דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אני מחפש מילה חילופית למילה 'מסגרת'

2024
34 15 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:01

    יש הרבה מילים מעברית שהשתרשו בשפת האידיש, כמו שהתרשו לאידיש מילים מכל השפות
    וכן יש מילים שהם בשימוש במודעות שבלשון קודש שהם מגיעים מעברית, רק שאומרים
    את זה בהגייה אחרת
    גם לגבי המלה 'מסגרת' וגם לגבי המילה 'ריכוז' שעלה בשרשור אחר, אינני בטוח שזה
    לא בשימוש אצל הקנאים באמעריקע או בלאנדאן.
    כמובן שלא אומרים מִסְגֶרֶתּ אלא מִיסגֶערֶעס וכו'

    אפשר לוודא את זה אצל מזמין העבודה, או מישהו מטעמו שמכיר את הניואנסים האלו.
    הנה משפט קצרצר עם לפחות שלוש מילים שמקורם בעברית שמקובל גם אצל הקנאים
    (בשינוי הגייה): נא להתחשב ברגשות התושבים ובצביון השכונה.
    כמובן שכשיש תחליף עדיף להתשמש בו, אבל לא כל מילה מעברית מופרך לשימוש.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:17

    מסכים לרב סופר, מה גם שהמילה 'מסגרת' היא לא מילה שהומצאה על ידי מחדשי השפה
    העברית, זו מילה מהתורה, שהמשמעות שלה היא דבר שמקיף, החידוש העברי הוא רק
    השימוש במילה הזו גם ביחס להיקף מופשט כמו קהילה, לימודים וכדו' שזה כמובן
    מגיע משפות זרות, בסופו של דבר זו אותה משמעות ולכן גם לחוששים ממילים עבריות,
    כאן ניתן להקל לענ"ד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:17

    מסכים לרב סופר, מה גם שהמילה 'מסגרת' היא לא מילה שהומצאה על ידי מחדשי השפה
    העברית, זו מילה מהתורה, שהמשמעות שלה היא דבר שמקיף, החידוש העברי הוא רק
    השימוש במילה הזו גם ביחס להיקף מופשט כמו קהילה, לימודים וכדו' שזה כמובן
    מגיע משפות זרות, בסופו של דבר זו אותה משמעות ולכן גם לחוששים ממילים עבריות,
    כאן ניתן להקל לענ"ד.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:20

    מתוך הספר חידושי תורה מהר"א ט"ב תשס"ז

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:20

    מתוך הספר חידושי תורה מהר"א ט"ב תשס"ז

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:57

    יגידו לך שכבר שנים טוענים שהוא ציוני...

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:57

    יגידו לך שכבר שנים טוענים שהוא ציוני...

    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 23:54

    רק שתדעו: הקפדה יתרה על לשה"ק - אין לה סוף, עד שמגיעים לדקדוקי עניות ממש.

    היה מבקר שטען כנגדי על מה שכתבתי: "עשרת האנשים", שזה נשמע עברית. השבתי לו
    שכתוב בתורה: "עשרת הדברות", ובמגילת אסתר: "עשרת בני המן". אך הוא החזיק
    בעמדתו וטען: "בכל זאת, זה דומה לעברית"...

    אחִר טען ש"מה אכפת לי" זה מודרני. השבתי, שחיפוש בתורת אמת ("מה אכפת") מעלה
    כי הביטוי "מה אכפת לי/לו/להם" מופיע עשרות פעמים במדרשים. וכן כמה פעמים
    בגמ', כגון: "וכי מה אכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא".

    גם לא מצא חן בעיניו הביטוי "או אז", והעיר: או אז מילה עדכנית בשבילם, זה
    מודרני בשבילם.
    השבתי: אם כך הם צריכים ללמוד חומש: "אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶֽעָרֵל"
    (ויקרא כו, מא). חומש ויקרא הוא מודרני?!
    אולי הייתי צריך לענות לו, שאם ילמדו חומש, או אז יכנע לבבם הערל וידעו שלא
    מדובר בלשון מודרני...
    אבל כנראה שגם תתקע"ד דורות קודם בריאת העולם זה עדיין מודרני בשבילם...

    ועוד ועוד (טענו על המילים: מצב, להחזיק ועוד. והבאתי ראיות מספרים קדמונים,
    וגם זה לא עזר).

    בקיצור, אין לזה סוף. אפשר להתפלפל על כל מילה אם היא עברית או לשה"ק ומתי
    נתחדשה, וגם אם היא לשה"ק, אולי חז"ל לא היו רגילים להביאה בהקשרים מסוימים
    וכו'. ולכן הייתי מציע לעורך, לא להתעכב יותר מדי על דברים כאלה. מילה שבולטת
    כמודרנית, תשנה, אבל אין טעם להתחבט על כל מילה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 23:54

    רק שתדעו: הקפדה יתרה על לשה"ק - אין לה סוף, עד שמגיעים לדקדוקי עניות ממש.

    היה מבקר שטען כנגדי על מה שכתבתי: "עשרת האנשים", שזה נשמע עברית. השבתי לו
    שכתוב בתורה: "עשרת הדברות", ובמגילת אסתר: "עשרת בני המן". אך הוא החזיק
    בעמדתו וטען: "בכל זאת, זה דומה לעברית"...

    אחִר טען ש"מה אכפת לי" זה מודרני. השבתי, שחיפוש בתורת אמת ("מה אכפת") מעלה
    כי הביטוי "מה אכפת לי/לו/להם" מופיע עשרות פעמים במדרשים. וכן כמה פעמים
    בגמ', כגון: "וכי מה אכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא".

    גם לא מצא חן בעיניו הביטוי "או אז", והעיר: או אז מילה עדכנית בשבילם, זה
    מודרני בשבילם.
    השבתי: אם כך הם צריכים ללמוד חומש: "אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶֽעָרֵל"
    (ויקרא כו, מא). חומש ויקרא הוא מודרני?!
    אולי הייתי צריך לענות לו, שאם ילמדו חומש, או אז יכנע לבבם הערל וידעו שלא
    מדובר בלשון מודרני...
    אבל כנראה שגם תתקע"ד דורות קודם בריאת העולם זה עדיין מודרני בשבילם...

    ועוד ועוד (טענו על המילים: מצב, להחזיק ועוד. והבאתי ראיות מספרים קדמונים,
    וגם זה לא עזר).

    בקיצור, אין לזה סוף. אפשר להתפלפל על כל מילה אם היא עברית או לשה"ק ומתי
    נתחדשה, וגם אם היא לשה"ק, אולי חז"ל לא היו רגילים להביאה בהקשרים מסוימים
    וכו'. ולכן הייתי מציע לעורך, לא להתעכב יותר מדי על דברים כאלה. מילה שבולטת
    כמודרנית, תשנה, אבל אין טעם להתחבט על כל מילה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:00

    גם אם יש לך מקורות לכל מילה, זה לא משנה.
    כי מה שמעניין זה רק איזה רושם מקבל הקורא,
    האם שזה ספר "מהסגנון התורני הרציני", או "ספר עדכני ומודרני".

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:00

    גם אם יש לך מקורות לכל מילה, זה לא משנה.
    כי מה שמעניין זה רק איזה רושם מקבל הקורא,
    האם שזה ספר "מהסגנון התורני הרציני", או "ספר עדכני ומודרני".

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:06

    מעניין. יוצא שספר נחשב "רציני" כתוצאה מהבורות של המחברים והקוראים, שאינם
    יודעים אפילו את לשון הקודש שבחומש, וחושבים ש"או אז" זה עברית, ומה אכפת לי
    זה מודרני, ו"עשרת" זה רק בעברית...
    בקיצור, אתה אומר שצריך להתנהג לפי הטיפשות של העולם...
    יכול להיות... הבעיה שאין לדבר סוף. לכל מילה תנסה למצוא איזה תחליף או מילה
    חלופית או מילה במקום או מילה משונה ובסוף תכתוב: "לתלמיד הבחור'ל הזה יש
    פרובלמה של צמצום הדעת", ואולי רק נקיי הדעת יבינו שיש לו בסה"כ בעיות של קשב
    וריכוז.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:06

    מעניין. יוצא שספר נחשב "רציני" כתוצאה מהבורות של המחברים והקוראים, שאינם
    יודעים אפילו את לשון הקודש שבחומש, וחושבים ש"או אז" זה עברית, ומה אכפת לי
    זה מודרני, ו"עשרת" זה רק בעברית...
    בקיצור, אתה אומר שצריך להתנהג לפי הטיפשות של העולם...
    יכול להיות... הבעיה שאין לדבר סוף. לכל מילה תנסה למצוא איזה תחליף או מילה
    חלופית או מילה במקום או מילה משונה ובסוף תכתוב: "לתלמיד הבחור'ל הזה יש
    פרובלמה של צמצום הדעת", ואולי רק נקיי הדעת יבינו שיש לו בסה"כ בעיות של קשב
    וריכוז.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:11

    זה בסדר,
    משלמים לך בדיוק על זה.
    ואם תעשה את זה טוב ויפה, יבואו אליך עוד ..

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:11

    זה בסדר,
    משלמים לך בדיוק על זה.
    ואם תעשה את זה טוב ויפה, יבואו אליך עוד ..

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:14

    יכול להיות.
    אל תהיה צודק, תהיה חכם.
    וכנראה שלפעמים החכמה היא להתנהג בטיפשות. (כלומר כמו טיפש. תתנהג עם טיפשים
    כאילו גם אתה טיפש).

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:14

    יכול להיות.
    אל תהיה צודק, תהיה חכם.
    וכנראה שלפעמים החכמה היא להתנהג בטיפשות. (כלומר כמו טיפש. תתנהג עם טיפשים
    כאילו גם אתה טיפש).

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:29

    רק הערב היה לי ויכוח עם המחבר שאני מבקר את החומר שלו, הוא כתב
    ממה שכתבה התורה שתי אמירות, 'ויאמר אברם',
    אני שיניתי ל"כתבה התורה פעמיים ויאמר"
    וכתב לי חזרה שזה "עיבריתי"
    דיברתי איתו בטלפון ואמרתי לו שיקח איתו עט בפעם הבאה שהולך לבית הכנסת וימחק
    בסידור את המילים אומרים פעמיים בכל יום שמע ישראל
    נהנה ואמר שבכל זאת זה לא מתאים לאברך אמריקאי שיצטרך לחשוב מה כתוב כאן,
    כמובן שבזה סיימתיל את תפקידי כשומר הפתח ושיניתי לו ל"כתבה התורה שני פעמים"

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:14

    יכול להיות.
    אל תהיה צודק, תהיה חכם.
    וכנראה שלפעמים החכמה היא להתנהג בטיפשות. (כלומר כמו טיפש. תתנהג עם טיפשים
    כאילו גם אתה טיפש).

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:32

    נחזור לנידון שלשמו נתכנסנו האם יש חלופה למסגרת במסגרת לשון הקודש..

    ראשית כדאי לצרף משפט ספציפי כי לפעמים עולה מענה מתוך המשפט

    במשפטים שונים אפשר להיעזר במילים:
    תחום
    גבול/ות
    בתוך (כמו "בתוך עמי אנכי יושבת")
    חלק מ..

    אני דווקא נוטה לחשוב שזה מעניין ומאתגר לחפש חלופה בלשון הקודש למילים
    בעברית
    ...

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:32

    נחזור לנידון שלשמו נתכנסנו האם יש חלופה למסגרת במסגרת לשון הקודש..

    ראשית כדאי לצרף משפט ספציפי כי לפעמים עולה מענה מתוך המשפט

    במשפטים שונים אפשר להיעזר במילים:
    תחום
    גבול/ות
    בתוך (כמו "בתוך עמי אנכי יושבת")
    חלק מ..

    אני דווקא נוטה לחשוב שזה מעניין ומאתגר לחפש חלופה בלשון הקודש למילים
    בעברית
    ...

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:42

    דרך אגב - שתי פעמים ולא שני

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:42

    דרך אגב - שתי פעמים ולא שני

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:53

    צודק. אני בדר"כ רגיש לזה וכאן משום מה לא צרם לי. תודה.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:53

    צודק. אני בדר"כ רגיש לזה וכאן משום מה לא צרם לי. תודה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:05

    משונה שבבר אילן החיפוש 'שני פעמים' נותן יותר תוצאות מ'שתי פעמים'. בפער
    משמעותי.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:05

    משונה שבבר אילן החיפוש 'שני פעמים' נותן יותר תוצאות מ'שתי פעמים'. בפער
    משמעותי.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:08

    עכ"פ אומרים פעמים 'רבות' ומינה 'שתי' פעמים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:05

    משונה שבבר אילן החיפוש 'שני פעמים' נותן יותר תוצאות מ'שתי פעמים'. בפער
    משמעותי.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:09

    ברמבם הגדה של פסח: "הלילה הזה שתי פעמים"

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:09

    ברמבם הגדה של פסח: "הלילה הזה שתי פעמים"

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:11

    המבחן לזכר/נקבה הוא בדרך כלל מה אומרים ביחיד. אין ספק שאומרים פעם אחת ולא
    פעם אחד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:08

    עכ"פ אומרים פעמים 'רבות' ומינה 'שתי' פעמים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:13

    בתנך כמה פעמים 'פעם אחת'. וזה מדגיש את התמיהה שיש יותר מקומות שכתוב שני
    פעמים.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:11

    המבחן לזכר/נקבה הוא בדרך כלל מה אומרים ביחיד. אין ספק שאומרים פעם אחת ולא
    פעם אחד.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:14

    יש לי רק תורת אמת, אבל זה באמת מדהים ש'שני פעמים' מופיע מאות פעמים מהם גם
    בחז"ל ובראשונים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:14

    יש לי רק תורת אמת, אבל זה באמת מדהים ש'שני פעמים' מופיע מאות פעמים מהם גם
    בחז"ל ובראשונים.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:23

    יש גם במשנה (סוטה פ"א מ"ה) שני פעמים

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:14

    יש לי רק תורת אמת, אבל זה באמת מדהים ש'שני פעמים' מופיע מאות פעמים מהם גם
    בחז"ל ובראשונים.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:29

    כמה מופיע שתי פעמים?

    --

  • אני מחפש מקור קדום לסיפור זה

    2024
    1
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2024 22:18 קבצים מצורפים: image.png
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/06/2024 16:19 תודה רבה לכל העונים באמת עזרתם לי, מה שעזר לי בפועל זה הפיתרון השני של הגאון ר' ארי במסתרים שליט"א, כל הברכות -- מרדכי הירשמן 054-8505624
  • אני מחפש מגיה לתמלול קצר

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 17:37 מישהו שבקי בהיסטוריה של האבני נזר זיע"א, ובקי קצת בהווי של גור [בית ישראל] עבודה קצרה וחד פעמית ליצור קשר איתי
  • מחפש תחליף למילה 'בשלמא' - למילה זהה בלשון הקודש.

    2024
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 17:12 צדקת! ישר כח ונוח!
  • אני מחפש תוכנה חינמית לעריכת קבצי שמע

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2024 09:36 Audacity, יש עם תרגום חלקי לעברית
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2024 15:02
  • מילה חילופית ל'מובן'

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 00:25 מחפש מילה חילופית בלה"ק מסורתית למילה 'מובן'/'במובן'. המשפט הוא: 'מצינו ענין חוק גם במובנים אחרים'. יש"כ. --
  • מילה חילופית ל'מובן'

    2024
    49
    0 הצבעות
    49 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 18:33 עכ"פ בבנין נתפעל ועוד הרבה תופעות אין חולק שהם יחודיים ללשון חכמים, ומ"מ כיום נחשבים מחלק מלשונינו התקנית וזה א"צ לפנים. מאת: From: מעשה הכתב Sent: 30 Dec 2024 6:26 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: אליהו עבוד [email protected]; ע נר [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יצחק וסרמן [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; כזהר הרקיע [email protected]; הכתב והמכתב Subject: Re: [הכתב והמכתב] Re: מילה חילופית ל'מובן' כוונת הרמב"ם (ידוע כמובן) לומר שאין להקשות על שינוי השורש תרם (שהוא אכן שינוי מן המקור, ולהבנתי על זה הרמב"ם לא חולק), מאחר שהלשון עוברת תמורות ושינויים, ואלו לגיטימיים וטבעיים, וחכמי ישראל התאימו את 'לשון חכמים' ללשון הצחה המקובלת באותה העת. העולה מן האמור ששינויים מעין אלו אין משמעותם חריגה מלשון הקודש אלא התפתחות שאמנם אינה 'תואמת' לחלוטין את הכללים אבל מבוססת עליהם ועל השינויים שנתפסים בציבור. שו"ר שמדברי התוס' יו"ט שאביא להלן משמע שהוא מבין שבנקודה זו יש מחלוקת בין הרמב"ם להראב"ע הנה דבריו: בעלי הלשון האחרונים מקשין ע"ז ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים. וזו אינה קושיא אמתית כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם. ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בל' ושזו המלה ל' מלשונות העבריים. וע"ז הדרך תהיה תשובתם לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינו כראוי בלשון וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם ע"כ. אבל ראיתי להראב"ע בפי' מגלת אסתר במלת מתיהדים כתב על מלת תורמין שהוא בכלל מאמרם ז"ל ל' מקרא לחוד ול' הגמ' לחוד ע"כ. ומאמר זה אמרו על משנה ב פרק י"א דחולין (קלו ב) ועי' במשנה יג פ' בתרא דעירובין ומשנה ב פ"ק דפסחים: (תוספות יום טוב מסכת תרומות פרק א). ייש"כ על הציטוט המאלף. ודרך אגב, מתפרסם לאחרונה בהמשכים בבית אהרן וישראל ספר של רב סעדיה גאון (אם אינני טועה) ששמו משהו כגון שבעים התיבות, ששם הוא מביא כמה עשרות מילים בתנ"ך שלא ניתן לפרשן אלא בעזרת מילים דומות מדברי חז"ל, דהיינו לא מקומות שחז"ל מתייחסים לפסוק ומפרשים אותו, אלא שחז"ל השתמשו לפי תומם במלים שאינן נמצאות במקרא, ויש להן דמיון לאותן מילים יחידאיות בתנ"ך וניתן לפרש את הפסוקים ההם עפ"י דברי חז"ל. ומזה הוא מוכיח את שושלת המסירה הישירה בין הנביאים לחכמי המשנה, ושכל התורה ג"כ מתפרשת על ידם במסורת ישירה ממוסרי התורה. וזה מעין דברי הרמב"ם שכותב שחכמי המשנה דיברו עברית. לשון חכמים אינה סותרת כלל את כללי לשון הקודש. כללי לשה"ק לא נקבעים רק לפי המקרא אלא גם ע"פ לשון חכמים. (הגם שלגבי זכר ונקבה, אכן לפעמים רחוקות חכמים לא דקדקו בכך). יש רמב"ם שמסביר עניין מאוד חשוב לגבי השפה, וזה יכול לענות על הרבה תמיהות, פיה"מ ריש מס' תרומות, זו לשונו בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית, כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם (החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל דור)". ישמע חכם ויוסף לקח. המשתמש בלשון חכמים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כללי לשון הקודש, ברור שיש לו אכן על מה לסמוך, אך אין זו כתיבה לפי כללי הלשון שלנו. וכפי שהרב מעשה הכתב כתב, הוא יכול להיחשב לעורך טוב, בפרט אם זה מה שרוצים ממנו, אך אי אפשר לקרוא לזה 'כללי השפה' חכמינו גם לא דקדקו תמיד בלשון זכר ונקבה, האם זה יהפוך משום כך ל'כלל'? לא ברור לי מה מצאת בגמרא. הגמרא בסה"כ אומרת שאין להקשות על לשון חכמים מלשון המקרא, כי ישנם דברים שלשון חכמים שונה מלשון מקרא. אבל גם חכמים יכלו להשתמש בלשון מקרא, אלא שמנהג הלשון היה בכמה דברים שונה מלשון מקרא בהשפעת לשונות מקומיות וכו'. בלשונינו שהוא בלול מכל שכבות הלשון, ישנם דברים שמקובל ללכת בהם אחר לשון מקרא, וישנם כלשון חכמים, ופשיטא שהמשתמש בלשון חכמים אינו נחשב נגד הכללים, כי כללי לשונינו כוללים את שניהם. From: מעשה הכתב <[email protected] mailto:[email protected] > Sent: 30 Dec 2024 2:32 PM To: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] > Cc: יצחק רוט <[email protected] mailto:[email protected] >; אליהו ברדנשטיין <[email protected] mailto:[email protected] >; יצחק וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >; מהדיר ספרים <[email protected] mailto:[email protected] >; כזהר הרקיע <[email protected] mailto:[email protected] >; הכתב והמכתב <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [הכתב והמכתב] Re: מילה חילופית ל'מובן' הגמ' מעידה שלא כדבריך: לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמו (עבודה זרה נח ע"ב), משמע בפשטות שמדובר בשתי שיטות שונות. --

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים