דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

2024
5 3 24 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:10

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת
    יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת
    כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:10

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת
    יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת
    כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:15

    בבר אילן תרגמו:

    שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנה

    ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע /חזקה/

    (עוד אחת מהמעלות החשובות והייחודיות של בר אילן - שכמדומה לא נזכרו פה בעבר.)
    ----- Original Message -----
    From: א. י. כהן
    To: עריכה תורנית
    Sent: Monday, March 11, 2024 9:10 AM
    Subject: [הבית לעורך התורני] 'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:15

    בבר אילן תרגמו:

    שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנה

    ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע /חזקה/

    (עוד אחת מהמעלות החשובות והייחודיות של בר אילן - שכמדומה לא נזכרו פה בעבר.)
    ----- Original Message -----
    From: א. י. כהן
    To: עריכה תורנית
    Sent: Monday, March 11, 2024 9:10 AM
    Subject: [הבית לעורך התורני] 'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:56

    יתכן וזהו התרגום המילולי של המילה (גם לא בטוח), אבל אני לא עורך מילון, אני
    מחפש את התרגום העניני של המושג הזה.
    חוץ מזה, לא כל מה שבר אילן מתרגמים הוא נכון.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:56

    יתכן וזהו התרגום המילולי של המילה (גם לא בטוח), אבל אני לא עורך מילון, אני
    מחפש את התרגום העניני של המושג הזה.
    חוץ מזה, לא כל מה שבר אילן מתרגמים הוא נכון.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 19:23
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 19:23
    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 23:38

    יישר כח גדול!! זה כנראה התרגום האמיתי, זה מסתדר בכל המקומות. פאססיע - אחוזה.

  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    104 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2024 09:11 יש קבוצת עורכים באידיש, שם בטח ידעו.... https://groups.google.com/g/byyiddish ב-יום חמישי, 4 ביולי 2024 בשעה 17:10:51 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
  • מישהו מהת"ח יודע מה הכוונה? על מה רע"א מדבר?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 17:47 רש"ש מסכת כתובות דף יד עמוד ב במשנה אם רוב אנשי העיר משיאין כו'. כ' התור"ע דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד.
  • מה זה הוספות לזוהר?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    30 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 08:29 זכור לי שאכן חלק מההוספות נכפלו במקום אחר. (הדבר מצוי גם בזוהר עצמו, בגלל העריכה ה'לא רגילה' כאמור בהודעת הארי החי). מאת: [email protected]
  • מדרש 'מה רבו'

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 21:31 המדרש אינו נפוץ כ”כ, וכפי הידוע לי אין איזו הנהגה קבועה בצורת הציון. ע”כ בכל כגון דא נהוג לציין לפי שם המהדורה שהכי זמינה ונפוצה, במקרה כזה יציינו הספרים החדשים למדרש ’מה רבו’ ובסוגריים יציינו לפי החלוקה שז”א עשו.
  • מה מקובל?

    2024
    49
    0 הצבעות
    49 פוסטים
    370 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 20:45 כמדומה שמי שהגדיר "כל מה שהיית עושה לו המעסיק היה נוכח לצידך" קלע לשערה מי שבטוח שההפסקה שעושה היא קטנה והיא לטובת העבודה היה מעיז לעשות כך גם לפני הבוס וזה גדר טוב לאדם לבדוק כל מקרה לגופו.
  • מה הר"ת?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2024 14:42 לכאו' תודה רבה
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    3 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:56 יישר כח לכל העוזרים קבלתי תשובה מאחד מהחברים: (8) תנא דבי אליהו רבה - פרק יח ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם ומקיים עליהם במדה שאדם מודד בה מודדין לו כשם שהם יושבים בב"כ ובב"מ ובכל מקום שהוא פנוי להם וקוראים ושונין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקין דברי תורה בפיהם ומקיימין עליהן הפסוק (איכה ג) טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו וגו'. כך כביכול אפי' אם הם ישאלו את כל העולם כולו בשעה אחת הוא נותן להם מיד שנאמר (תהלים ב) אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה וגו' שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ. מאת: [email protected]
  • מה המקור?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2024 16:44 מצאתי בסידור האר"י

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים