אודה למידע, ממביני דבר

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 17:38

בס"ד

כדי לעזור עורך שנעשק [לדבריו],
רצוני לדעת, מהמבינים:
מי שלא חותם על שטר בוררות,
וטוען שהולכים אחר הנתבע,
האם אכן א"א לתבוע אותו בב"ד ?

[שריה אלישיב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 19:39

בעיקרון הדין הוא שהולכים אחר הנתבע.
מי שלא חותם על שטר בוררות, רוב ככל בתי הדין לא יתחילו את הדיון.

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 19:41

אם הגיע לבי"ד שהוא בעצמו בחר ושם סרב לחתום, נחשב כמסרב להגיע.
נותנים בדרך כלל זמן מסוים לבחור בי"ד. אם עבר זמן סביר ולא ענה תשובה, נותנים
לתובע היתר לפנות לערכאות.
כתב סירוב לא מוציאים היום
בכלל.​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​
[image: 7081d1762a26b906e2c45143e354495173b82ec5]

[אריה מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 22:11

הנתבע צריך לקבוע ב"ד לדיון ושם לחתום בוררות
אם הנתבע לא אומר באיזה ב"ד רוצה לדון, התובע פותח תיק בב"ד כרצונו ומגיש תביעה
אם הנתבע לא יופיע, בית הדין יתן אישור ללכת לערכאות (בד"כ לאחר כמה הזמנות
ותלוי בבן אדם)
ישנה אפשרות שהנתבע יגיע ויאמר שרוצה ב"ד אחר ואז התובע שילם לחינם פתיחת אגרת
תיק

[חתם סופר כתבים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 23:02

אם אינני טועה.

הדרך הישרה היא בשלבים.

ואסכם בזאת את מה שכתבו קודמיי.

השלבים הנדרשים, לכאורה הם.

1.  פניה ישירה של התובע אל הנתבע, באמרו שברצונו להזמינו לדין תורה.
   

2.  בשלב זה, ראוי שהתובע יציע לנתבע בית דין שם ברצונו לתבעו.
   

שני המשכים אפשריים:

א. שהנתבע מסכים להידון בפניי אותו בית דין שהציע התובע

ב. שהנתבע אומר שהוא רוצה להידון בית דין אחר.

ואפרט:

3. אם הנתבע מסכים לדון באותו בית דין שהתובע הציע. אשרינו לחלוטין.

והתובע הולך לאותו בית דין (המוסכם לכאורה על שניהם), ופותח שם תיק תביעה,
ומקבל הזמנה לדין תורה אותו הוא מוסר לנתבע.

כנ"ל בית הדין שולח - גם הוא - הזמנה לדיון אל הנתבע.

(הקדמתי לכתוב, שכדאי שהנתבע יבקש מבית הדין להדפיס הזמנה, וליתנה ביד התובע,
כי לפעמים הנתבע יכול להכחיש שהוא קיבל הזמנה, ולכן כדאי שהתובע ידאג למסור
בעצמו או ע"י שליח, את ההזמנה, כדי לוודא שההזמנה הגיעה ליעדה).

4.  גם במקרה זה, יתכן מאוד, שאם ברצונו של הנתבע, לסחוב את הדיון, הוא
   

יכול לשלוח מכתב לבית הדין שהוא רוצה להידון בבית דין אחר, או אפילו לבוא אל
בית הדין ולומר שם לדיינים שהוא מעונין להידון בבית דין אחר.

5.  ברוב המקרים, באופן זה, בית הדין מורה לנתבע לקבוע בית דין אחר,
   

ולהודיע תוך זמן מה לבית הדין (הראשון) על בית הדין שבו בחר הנתבע להידון.

כי במקרה כזה, שהנתבע לא בחר בית דין אחר להידון שם, בית הדין הראשון יוכל
'לכפות' עלח הנתבע להידון בפני בית הדין הראשון.

'לכםפות' הכוונה, לתת היתר לתובע ללכת לערכאות, אם הנתבע אינו מופיע לדיונים,
ואינו בוחר בית דין אחר, בטווח זמן סביר.

כי כתב סירוב א"א היום להוציא, עקב השתלטות בית המשפט עכומ"י על חיי הדת כאן
בארצינו, והוצאת כתב סירוב אסורה על פי החוק העכומ"י.

6.  לפעמים, אם בית הדין הראשון רואה את הנתבע כמתחמק, הוא דורש מן הנתבע
   

לילך לאותו בית דין שהוא בחר, ולחתום שם על כתב בוררות, או על פתיחת תיק. כדי
לעצור את ההליך בבית הדין הראשון.

כמובן, שבמקרה שהנתבע מודיע לבית הדין, את מיקום בית הדין אותו בחר, צריך
הנתבע לפעול בדומה לאפשרות שאפרט בסעיף הבא.

7. ואם הנתבע אומר לתובע שהוא רוצה להידון בבית דין אחר*..*

מתבקש מן הנתבע לומר לתובע באיזה בית דין הוא רוצה לדון.

בהרבה מקרים אומר הנתבע מיידית: בבית דין פלוני אני רוצה לדון, והולכים אחר
הנתבע.

במקרה זה, מומלץ לתובע לילך לאותו בית דין אותו בחר הנתבע, ולפתוח שם תיק
תביעה כנ"ל.

במקרים שהנתבע אומר לתובע, תן לי זמן לבחור בית דין. נהוג לתת לו כמה ימים
לחפש בית דין.

8.  בד"כ אחר כמה ימים הוא בוחר בית דין כרצונו, ואז כנ"ל מומלץ לתובע
   

לילך לאותו בית דין אותו בחר הנתבע, ולפתוח שם תיק תביעה. ולא להמתין שהנתבע
יבוא לשם לחתום על כתב בוררות או פתיחת תיק.

9.  ואם הנתבע ממשיך לסחוב, ואינו בוחר בית דין. צריך לכאורה לעשות את
   

התהליך שכתבתי לעיל. (=ללכת לבית דין אחר, ולפתוח שם תיק תביעה, כדי שבית הדין
ימנע את הסחבת הזו, והם ידרשו מן הנתבע לבחור את אחת משני האפשרויות: או
להידון שם או לבחור בית דין אחר, ולהודיע לבית הדין הראשון את בחירתי כנ"ל).

אני חושב, שהסברתי באריכות גדולה די והותר לתת פירוט מושלם יותר.

מאת: [email protected]

[אריה מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 23:04

שפתיים ישק!

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 23:16

דרך אגב, זו הזדמנות להזכיר את מה שכתב הח"ח זצ"ל (לא זוכר כרגע מקור) שחשוב
מאד לסכם במפורש (כמובן שרצוי בכתב) בכל פעם ששוכרים פועל כשכיר או בקבלנות,
מכיוון שאם לא מסכמים ונוצר וויכוח אחרי ביצוע העבודה יש בזה חשש ממשי של גזל,
שלפעמים השוכר משוכנע שהוא לא צריך לשלם (או שצריך לשלם פחות) אף שהדין עם
הפועל וכן להיפך ולכן חשוב לסכם הכל מראש - את המחיר, פרטי העבודה, מה יקרה
במקרה של אונס וכו' וכך כשהכל מוסכם על שניהם אין חשש.
ולענייננו, ראוי לסכם הכל בכתב מראש ולהוסיף סעיף של בוררות על כל צרה שלא
תבוא, לפעמים בהתחלה היחסים כל כך טובים שקשה לדמיין שיתגלה איזשהו וויכוח
בהמשך וכך פוטרים את הדבר בטענה של "מה כבר יכול לקרות" וכדו' ולבסוף מתחרטים
על כך.