מה הפירוש 'שועים' ביחס למוזיקה/תווים?

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:52

המחבר מדבר בחכמת הניגון ובחכמת כתיבת נאטן/תווים,

ואלו דבריו
מלאכת השיר הנקראת חכמת הניגון ובלשונם מוסיקה והיא חכמה ומלאכה מקצתה 'שועים'
ומקצתה מעשיות.
מה זה 'שועים', או אולי טעות היא
אולי עוועים? אולי משהו אחרת.
תודה מראש!

[Avraham Aumann - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:53

באיזה ספר זה, האם בהמשך הוא לא מסביר.
מעשיות אתה כן מבין מה הקשר למוזיקה?

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:56

השערה בעלמא:
אולי שועים בזה מלשון חלקים כלשון חז"ל
כלומר שיש ניגונים/חלקי ניגונים 'חלקים' ויש שעולים ויורדים
השאלה האם זה מתאים שם

מאת: [email protected]

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:56

מעשיות קשור שיש בו מעשה הכתיבה ומעשה תנועת הקול.

מאת: [email protected]

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:59

אולי, בכל זאת חברים יקרים תעלו עוד רעיונת, תודה לאלו שרצו לעזור, תודה על
זמנכם היקר שהענקתם לי.

[Avraham Aumann - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 18:06

המילה שוע בלשון הקודש יש כמה משמעויות (בהנחה שזה מלשון הקודש ולא איזה מילה
לועזית)
עשיר (ולא ניכר שוע לפני דל)
חלק (ארמית, ואנוכי איש חלק ואנא גבר שעיע)
תפילה (היערוך שועך לא בצר)
פניה (ואל קין ואל מנחתו לא שעה)
ישועה והצלה (הושיע)
מחובר (שוע טווי ונוז, הלבדים אסורים מפני שהם שועים - כלאים ט:ח)
צעקה (מקרקר קיר ושוע אל ההר ישעיה כב:ה)

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 18:21

נראה שהוא מסביר את מה שכתב קודם: "והיא חכמה ומלאכה" - מקצתה וכו'.
ולפי זה, הוא מפרט עכשיו:
מקצתה שועים - מחשבה (מלשון "לא שעה" פנה - הכוונה במחשבה). מקביל ל"חכמה".
ומקצתה מעשיוּת - בשורוק. מקביל ל"מלאכה".

השאלה אם המילה מעשיות בשורוק מתאימה לסגנון כל התוכן שם.
וגם אם אכן אפשר לומר ש"שועים" זה מלשון מחשבה.
----- Original Message -----
From: Avraham Aumann
To: yisroel zev paneth
Cc: רפאל ברלב ; עריכה תורנית
Sent: Wednesday, November 01, 2023 6:06 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הפירוש 'שועים' ביחס למוזיקה/תווים?

המילה שוע בלשון הקודש יש כמה משמעויות (בהנחה שזה מלשון הקודש ולא איזה מילה לועזית)
עשיר (ולא ניכר שוע לפני דל)
חלק (ארמית, ואנוכי איש חלק ואנא גבר שעיע)
תפילה (היערוך שועך לא בצר)
פניה (ואל קין ואל מנחתו לא שעה)
ישועה והצלה (הושיע)
מחובר (שוע טווי ונוז, הלבדים אסורים מפני שהם שועים - כלאים ט:ח)
צעקה (מקרקר קיר ושוע אל ההר ישעיה כב:ה)

אולי, בכל זאת חברים יקרים תעלו עוד רעיונת, תודה לאלו שרצו לעזור, תודה על זמנכם היקר שהענקתם לי.

  השערה בעלמא:
  אולי שועים בזה מלשון חלקים כלשון חז"ל
  כלומר שיש ניגונים/חלקי ניגונים 'חלקים' ויש שעולים ויורדים
  השאלה האם זה מתאים שם

    באיזה ספר זה, האם בהמשך הוא לא מסביר.
    מעשיות אתה כן מבין מה הקשר למוזיקה?

      המחבר מדבר בחכמת הניגון ובחכמת כתיבת נאטן/תווים,

      ואלו דבריו
      מלאכת השיר הנקראת חכמת הניגון ובלשונם מוסיקה והיא חכמה ומלאכה מקצתה 'שועים' ומקצתה מעשיות.
      מה זה 'שועים', או אולי טעות היא
      אולי עוועים? אולי משהו אחרת.
      תודה מראש!