובשו"ת אבל יצחק חיו"ד סי' ה' דכולם ס"ל דאינו אלא מדרבנן.
ל"מ ספר כזה.
ב.
ספר אלים, רבי יוסף שלמה רופא דילמידיגו מקנדיא"ה.
אינו באוצה"ח. מתי ואיפה הודפס ?
ג.
ארעא דרבנן, רבי יעקב ישראל אלגאזי
מתי ואיפה הודפס ?
ד.
באר יהודה, על ספר חרדים, רבי חיים יהודה סגל דייטש
מתי ואיפה הודפס ?
ה.
באר לחי ראי, על התיקו"ז, רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש
מתי ואיפה הודפס ?
ו.
מאסף סי' ח סוף ס"ק נד
בענין גדר חיוב בדיקת הציצית קודם הלבישה
ועיין ... ובשו"ת באר שמואל סי' ב' באמצע הסימן
ז.
מאסף סי' יא ס"ק טו
בענין שיהיה כל חוט מהציצית שזור מח' חוטים
וע' בס' בית אברהם (להגאון מו"ה אברהם איינהארין ז"ל דומ"ץ שטיינמאנגער) סי'
זה שכתב סברה נכונה לעשות כל חוט כפול ס"ד שיהי' בכל כנף ס"ד לפמ"ש המחבר
בסעיף י"ד שנוהגי' לעשות הכריכות כמנין ה' אחד והעושין כל חוט כפול ס"ד ועם
הכולל של מצות ציצית הם ס"ה כמנין שם אדנ"י כדי ליחד הב' שמות הוי' אדנ"י כידועל"מ
ח.
בית ישראל, רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, תרכ"ה
ישנו באוצה"ח. מה מקום ההדפסה ?
ט.
בני ציון, שו"ת, רבי דוד שפירא
מתי ואיפה הודפס ?
י.
גן המלך, רבי אברהם הלוי
מתי הודפס והיכן ?
יא.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ט, בענין נט"י במרחץ: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו
נשאל אודות ענין זה וכתב בזה הלשון לפי דברי מג"א סי' מ"ו דדוקא במרחץ החמירו
אעפ"י שאין שם אדם משום זוהמא והבלא דמייתי בו ע"י שתשמישו בחמין אך הבאד"ע
ציממער שבזמנינו נראה דודאי ל"ה בכלל בית המרחץ דנפישא זוהמא רק בזמן שמחמין
שם מים לרחיצה או אפי' אח"כ כל זמן שמים חמין או שהי' חמין עומדים באמבטי אבל
אחר שהוציאו המים מאמבטי והאמבטי נקי וריקם מסתמא ל"ה בכלל בית האמצעי לכן
בזמן שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי אפי' אי נימא דיש לו דין בית המרחץ לענין
תפלה וזה נמי ספק אבל לומר שלא יועיל נט"י לסעודה כשמברך בחדר אחר זה חומרא
גדולה דהא בית המרחץ קיל מביה"כ ואפי' ביה"כ של מסילת ברזל דעת בעל דרכי תשובה
דאין לו דין ביהכ"ס ומותר ליטול שם ידיו ולברך במקום אחר מכ"ש בחדר המרחץ
שנקרא באד"ע ציממער בשעה שאין רוחצין שם ואין מים באמבטי ודאי שרי מדינא ליטול
שם ידיו ולברך במק"א עכ"ד הגפי אש שם.ובסי' ח' ס"ק ג' בענין על איזה מצוה מברכין ועל איזה לא: וע' מה שכתב בזה
בשו"ת כתבי אש (הנספח לספר גפי אש) ח"א סי' ב' ג' ד'.מיהו זה ?
יב.
מאסף סי' לו אות ו דין יג, בענין ו' קטיעא דפ' פנחס:
ועיין להרב ... ולהרב דבר אמת ... כולם כאחד סברו דאם הוציא ס"ת שאינה
קטיעא מהארון קודש אין להוציא ס"ת אחרת עיין כל זה בעיקרי הד"ט שם סי' ל'.מיהו הדבר אמת ?
יג.
מאסף סי' ד ס"ק צ"ג. בענין נט"י למי שנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו:
ובספר דברי אמת על הזוה"ק ... הבינו בכונת הזוהר דר"ר שורה אפי' לא עשה
צרכיו על כן יש להחמיר וליטול ידיו ג"פ גם הנכנס לבהכ"ס אפי' לא עשה צרכיו
אפי' דרבים חולקים וס"ל דא"צ ליטול ידיו כל דלא עשה צרכיו כיון דהוי מידי
דסכנה וחמירא סכנתא מאיסורא ולא אזלינן בכה"ג בתר רובא זולת היכא שהבהכ"ס
עדיין חדש וליכא שום טינוף ולכלוך עדיין אין להחמיר בזה ליכנס לשם בלי עשיית
צרכיו משום הזמנא מילתא כיון דאז ליכא טעם דזוה"ק דרוחא חדא עכת"ד.ובסי' כד ס"ק יב, בענין הבטה בציצית בק"ש: וע' בס' דברי אמת בקונטרס דף נ"ט.
מיהו ?
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 02:44
באר לחי רואי - פירוש על תיקוני זוהר
[image: image.png]
ארעא דרבנן - ספר מפורסם
[image: image.png]מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 02:44
באר לחי רואי - פירוש על תיקוני זוהר
[image: image.png]
ארעא דרבנן - ספר מפורסם
[image: image.png]מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 06:10
גן המלך הוא בסוף גינת ורדים [אם איני טועה]. לרבי אברהם הלוי ממצרים. נמצא
באוצר. נדפס בקושטנטינא תע"ו-תע"ז.
דבר אמת (כל הפעמים שהוזכר), אולי הכוונה לדברי אמת בכר? מקושטנטינא.El lun, 25 sept 2023 a la(s) 18:57, שמואל בלויא ([email protected])
escribió: -
-
-
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:40
תודה
ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:39:15 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:41
מישהו מכיר ספר בית אברהם [איינהורן, שטיימננגר - שטיינמאנגער] ?
אני צריך רק מקום ושנת הדפסה.
תודהב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:39:15 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:41
מישהו מכיר ספר בית אברהם [איינהורן, שטיימננגר - שטיינמאנגער] ?
אני צריך רק מקום ושנת הדפסה.
תודהב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:39:15 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:47
לגבי מה שחיפשתי: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו,
ראיתי כעת בהמכלול:- גפי אש - פרשנות לששה סדרי משנה
https://www.hamichlol.org.il/ששה_סדרי_משנה.
נדפסו ששה כרכים, ורוב שארית כתב היד אבדה
https://www.hamichlol.org.il/חיבור_אבוד
בשואה.
מצד שני בה"ב יש רק חלקים א ב ד
תכלס לא מצאתי 'רחבי אש' הנ"ל
אשמח לעזרה
ייש"כב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:41:56 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:
- גפי אש - פרשנות לששה סדרי משנה
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:47
לגבי מה שחיפשתי: בספר גפי אש ברחבי אש ח"ג מכתב כ"ו,
ראיתי כעת בהמכלול:- גפי אש - פרשנות לששה סדרי משנה
https://www.hamichlol.org.il/ששה_סדרי_משנה.
נדפסו ששה כרכים, ורוב שארית כתב היד אבדה
https://www.hamichlol.org.il/חיבור_אבוד
בשואה.
מצד שני בה"ב יש רק חלקים א ב ד
תכלס לא מצאתי 'רחבי אש' הנ"ל
אשמח לעזרה
ייש"כב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:41:56 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:
תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:49
אולי מישהו יודע מה זה,
בספר דברי חיים צאנז, בה"ב, כתוב:מקום דפוס
קרקוב
שנת דפוס
תרנב
פָּאבּ. מקום
לבוב
פָּאבּ. תַאֲרִיך
1875שו הדא פאב ?
ולמעשה כשכותבים ביבליוגרפיה, איזה מהדו' נכון לכתוב ?
תודה
ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:47:04 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:
- גפי אש - פרשנות לששה סדרי משנה
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 18:49
אולי מישהו יודע מה זה,
בספר דברי חיים צאנז, בה"ב, כתוב:מקום דפוס
קרקוב
שנת דפוס
תרנב
פָּאבּ. מקום
לבוב
פָּאבּ. תַאֲרִיך
1875שו הדא פאב ?
ולמעשה כשכותבים ביבליוגרפיה, איזה מהדו' נכון לכתוב ?
תודה
ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 18:47:04 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות