תאריך ההודעה המקורית: 03/03/2023 12:44
מבקשים כאן לקבל תשובה מדויקת של פוסק מה נכלל בעבודה.
האמת היא שיש סביבות עבודה שונות, יש קפדניות יותר ויש יותר לארג'ים.
העצה שהובאה לסכם מראש היא לא רק עצה מעשית אלא גם הגישה הנכונה להלכה, וכדברי
החפץ חיים הברורים והנפלאים בענין זה שהם ממש קילורין לעיניים
[שווה לקרוא את כל הלשון. הוא מתייחס להיבטים שונים]
חילקתי לפסקאות קצרות:
אהבת חסד חלק א הערה בפרק י
ואגב אעתיק בכאן מקונטרס שפת תמים שלי דבר עצה אחת הנוגע לענין איסור גזל
ועושק שכר שכיר. והוא,
שכל אדם שמבקש לאדם אחר שיעשה לו איזה פעולה בשכר יקצוב עמו המקח בתחלה דאל"ה
עלול מאוד להיות גזלן ועושק שכר שכיר אם לא ירצה להיות ותרן גדול בממונו כדי
לצאת מן הספק
דהלא ע"פ רוב יצטרך האדם למאות פעולות בכל שנה ומצוי מאוד שאחר הפעולה יש
ויכוח בין האומן והבעה"ב בענין שילום השכר
ולכשיפרדו כ"א חושב בנפשו שהוא נגזל מן השני אך שאינו רוצה לריב עמו אבל אינו
מוחל לו בלב שלם
ולפעמים יש ג"כ מריבה ביניהם ומדינא הוא כמנהג המדינה לפי המקום והזמן *ואם
יפחות לו אפילו פרוטה אחת מזה יקרא עבור זה מן התורה בשם גזלן ועושק שכר שכיר
ומי יוכל לידע את מנהג המדינה בכל פעולה ופעולה לפי ענינה *
ובע"כ אם ירצה לצאת י"ח בלי פקפוק יהיה מוכרח תמיד ליתן להבעל מלאכה כפי מה
שהוא רוצה וזה ג"כ קשה מאוד
ע"כ הרוצה לצאת ידי שמים יקצוב עמו בתחלה ויצא מידי כל ספק
וגם הבע"מ יוזיל לו עי"ז כי אז הברירה בידו ליתן לאחר
ובפרט מי שהוא ת"ח בודאי יעשה כן דאל"ה מלבד חשש גזל ועושק שכר שכיר מצוי מאוד
חילול השם עי"ז שאינו נותן לאומן כפי רצונו שהאומן יאמר שהת"ח גזל אותו.
עכ"ל שם.
כהשלמה לדברים ברורים אלו יש להביא את הנהגת החפץ חיים בעצמו, מהס' דוגמא
מדרכי אבי זצ"ל אות יט
מעולם לא גמר שום ענין עם בעל מלאכה וכדו' בלי השואה איתו על פרטי הדברים
והמחיר, ואם קרה פעם שלא דיבר מפורש אז פרע כפי חפץ הפועל.
חיפשתי עכשיו ולא מצאתי, אך בזכרוני שקראתי שהחפץ חיים עצמו כשהדפיס את ספריו
היה מסכם עם המדפיס כל פרט ופרט, למי שייכים שאריות הכריכות ועוד.
ונלמד מזה שלא 'ראש קטן' הוא אלא זהירות מגזל וקפידות.
