האם מישהו יודע למה מלאכת כותב בשבת לא נזכר כמעט בשו"ע רק בנושאי כלים?

[jacob reichman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 18:32

על אף שיש על זה כמה דפי גמרא על זה

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 18:36

כמו עוד הרבה מלאכות שמובאים רק ראשי פרקים בסימן שמ.
הסיבה - זה הלכות ידועות ופשוטות שאין כ"כ מה לפרט עליהם, ולא היו כל כך
מעשיים בזמן השולחן ערוך כמו בימינו.

מאת: [email protected]

[jacob reichman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 18:38

מה זה אין מה לפרט? איך הן ידועות פשוטות אם לא נכתבו עליהן? יש סוגיות שלמות
ע"ז מה זאת כותב מדאורייתא מדרבנן וכו'

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 18:51

הטענה הזו קיימת גם על המשניות ואכמ"ל.

לגבי השו"ע, ידוע שזה סיכום שהבית יוסף עשה תמצית מדבריו,
ועכ"פ זה ברור שהוא מבוסס על דברי הטור.
והנה לך לשון הטור סי' שא -
טור אורח חיים הלכות שבת סימן שא
אם באתי לכתוב כל הלכות שבת תרבה עלי המלאכה כי הלכתא רבתי לשבתא (כדאיתא שבת
יב א) וגם כי כל ארבעים אבות מלאכות חסר אחת ותולדותיהם ידועות ואיני צריך
להאריך בהם ולא בשיעוריהן שלא נאמרו שיעורים אלא לחיוב אבל איסורא איכא בכל
שהוא ע"כ לא אכתוב אלא דברים הצריכין ואסדר יחד דברים הדומים ואתחיל בהילוך
על סדר הפסוק אם תשיב משבת רגליך היאך יהא הלוכו בשבת ובמה האיש יוצא ותקון
בגדיו ובמה האשה יוצאה והעבד והבהמה ואיסור חפציו והדיבור בהם והיתר חפצי שמים
וטלטול כי מזה למדו חכמים איסור טלטול כיון שהזכיר הנביא שלא יהא הילוך ושיחה
של שבת כהילוך ושיחה של חול כ"ש שלא יהא טילטול של שבת כטילטול של חול כדי שלא
יהא כיום חול ויבא לפנות כל חפציו מפינה לפינה שהרי הוא בטל ויבקש דבר להתעסק
בו ונמצא בטל משביתת שבת ואח"כ בנין אהל וצידה וקשירה ובישול וברירה וסחיטה
ותקון מאכל אדם ומאכל בהמה ודבר הניצוד בשבת לצורך עכו"ם או לצורך ישראל או
הביאו מחוץ לתחום ושאר דברים שעשאוהו לצרכו ורחיצה וסיכה וכל רפואה ופיקוח נפש
ויולדת וצרכי מילה והולדת בהמה ורפואתה ופינוי מקום לאורחים והצלה מפני הדליקה
ומעט מהלכות שבת בלא סדר וחילוק ד' רשויות ומעט מדיני הוצאה ודין קרפף סאתים
או יותר וענין מחיצות וכל דיניהן והכשר מבוי וכל דיניו ועירובי חצרות וכל
דיניו ושיתופי מבואות וכל דיניו ועירובי תחומין וכל דיניו:

מאת: [email protected]

[jacob reichman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 18:57

ראשית אבהיר שלא חייבתי אף אחד לענות, אם אין לו...
ב' יפה מאוד מה שהביאו דברי הטור שא"א להאריך בכל הפרטים, אבל לכתוב דברים
הצריכים הוא גם מסכים שצריך. ולגבי מלאכת כותב גם זה לא כתוב, אני מבקש
להתבונן ולא לנסות לקפוץ ולענות בלי מחשבה! אלף תודות על הרצון הטוב של כולם

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 22:26

כמו שכתבת בעצמך, הסוגיות עוסקות בחילוקים בין דאורייתא לדרבנן, אך למעשה אין
חילוק בזה ולכך לא האריך בזה השו"ע אלא בהלכות המחודשות למעשה והנצרכות לאדם
בשבת, והרי כך הם דברי המשנ"ב לאחר שהעתיק כל הדינים מהגמ', וז"ל:
הנה הארכתי בכ"ז כדי לברר איזה דבר הוא דאורייתא או שפטור ואסור מדרבנן ונ"מ
ע"י א"י במקום מצוה דקי"ל בסי' ש"ז דאיסור דאורייתא אין מתירין ע"י א"י אפי'
במקום מצוה:
כלומר שזו הנפק"מ היחידה, והשו"ע לא חשש לזה.

מאת: [email protected]

[jacob reichman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2023 00:24

היא הנותנת, למה המשנ"ב מאריך בהלכות אלו יותר ממלאכה אחרת, רק בגלל שלא מפורש
במחבר הלכות הפסיקות איזו דאורייתא ואיזו מדרבנן, כמו בשאר מלאכות בדר"כ כתוב
אלו הדברים בשו"ע גופא, ורק בכותב לא, 'וזו שאלתי'.
אחדד כוונתי בשאלתי להציבור היקר ת"ח שליט"א, לאו דווקא לקבל סברות אישיים, רק
אם מאן דהו יודע או שנתקל איפה שכתוב הסבר לזה.
בברכה רבה וייש"כ