דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה בקבלה

2023
8 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 22:10

    כמו כן אשמח לשמוע איך מתארים נכון את "שיטת הספירה" של הספירות מחסד גבורה
    וכו' [חגת נהים, וכך מלכות היא השביעית], ולא מספירת חכמה [חבד חגת נהים], שאז
    מלכות היא עשירית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 22:10

    כמו כן אשמח לשמוע איך מתארים נכון את "שיטת הספירה" של הספירות מחסד גבורה
    וכו' [חגת נהים, וכך מלכות היא השביעית], ולא מספירת חכמה [חבד חגת נהים], שאז
    מלכות היא עשירית.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 22:24

    בדרך כלל לא מונים מחכמה אלא מכתר, ואז ספירת הדעת אינה נמנית ביניהם [אכן יש
    בזה הרבה יוצאים מן הכלל]
    תמיד מונים את הספירות לעשר ספירות ולא לשבע, אלא ששלש ראשונות הם ספירות
    נסתרות כביכול מה שאין כן מחסד ולמטה נקראים שבע תחתונות או שבע מידות והם
    נגלות.
    אכן, כשעוסקים בספרי הראשונים עד האריז"ל קשה מאד להגדיר זאת, כי כל אחד השתמש
    בשפה אחרת ובמדרגות אחרות, וממש לא ראי זה כראי זה, ובפרט שאת קבלת הרבה מהם
    שלל האריז"ל לגמרי.
    וכבר התקבלה בישראל קבלת האריז"ל כבר שאין עליו עוררים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 22:24

    בדרך כלל לא מונים מחכמה אלא מכתר, ואז ספירת הדעת אינה נמנית ביניהם [אכן יש
    בזה הרבה יוצאים מן הכלל]
    תמיד מונים את הספירות לעשר ספירות ולא לשבע, אלא ששלש ראשונות הם ספירות
    נסתרות כביכול מה שאין כן מחסד ולמטה נקראים שבע תחתונות או שבע מידות והם
    נגלות.
    אכן, כשעוסקים בספרי הראשונים עד האריז"ל קשה מאד להגדיר זאת, כי כל אחד השתמש
    בשפה אחרת ובמדרגות אחרות, וממש לא ראי זה כראי זה, ובפרט שאת קבלת הרבה מהם
    שלל האריז"ל לגמרי.
    וכבר התקבלה בישראל קבלת האריז"ל כבר שאין עליו עוררים.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:48

    הרב ברלב, האם הכינוי ספירת שבת מקובל *גם *בקבלת האריז"ל?
    והאם מקביל לחלוטין למלכות ללא עוררין?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:48

    הרב ברלב, האם הכינוי ספירת שבת מקובל *גם *בקבלת האריז"ל?
    והאם מקביל לחלוטין למלכות ללא עוררין?

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:57

    לשון זו לא מקובלת שם, אבל מדת המלכות מקבילה ליום השבת ללא עוררין
    אם אתה צריך מ''מ אחפש

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:57

    לשון זו לא מקובלת שם, אבל מדת המלכות מקבילה ליום השבת ללא עוררין
    אם אתה צריך מ''מ אחפש

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:08

    נראה שלא חישבו נכון, כאן מונים בסדר ז"ת.
    וכן בהרבה מקומות שמקבילים, המנין הוא בסדר ז"ת, לדוג' אושפיזין, דוד כנגד שבת.
    בז"ת מתייחסים לג"ר כעולם עליון, בפרטיות הקומה אלו המוחין, לגבי יתר הקומה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.11.23,
    00:06:36

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:08

    נראה שלא חישבו נכון, כאן מונים בסדר ז"ת.
    וכן בהרבה מקומות שמקבילים, המנין הוא בסדר ז"ת, לדוג' אושפיזין, דוד כנגד שבת.
    בז"ת מתייחסים לג"ר כעולם עליון, בפרטיות הקומה אלו המוחין, לגבי יתר הקומה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.11.23,
    00:06:36

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:16

    אין כוונתי לצוות עליך לחפש לי מ"מ, אבל אם אתה מכיר כאלו אשמח שתציין לי.

    להרב סילבר
    ז"ת - ז' תחתונות?
    ג"ר - ג' ראשונות?
    או שדי לי בזיון וקצף...
    יבאר לנו יותר כת"ר.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:16

    אין כוונתי לצוות עליך לחפש לי מ"מ, אבל אם אתה מכיר כאלו אשמח שתציין לי.

    להרב סילבר
    ז"ת - ז' תחתונות?
    ג"ר - ג' ראשונות?
    או שדי לי בזיון וקצף...
    יבאר לנו יותר כת"ר.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:46

    יש ג' ספירות עליונות, שנקראים 'מוחין'. שהם לא גלויים לנו, אלא הם השורש
    להשפעה שלמטה.
    ויש ז' ספירות תחתונות, שנקראים 'מידות', שהם גלויים לנו, כי הם המבצעים בפועל
    של מה שנקבע ב'מוחין'.
    משל למה הדבר דומה - האדם שמולך.
    אינך יודע מה הוא חושב במח, אלא רק מה שהוא מבצע בפועל, באחד מהאיברים שלו -
    או באחד מהמידות שלו (מתחסד, כועס וכו').
    לכן הג"ר (ג' ראשונות, מוחין. חכמה בינה ודעת. או כתר במקום דעת ואכ"מ) הם
    נסתרים.
    והז"ת (ז' תחתונות, מידות, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות), הם גלויות.

    כשמדברים בתוך ההנהגות של עולם הזה, שאנו יכולים להכיר מתוך המציאות ומתוך
    ההנהגות של ה' במציאות,
    מדברים רק על הז' תחתונות.
    ולכן מלכות הוא השביעי. שבת השביעי. לבנה/שבת/ וכו' הוא השביעי.

    כל זה נוגע לשאלה השניה שלך. ולא לראשונה.

    בשאלה הראשונה אתה מדבר על סיפור אחר לגמרי, שם מתייחסים למידת (או ספירת)
    הבינה.
    שהיא עולם הנשמות (שמשם נולדים לתוך המערכת של העולם הזה). שם העולם הבא.
    ["שם", הכוונה לפי הגילוי הזה. קשה לי להסביר בקיצור].
    והיא שבת "הגדול".
    יש אמא תתאה (מלכות) ויש אמא עילאה (בינה).
    ואין לי כח להמשיך לכתוב..

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:46

    יש ג' ספירות עליונות, שנקראים 'מוחין'. שהם לא גלויים לנו, אלא הם השורש
    להשפעה שלמטה.
    ויש ז' ספירות תחתונות, שנקראים 'מידות', שהם גלויים לנו, כי הם המבצעים בפועל
    של מה שנקבע ב'מוחין'.
    משל למה הדבר דומה - האדם שמולך.
    אינך יודע מה הוא חושב במח, אלא רק מה שהוא מבצע בפועל, באחד מהאיברים שלו -
    או באחד מהמידות שלו (מתחסד, כועס וכו').
    לכן הג"ר (ג' ראשונות, מוחין. חכמה בינה ודעת. או כתר במקום דעת ואכ"מ) הם
    נסתרים.
    והז"ת (ז' תחתונות, מידות, חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות), הם גלויות.

    כשמדברים בתוך ההנהגות של עולם הזה, שאנו יכולים להכיר מתוך המציאות ומתוך
    ההנהגות של ה' במציאות,
    מדברים רק על הז' תחתונות.
    ולכן מלכות הוא השביעי. שבת השביעי. לבנה/שבת/ וכו' הוא השביעי.

    כל זה נוגע לשאלה השניה שלך. ולא לראשונה.

    בשאלה הראשונה אתה מדבר על סיפור אחר לגמרי, שם מתייחסים למידת (או ספירת)
    הבינה.
    שהיא עולם הנשמות (שמשם נולדים לתוך המערכת של העולם הזה). שם העולם הבא.
    ["שם", הכוונה לפי הגילוי הזה. קשה לי להסביר בקיצור].
    והיא שבת "הגדול".
    יש אמא תתאה (מלכות) ויש אמא עילאה (בינה).
    ואין לי כח להמשיך לכתוב..

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 10:22

    לענ"ד תשובת הרב 'אר"י בנסתרות' על השאלה הראשונה, נכונה לפי הקבלה המקובלת
    כיום בדורות שאחר האריז"ל אבל בספרי הראשונים זה לא מוכרח כלל, כי הם נקטו
    הרבה מאד פעמים לשונות אחרים לגמרי, ואי אפשר להקיש בכלל מאחד לחברו אלא אם כן
    הוא בקי מאד מאד בספריהם, באופן של חד ותרי בדרא.

    אגב, כמדומני שהמשל שכתבת הוא הכיוון של הרמח''ל והגר''א, ובספרי החסידות המשל
    הוא אחר, צדקתי?
    אני שואל זאת כי לא עסקתי די בספריהם הק'.
    [כמובן ששניהם נכונים לכו''ע השאלה היא בהתמקדות, ואכמ"ל בדבר הפשוט לרומעכ"ת].

  • עזרה במחשב

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 12:30 דחוף!!! מאת: [email protected] -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*
  • עזרה בפענוח.

    2023
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 12:27 אכן, בעל מעייני אגם ר' אברהם מאיר גלאנצר ז"ל, ביאר את העובדה שרש"י הן בתורה הן בש"ס מבאר כמה פעמים: אפיה בפת, בישול בתבשיל. מה רש"י רוצה לומר בזה? וביאר, שבצרפתית משתמשים באותה מילה הן לבישול הן לאפיה. ורש"י ביאר - לדוברי צרפתית - שבלשון הקודש יש ביטוי מיוחד לפת וביטוי מיוחד לתבשיל. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Wednesday, December 20, 2023 12:22 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה בפענוח. עוד דבר חשוב יש להוסיף: בימיו של רש"י לשון הקודש לא היתה השפה העיקרית של היהודים ולא היתה שפת האם שלהם. הם דיברו בעיקר בצרפתית או שפות אחרות (תלוי בארץ המגורים), והשתמשו בלשה"ק בעיקר ללימוד התורה. ולכן רש"י טרח להסביר באריכות את משמעויות 'כי', וכן להביא דוגמאות מהתורה, על מנת לבאר היטב לדוברי צרפתית ושפות זרות (כלומר, אין די רק לבאר למשל שכי זה 'אלא', אלא צריך גם להסביר מה פירוש 'אלא', שהכוונה חזרה מהנאמר קודם. וכן הלאה). אגב, זו גם הסיבה שרש"י מביא הרבה לעזים בצרפתית. לא עיינתי היטב בפנים, אבל יש שם מחלוקת במשמעות 'כי', ולכן רש"י מסביר את משמעויות 'כי' כדי לבאר היטב את טעמי הדעות. כלומר זו אינה הסתעפות והרחבת דברים בעלמא, אלא ביאור יסוד המחלוקת. בנוסף, יתכן שמאחר שבימינו לא משתמשים ב'כי' במשמעויות 'אלא' ו'אם', לכן רש"י טורח להביא דוגמאות מהקרא. ולמה רש"י לא כתב: 'עיין בסוגיה פלונית שכבר פירשנו שם בהרחבה?' כנראה אין זו דרכו להפנות לפירושיו במקומות אחרים. 1-2. אני אמרתי בחפזי וגו'... לא התמקדתי בעובדה שהדיון הוא האם אפונה "ספק" או "חשש". לא אסתפק שמתאים יותר "ספק". 3. התכוונתי לעיקרון. ישנם ביטויים שהשתרשו ונעשה בהם שימוש גם אם לא בצורה התחבירית של המשמעות הראשונית שלהם. ואשמח אם אי-מי מהחכמים דנן, יבאר בחכמתו את שציינתי באגב: מה "מלחיץ" את רש"י כל כך לבאר ולחזור ולבאר בהרחבה לצדדין ולצידי צדדין את ד' הפירושים של תיבת "כי". (ובפרט בסוף מס' גיטין). ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Wednesday, December 20, 2023 10:42 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה בפענוח. 1. גם אם לפעמים כי = אלא, עכ"פ במשפטים הנ"ל כי = ש (או: אשר). האם אתה מבין שמשמעות המשפט "ובל אפונה כי רבים לעומתו ברוך יאמרו" היא: אין לי חשש, אלא רבים וכו'? אם כך, ממה הוא אינו חושש (וכפי שכבר פירטתי באורך)? 2. הדיון הוא האם אפונה = 'ספק', או 'חשש'. 3. איזה ביטוי לא מדויק תחבירית במאה אחוז? 1. כי = אלא (או: ש...) רש"י באין ספור מקומות, ובהרחבה גדולה בסוף גיטין. (ומאז לא ברור לי מדוע רש"י כ"כ נלחץ לבאר זאת בכל מקום ומקום ובהרחבה) 2. צריך להבין על מה כאן הדיון. האם דיון בעלמא על תקינות התחביר. או על כוונת הכותב. אם על כוונת הכותב, כל הדיון מיותר. זה ביטוי שהשתרש, וכוונתו ומשמעותו: "בטוח אני ש..." - גם אם אינו מדוייק תחבירית במאה אחוזים. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: א. י. כהן Cc: [email protected] ; דוד וסרמן ; יצחק מושקוביץ ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, December 20, 2023 10:18 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עזרה בפענוח. ואם הענין הוא שלא יברכוהו, הל"ל: אין לי ספק, אלא כולם יברכוהו. המשך ג. 'אין לי ספק בענין זה'. באיזה ענין? א. אי אפשר להסביר: "ובל אפונה (אינני חושש), כי (הרי) רבים לעומתו ברוך יאמרו!". ממה הוא לא חושש? אילו הדיון שם היה האם יבואו אנשים לטקס ההכתרה שלו, או שמא האולם ישאר ריק, היה מובן שאומר: "איני חושש שמא יהיה ביזיון והאולם ישאר ריק, אלא ודאי רבים יבואו ויברכו אותו". אבל לא היה דיון או הוו"א כזו! אז ממה הוא אינו חושש? ב. תסתכל במקומות באוצה"ח שמובא הביטוי "בלא תפונה/אפונה", ותראה שבכולם המשמעות: בלי ספק. למשל ג. כשאדם אומר 'אין לי ספק שכולם יברכו אותו', זו כן לשון תקנית לגמרי, וזה לא קיצור לשון ולא חסרות כאן כמה מילים. ואין הכונה - 'אין לי ספק בענין זה כי הרי כולם יברכו אותו', אלא הכונה היא כפשוטו: 'אין לי ספק. ובמה אין לי ספק? בכך שכולם יברכו אותו'. ובזה אין חילוק אם הכונה חשש או ספק. כשאדם אומר 'אין לי ספק שכולם יברכו אותו', זה לא לשון תקנית לגמרי, אלא קיצור לשון וחסרים כאן כמה מילים, כי הכונה - אין לי ספק בענין זה כי הרי כולם יברכו אותו, ודו"ק. לא, צריך לשים פסיק ולקרוא כך: ובל אפונה (אינני חושש), כי (הרי) רבים לעומתו ברוך יאמרו! לפי"ז הל"ל: ובל אפונה כי לא רבים לעומתו ברוך יאמרו. או: ובל אפונה כי רבים לעומתו לא ברוך יאמרו. כלומר אין לחשוש שהרבים לא יברכוהו. יישר כח גדול לרב עבוד והרב 5189!!! אם כי לאחר העיון במקורות המצורפים, יותר מדויק לפרש מלשון 'חשש' ולא סתם 'ספק'. ואזי הפירוש הוא אין לחשוש שלא יהיו מברכים אלא רבים יברכו וכו'. דברי הרב עבוד ברורים ונהירים. אפשר לעשות חיפוש באוצה"ח וכיו"ב ולעיין בתוצאות ולראות שהדבר מוכח מתוכו. בתאריךTue Dec 19 2023 22:51:37 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) אליהו עבוד <[email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- 'אפונה' ו'תפונה' לשון ספק (שורש: פן). כך פירשו האבן עזרא והרד"ק בתהלים פח, טז. מצ"ב. לפי"ז: בלא אפונה/תפונה = בלי ספק. תהלים פרק פח פסוק טז נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה כלומר, אין לאן לפנות לראות מי מהלל, כי רבים לעומתו ברוך יאמרו. שהיו"ח - שלשלת היוחסין אולי יקדם אותך קצת, זה שכיח יותר כ'לא אפונה', אם כי יש גם 'בל אפונה' ופירושו: אין לי ספק בתאריךTue Dec 19 2023 22:26:39 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) א. י. כהן <[email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- יישר כח!! תזכה לכל הברכות!! עדיין מחכה לתשובה על השאלה הראשונה. תודה מראש. שהיו"ח- שלשלת היוחסין [-מיוחס] לפניכם קטע מהסכמה, מישהו יודע לפרש את המילים המוזרחות? [הפיסוק נעשה על ידי]. וישמח משה במתנת חלקו, שזכה להיות נאחז בסבך קרני מאורי אור, קרני הוד והדר, ונוצר תאנה יאכל פריו, ובל אפונה כי רבים לעומתו ברוך יאמרו, ויחרדו לקראתו להביא ברכה אל ביתו, ועץ חיים הוא למחזיקים בו, וזה קטע מתוך פתיח למכתב, מה פירוש הר"ת המוזרחות? החריף ובקי ירו"ש שהיו"ח וכו' כש"ת מו"ה -- נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6asFLEnhMxCt3qwgw2sZa31dN1r23Rk3_zJT73YbFbnNw%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHp2w6bhgJdro0TrHc-XABfKQtsoJFY5bkfYxyfoER_NbXzGHQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/6a5b874d-9728-4578-9cf6-97754d1df02e%40localhost. -- נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkb58ssrSkTXSyLDhbkSJLLq2CwpNJYsuRy2T5yyB%2B-kww%40mail.gmail.com.
  • עזרה בוורד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 11:18 ישר כוח עצום איזו מהירות עונים כאן לא להאמין [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 20.09.23, 11:17:42
  • עזרה

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    K
    תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 17:37 שים את זה בשמש קצת
  • עזרה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/07/2023 11:34 במסמך שלי התהפכו היוצרות: מה שהיה מודגש - הפך ללא מודגש ומה שלא היה מודגש - הפך למודגש כיצד ניתן להחזיר את המצב לקדמות בקלות?
  • עזרה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/07/2023 18:00 בעת בחירת קבצים בתוך תיקייה - יש אפשרות כזאת: הפוך בחירה
  • עזרה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 11:31 כבר ענו לי. תורה רבה.
  • בקשת עזרה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/07/2023 22:17 מסתמא הקצית אותו לכלי אחר תקצה אותו שוב ליעודו המקורי EditPaste בקובץ - אפשרויות - התאמה אישית של רצועת הכלים - קיצורי המקלדת: התאמה אישית - בצד ימין תעבור לכל הפקודות וברשימה בצד שמאל חפש את הפקודה הנ"ל, הדבק את קיצור הדרך ולחץ על הקצה ------ Original Message ------ מאת: From "אברהם לוי" מאת: To "עריכה תורנית" Date ט"ו תמוז תשפ"ג 21:36:19 Subject [הבית לעורך התורני] בקשת עזרה

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים