דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

2023
23 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:11

    בוודאי. כמאמר המשנה: יפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:13

    כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים
    יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
    (אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי
    העוה"ז).

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:13

    כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים
    יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
    (אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי
    העוה"ז).

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:14

    עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים
    כמה מצוות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:19

    לכאורה ודאי עדיף חיי עוה"ב, ואין ערוך להם, וכל העוה"ז רק פרוזדור בפני
    העוה"ב, אשר בו יושבים צדיקים ונהנים וכו',
    רק בפרט הזה של קיום מצוות, זה יש כאן ואין שם. ולכאורה לזה התכוון הגר"א.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:26

    זה בדיוק הנידון שם בגמרא.
    יש לכל צד את המעלה והחסרון שלו.
    ----- Original Message -----
    From: עט סופר
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: אליהו עבוד ; פורום עורכים תורניים
    Sent: Saturday, October 21, 2023 8:19 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

    לכאורה ודאי עדיף חיי עוה"ב, ואין ערוך להם, וכל העוה"ז רק פרוזדור בפני העוה"ב, אשר בו יושבים צדיקים ונהנים וכו',
    רק בפרט הזה של קיום מצוות, זה יש כאן ואין שם. ולכאורה לזה התכוון הגר"א.

    ועי' בביאור הגר"א לאבות שם שמציין לדברי הגמ' בשבת ל ע"א, כי לכלב החי וכו'.
    עיי"ש בגמרא.
      ----- Original Message -----
      From: אליהו עבוד
      To: עט סופר
      Cc: פורום עורכים תורניים
      Sent: Saturday, October 21, 2023 8:14 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו
    
      עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים כמה מצוות.
    
        כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
        (אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז).
    
          בוודאי. כמאמר המשנה: יפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.
    
            לגבי הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו,
             והתקשה להיפרד מהעולם,
            ואמר שבעולם הזה אפשר בכמה פרוטות לקיים מצות ציצית.
              האם יש מכאן הוכחה לכך שהחיים בעולם הזה, עם קיום מצוות, חשובים יותר מחיי עוה"ב?
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:26

    זה בדיוק הנידון שם בגמרא.
    יש לכל צד את המעלה והחסרון שלו.
    ----- Original Message -----
    From: עט סופר
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: אליהו עבוד ; פורום עורכים תורניים
    Sent: Saturday, October 21, 2023 8:19 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

    לכאורה ודאי עדיף חיי עוה"ב, ואין ערוך להם, וכל העוה"ז רק פרוזדור בפני העוה"ב, אשר בו יושבים צדיקים ונהנים וכו',
    רק בפרט הזה של קיום מצוות, זה יש כאן ואין שם. ולכאורה לזה התכוון הגר"א.

    ועי' בביאור הגר"א לאבות שם שמציין לדברי הגמ' בשבת ל ע"א, כי לכלב החי וכו'.
    עיי"ש בגמרא.
      ----- Original Message -----
      From: אליהו עבוד
      To: עט סופר
      Cc: פורום עורכים תורניים
      Sent: Saturday, October 21, 2023 8:14 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו
    
      עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים כמה מצוות.
    
        כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
        (אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז).
    
          בוודאי. כמאמר המשנה: יפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.
    
            לגבי הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו,
             והתקשה להיפרד מהעולם,
            ואמר שבעולם הזה אפשר בכמה פרוטות לקיים מצות ציצית.
              האם יש מכאן הוכחה לכך שהחיים בעולם הזה, עם קיום מצוות, חשובים יותר מחיי עוה"ב?
    
    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:29

    והלא כבר צויין המשך המשנה
    ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
    (סליחה שאין לי את זה עם ניקוד)

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:29

    והלא כבר צויין המשך המשנה
    ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
    (סליחה שאין לי את זה עם ניקוד)

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:32

    והלא כבר צויין המשך המשנה
    ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
    (סליחה שאין לי את זה עם ניקוד)

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:32

    והלא כבר צויין המשך המשנה
    ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
    (סליחה שאין לי את זה עם ניקוד)

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:57

    אומר לכם דבר חידוש:
    העולם הזה גדול מהעולם הבא לא רק בפרט אחד, שאפשר בו לקיים מצוות שעל ידן יזכה
    לשכר.
    אלא הפוך. העולם הבא עדיף מעוה"ז רק בפרט אחד, ששם אדם מקבל שכר.
    אבל עיקר החיים הם קרבה להשי"ת ועיקר הקרבה להי"ת, מבואר בספה"ק, היא דווקא
    בעוה"ז, "ואתם הדבקים... חיים כולכם היום", כי כאשר אדם מתאמץ לעשות רצון ה'
    למרות היסורים העוברים עליו, אזי הוא נדבק ממש בבורא יתברך, רק שאינו מרגיש
    זאת. לעומת זאת בעוה"ב הקרבה לה' היא ברמה פחותה יותר: צדיקים נהנים מזיו
    השכינה, רק מהאור שלה, ואינם דבוקים לגמרי בהקב"ה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:57

    אומר לכם דבר חידוש:
    העולם הזה גדול מהעולם הבא לא רק בפרט אחד, שאפשר בו לקיים מצוות שעל ידן יזכה
    לשכר.
    אלא הפוך. העולם הבא עדיף מעוה"ז רק בפרט אחד, ששם אדם מקבל שכר.
    אבל עיקר החיים הם קרבה להשי"ת ועיקר הקרבה להי"ת, מבואר בספה"ק, היא דווקא
    בעוה"ז, "ואתם הדבקים... חיים כולכם היום", כי כאשר אדם מתאמץ לעשות רצון ה'
    למרות היסורים העוברים עליו, אזי הוא נדבק ממש בבורא יתברך, רק שאינו מרגיש
    זאת. לעומת זאת בעוה"ב הקרבה לה' היא ברמה פחותה יותר: צדיקים נהנים מזיו
    השכינה, רק מהאור שלה, ואינם דבוקים לגמרי בהקב"ה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:59

    זו אחת הסיבות לתחיית המתים. באותו זמן תהיה דבקות גמורה בגוף גשמי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:59

    זו אחת הסיבות לתחיית המתים. באותו זמן תהיה דבקות גמורה בגוף גשמי.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:02

    לא הבנתי
    עיקר זה עוה"ב כי כאן אפשר להידבק עם השכינה?
    ואיך יפרנס מעכ"ת את דבריו של הרמח"ל
    שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי
    והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם
    הבא

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:02

    לא הבנתי
    עיקר זה עוה"ב כי כאן אפשר להידבק עם השכינה?
    ואיך יפרנס מעכ"ת את דבריו של הרמח"ל
    שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי
    והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם
    הבא

    יום נפלא

    משה רייך

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:13

    שאלה טובה.
    אני הבאתי מהתניא:
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:13

    שאלה טובה.
    אני הבאתי מהתניא:
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:16

    לא הצלחתי לקרוא את התניא במייל אולי יאמר לי איפה מקורו
    מעניין שיש כאן כעין מחלוקת תניא ורמח"ל
    לא ידעתי ותמיד מעניין לשמוע וללמוד דברים חדשים

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:13

    שאלה טובה.
    אני הבאתי מהתניא:
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:17

    איך יפרנס כבודו את מאמר חז"ל העולם הזה פרוזדור בפני העוה"ב, וכי העיקר זה
    הפרוזדור??

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:14

    עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים
    כמה מצוות.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:18

    ועי' בביאור הגר"א לאבות שם שמציין לדברי הגמ' בשבת ל ע"א, כי לכלב החי וכו'.
    עיי"ש בגמרא.
    ----- Original Message -----
    From: אליהו עבוד
    To: עט סופר
    Cc: פורום עורכים תורניים
    Sent: Saturday, October 21, 2023 8:14 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

    עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים כמה מצוות.

    כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
    (אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז).
    
      בוודאי. כמאמר המשנה: יפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.
    
        לגבי הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו,
         והתקשה להיפרד מהעולם,
        ואמר שבעולם הזה אפשר בכמה פרוטות לקיים מצות ציצית.
          האם יש מכאן הוכחה לכך שהחיים בעולם הזה, עם קיום מצוות, חשובים יותר מחיי עוה"ב?
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:13

    שאלה טובה.
    אני הבאתי מהתניא:
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:20

    תניא סוף פרק ד.
    לכאורה אין מחלוקת. העולם הזה הוא רק פרוזדור לעוה"ב, והאדם לא נברא כדי להיות
    פה לנצח.
    אך עם זאת אין לאדם להתייחס למצבו בעוה"ז רק כאיזה ענין של בדיעבד, שא"א להגיע
    לעוה"ב בלי עוה"ז. אלא יבין שהעוה"ז הוא בבחינת לכתחילה, מצד שבו עיקר הדבקות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:19

    לכאורה ודאי עדיף חיי עוה"ב, ואין ערוך להם, וכל העוה"ז רק פרוזדור בפני
    העוה"ב, אשר בו יושבים צדיקים ונהנים וכו',
    רק בפרט הזה של קיום מצוות, זה יש כאן ואין שם. ולכאורה לזה התכוון הגר"א.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:24

    זה בדיוק הנידון שם בגמרא.
    יש לכל צד את המעלה והחסרון שלו.
    ----- Original Message -----
    From: עט סופר
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: אליהו עבוד ; פורום עורכים תורניים
    Sent: Saturday, October 21, 2023 8:19 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

    לכאורה ודאי עדיף חיי עוה"ב, ואין ערוך להם, וכל העוה"ז רק פרוזדור בפני העוה"ב, אשר בו יושבים צדיקים ונהנים וכו',
    רק בפרט הזה של קיום מצוות, זה יש כאן ואין שם. ולכאורה לזה התכוון הגר"א.

    ועי' בביאור הגר"א לאבות שם שמציין לדברי הגמ' בשבת ל ע"א, כי לכלב החי וכו'.
    עיי"ש בגמרא.
      ----- Original Message -----
      From: אליהו עבוד
      To: עט סופר
      Cc: פורום עורכים תורניים
      Sent: Saturday, October 21, 2023 8:14 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו
    
      עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים כמה מצוות.
    
        כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
        (אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז).
    
          בוודאי. כמאמר המשנה: יפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.
    
            לגבי הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו,
             והתקשה להיפרד מהעולם,
            ואמר שבעולם הזה אפשר בכמה פרוטות לקיים מצות ציצית.
              האם יש מכאן הוכחה לכך שהחיים בעולם הזה, עם קיום מצוות, חשובים יותר מחיי עוה"ב?
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:20

    תניא סוף פרק ד.
    לכאורה אין מחלוקת. העולם הזה הוא רק פרוזדור לעוה"ב, והאדם לא נברא כדי להיות
    פה לנצח.
    אך עם זאת אין לאדם להתייחס למצבו בעוה"ז רק כאיזה ענין של בדיעבד, שא"א להגיע
    לעוה"ב בלי עוה"ז. אלא יבין שהעוה"ז הוא בבחינת לכתחילה, מצד שבו עיקר הדבקות.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:25

    להוסיף כי מה שאמרו שהעוה"ז פרוזדור בלבד, נאמר לגבי הענינים הגשמיים. היינו
    שאין לאדם להתרכז בהנאות הגשמיות ח"ו, כי כל ענין הגזמיות הוא שהאדם ישתמש בה
    כדי לזכות לחיי נצח רוחניים.
    ולא נאמר לענין המעלות הרוחניות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:25

    להוסיף כי מה שאמרו שהעוה"ז פרוזדור בלבד, נאמר לגבי הענינים הגשמיים. היינו
    שאין לאדם להתרכז בהנאות הגשמיות ח"ו, כי כל ענין הגזמיות הוא שהאדם ישתמש בה
    כדי לזכות לחיי נצח רוחניים.
    ולא נאמר לענין המעלות הרוחניות.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:51

    עי' ברבינו יונה (שע"ת ש"ב אות כג - כד) שמבואר בדבריו שמה שכתבה המשנה 'יפה
    שעה של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז' הכונה מחיים שאינם של תומ"צ, ואדרבא
    זהו ישוב המשנה: פעמים שעוה"ז יפה - כשהוא בתשובה ומעש"ט, ופעמים שעוה"ב יפה -
    כשהוא בהבלי העולם, עיי"ש היטב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:51

    עי' ברבינו יונה (שע"ת ש"ב אות כג - כד) שמבואר בדבריו שמה שכתבה המשנה 'יפה
    שעה של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז' הכונה מחיים שאינם של תומ"צ, ואדרבא
    זהו ישוב המשנה: פעמים שעוה"ז יפה - כשהוא בתשובה ומעש"ט, ופעמים שעוה"ב יפה -
    כשהוא בהבלי העולם, עיי"ש היטב.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 04:35

    התכלית זה עולם הזה,
    לכן השיא יהיה בתחיית המתים שישובו לחיות בתוך גוף בעולם הזה, וישארו כך לנצח
    אלא שהעולם הזה בעצמו יזדכך מאוד,
    והכינוי "עולם הבא" אינו מתיחס למציאות וירטואלית או דמיונית, אלא הכווה לעולם
    הזה ממש במהדורה בתרא (או תליתאה) שלו. "הבא" בסדרה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 04:35

    התכלית זה עולם הזה,
    לכן השיא יהיה בתחיית המתים שישובו לחיות בתוך גוף בעולם הזה, וישארו כך לנצח
    אלא שהעולם הזה בעצמו יזדכך מאוד,
    והכינוי "עולם הבא" אינו מתיחס למציאות וירטואלית או דמיונית, אלא הכווה לעולם
    הזה ממש במהדורה בתרא (או תליתאה) שלו. "הבא" בסדרה.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 09:24

    אבל כתוב בחז"ל הפוך, שהעולם הזה אינו אלא פרוזדור בפני העולם הבא. וראה גם
    במסילת ישרים פרק א'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 09:24

    אבל כתוב בחז"ל הפוך, שהעולם הזה אינו אלא פרוזדור בפני העולם הבא. וראה גם
    במסילת ישרים פרק א'.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 09:40

    מה זה "עולם הבא"?
    העולם שבא אחרי העולם "הזה".
    שתיהם כאן, עכשיו בחושך ועכירות, והבא במצב זך יותר.
    ראה למשל רמח"ל בדרך ה' (די בהתחלה)

  • ד' הגר"א שאהרן הכהן יכל להיכנס לקוה"ק בכל השנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2023 18:32 קול אליהו ויקרא פרשת אחרי מות פג) בפסוק ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקודש וגו' בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה, הנה לפי מה שאמרו בגמרא יומא (דף ע"ב ע"ב) איל האמור כאן הוא האומר בחומש הפקודים, יפלא מאד להאי מ"ד למה נכתב כאן איל זה לבד מחומש הפקודים ולא שאר הקרבנות האמורים שם כגון ז' כבשים ושארי דברים, אמנם יש לפרש פשטי המקראות כאן עפ"י מה דאיתא במדרש רבה ואל יבא וגו' אר"י בר"ס צער גדול היה למשה לדבר זה, אמר אוי לי שמא נדחף אהרן וכו' יש עת ליום וכו' יש עת לשנה וכו' יש עת לעולם וכו', אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור וכו' אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיעשה כסדר הזה ע"כ ע"ש, א"כ נשמע מזה שדוקא שאר כה"ג אסורים ליכנס לקה"ק אלא ביוה"כ אבל אהרן היה מותר ליכנס בכל שעה ושעה, רק שיכנס כסדר העבודה האמורה בפרשה זאת, והשתא לפי"ז מתוק מאד פשט הפרשה, שבכל הפרשה לא נזכר רק אהרן, בזאת יבא אהרן, והקריב אהרן, ונתן אהרן, ועוד כמה פעמים עד שנאמר והיתה לכם לחקת עולם וגו' בעשור לחדש וגו' וכפר הכהן אשר ימשח אותו ואשר ימלא את ידיו לכהן, וז"ש בסוף הפרשה והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה, ר"ל לכם דייקא אחת בשנה אבל לא לאהרן שהיה מותר לו ליכנס בסדר הזה כל השנה, אלא רק לדורות היה פעם אחת בשנה לכפר ביוה"כ, ולפי"ז שפיר מיושב הא דלא נכתב רק האיל לפי שלא הוצרכו המוספים לאהרן בשאר ימות השנה, דכל הפרשה נאמרה לאהרן לכן לא נכתב רק האיל הנצרך לו לסדר הזה, והשתא מיושב מאד מה שאמרו חז"ל והובא ברש"י וברמב"ן כל הפרשה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה ולכאורה תמוה שיהיו מקראות כתובים בסדר עבודה שלא על הסדר (עיין ברמב"ן שדחק בזה), אבל לפי הנז"ל ניחא כי כל הפרשה זו נאמרה לאהרן אף בכל השנה, כי ההכרח שהוכרחנו לומר דהפסוק ובא אהרן נאמר שלא על הסדר הוא רק מחמת דגמירי חמש טבילות ועשרה קידושין לכהן גדול ביוה"כ ואי כסדר הכתוב לא משכחת אלא ג' (עיין ברש"י) כמ"ש בגמרא ע"ש, וזה דוקא ביוה"כ היה הלכך למ"מ דצריך ה' טבילות וי' קידושין, אבל בשאר ימות השנה לא היו אלא ו' קידושין וג' טבילות ועובד כסדר האמור בפרשה, דבו ביום ביוה"כ אמרו גמירי, ומ"ש בגמרא שנאמרה שלא על הסדר היינו ביוה"כ, ומה שאמרו בגמרא בפ' הקומץ וכ"פ הרמב"ם פ"ב מהלכות ביאת מקדש דאסור לכה"ג לכנוס בקה"ק לבד ביוה"כ וחייב מיתה, היינו לדורות, דבגמרא לא איירי רק להורות לדורות, ולא מה שהיה לאהרן בדורו: לצערי אין לי כאן החומש שלי, אני חולה במטה, וחא אוכל לשלוח לכם מקור יותר מוסמך. אם יש לכם אוצר החכמה זכור לי שהרב ברעוודה דיבר על זה בשיר השירים או פרק ג או פרק ד באיפה שלמה או אב"ן שלמה
  • אשמח לקבל ביאור הגר"א על מדרש רות הנעלם בטקסט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 13:48
  • אשמח לקבל מליקוטי הגר"א ערך מזלות

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 00:07 יישר כוח גדול על הספר. האמת שחיפשתי צילום שלה כבר יותר משנה. יש לי אותו במחסן בארץ ואין לי דרך להשיג אותו היום. אבל בעיקרון אני מחפש בספר ליקוטי הגר"א הרגיל. נדמה לי הוא עם פירוש באר יצחק, פשוט אין לי אוצר החכמה שאוכל לחפש את המקום.
  • דרוש מקור - המובא בשם הגר"א

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/04/2023 16:03 כן. לא הסברתי את דבריי. כוונתי הייתה להגר"ח סולוביצ'יק.
  • (הבית לעורך התורני) משלי הגר"א בטקסט

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2023 00:10 עזרו לי ייש"כ מאת: [email protected]
  • אני מחפש חידושי הגר"ח - סטנסיל, מקוואות פ"א.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2023 16:58 אם אין זכויות יוצרים, אשמח לקבל באישי.
  • אני מחפש חידושי הגר"ח - סטנסיל, מקוואות פ"א.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 27/08/2023 15:32
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 10:58

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים