דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ניקוד המילה נחמתא בקדיש

2023
20 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 22:54

    ישר כח לכל המשיבים!

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 01:42

    יש הרבה טעויות במנהגי התפילות, אין בזה חידוש

    1. נחמתא בוודאי שצריך לומר בקמץ, מה ההגיון בסגול חוץ מהמנהג שאינו יודע ארמית
    2. חון אום לשמך מקוֶה בוודאי שצריך לומר מקוָה זה אוֹם שזה נקבה, וזה חרוזים
      עם קרבָה
    3. נהוג לומר הטוב כי לא כ-לו מלעיל, וזה טעות גסה וגם קרוב לחירוף וגידוף,
      וצריך לומר כלו במלרע
    4. טעות קדומה [שאף יש לה הסבר בסידור קדום אבל אינו לפי הפשט וגם לא התקבל]
      "אז בקול רעש גדול" "אדיר וחזק משמיעים קול". וצריך לומר "אז בקול רעש גדול
      אדיר וחזק, משמיעים קול" אבל פעם לא כ"כ ידעו לה"ק ומחברי המנגינות לא דייקו.
    5. "לעולם ועד תשכון" בקדושה, האמת שצריך לומר "לעולם ועד" "תשכון בתוך
      ירושלים" [שזה נוסח מקרא ובתפילה בנוסח רס"ג וספרד "תשכון בתוך וכו'"].
    6. תתגדל ותתקדש וכו' לדור ודור ולנצח נצחים" ,"ועינינו תראינה מלכותך כדבר
      האמור בשירי עוזך" והאמת ש"כדבר האמור" לא קאי על "ועינינו תראינה" אלא על זה
      שימלוך ה', על הרישא, ועינינו תראינה זו עוד בקשה, ולכן אין ראוי לומר כנ"ל
      אלא "לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה מלכותך" ואז "כדבר האמור וכו'" או
      לפחות לא לחבר את "ועינינו" ל"כדבר האמור" שזה טעות מוחלטת.
    7. מזבח חדש בציון תכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו", "ובשירי דוד עבדך
      וכו' אהבת עולם תביא להם" שני טעויות, חדא, נשמח בעבודה ונשמח גם בשירים, א"כ
      צריך לחבר את ה"כולנו עם ה"ובשירי דוד". ועוד טעות, "אהבת עולם תביא להם" לא
      קאי על השירים אלא על הרישא על "לעמך נתת... בהיותם מקריבים לפניך וכו'" על זה
      מסיימים "אהבת עולם תביא להם" [וגירסת הגר"א לשון עבר איני זוכר בדיוק] וזה
      טעות גסה מאד.
    8. "שים שלום..." "תורת חיים ואהבת חסד", "וצדקה וברכה ..." מה זה הפסיק
      באמצע? כי באור פניך נתת לנו תורת 1. חיים 2. ואהבת חסד 3. וצדקה 4. וברכה 5.
      ורחמים 6. וחיים 7. ושלום 8. וכו'
    9. "ויברך דוד" - "אבינו מעולם ועד העולם", זה טעות שלא שמעתי באוזני אבל אמרו
      לי שיש טועים בזה, ואף "מפרשים" כך את הפסוק בעקמומיות. האמת ש"מעולם ועד
      העולם" קאי על הרישא "ברוך אתה" - מהעולם ועד העולם. כמו שהיו מברכים במקדש
      כמבואר במשנה.
    10. "ערב ובוקר וצהריים" בברכת מודים, יש נדון האם קאי על "נפלאותך וטובותיך
      שבכל עת" או, שזה מופרך, כי ה' עושה בכל עת ולא רק בערב ובוקר וצהריים, אלא
      קאי על הרישא "נודה לך ונספר..." מתי? "ערב ובוקר וצהריים".
      וכן אמר הצדיק רבי כתריאל מפוניבז' זצ"ל, כפי שאני זוכר, ונלב"ע בלי זש"ק
      באלול כמדומה, לפני כ30 שנה.
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 01:42

    יש הרבה טעויות במנהגי התפילות, אין בזה חידוש

    1. נחמתא בוודאי שצריך לומר בקמץ, מה ההגיון בסגול חוץ מהמנהג שאינו יודע ארמית
    2. חון אום לשמך מקוֶה בוודאי שצריך לומר מקוָה זה אוֹם שזה נקבה, וזה חרוזים
      עם קרבָה
    3. נהוג לומר הטוב כי לא כ-לו מלעיל, וזה טעות גסה וגם קרוב לחירוף וגידוף,
      וצריך לומר כלו במלרע
    4. טעות קדומה [שאף יש לה הסבר בסידור קדום אבל אינו לפי הפשט וגם לא התקבל]
      "אז בקול רעש גדול" "אדיר וחזק משמיעים קול". וצריך לומר "אז בקול רעש גדול
      אדיר וחזק, משמיעים קול" אבל פעם לא כ"כ ידעו לה"ק ומחברי המנגינות לא דייקו.
    5. "לעולם ועד תשכון" בקדושה, האמת שצריך לומר "לעולם ועד" "תשכון בתוך
      ירושלים" [שזה נוסח מקרא ובתפילה בנוסח רס"ג וספרד "תשכון בתוך וכו'"].
    6. תתגדל ותתקדש וכו' לדור ודור ולנצח נצחים" ,"ועינינו תראינה מלכותך כדבר
      האמור בשירי עוזך" והאמת ש"כדבר האמור" לא קאי על "ועינינו תראינה" אלא על זה
      שימלוך ה', על הרישא, ועינינו תראינה זו עוד בקשה, ולכן אין ראוי לומר כנ"ל
      אלא "לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה מלכותך" ואז "כדבר האמור וכו'" או
      לפחות לא לחבר את "ועינינו" ל"כדבר האמור" שזה טעות מוחלטת.
    7. מזבח חדש בציון תכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו", "ובשירי דוד עבדך
      וכו' אהבת עולם תביא להם" שני טעויות, חדא, נשמח בעבודה ונשמח גם בשירים, א"כ
      צריך לחבר את ה"כולנו עם ה"ובשירי דוד". ועוד טעות, "אהבת עולם תביא להם" לא
      קאי על השירים אלא על הרישא על "לעמך נתת... בהיותם מקריבים לפניך וכו'" על זה
      מסיימים "אהבת עולם תביא להם" [וגירסת הגר"א לשון עבר איני זוכר בדיוק] וזה
      טעות גסה מאד.
    8. "שים שלום..." "תורת חיים ואהבת חסד", "וצדקה וברכה ..." מה זה הפסיק
      באמצע? כי באור פניך נתת לנו תורת 1. חיים 2. ואהבת חסד 3. וצדקה 4. וברכה 5.
      ורחמים 6. וחיים 7. ושלום 8. וכו'
    9. "ויברך דוד" - "אבינו מעולם ועד העולם", זה טעות שלא שמעתי באוזני אבל אמרו
      לי שיש טועים בזה, ואף "מפרשים" כך את הפסוק בעקמומיות. האמת ש"מעולם ועד
      העולם" קאי על הרישא "ברוך אתה" - מהעולם ועד העולם. כמו שהיו מברכים במקדש
      כמבואר במשנה.
    10. "ערב ובוקר וצהריים" בברכת מודים, יש נדון האם קאי על "נפלאותך וטובותיך
      שבכל עת" או, שזה מופרך, כי ה' עושה בכל עת ולא רק בערב ובוקר וצהריים, אלא
      קאי על הרישא "נודה לך ונספר..." מתי? "ערב ובוקר וצהריים".
      וכן אמר הצדיק רבי כתריאל מפוניבז' זצ"ל, כפי שאני זוכר, ונלב"ע בלי זש"ק
      באלול כמדומה, לפני כ30 שנה.
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 09:57

    יש הרבה טעויות במנהגי התפילות, אין בזה חידוש

    1. נחמתא בוודאי שצריך לומר בקמץ, מה ההגיון בסגול חוץ מהמנהג שאינו יודע ארמית
    2. חון אום לשמך מקוֶה בוודאי שצריך לומר מקוָה זה אוֹם שזה נקבה, וזה חרוזים
      עם קרבָה
    3. נהוג לומר הטוב כי לא כ-לו מלעיל, וזה טעות גסה וגם קרוב לחירוף וגידוף,
      וצריך לומר כלו במלרע
    4. טעות קדומה [שאף יש לה הסבר בסידור קדום אבל אינו לפי הפשט וגם לא התקבל]
      "אז בקול רעש גדול" "אדיר וחזק משמיעים קול". וצריך לומר "אז בקול רעש גדול
      אדיר וחזק, משמיעים קול" אבל פעם לא כ"כ ידעו לה"ק ומחברי המנגינות לא דייקו.
    5. "לעולם ועד תשכון" בקדושה, האמת שצריך לומר "לעולם ועד" "תשכון בתוך
      ירושלים" [שזה נוסח מקרא ובתפילה בנוסח רס"ג וספרד "תשכון בתוך וכו'"].
    6. תתגדל ותתקדש וכו' לדור ודור ולנצח נצחים" ,"ועינינו תראינה מלכותך כדבר
      האמור בשירי עוזך" והאמת ש"כדבר האמור" לא קאי על "ועינינו תראינה" אלא על זה
      שימלוך ה', על הרישא, ועינינו תראינה זו עוד בקשה, ולכן אין ראוי לומר כנ"ל
      אלא "לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה מלכותך" ואז "כדבר האמור וכו'" או
      לפחות לא לחבר את "ועינינו" ל"כדבר האמור" שזה טעות מוחלטת.
    7. מזבח חדש בציון תכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו", "ובשירי דוד עבדך
      וכו' אהבת עולם תביא להם" שני טעויות, חדא, נשמח בעבודה ונשמח גם בשירים, א"כ
      צריך לחבר את ה"כולנו עם ה"ובשירי דוד". ועוד טעות, "אהבת עולם תביא להם" לא
      קאי על השירים אלא על הרישא על "לעמך נתת... בהיותם מקריבים לפניך וכו'" על זה
      מסיימים "אהבת עולם תביא להם" [וגירסת הגר"א לשון עבר איני זוכר בדיוק] וזה
      טעות גסה מאד.
    8. "שים שלום..." "תורת חיים ואהבת חסד", "וצדקה וברכה ..." מה זה הפסיק
      באמצע? כי באור פניך נתת לנו תורת 1. חיים 2. ואהבת חסד 3. וצדקה 4. וברכה 5.
      ורחמים 6. וחיים 7. ושלום 8. וכו'
    9. "ויברך דוד" - "אבינו מעולם ועד העולם", זה טעות שלא שמעתי באוזני אבל אמרו
      לי שיש טועים בזה, ואף "מפרשים" כך את הפסוק בעקמומיות. האמת ש"מעולם ועד
      העולם" קאי על הרישא "ברוך אתה" - מהעולם ועד העולם. כמו שהיו מברכים במקדש
      כמבואר במשנה.
    10. "ערב ובוקר וצהריים" בברכת מודים, יש נדון האם קאי על "נפלאותך וטובותיך
      שבכל עת" או, שזה מופרך, כי ה' עושה בכל עת ולא רק בערב ובוקר וצהריים, אלא
      קאי על הרישא "נודה לך ונספר..." מתי? "ערב ובוקר וצהריים".
      וכן אמר הצדיק רבי כתריאל מפוניבז' זצ"ל, כפי שאני זוכר, ונלב"ע בלי זש"ק
      באלול כמדומה, לפני כ30 שנה.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 01:42

    יש הרבה טעויות במנהגי התפילות, אין בזה חידוש

    1. נחמתא בוודאי שצריך לומר בקמץ, מה ההגיון בסגול חוץ מהמנהג שאינו יודע ארמית
    2. חון אום לשמך מקוֶה בוודאי שצריך לומר מקוָה זה אוֹם שזה נקבה, וזה חרוזים
      עם קרבָה
    3. נהוג לומר הטוב כי לא כ-לו מלעיל, וזה טעות גסה וגם קרוב לחירוף וגידוף,
      וצריך לומר כלו במלרע
    4. טעות קדומה [שאף יש לה הסבר בסידור קדום אבל אינו לפי הפשט וגם לא התקבל]
      "אז בקול רעש גדול" "אדיר וחזק משמיעים קול". וצריך לומר "אז בקול רעש גדול
      אדיר וחזק, משמיעים קול" אבל פעם לא כ"כ ידעו לה"ק ומחברי המנגינות לא דייקו.
    5. "לעולם ועד תשכון" בקדושה, האמת שצריך לומר "לעולם ועד" "תשכון בתוך
      ירושלים" [שזה נוסח מקרא ובתפילה בנוסח רס"ג וספרד "תשכון בתוך וכו'"].
    6. תתגדל ותתקדש וכו' לדור ודור ולנצח נצחים" ,"ועינינו תראינה מלכותך כדבר
      האמור בשירי עוזך" והאמת ש"כדבר האמור" לא קאי על "ועינינו תראינה" אלא על זה
      שימלוך ה', על הרישא, ועינינו תראינה זו עוד בקשה, ולכן אין ראוי לומר כנ"ל
      אלא "לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה מלכותך" ואז "כדבר האמור וכו'" או
      לפחות לא לחבר את "ועינינו" ל"כדבר האמור" שזה טעות מוחלטת.
    7. מזבח חדש בציון תכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו", "ובשירי דוד עבדך
      וכו' אהבת עולם תביא להם" שני טעויות, חדא, נשמח בעבודה ונשמח גם בשירים, א"כ
      צריך לחבר את ה"כולנו עם ה"ובשירי דוד". ועוד טעות, "אהבת עולם תביא להם" לא
      קאי על השירים אלא על הרישא על "לעמך נתת... בהיותם מקריבים לפניך וכו'" על זה
      מסיימים "אהבת עולם תביא להם" [וגירסת הגר"א לשון עבר איני זוכר בדיוק] וזה
      טעות גסה מאד.
    8. "שים שלום..." "תורת חיים ואהבת חסד", "וצדקה וברכה ..." מה זה הפסיק
      באמצע? כי באור פניך נתת לנו תורת 1. חיים 2. ואהבת חסד 3. וצדקה 4. וברכה 5.
      ורחמים 6. וחיים 7. ושלום 8. וכו'
    9. "ויברך דוד" - "אבינו מעולם ועד העולם", זה טעות שלא שמעתי באוזני אבל אמרו
      לי שיש טועים בזה, ואף "מפרשים" כך את הפסוק בעקמומיות. האמת ש"מעולם ועד
      העולם" קאי על הרישא "ברוך אתה" - מהעולם ועד העולם. כמו שהיו מברכים במקדש
      כמבואר במשנה.
    10. "ערב ובוקר וצהריים" בברכת מודים, יש נדון האם קאי על "נפלאותך וטובותיך
      שבכל עת" או, שזה מופרך, כי ה' עושה בכל עת ולא רק בערב ובוקר וצהריים, אלא
      קאי על הרישא "נודה לך ונספר..." מתי? "ערב ובוקר וצהריים".
      וכן אמר הצדיק רבי כתריאל מפוניבז' זצ"ל, כפי שאני זוכר, ונלב"ע בלי זש"ק
      באלול כמדומה, לפני כ30 שנה.
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 10:49

    ישר כח גדול!
    בטעות מס' 4 האם הכוונה בהסבר שלא התקבל - לתיקון אופנים וחיות במקום אדיר
    וחזק?
    במס' 5 האם הכוונה להוסיף מילים או להוריד מילים?
    בנוסח אשכנז אומרים בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים
    וכו'
    האם הכוונה לומר תשכון (ו)תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך?
    ואם אכן זו הכוונה למה באמת אין וא"ו

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 10:49

    ישר כח גדול!
    בטעות מס' 4 האם הכוונה בהסבר שלא התקבל - לתיקון אופנים וחיות במקום אדיר
    וחזק?
    במס' 5 האם הכוונה להוסיף מילים או להוריד מילים?
    בנוסח אשכנז אומרים בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים
    וכו'
    האם הכוונה לומר תשכון (ו)תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך?
    ואם אכן זו הכוונה למה באמת אין וא"ו

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 12:09

    יישר כח
    לגבי הערה 2, האם יש מקור לכך ש'אום' (להבדיל מ'אומה') הוא לשון נקבה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 13:40

    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):

    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    למשל:
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    בהושענות: אום נצורה
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים

    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:

    ----- Original Message -----
    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"
    מאת: To: "דוד ברקוביץ"
    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"
    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 12:09

    יישר כח
    לגבי הערה 2, האם יש מקור לכך ש'אום' (להבדיל מ'אומה') הוא לשון נקבה?

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 14:05

    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):

    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    למשל:
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    בהושענות: אום נצורה
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים

    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:

    ----- Original Message -----
    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"
    מאת: To: "דוד ברקוביץ"
    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"
    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 13:40

    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):

    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    למשל:
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    בהושענות: אום נצורה
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים

    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:

    ----- Original Message -----
    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"
    מאת: To: "דוד ברקוביץ"
    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"
    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 15:14

    היעב"ץ מבהיר שהניקוד הנכון הוא מקוָה (בקמץ).
    אלא שציין שאין להזניח את המבטאים בסגול.
    אך גם אם זה לא טעות, אין זה אומר שכך נכון ומקורי.
    וכמו שציינתי והבאתי, אין שום פיוט (ובדקתי הרבה מאוד) ש"אום" מופיעה כזכר. רק כנקבה ולעיתים בלשון רבים.

    ----- Original Message -----
    From: [email protected]
    To: ש. הופמן S. Hoffman ; יחזקאל שולביץ
    Cc: עריכה תורנית
    Sent: Thursday, September 28, 2023 12:40 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    לתשומת לב החכמים שליט"א.

    יש מקור חשוב יותר לניקוד 'אום... מקוה' בסידור יעב"ץ.

    הבאתי צילום לעיל.

    בתאריךThu Sep 28 2023 14:05:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:
    
    ---------- הודעה מקורית ----------
    
    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):
    
    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    
    למשל:
    
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    
    בהושענות: אום נצורה
    
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים
    
    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:
    
    ----- Original Message -----
    

    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"

    מאת: To: "דוד ברקוביץ"

    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"

    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
    --
    
    נא לשים לב:
    
    א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
    ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
    כתיבה וחתימה טובה
    
    ---
    
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/9E1537CEA61A429E8C79A1563F746D67%40user99b7abd310.
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 15:14

    היעב"ץ מבהיר שהניקוד הנכון הוא מקוָה (בקמץ).
    אלא שציין שאין להזניח את המבטאים בסגול.
    אך גם אם זה לא טעות, אין זה אומר שכך נכון ומקורי.
    וכמו שציינתי והבאתי, אין שום פיוט (ובדקתי הרבה מאוד) ש"אום" מופיעה כזכר. רק כנקבה ולעיתים בלשון רבים.

    ----- Original Message -----
    From: [email protected]
    To: ש. הופמן S. Hoffman ; יחזקאל שולביץ
    Cc: עריכה תורנית
    Sent: Thursday, September 28, 2023 12:40 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    לתשומת לב החכמים שליט"א.

    יש מקור חשוב יותר לניקוד 'אום... מקוה' בסידור יעב"ץ.

    הבאתי צילום לעיל.

    בתאריךThu Sep 28 2023 14:05:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:
    
    ---------- הודעה מקורית ----------
    
    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):
    
    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    
    למשל:
    
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    
    בהושענות: אום נצורה
    
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים
    
    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:
    
    ----- Original Message -----
    

    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"

    מאת: To: "דוד ברקוביץ"

    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"

    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
    --
    
    נא לשים לב:
    
    א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
    ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
    כתיבה וחתימה טובה
    
    ---
    
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/9E1537CEA61A429E8C79A1563F746D67%40user99b7abd310.
    
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 17:36

    "אום" הוא קיצור של "לאום".
    לאום הוא זכר - ולאום מלאום יאמץ.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 17:36

    "אום" הוא קיצור של "לאום".
    לאום הוא זכר - ולאום מלאום יאמץ.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 19:13

    מנין שהוא קיצור של [ל]אום, אולי קיצור של אומ[ה]?
    ----- Original Message -----
    From: דוד וסרמן
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: יחזקאל שולביץ ; עריכה תורנית
    Sent: Thursday, September 28, 2023 4:36 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    "אום" הוא קיצור של "לאום".
    לאום הוא זכר - ולאום מלאום יאמץ.

    היעב"ץ מבהיר שהניקוד הנכון הוא מקוָה (בקמץ).
    אלא שציין שאין להזניח את המבטאים בסגול.
    אך גם אם זה לא טעות, אין זה אומר שכך נכון ומקורי.
    וכמו שציינתי והבאתי, אין שום פיוט (ובדקתי הרבה מאוד) ש"אום" מופיעה כזכר. רק כנקבה ולעיתים בלשון רבים.
    
      ----- Original Message -----
      From: [email protected]
      To: ש. הופמן S. Hoffman ; יחזקאל שולביץ
      Cc: עריכה תורנית
      Sent: Thursday, September 28, 2023 12:40 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
      לתשומת לב החכמים שליט"א.
    
      יש מקור חשוב יותר לניקוד 'אום... מקוה' בסידור יעב"ץ.
    
      הבאתי צילום לעיל.
    
        בתאריךThu Sep 28 2023 14:05:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:
    
        ---------- הודעה מקורית ----------
    
        כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):
    
        כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    
        למשל:
    
        בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    
        בהושענות: אום נצורה
    
        או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים
    
        אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:
    
        ----- Original Message -----
    

    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"

    מאת: To: "דוד ברקוביץ"

    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"

        Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    
        Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
        --
    
        נא לשים לב:
    
        א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
        ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
        כתיבה וחתימה טובה
    
        ---
    
        קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
        כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
        כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/9E1537CEA61A429E8C79A1563F746D67%40user99b7abd310.
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 19:13

    מנין שהוא קיצור של [ל]אום, אולי קיצור של אומ[ה]?
    ----- Original Message -----
    From: דוד וסרמן
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: יחזקאל שולביץ ; עריכה תורנית
    Sent: Thursday, September 28, 2023 4:36 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    "אום" הוא קיצור של "לאום".
    לאום הוא זכר - ולאום מלאום יאמץ.

    היעב"ץ מבהיר שהניקוד הנכון הוא מקוָה (בקמץ).
    אלא שציין שאין להזניח את המבטאים בסגול.
    אך גם אם זה לא טעות, אין זה אומר שכך נכון ומקורי.
    וכמו שציינתי והבאתי, אין שום פיוט (ובדקתי הרבה מאוד) ש"אום" מופיעה כזכר. רק כנקבה ולעיתים בלשון רבים.
    
      ----- Original Message -----
      From: [email protected]
      To: ש. הופמן S. Hoffman ; יחזקאל שולביץ
      Cc: עריכה תורנית
      Sent: Thursday, September 28, 2023 12:40 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
      לתשומת לב החכמים שליט"א.
    
      יש מקור חשוב יותר לניקוד 'אום... מקוה' בסידור יעב"ץ.
    
      הבאתי צילום לעיל.
    
        בתאריךThu Sep 28 2023 14:05:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:
    
        ---------- הודעה מקורית ----------
    
        כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):
    
        כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    
        למשל:
    
        בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    
        בהושענות: אום נצורה
    
        או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים
    
        אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:
    
        ----- Original Message -----
    

    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"

    מאת: To: "דוד ברקוביץ"

    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"

        Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    
        Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
        --
    
        נא לשים לב:
    
        א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
        ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
        כתיבה וחתימה טובה
    
        ---
    
        קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
        כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
        כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/9E1537CEA61A429E8C79A1563F746D67%40user99b7abd310.
    
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 23:54

    אכן אין הכרח.
    ועל כן אין גם הכרח לענין מקוה.
    הטיעון החרוזי חלש מאד.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 23:54

    אכן אין הכרח.
    ועל כן אין גם הכרח לענין מקוה.
    הטיעון החרוזי חלש מאד.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 07:54

    לא ברור למה הטיעון החרוזי הוא חלש..
    אבל ודאי מצטרף לזה המקומות הנוספים בהם זה בלשון נקבה
    אום נצורה, אום לא רוחמה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 07:54

    לא ברור למה הטיעון החרוזי הוא חלש..
    אבל ודאי מצטרף לזה המקומות הנוספים בהם זה בלשון נקבה
    אום נצורה, אום לא רוחמה.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 15:03

    אין שם התחרזות משמעותית, הוא יותר מקרה הוא מאשר כוונה תחילה.

  • תרגום המילה "צוהיטן"

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 17:44 ברור שהתירגום המילולי הוא 'לשמור'. אך השאלה איך זה מתאים להקשר (שם בספר שהביא השואל הנכבד). אני התכוונתי לומר שלא תמיד התירגום המילולי הוא העיקר. לפעמים יש משפטי סלנג שהמשמעות שלהם איננה מילולית, אלא בהקשרית סביבתי או שפתי. והדוגמאות שהבאתי הינו דוגמאות מייצגות. מילה שהתרגום *המילולי *אינו קשור כלל למשמעות - כמו: אַ טְשְׁוָואקְ'ס אַ טְשְׁוֶועקְל – שמשמעותו ה'סלנגית' היא: קרבת משפחה רחוקה. מילים שהתרגום *המילולי שלהם *קשור, אבל המשמעות שלהם היא נסתרת. כמו: מֶען זָאל נִישְׁט... מֶען זָאל טַאקֶע נִישְׁט... - שהוא סלנג שמקצר משפט, זהו, כנראה, קיצור של 'שלא נתנסה', מילה שהתרגום המילולי קשור ממש לענין - אבל המשמעות שלו שלו הוא למה שמתכוונים בסלנג. כמו אוּנְטֶערהַאלְטֶער, או אוּנְטֶערפִירֶער - שהתרגום המילולי הוא: המחזיק מלמטה או מנהיג תחתון. והמשמעות שלו היא: המחותן / השושבין. מה ששלחתי לציבור הוא חלק ממאמר על טעויות תירגום כאלו, בספרות המוהדרת של השנים האחרונות. לקראת חג הסוכות הבעל"ט, אני רוצה לפרסם את המאמר. אם יהיה לך דוגמאות כאלו. אל תמנע טוב מבעליו.
  • מה המילה הזו?

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2023 20:44 ליתר דיוק, הודפס בצוריך [ציריך שבשוויץ] עם הגהות מרבי משה מצוריך
  • ניקוד לפונט David

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 22:11 לענ"ד וללא אחריות מצ"ב פונט DAVID המקבל ניקוד יש להתקין עבור כל המשתמשים ולאשר החלפה מניסיוני הקצר עמו אכן הוא מקבל ניקוד (וה-DAVID המובנה בוורד החדש תקול ואינו מקבל ניקוד) לידיעת הרב @יואל שילה קבצים מצורפים: david.ttf
  • פירוש המילה 'לאו' בגמרא

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 09:45 אני לא מבין את הצורך לשנות את המשמעות של המילה לאו, כיון שהרב הכותב מודה שהתרגום המדויק של לאו הינו לא, למה ומדוע לא נפרש את לאו כ"לא" ואידך זיל גמור
  • חיפוש אותיות עם ניקוד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    H
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 08:59 https://www.prog.co.il/threads/חיפוש-מלים-מנוקדות-ולא-מנוקדת-בוורד.461245/post-5604471 ב-יום רביעי, 6 בספטמבר 2023 בשעה 08:31:34 UTC+3, מא ר כתב/ה:
  • פירוש המילה "ממילא"

    2023
    23
    0 הצבעות
    23 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 09:20 לבל אחטא בלשוה"ר על ציבור, רק אסייג שכמובן אין כולם כך, ואשרי מי שיודע ולומד את לשון התורה, ומשתמש בה כראוי מאת: [email protected]
  • איך מתרגמים המילה פרעסען

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:44 השמועס בעניין פרעסן גאנץ גוט הוא בוודאי על אכילה, שלאכול יודעים די טוב. וכמו ששרים "עסין עסט זיך, טרינקען טרינקט זיך, ואס זאל מען טאן אז אס דאוינצאך נישט" מאת: [email protected]
  • המילה 'מגמה' - 'מגמתו' בלשון הקודש

    2023
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 21:31 בהמשך להנ"ל כמו שאנו מוצאים בהרבה תיבות בלשון הקודש חסין קדוש. וממנו חסינות. מאת: [email protected]

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים