אני מחפש מילה חילופית למילה 'מסגרת'

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 16:54

אולי "כל אחד חייב שהוא יהיה חלק מקהילה" וכדו'

מאת: [email protected]

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:01

יש הרבה מילים מעברית שהשתרשו בשפת האידיש, כמו שהתרשו לאידיש מילים מכל השפות
וכן יש מילים שהם בשימוש במודעות שבלשון קודש שהם מגיעים מעברית, רק שאומרים
את זה בהגייה אחרת
גם לגבי המלה 'מסגרת' וגם לגבי המילה 'ריכוז' שעלה בשרשור אחר, אינני בטוח שזה
לא בשימוש אצל הקנאים באמעריקע או בלאנדאן.
כמובן שלא אומרים מִסְגֶרֶתּ אלא מִיסגֶערֶעס וכו'

אפשר לוודא את זה אצל מזמין העבודה, או מישהו מטעמו שמכיר את הניואנסים האלו.
הנה משפט קצרצר עם לפחות שלוש מילים שמקורם בעברית שמקובל גם אצל הקנאים
(בשינוי הגייה): נא להתחשב ברגשות התושבים ובצביון השכונה.
כמובן שכשיש תחליף עדיף להתשמש בו, אבל לא כל מילה מעברית מופרך לשימוש.

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:17

מסכים לרב סופר, מה גם שהמילה 'מסגרת' היא לא מילה שהומצאה על ידי מחדשי השפה
העברית, זו מילה מהתורה, שהמשמעות שלה היא דבר שמקיף, החידוש העברי הוא רק
השימוש במילה הזו גם ביחס להיקף מופשט כמו קהילה, לימודים וכדו' שזה כמובן
מגיע משפות זרות, בסופו של דבר זו אותה משמעות ולכן גם לחוששים ממילים עבריות,
כאן ניתן להקל לענ"ד.

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:20

מתוך הספר חידושי תורה מהר"א ט"ב תשס"ז

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• 84501_84.jpg

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 22:57

יגידו לך שכבר שנים טוענים שהוא ציוני...

[אמרי יושר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 23:54

רק שתדעו: הקפדה יתרה על לשה"ק - אין לה סוף, עד שמגיעים לדקדוקי עניות ממש.

היה מבקר שטען כנגדי על מה שכתבתי: "עשרת האנשים", שזה נשמע עברית. השבתי לו
שכתוב בתורה: "עשרת הדברות", ובמגילת אסתר: "עשרת בני המן". אך הוא החזיק
בעמדתו וטען: "בכל זאת, זה דומה לעברית"...

אחִר טען ש"מה אכפת לי" זה מודרני. השבתי, שחיפוש בתורת אמת ("מה אכפת") מעלה
כי הביטוי "מה אכפת לי/לו/להם" מופיע עשרות פעמים במדרשים. וכן כמה פעמים
בגמ', כגון: "וכי מה אכפת להן לעכברין והלא אוכלות בין מהרבה ובין מקמעא".

גם לא מצא חן בעיניו הביטוי "או אז", והעיר: או אז מילה עדכנית בשבילם, זה
מודרני בשבילם.
השבתי: אם כך הם צריכים ללמוד חומש: "אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶֽעָרֵל"
(ויקרא כו, מא). חומש ויקרא הוא מודרני?!
אולי הייתי צריך לענות לו, שאם ילמדו חומש, או אז יכנע לבבם הערל וידעו שלא
מדובר בלשון מודרני...
אבל כנראה שגם תתקע"ד דורות קודם בריאת העולם זה עדיין מודרני בשבילם...

ועוד ועוד (טענו על המילים: מצב, להחזיק ועוד. והבאתי ראיות מספרים קדמונים,
וגם זה לא עזר).

בקיצור, אין לזה סוף. אפשר להתפלפל על כל מילה אם היא עברית או לשה"ק ומתי
נתחדשה, וגם אם היא לשה"ק, אולי חז"ל לא היו רגילים להביאה בהקשרים מסוימים
וכו'. ולכן הייתי מציע לעורך, לא להתעכב יותר מדי על דברים כאלה. מילה שבולטת
כמודרנית, תשנה, אבל אין טעם להתחבט על כל מילה.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:00

גם אם יש לך מקורות לכל מילה, זה לא משנה.
כי מה שמעניין זה רק איזה רושם מקבל הקורא,
האם שזה ספר "מהסגנון התורני הרציני", או "ספר עדכני ומודרני".

[אמרי יושר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:06

מעניין. יוצא שספר נחשב "רציני" כתוצאה מהבורות של המחברים והקוראים, שאינם
יודעים אפילו את לשון הקודש שבחומש, וחושבים ש"או אז" זה עברית, ומה אכפת לי
זה מודרני, ו"עשרת" זה רק בעברית...
בקיצור, אתה אומר שצריך להתנהג לפי הטיפשות של העולם...
יכול להיות... הבעיה שאין לדבר סוף. לכל מילה תנסה למצוא איזה תחליף או מילה
חלופית או מילה במקום או מילה משונה ובסוף תכתוב: "לתלמיד הבחור'ל הזה יש
פרובלמה של צמצום הדעת", ואולי רק נקיי הדעת יבינו שיש לו בסה"כ בעיות של קשב
וריכוז.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:11

זה בסדר,
משלמים לך בדיוק על זה.
ואם תעשה את זה טוב ויפה, יבואו אליך עוד ..

[אמרי יושר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:14

יכול להיות.
אל תהיה צודק, תהיה חכם.
וכנראה שלפעמים החכמה היא להתנהג בטיפשות. (כלומר כמו טיפש. תתנהג עם טיפשים
כאילו גם אתה טיפש).

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:29

רק הערב היה לי ויכוח עם המחבר שאני מבקר את החומר שלו, הוא כתב
ממה שכתבה התורה שתי אמירות, 'ויאמר אברם',
אני שיניתי ל"כתבה התורה פעמיים ויאמר"
וכתב לי חזרה שזה "עיבריתי"
דיברתי איתו בטלפון ואמרתי לו שיקח איתו עט בפעם הבאה שהולך לבית הכנסת וימחק
בסידור את המילים אומרים פעמיים בכל יום שמע ישראל
נהנה ואמר שבכל זאת זה לא מתאים לאברך אמריקאי שיצטרך לחשוב מה כתוב כאן,
כמובן שבזה סיימתיל את תפקידי כשומר הפתח ושיניתי לו ל"כתבה התורה שני פעמים"

--

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:32

נחזור לנידון שלשמו נתכנסנו האם יש חלופה למסגרת במסגרת לשון הקודש..

ראשית כדאי לצרף משפט ספציפי כי לפעמים עולה מענה מתוך המשפט

במשפטים שונים אפשר להיעזר במילים:
תחום
גבול/ות
בתוך (כמו "בתוך עמי אנכי יושבת")
חלק מ..

אני דווקא נוטה לחשוב שזה מעניין ומאתגר לחפש חלופה בלשון הקודש למילים
בעברית...

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:42

דרך אגב - שתי פעמים ולא שני

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 00:53

צודק. אני בדר"כ רגיש לזה וכאן משום מה לא צרם לי. תודה.

--

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:05

משונה שבבר אילן החיפוש 'שני פעמים' נותן יותר תוצאות מ'שתי פעמים'. בפער
משמעותי.

מאת: [email protected]

--

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:08

עכ"פ אומרים פעמים 'רבות' ומינה 'שתי' פעמים.

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:09

ברמבם הגדה של פסח: "הלילה הזה שתי פעמים"

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:11

המבחן לזכר/נקבה הוא בדרך כלל מה אומרים ביחיד. אין ספק שאומרים פעם אחת ולא
פעם אחד.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:13

בתנך כמה פעמים 'פעם אחת'. וזה מדגיש את התמיהה שיש יותר מקומות שכתוב שני
פעמים.

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2024 01:14

יש לי רק תורת אמת, אבל זה באמת מדהים ש'שני פעמים' מופיע מאות פעמים מהם גם
בחז"ל ובראשונים.