דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה הפירוש 'שועים' ביחס למוזיקה/תווים?

2023
7 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:52

    המחבר מדבר בחכמת הניגון ובחכמת כתיבת נאטן/תווים,

    ואלו דבריו
    מלאכת השיר הנקראת חכמת הניגון ובלשונם מוסיקה והיא חכמה ומלאכה מקצתה 'שועים'
    ומקצתה מעשיות.
    מה זה 'שועים', או אולי טעות היא
    אולי עוועים? אולי משהו אחרת.
    תודה מראש!

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:52

    המחבר מדבר בחכמת הניגון ובחכמת כתיבת נאטן/תווים,

    ואלו דבריו
    מלאכת השיר הנקראת חכמת הניגון ובלשונם מוסיקה והיא חכמה ומלאכה מקצתה 'שועים'
    ומקצתה מעשיות.
    מה זה 'שועים', או אולי טעות היא
    אולי עוועים? אולי משהו אחרת.
    תודה מראש!

    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:53

    באיזה ספר זה, האם בהמשך הוא לא מסביר.
    מעשיות אתה כן מבין מה הקשר למוזיקה?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:53

    באיזה ספר זה, האם בהמשך הוא לא מסביר.
    מעשיות אתה כן מבין מה הקשר למוזיקה?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:56

    השערה בעלמא:
    אולי שועים בזה מלשון חלקים כלשון חז"ל
    כלומר שיש ניגונים/חלקי ניגונים 'חלקים' ויש שעולים ויורדים
    השאלה האם זה מתאים שם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:53

    באיזה ספר זה, האם בהמשך הוא לא מסביר.
    מעשיות אתה כן מבין מה הקשר למוזיקה?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:56

    מעשיות קשור שיש בו מעשה הכתיבה ומעשה תנועת הקול.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:56

    השערה בעלמא:
    אולי שועים בזה מלשון חלקים כלשון חז"ל
    כלומר שיש ניגונים/חלקי ניגונים 'חלקים' ויש שעולים ויורדים
    השאלה האם זה מתאים שם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:59

    אולי, בכל זאת חברים יקרים תעלו עוד רעיונת, תודה לאלו שרצו לעזור, תודה על
    זמנכם היקר שהענקתם לי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 17:59

    אולי, בכל זאת חברים יקרים תעלו עוד רעיונת, תודה לאלו שרצו לעזור, תודה על
    זמנכם היקר שהענקתם לי.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 18:06

    המילה שוע בלשון הקודש יש כמה משמעויות (בהנחה שזה מלשון הקודש ולא איזה מילה
    לועזית)
    עשיר (ולא ניכר שוע לפני דל)
    חלק (ארמית, ואנוכי איש חלק ואנא גבר שעיע)
    תפילה (היערוך שועך לא בצר)
    פניה (ואל קין ואל מנחתו לא שעה)
    ישועה והצלה (הושיע)
    מחובר (שוע טווי ונוז, הלבדים אסורים מפני שהם שועים - כלאים ט:ח)
    צעקה (מקרקר קיר ושוע אל ההר ישעיה כב:ה)

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 18:06

    המילה שוע בלשון הקודש יש כמה משמעויות (בהנחה שזה מלשון הקודש ולא איזה מילה
    לועזית)
    עשיר (ולא ניכר שוע לפני דל)
    חלק (ארמית, ואנוכי איש חלק ואנא גבר שעיע)
    תפילה (היערוך שועך לא בצר)
    פניה (ואל קין ואל מנחתו לא שעה)
    ישועה והצלה (הושיע)
    מחובר (שוע טווי ונוז, הלבדים אסורים מפני שהם שועים - כלאים ט:ח)
    צעקה (מקרקר קיר ושוע אל ההר ישעיה כב:ה)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 18:21

    נראה שהוא מסביר את מה שכתב קודם: "והיא חכמה ומלאכה" - מקצתה וכו'.
    ולפי זה, הוא מפרט עכשיו:
    מקצתה שועים - מחשבה (מלשון "לא שעה" פנה - הכוונה במחשבה). מקביל ל"חכמה".
    ומקצתה מעשיוּת - בשורוק. מקביל ל"מלאכה".

    השאלה אם המילה מעשיות בשורוק מתאימה לסגנון כל התוכן שם.
    וגם אם אכן אפשר לומר ש"שועים" זה מלשון מחשבה.
    ----- Original Message -----
    From: Avraham Aumann
    To: yisroel zev paneth
    Cc: רפאל ברלב ; עריכה תורנית
    Sent: Wednesday, November 01, 2023 6:06 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הפירוש 'שועים' ביחס למוזיקה/תווים?

    המילה שוע בלשון הקודש יש כמה משמעויות (בהנחה שזה מלשון הקודש ולא איזה מילה לועזית)
    עשיר (ולא ניכר שוע לפני דל)
    חלק (ארמית, ואנוכי איש חלק ואנא גבר שעיע)
    תפילה (היערוך שועך לא בצר)
    פניה (ואל קין ואל מנחתו לא שעה)
    ישועה והצלה (הושיע)
    מחובר (שוע טווי ונוז, הלבדים אסורים מפני שהם שועים - כלאים ט:ח)
    צעקה (מקרקר קיר ושוע אל ההר ישעיה כב:ה)

    אולי, בכל זאת חברים יקרים תעלו עוד רעיונת, תודה לאלו שרצו לעזור, תודה על זמנכם היקר שהענקתם לי.
    
      השערה בעלמא:
      אולי שועים בזה מלשון חלקים כלשון חז"ל
      כלומר שיש ניגונים/חלקי ניגונים 'חלקים' ויש שעולים ויורדים
      השאלה האם זה מתאים שם
    
        באיזה ספר זה, האם בהמשך הוא לא מסביר.
        מעשיות אתה כן מבין מה הקשר למוזיקה?
    
          המחבר מדבר בחכמת הניגון ובחכמת כתיבת נאטן/תווים,
    
          ואלו דבריו
          מלאכת השיר הנקראת חכמת הניגון ובלשונם מוסיקה והיא חכמה ומלאכה מקצתה 'שועים' ומקצתה מעשיות.
          מה זה 'שועים', או אולי טעות היא
          אולי עוועים? אולי משהו אחרת.
          תודה מראש!
    
  • לפי מה לוקחים על תמלול? לפי תווים או לפי שעה? וכמה?

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 15:59 -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • מה זה סינ"ק באידיש וכן מה זה קרא"ן?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 18:56 קראן בפתח ברז.
  • מה המקובל?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2023 23:29 יישר כח לכולם. מאת: [email protected]
  • מה המקובל?

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2023 15:13 כבר נידון פה בפורום. וכבר נאמר שהוא דבר פשוט. שהרי כך הוא מנהגו של עולם: הקלקול תמיד קודם לתיקון. לא מתקנים ואח"כ מקלקלים. ולכן קודם את הסוגר העגול המוחק, ואח"כ את התיקון בסוגר מרובע. ----- Original Message ----- From: שמחה פרוינד To: יוסף פרידמן Cc: א. י. כהן ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, August 23, 2023 8:22 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה המקובל? בעצם כמו שנוהגים לציין [זצ"ל] אחרי (שליט"א) כשספר יוצא זמן רב אחרי שנכתב והתחלפו להם הדורות בינתיים רח"ל גם לי יצא לאחרונה להסתפק בכגון דא בציון של סימני הקהילות יעקב הישנים והחדשים ואכן היה נראה לי יותר הגיוני לכתוב את המקור קודם לדעתי קודם המקור ואח"כ ההגהה כשיש טעות בספר, ומשאירים את הנוסח המוטעה בסוגריים עגולות ומכניסים את התיקון בסוגריים מרובעות, מה נכתב קודם הטעות או התיקון?
  • מה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31 פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה) וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו. ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.         From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]] Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]] Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקור   מובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד], וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר אינו יכול למנוע,
  • מה המילה החילופית ל- "מה הקשר"

    2023
    26
    0 הצבעות
    26 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2023 22:25 ראו במצ"ב קבצים מצורפים: שיאטא.txt שייטא.txt
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2023 23:09 שים לב, שלא מדובר על דת ספציפית, אלא על המושג בכללו, כשם שגרפולוגיה, כדוגמא, חוקרת את הכתב כולו. בנוסף שים לב, שבד"כ אין מדובר טקסי הדת אלא באמונתה, ורבות ידובר בה בעצם האלוקות (כלפי האדם - בניגוד לתאוסופיה). ב-יום ראשון, 10 בדצמבר 2023 בשעה 15:39:52 UTC+2, אברהם לייב ווילחוביצער כתב/ה:
  • מה זה?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 14:50 ישר כח! מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים