דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור בענין לחמי תודה. תודה רבה מאוד

2023
3 2 0 1
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48 ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 20:52 במחילה מכבוד תורתו לאחר עיון בדברי הרשב"א איני חושב שכוונתו לכך דשם מבאר בנוגע לטענת אנשי הפילוסופיה דהעולם הנו תמידי ובניגוד לדעת רבותינו וכן מה שפירשו אותם פילוסופים בנגזר מכך דענין תחית המתים הינו בדרך משל אף אם יורה כן מצד חקירתם, הולכים אנו לפי קבלתינו דהוי דברים כפשוטם, היינו בדברים שבעיקרי הדת אף אם אין אנו יכולים להוכיח זאת ע"פ החקירה והדרישה הולכים אנו באמת ובתמים אחר קבלתינו מאבותינו, אך ודאי שאין כוונתו שכל מנהג שנתקבל מקדמת דנא ללא הגיון, הסבר, וביאור, מוכרחים אנו לקבלו. ויעיין כבודו בלשון הזהב של החזו"א בב"ק סימן י"א במה שכתב מדוע דברי רבינו חננאל דברי קבלה הן ושם ביאר דנראה שרבינו חננאל שימש גדול אחד שהיה זכרן ביותר וכו' [ אין הספר תחת ידי לכך איני מצטט, אך כדאי לך מאד להתענג ולעיין שם בדבריו] ואם כדבריך הלא אף על זקנים וזקינות סומכים אנו ומה צריך לומר כך אדברי רבינו חננאל. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור תודה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2023 20:54 ובמפרשים דאדם[פ1] <#_msocom_1> הראשון חטא שאכל מצה גזולה, [פ1] <#_msoanchor_1>
  • חיפוש מקור, תודה מראש

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 10:58 ועי' בגמ' ברכות יב: כל העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 13:24 בס"ד [image: image.png] דמקשי זאת ותירוצו בלתי מובן רק פשוט דלא דמי ביצה לעירוב דגבי ביצה לא הוה אסור עכשיו [?] יותר מקודם דידעינן דהאיסור הוא שמא יחה"ל [?] והוה [...?] לא נוכל לומר לפי הענין, הכוונה להביא קושיא של מישהו, למה בביצה אמרי' ביצה שנולדה בזה מותרת בזה [בשני יו"ט של גלויות] ובעירוב אומרי' שא"א להתנות. וע"ז מתרץ בהמשך הדברים, שבביצה ודאי יום אחד חול, אבל בעירוב מ"מ למעשה ביום הראשון הוא חייב שביתה ודאית, מדרבנן, ולכן אינו יכול לילך למקום עירובו השני [זה בערך, הכת"י כולו לא הכי ברור]. וגם לגבי עירוב תבשילין אינו יכול לבשל על סמך ספק, כי היום ודאי קודש מדרבנן. הוא מביא שתוספות אומר את התירוץ הזה, שזה דומה למניח עירובו חוץ לתחום. בסוף הוא מביא שלהראב"ד והש"ע גם לגבי עירוב תבשילין יוכל להתנות. אולי מישהו יודע להפנות לאיזה מ"מ ברור ? תודה מאוד מאוד לקבלת חיוך יומי למייל, כתבו ל: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 17:46 יפה ר' רפאל וכן הוא ברמ"ק שכתב שנשמ"י הם נמשכין מבינה
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 15:08 יישר כוח גדול

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים