הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:14

עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים
כמה מצוות.

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:19

לכאורה ודאי עדיף חיי עוה"ב, ואין ערוך להם, וכל העוה"ז רק פרוזדור בפני
העוה"ב, אשר בו יושבים צדיקים ונהנים וכו',
רק בפרט הזה של קיום מצוות, זה יש כאן ואין שם. ולכאורה לזה התכוון הגר"א.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:26

זה בדיוק הנידון שם בגמרא.
יש לכל צד את המעלה והחסרון שלו.
----- Original Message -----
From: עט סופר
To: ש. הופמן S. Hoffman
Cc: אליהו עבוד ; פורום עורכים תורניים
Sent: Saturday, October 21, 2023 8:19 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

לכאורה ודאי עדיף חיי עוה"ב, ואין ערוך להם, וכל העוה"ז רק פרוזדור בפני העוה"ב, אשר בו יושבים צדיקים ונהנים וכו',
רק בפרט הזה של קיום מצוות, זה יש כאן ואין שם. ולכאורה לזה התכוון הגר"א.

ועי' בביאור הגר"א לאבות שם שמציין לדברי הגמ' בשבת ל ע"א, כי לכלב החי וכו'.
עיי"ש בגמרא.
  ----- Original Message -----
  From: אליהו עבוד
  To: עט סופר
  Cc: פורום עורכים תורניים
  Sent: Saturday, October 21, 2023 8:14 PM
  Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

  עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים כמה מצוות.

    כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
    (אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז).

      בוודאי. כמאמר המשנה: יפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.

        לגבי הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו,
         והתקשה להיפרד מהעולם,
        ואמר שבעולם הזה אפשר בכמה פרוטות לקיים מצות ציצית.
          האם יש מכאן הוכחה לכך שהחיים בעולם הזה, עם קיום מצוות, חשובים יותר מחיי עוה"ב?

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:29

והלא כבר צויין המשך המשנה
ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
(סליחה שאין לי את זה עם ניקוד)

יום נפלא

משה רייך

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:32

והלא כבר צויין המשך המשנה
ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
(סליחה שאין לי את זה עם ניקוד)

יום נפלא

משה רייך

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:57

אומר לכם דבר חידוש:
העולם הזה גדול מהעולם הבא לא רק בפרט אחד, שאפשר בו לקיים מצוות שעל ידן יזכה
לשכר.
אלא הפוך. העולם הבא עדיף מעוה"ז רק בפרט אחד, ששם אדם מקבל שכר.
אבל עיקר החיים הם קרבה להשי"ת ועיקר הקרבה להי"ת, מבואר בספה"ק, היא דווקא
בעוה"ז, "ואתם הדבקים... חיים כולכם היום", כי כאשר אדם מתאמץ לעשות רצון ה'
למרות היסורים העוברים עליו, אזי הוא נדבק ממש בבורא יתברך, רק שאינו מרגיש
זאת. לעומת זאת בעוה"ב הקרבה לה' היא ברמה פחותה יותר: צדיקים נהנים מזיו
השכינה, רק מהאור שלה, ואינם דבוקים לגמרי בהקב"ה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 21:59

זו אחת הסיבות לתחיית המתים. באותו זמן תהיה דבקות גמורה בגוף גשמי.

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:02

לא הבנתי
עיקר זה עוה"ב כי כאן אפשר להידבק עם השכינה?
ואיך יפרנס מעכ"ת את דבריו של הרמח"ל
שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי
והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם
הבא

יום נפלא

משה רייך

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:13

שאלה טובה.
אני הבאתי מהתניא:
[image: image.png]

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:16

לא הצלחתי לקרוא את התניא במייל אולי יאמר לי איפה מקורו
מעניין שיש כאן כעין מחלוקת תניא ורמח"ל
לא ידעתי ותמיד מעניין לשמוע וללמוד דברים חדשים

יום נפלא

משה רייך

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:17

איך יפרנס כבודו את מאמר חז"ל העולם הזה פרוזדור בפני העוה"ב, וכי העיקר זה
הפרוזדור??

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:18

ועי' בביאור הגר"א לאבות שם שמציין לדברי הגמ' בשבת ל ע"א, כי לכלב החי וכו'.
עיי"ש בגמרא.
----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: עט סופר
Cc: פורום עורכים תורניים
Sent: Saturday, October 21, 2023 8:14 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים כמה מצוות.

כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
(אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז).

  בוודאי. כמאמר המשנה: יפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.

    לגבי הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו,
     והתקשה להיפרד מהעולם,
    ואמר שבעולם הזה אפשר בכמה פרוטות לקיים מצות ציצית.
      האם יש מכאן הוכחה לכך שהחיים בעולם הזה, עם קיום מצוות, חשובים יותר מחיי עוה"ב?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:20

תניא סוף פרק ד.
לכאורה אין מחלוקת. העולם הזה הוא רק פרוזדור לעוה"ב, והאדם לא נברא כדי להיות
פה לנצח.
אך עם זאת אין לאדם להתייחס למצבו בעוה"ז רק כאיזה ענין של בדיעבד, שא"א להגיע
לעוה"ב בלי עוה"ז. אלא יבין שהעוה"ז הוא בבחינת לכתחילה, מצד שבו עיקר הדבקות.

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:24

זה בדיוק הנידון שם בגמרא.
יש לכל צד את המעלה והחסרון שלו.
----- Original Message -----
From: עט סופר
To: ש. הופמן S. Hoffman
Cc: אליהו עבוד ; פורום עורכים תורניים
Sent: Saturday, October 21, 2023 8:19 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

לכאורה ודאי עדיף חיי עוה"ב, ואין ערוך להם, וכל העוה"ז רק פרוזדור בפני העוה"ב, אשר בו יושבים צדיקים ונהנים וכו',
רק בפרט הזה של קיום מצוות, זה יש כאן ואין שם. ולכאורה לזה התכוון הגר"א.

ועי' בביאור הגר"א לאבות שם שמציין לדברי הגמ' בשבת ל ע"א, כי לכלב החי וכו'.
עיי"ש בגמרא.
  ----- Original Message -----
  From: אליהו עבוד
  To: עט סופר
  Cc: פורום עורכים תורניים
  Sent: Saturday, October 21, 2023 8:14 PM
  Subject: Re: [הבית לעורך התורני] הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו

  עד"ז ידוע בשם הגר"א, שהמת מתחנן שיתנו לו לרדת שוב לכמה דקות לעולם הזה לקיים כמה מצוות.

    כן מוכח גם מהאיסור ללכת בציצית מגולה בבית הקברות. אם חיי העוה"ב חשובים יותר, מה יש למתים לקנאות בחיים?!
    (אלא שמצד השכר, עדיף כמובן העוה"ב: יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז).

      בוודאי. כמאמר המשנה: יפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב.

        לגבי הסיפור עם הגר"א שאחז בציציותיו לפני פטירתו,
         והתקשה להיפרד מהעולם,
        ואמר שבעולם הזה אפשר בכמה פרוטות לקיים מצות ציצית.
          האם יש מכאן הוכחה לכך שהחיים בעולם הזה, עם קיום מצוות, חשובים יותר מחיי עוה"ב?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:25

להוסיף כי מה שאמרו שהעוה"ז פרוזדור בלבד, נאמר לגבי הענינים הגשמיים. היינו
שאין לאדם להתרכז בהנאות הגשמיות ח"ו, כי כל ענין הגזמיות הוא שהאדם ישתמש בה
כדי לזכות לחיי נצח רוחניים.
ולא נאמר לענין המעלות הרוחניות.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/10/2023 22:51

עי' ברבינו יונה (שע"ת ש"ב אות כג - כד) שמבואר בדבריו שמה שכתבה המשנה 'יפה
שעה של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז' הכונה מחיים שאינם של תומ"צ, ואדרבא
זהו ישוב המשנה: פעמים שעוה"ז יפה - כשהוא בתשובה ומעש"ט, ופעמים שעוה"ב יפה -
כשהוא בהבלי העולם, עיי"ש היטב.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 04:35

התכלית זה עולם הזה,
לכן השיא יהיה בתחיית המתים שישובו לחיות בתוך גוף בעולם הזה, וישארו כך לנצח
אלא שהעולם הזה בעצמו יזדכך מאוד,
והכינוי "עולם הבא" אינו מתיחס למציאות וירטואלית או דמיונית, אלא הכווה לעולם
הזה ממש במהדורה בתרא (או תליתאה) שלו. "הבא" בסדרה.

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 09:24

אבל כתוב בחז"ל הפוך, שהעולם הזה אינו אלא פרוזדור בפני העולם הבא. וראה גם
במסילת ישרים פרק א'.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/10/2023 09:40

מה זה "עולם הבא"?
העולם שבא אחרי העולם "הזה".
שתיהם כאן, עכשיו בחושך ועכירות, והבא במצב זך יותר.
ראה למשל רמח"ל בדרך ה' (די בהתחלה)

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2023 09:29

מסילת ישרים פרק א:
כללו של דבר, האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא,
אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא שהוא תכליתו.
על כן תמצא מאמרי חכמינו ז"ל רבים כולם בסגנון אחד מדמים העולם הזה - למקום
וזמן ההכנה, והעולם הבא - למקום המנוחה ואכילת המוכן כבר, והוא מה שאמרו,
העולם הזה דומה לפרוזדור, כמו שאמרו ז"ל: היום לעשותם ומחר לקבל שכרם (ע"ז ג).
מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. העולם הזה דומה ליבשה, והעולם הבא לים וכו' (ק"ר
א). וכאלה רבים על זה הדרך.

מאת: [email protected]