האם מותר לכתוב ר' חסדא, ר' פפא

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 08:18

כלל היה בידי שהקיצור של ר' לפני שם של תנא או אמורא פירושו "רבי" ולא "רב".
ר' אליעזר/ר' מאיר
ולא
ר' פפא/ר' חסדא

לאחרונה תיקנתי מישהו בזה והוא קצת עשה לי בעיות והייתי צריך לבדוק את זה טוב
יותר, ואני רואה שאמנם בדר"כ כך אכן כותבים, אבל זה לא כלל מוחלט.
האם חובה לתקן את מי שכותב ר' פפא?

[יהושע ברוורמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 08:27

הכלל הוא שמי שסמוך קוראים לו רבי
ומי שלא קראו לו רב
ולכן אמוראי ארץ ישראל נקראו רבי ואמוראי בבל נקראו רב
אבל כמובן שהקיצור ר' יכול להכיל הכל, אבל בדרך כלל לא.

מאת: [email protected]

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 11:00

כבר פקיעא שמייהו אז אין לדקדק בזה.

[משפחת אדיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 13:02

מישהו אמר לי שלא ראוי בכלל לכתוב ר' אלא רק לפתוח. וככה אני עושה בדכ.

מאת: [email protected]

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 14:45

אכן, כך נאה וכך יאה
אא"כ כותבים בר"ת ר"פ ור"ח שזה בסדר לדעתי

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 15:24

הכלל הוא שאין לקצר לר' ברב פפא וכד' אלא א"כ מדובר בתנא/אמורא ארץ ישראלי
שאצלם אומרים רבי ואפשר לקצרו לר' או לאמרו בר"ת כמו שהציעו כאן.

בתלמוד נשמר כלל זה במאוד מאוד, ובזכות ההקפדה הזו נתחדש לי חידוש בקידושין לא
ע"ב ברב אסי דהוה ליה אימא זקינה, ובירושלמי נאמר אותו מעשה (בשינויים קלים)
על רבי אסי חבריה דרבי אמי שהיה מתלמידי רבי יוחנן, וכן ידוע דרבי אסי עלה
לא"י בעוד שלא ידוע שרב אסי תלמיד רב עלה לא"י, וכן מהרי"ט ועוד מפרשים השוו
בין הסוגיות.

והנה לאחר זמן אינה ה' לידי תלמוד כת"י מינכן (כמדומני) דהתם גריס ר' אסי,
ונצדק קודש.

אגב באם יש ביד מישהו מידע בענין סתירה בין התלמודים ביחס למעשים שאירעו בא"י
אי כהירושלמי נקטינן או כהבבלי, אשמח לשמוע.

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 17:06

כמובן לכתוב ר’ על רב זה טעות גסה.
ובענין סתירות בעובדות, החוקרים, כמו הדורות הראשונים וחבריו, ינקטו בדר”כ
כהירושלמי. אך כמובן כל מקרה לגופו.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 20:59

תודה לכל המשיבים. ובפרט להרב מעשה הכתב שהביא סימוכין לדבריו.
ואכן, בירושלמי כן מוצאים "זליגות" קטנות ובהחלט אפשר לתלות את זה במעתיקים.
בבבלי אין כלל. [רבי חסדא, רבי המנונא]

לגבי התגובה "כבר פקיעא שמייהו אז אין לדקדק בזה". אם היתה הכוונה שהיום כבר
אפשר לכתוב רבי פפא, ודאי שלא.

מאת: [email protected]

--