דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש דברי הריב"ש

2023
3 2 17 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 15:05

    אולי הריב"ש הזה שמורה לבטל מנהג שיש בו פקפוק,
    הנה ציטוט מאיזו תשובה של בן דורנו שמצאתי-

    "מצאנו שמנהג מבוסס על פירוש לא נכון בסוגיא אע"פ שהוא מגדולים קוראים לו
    רבותינו בעלי התוספות "מנהג שטות", עיין בברכות פ' שלשה שאכלו )מח,ע"ב( בבהמ"ז
    בברכה של שבת, והפי' הזה ששללוהו הוא פי' הרי"ף ז"ל יעש"ה. הפר"ח בה' מנהגי
    איסור (או"ח סי' תצו ס"ק י) האריך לדון במנהג שהוא נגד הלכה דאורייתא או דרבנן
    ומסיק בשם תשובת הרדב"ז בשם הריטב"א בזה"ל: "במנהג להקל לעולם אין חוששין לו,
    ואפי' היה על פי גדולים שבעולם, כל שנראה בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה
    בימים ההם, שאין לנו אלא השופט אשר יהיה בימינו". והפ"ח כ' עליו: "וזה פשוט". ומתשובת
    הריב"ש (סי' מט וסי' קכב) הביא הפ"ח שנשאל על לולב שהיו נוהגין לאגדו ביו"ט
    בעניבה אם למנוע את המנהג הזה או לא. והשיב, כיון שאינו מעשה אומן פטור אבל
    אסור, ולעצם המנהג דבר פשוט הוא שצריך למונעם מאחר שיש כאן איסור. מתשובות
    נוספות (סימנים שפח-שצ) מוכח ג"כ דסובר הריב"ש דכל מנהג שיש בו קצת פקפוק עפ"י
    הדין חייבים לבטל את הנוהג הגרוע הזה."

    ב-יום שני, 4 בדצמבר 2023 בשעה 14:49:39 UTC+2, א. י. כהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 15:05

    אולי הריב"ש הזה שמורה לבטל מנהג שיש בו פקפוק,
    הנה ציטוט מאיזו תשובה של בן דורנו שמצאתי-

    "מצאנו שמנהג מבוסס על פירוש לא נכון בסוגיא אע"פ שהוא מגדולים קוראים לו
    רבותינו בעלי התוספות "מנהג שטות", עיין בברכות פ' שלשה שאכלו )מח,ע"ב( בבהמ"ז
    בברכה של שבת, והפי' הזה ששללוהו הוא פי' הרי"ף ז"ל יעש"ה. הפר"ח בה' מנהגי
    איסור (או"ח סי' תצו ס"ק י) האריך לדון במנהג שהוא נגד הלכה דאורייתא או דרבנן
    ומסיק בשם תשובת הרדב"ז בשם הריטב"א בזה"ל: "במנהג להקל לעולם אין חוששין לו,
    ואפי' היה על פי גדולים שבעולם, כל שנראה בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה
    בימים ההם, שאין לנו אלא השופט אשר יהיה בימינו". והפ"ח כ' עליו: "וזה פשוט". ומתשובת
    הריב"ש (סי' מט וסי' קכב) הביא הפ"ח שנשאל על לולב שהיו נוהגין לאגדו ביו"ט
    בעניבה אם למנוע את המנהג הזה או לא. והשיב, כיון שאינו מעשה אומן פטור אבל
    אסור, ולעצם המנהג דבר פשוט הוא שצריך למונעם מאחר שיש כאן איסור. מתשובות
    נוספות (סימנים שפח-שצ) מוכח ג"כ דסובר הריב"ש דכל מנהג שיש בו קצת פקפוק עפ"י
    הדין חייבים לבטל את הנוהג הגרוע הזה."

    ב-יום שני, 4 בדצמבר 2023 בשעה 14:49:39 UTC+2, א. י. כהן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 18:31

    עדיין מחפש תשובה!!!! תודה מראש!!!!!!
    יישר כח לעונים בפרטי ובכללי, אך הנושא הוא לגבי ציבור שהוחזקו להתפלל בבית
    אחד ורצו לעבור לבית אחר, ופסק עפ"י דברי מהרי"ק שהראשון הוחזק בזה, והוסיף
    שגם הריב"ש מודה בזה שאין להם לשנות לבית אחר. ממילא התשובות שקבלתי בינתיים
    לא כ"כ נראות.
    חיפשתי רבות בריב"ש ולא מצאתי שדיבר בנושא זה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 18:31

    עדיין מחפש תשובה!!!! תודה מראש!!!!!!
    יישר כח לעונים בפרטי ובכללי, אך הנושא הוא לגבי ציבור שהוחזקו להתפלל בבית
    אחד ורצו לעבור לבית אחר, ופסק עפ"י דברי מהרי"ק שהראשון הוחזק בזה, והוסיף
    שגם הריב"ש מודה בזה שאין להם לשנות לבית אחר. ממילא התשובות שקבלתי בינתיים
    לא כ"כ נראות.
    חיפשתי רבות בריב"ש ולא מצאתי שדיבר בנושא זה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 23:53

    עזרו לי באישי. ריב"ש סי' רנ"ג, עיי"ש.
    אשרי העם שככה לו!

  • שאלה בעילו"ש: חיפוש ד' הגרי"ז עה"פ 'ופרצת'

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 10:20 אני מחפש חידושי הגרי"ז על התורה , לא בסטנסל. בראשית כ"ח י"ג- י"ד על הפסוק ופרצת ימה וקדמה. באוצר החכמה מצאתי רק בסטנסל ושם לא מצאתי את זה. תודה רבה. -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • שאלה בעילו"ש: חיפוש ד' הגרי"ז עה"פ 'ופרצת'

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 10:56 שלחו את זה: חידושי הגרי"ז סימן נב ויצא (כ"ח, י"ג - י"ד) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. והנה לקמן בפר' ויחי (מ"ט, כ"ו) איתא ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאות גבעות עולם, וכ' רש"י לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד' קצות העולם שנא' ופרצת ימה וכו' מה שלא אמר לאברהם וליצחק עכ"ל, והביאור בזה דלאברהם ויצחק הובטחה ארץ ישראל עצמה וליעקב הובטח נוסף על זה גם שכל מה שיכבשו ישראל יכנס בכלל ארץ ישראל, וזה אין גבולים, וזו היא הנחלה בלא מצרים שהובטחה ליעקב בלבד. והנה ברש"י כאן איתא שקיפל הקדוש ברוך הוא את כל א"י תחתיו, וזה שייך רק על א"י עצמה, אך לא על הנחלה בלי מצרים שהובטחה לו דעדיין אין שם א"י עליה, ורק דין הוא שאם יכבשו ישראל אפילו את כל העולם כולו יכלל הכל בכלל א"י, וע"ז הרי ל"ש הנס של קיפל תחתיו, וזהו שאמר לו "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה", וזה קאי על א"י עצמה שהיתה כולה תחתיו, ונוסף ע"ז אמר לו "ופרצת ימה וקדמה וכו'" וזו הוי הבטחה וברכה על הנחלה בלי מצרים, ואמר לו זה בלשון "ופרצת" דעדיין אין זה בכלל א"י ורק ע"י "ופרצת" יזכה בזה ויכלל הכל בכלל ארץ ישראל וכמשנ"ת. -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • חיפוש מקור בכתבי הגר"ש וולבה זצ"ל

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2023 10:38 במהלך עבודתי נתקלתי באימרה בשם המשגיח זצ"ל בנוגע ל"לב שומע" - שיש צורך בשמיעת הלב, ולא רק בשמיעת האוזן, כלומר שהדברים יופנמו ויובילו לשינוי. היכן רעיון זה מופיע בכתביו? יספיק לי מראה מקום מדויק. (כמובן יהיה נחמד אם מישהו ישלח לי צילום, באישי בלבד אבל אוכל להסתפק במראה המקום.) אגב אורחא - האם "עלי שור" נמצא באיזשהו מאגר או אתר? ליבא - נותנים את הלב לספר רוצה לראות? https://615ec32ad49d1.site123.me/ מאת: רוצה ליצור קשר?
  • האם יש רא"ש על הוריות? (לא תוספות הרא"ש)

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2023 22:00 בש"ס שברשותי אין
  • חיפוש מקור, בעילו"ש

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 06:03 בס"ד מישהו ביקש מקור לקטע הבא. [אני אעביר לו את השרשור כמו שהוא, כולל כתובות המייל. נא לשים לב לפני שעונים] [image: image.png]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 23:22 קיבלתי
  • חיפוש ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 20:54 יש למאן דהו אולי ספר נודע ביהודה של מכון ירושלים, או הוצאה אחרת לאחר ההדרה סרוק, אורח חיים תניינא תודה מראש
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 23:59 שלום וברכה לחברי הקבוצה הנכבדים אני מחפש מקור שהחבל של החיה אדני השדה הוא חמישים אמה או כחמישים אמה באוצר החכמה ראיתי את זה רק בספרי מחברי זמנינו ואני מחפש מקור קצת יותר קדום יישר כוח גדול קבצים מצורפים: עשירת האיפה מקומרנא.pdf

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים