תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 15:54
לקט מבולגן - - -
תיקון של בעל קונטרס היחיאלי לתחילת בנייה
הרבי מחב"ד זצ"ל כתב (אג"ק חי"ט עמ' ריב) שלא לנוהג בהטמנת 'מגילת יסוד' שהוא
מנהג חדש שאיננו מבוסס.
ובספר 'נשיאי חב"ד ובני דורם' (עמ' 122, וכן נכתב גם ביומנים של טולנא) מסופר
אשר הרבי מחב"ד זצ"ל אמר ל'פני מנחם' מגור שבכוונתו היה לצאת חוצץ כנגד הנוהג
הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה, שלדעתו יש בזה הליכה בדרכי הגויים, אך נמנע
לבסוף לעשות כן, בשל תמונה שהגיעה לידו ובו נראה הגאון מטשעבין זצ"ל חותם על
'מגילת יסוד' לישיבתו [ובהע' 9 מוסיף, שכאשר נודע זה הדבר לגאון מטשעבין, אמר
הגאון אשר באמת המגילה לא נטמנה באדמה].
יש ספר נתיבי בנין ויצירה מהאדמו"ר בעל נתיבות שלום זי"ע,
ובו כל מאמרי ההחאה"פ וחנוכות הבית למוסדות סלונים ובו נתבאר בארוכה ע"פ
חסידות כל עניני בנין ויצירה.
בעל חזון אי"ש לא החשיב טקס זה. ראה ב"צ יאקאבאוויטש, זכור ימות עולם, ד, בני
ברק תשנ"ז, עמ' תא"
[image: image.png]
[image: image.png]
בבית המקדש הראשון איננו מוצאים ארוע מיוחד לכבוד התחלת הבנייה, עם זאת הנביא
כן מזכיר פעמיים את התאריך שבו התחילו בבניה (ויכול מאד להיות שהתאריך הוזכר
מפני שציינו את היום באיזה שהוא צורה) (מלכים א פרק ו):
(א) וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא
הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה':
(לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו:
(לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי
כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע
שָׁנִים:
לעומת זאת, כאשר יסדו את בית המקדש השני בימי ישוע בן יהוצדק הכתוב מתאר לנו
ארוע שנעשה (עזרא פרק ג):
(י) וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה' וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים
מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם
לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
(יא) וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ
עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל
הוּסַד בֵּית ה':
(יב) וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים
אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם
בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל:
(יג) וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם
כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק:
הרב יואל בן-נון טוען במאמרו יום יסוד היכל ה'
http://www.ybn.co.il/mamrim/m30.htm שעל סמך הפסוקים הבאים מהנביא חגי (פרק
ב):
(יח) שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִיּוֹם עֶשְׂרִים
וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל ה' שִׂימוּ
לְבַבְכֶם:
(יט) הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה וְעַד הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן
וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ:
שיום כד בכסלו מצויין ע"י הנביא כיום שהוא מטרם שום אבן אל אבן בהיכל ה',
ומשמע שלמחרת ("מן היום הזה אברך") ביום כה בכסלו (שבעתיד יהיה בו חג החנוכה)
כבר התחילו לבנות את היכל ה'. יום זה, כה בכסלו, כנראה נרשם גם הוא בתודעה
הציבורית כיום חשוב (בין אם נערך בו טקס רשמי ובין אם לאו) שבו התחילו לבנות
את היכל ה'.
בתשובה ה' לאיוב לאחר כל טענותיו נאמר כך (איוב פרק לח):
(א) וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר:
(ב) מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת:
(ג) אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי:
(ד) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה:
(ה) מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו:
(ו) עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ:
(ז) בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים:
את פסוק ו'-ז' הבינו הן רבי יוסף אלבו (ספר העיקרים מאמר ד', פרק ח') והן
המלבי"ם כתיאור לטקס הנחת אבן הפינה לעולם. כך כותב המלבי"ם:
ברן יחד כוכבי בקר: דרך המלכים שבעת שמניחים אבן פינה ליסד בית מקדש מלך,
יעמידו שרים ומנגנים לנגן ולהריע תרועה גדולה. על פי זה מצייר שבעת ירה אבן
פנת הארץ רננו כל כוכבי בקר וכל בני א-להים הריעו.
המלבי"ם (ור' יוסף אלבו) מזכיר את טקס הנחת אבן הפינה כדבר שהיה מקובל בין
המלכים, הוא איננו מזכיר מנהג כזה אצל היהודים.
על כל המקורות הנ"ל יש להוסיף עוד דבר אחד. מזמור ל' בתהלים המוכר כ"מזמור שיר
חנוכת הבית לדוד", מעלה מספר תהיות פרשניות. מחד, דוד המלך לא השתתף בחנוכת
הבית. שנית, גם אם נאמר שדוד המלך כתב את המזמור כדי שיאמרו אותו לכשיחנכו את
הבית, כיצד יש להבין את תוכנו של המזמור "ארוממך ה' כי דלתני... ה' אלקי שועתי
אליך ותרפאני" - מה קשור רפואה והצלה לחנוכת בית המקדש?
הרב ראובן מרגליות כותב (כמדומני בספרו "המקרא והמסורה", הספר לא לפני כעת)
שמזמור זה חובר ע"י דוד כשרכש את גורן ארונה היבוסי, הלא הוא הר הבית, ובנה שם
מזבח. לסיוע לדבריו הוא מביא את הפסוק מדברי הימים (שאיננו מופיע בסיפור
בשמואל) (דברי הימים א פרק כב):
וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית ה' הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה
לְיִשְׂרָאֵל:
אם נרצה, זה מעין הנחת אבן הפינה לבית המקדש הראשון, ועליו שר דוד "ה' אלקי
שועתי אליך ותרפאני".
נראה (כך מובא במאמרו הנ"ל של ד"ר אהרן ארנד) שהמנהג לערוך טקס להנחת אבן פינה
לבתי כנסת התחיל לראשונה בבתי התפלה של הרפורמים והם כנראה השאילו מנהג זה
מהגויים הנוצרים. רק בדור האחרון אנו מוצאים כי הטקס גויר ומקבל משמעות גם
בקרב שלומי אמוני ישראל.
עיקר תוכנו של הטקס הוא להודות לה' על העבר שזיכנו להגיע עד הלום לתחילת בנייה
של בית מקדש מעט ולשאת תפילה על העתיד, שנזכה במהרה לשבת בבית ה' ולחזות בנעם
ה' ולבקר בהיכלו.
להשלמת העניין, אציין כי יש מנהג (שמקורו אינו נראה יהודי, לפחות במבט שטחי)
לחתום על מגילת יסוד ולהטמין העתק שלו לבית הכנסת.
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א (חשוקי חמד יומא נד, ב עמ' שסט) הביא מש"כ בשו"ת
דבר יהושע (ח"ג סי' סה) שהביא מקור להנחת אבן הפינה מהרד"ק (שמואל א, יד לה)
דכתיב 'ויבן שאול מזבח לה' אותו החל לבנות מזבח להשם', וכתב שם הרד"ק 'שאול
בעצמו נתן אבן הראשונה, ואח"כ בנו הבונים את המזבח עד כלותו'. ומזה שהפסוק בא
להשמיענו - יש ללמוד מכך לדורות דבכל בנין של מצוה יש ענין להנחת אבן הפינה
שגדול הציבור יתן אבן הראשונה, שעי"ז חשיב שכל הבנין נבנה על ידו, שהרי הוא
אומר 'ויבן שאול' אע"פ שהוא רק החל לבנותו.
[וע"ש בחשוקי חמד שדן עפי"ז אולי מותר לצאת לחו"ל בשביל זה, וכתב ששאל לגיסו
מרן הגרח"ק זצ"ל ואמר ששם מניח האבן הראשונה וע"ז בנו את כל המזבח וזה היסוד
של המזבח, ובזה"ז האבן הזו לא משתמשים בה ליסוד - וזה רק הזדמנות לעשות כספים
לקרן הבנין].
וע"ע בס' מעשה איש (ח"ד עמ' מג) שכשהזמינו את מרנא החזו"א זצ"ל להנחת אבן
הפינה בת"ת סאטמער, אמר באידיש 'אני לא אוחז מהטקס של הנחת אבן הפינה', ובמקום
זה תרם כסף לת"ת. ובס' כל משאלותיך (עמ' תקצו) נשאל מרן הגר"ח זצ"ל אם לעשות
הנחת אבן הפינה לביהכ"נ, והשיב 'לא מצינו דבר זה'. ושאלו שהגרמ"ד סולובייצ'יק
זצ"ל סיפר שבישיבת וואלז'ין כבר עשו הנחת אבן הפינה, והשיבו 'זה לא דין, רק
שהעולם עושה'. ושוב שאלוהו שמעוניינים לעשות, השאלה איך לעשות, והשיב 'אין בזה
הלכות, לא מוזכר דבר כזה כלל, איך שרוצים שיעשו'.
וע"ע בקונ' 'עזרת אליעזר' עה"ת (פ' שופטים) שאל למרן הגר"ח זצ"ל מה הענין
בהנחת אבן הפינה שעושים בחלק מהמקומות, שבונים בנין חדש בישיבה, והשיבו
'התחלה'. ושוב שאל מה הענין שיש נוהגים לכתוב מגילת יסוד וחותמים ע"ז וכו',
והשיבו 'לא שמענו מנהג זה'. וכן שאל כשבונים ביהכ"נ חדש נוהגים לחפור בור
ולהזמין רבנים וכו', מה המקור למנהג זה, והשיבו 'אבן הפינה'. וכנראה כוונתו
לקרא דאיוב (לח, ו) 'או מי ירה אבן פינתה'. וכן שאל האם מותר לעשות כן בחול
המועד, והשיבו 'זה לא הזמן ולא מתאים לעשות בחוה"מ'.
אם מן הרד"ק אז יש להביא את הרד"ק בזכריה פרק ד
מי אתה הר הגדול - אמר כנגד סנבלט וחבריו השוטנים אם תהיה כהר הגדול תהיה לפני
זרובבל למישור ולא תוכל לעמוד לפניו להשבית המלאכה והוציא את האבן הראשה כמו
שהוציא את האבן הראשה כשהחל הבנין ביום כ"ד לחודש התשיעי כן ישלים המלאכה:
תשואות חן חן לה - כאשר שם זרובבל האבן הראשה בבנין שם אותם בתשואות והמון רב
ואמרו כל העם חן חן לה לאבן הזאת מאת האל יתברך והכפל לחזק הענין כמו שלום
שלום לרחוק:
למעשה מקור קדום לעניין יש בזוהר כרך ג (ויקרא) פרשת תזריע דף נ עמוד א
כנעניים פלחי לע"ז אינהו ומתדבקן כלהו כחדא ברוח מסאבא בע"ז והוו בניין בנין
לפרצופייהו (ס"א לטנופייהו) ולגעולייהו לסטר מסאבא לע"ז וכד שראן למבני הוו
אמרי מלה וכיון דאתדכר בפומייהו סליק עליה רוח מסאבא, כד אסתליק עבידתא ברוח
מסאבא אסתליק, כיון דעאלו ישראל לארעא בעא קודשא בריך הוא לדכאה לון ולקדשא
לון ארעא ולאפנאה אתר לשכינתא דלא תשרי שכינתא גו מסאבא, ועל דא בההוא נגע
צרעת הוו סתרין בניינין דאעין ואבנין דאתעבידו במסאבו, ת"ח אי עובדא דא הוה
לאשכחא מטמונין בלחודוי, יהדרון אבנין לבתר כמה דאינון לאתרייהו ועפרא לאתריה
אבל קרא כתיב וחלצו את האבנים וכתיב ועפר אחר יקח, בגין דיתעבר רוחא מסאבא
ויתפני ויתקדש השתא כמלקדמין וישתכחו ישראל בקדושה ובדיורא קדישא למשרי
בינייהו שכינתא, ועל דא מאן דבני בנין כד שארי למבני בעי לאדכרא בפומיה דהא
לפולחנא דקודשא בריך הוא הוא בני, בגין דכתיב (ירמיה כב) הוי בונה ביתו בלא
צדק וגו', וכדין סייעתא דשמיא שארי עלוי וקודשא בריך הוא זמין עליה קדושתא
וקארי עליה שלום הדא הוא דכתיב (איוב ה) וידעת כי שלום אהלך וגו'.
ועיין בצרור המור מצורע שמסביר שבשעת נתינת אבן הפינה בתחילת הבנין היו אומרים
הכנעניים שם טמא ורוח טומאה הייתה שורה על הבניין, וזה כותב הזוהר שיש לומר
בתחילת הבניה כלומר בהנחת אבן הפינה שזה לעבודת הבורא וכך תהיה השכינה שורה שם
בבית.
מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה הביא דברי הזוהר הנ"ל בסו"ס 'מזוזות ביתך' (חו"מ הל'
מעקה, סי' תכז, שעה"צ סק"י, עמ' קלח):
...ועי' בס' מעורר ישנים סי' קפ"ט שהביא בשם זוה"ק תזריע נ' א' שהבונה בית
יאמר בתחלה שבונה לשם השי"ת והיינו שמתכוין שיהי' לו מקום מרווח לכל צרכיו
בכדי שיהי' במנוחה להתפלל וללמוד ולקיים לפעמים מצות הכנסת אורחים וכיוצא עכ"ל.
ושו"מ שהובאו דברי הזוה"ק בשל"ה הק' (שער האותיות, אות אמת), ראשית חכמה (שער
האהבה, פ"ט אות לח), וכן בכף החיים (סי' רכג סקי"ט). והנה למעשה לא ראינו
במעמדות 'הנחת אבן הפינה' שמוציאים בפה ואומרים שבית זה יהיה לעבודת הקב"ה,
הרי זה העיקר לפי הזוה"ק, וצ"ע.
מאת:
[email protected]
