דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

2024
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:10

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת
    יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת
    כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:10

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת
    יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת
    כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:15

    בבר אילן תרגמו:

    שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנה

    ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע /חזקה/

    (עוד אחת מהמעלות החשובות והייחודיות של בר אילן - שכמדומה לא נזכרו פה בעבר.)
    ----- Original Message -----
    From: א. י. כהן
    To: עריכה תורנית
    Sent: Monday, March 11, 2024 9:10 AM
    Subject: [הבית לעורך התורני] 'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:15

    בבר אילן תרגמו:

    שו"ת מהרש"ם חלק ג סימן קנה

    ע"ד שאלתו במחזיק פאסעסיע /חזקה/

    (עוד אחת מהמעלות החשובות והייחודיות של בר אילן - שכמדומה לא נזכרו פה בעבר.)
    ----- Original Message -----
    From: א. י. כהן
    To: עריכה תורנית
    Sent: Monday, March 11, 2024 9:10 AM
    Subject: [הבית לעורך התורני] 'פאסעסיע' - מה התרגום המדויק??

    המילה מופיעה בכמה ספרי האחרונים שגרו באיזור רוסיה, ומוזכרת בענין חכירת יהודי מגוי של שדות או בתי מזיגה ועוד, מוזכר גם חכירת כפרים.
    השאלה היא מה פשר המילה, האם זה רק תרגום של - חכירה? או שפירושו - חכירת כפר? אולי מה שנקרא בלשוננו - חווה? או משהו אחר כעין זה.
    יישר כח!!

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:56

    יתכן וזהו התרגום המילולי של המילה (גם לא בטוח), אבל אני לא עורך מילון, אני
    מחפש את התרגום העניני של המושג הזה.
    חוץ מזה, לא כל מה שבר אילן מתרגמים הוא נכון.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 09:56

    יתכן וזהו התרגום המילולי של המילה (גם לא בטוח), אבל אני לא עורך מילון, אני
    מחפש את התרגום העניני של המושג הזה.
    חוץ מזה, לא כל מה שבר אילן מתרגמים הוא נכון.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 19:23
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 19:23
    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2024 23:38

    יישר כח גדול!! זה כנראה התרגום האמיתי, זה מסתדר בכל המקומות. פאססיע - אחוזה.

  • מה התרגום באידיש ל'עריכה' 'עורכים', תודה.

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2024 09:11 יש קבוצת עורכים באידיש, שם בטח ידעו.... https://groups.google.com/g/byyiddish ב-יום חמישי, 4 ביולי 2024 בשעה 17:10:51 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
  • מישהו מהת"ח יודע מה הכוונה? על מה רע"א מדבר?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 17:47 רש"ש מסכת כתובות דף יד עמוד ב במשנה אם רוב אנשי העיר משיאין כו'. כ' התור"ע דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד.
  • מה מקובל?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 21:17 ברצוני לשאול מה מקובל, עורך שמקבל שכר שעתי, האם עליו לנכות כל שיחה קצרה, שרותים וכדו', מה מקובל בזה? ייש"כ
  • מה מברכים ביארצייט?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2024 16:06 *שתרם לעילוי נשמת זקנו מאת: [email protected]
  • מה מברכים ביארצייט?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2024 16:07 שכוייח. האם 'שיהיה מליץ יושר' הולם גם אדם מן השורה?.. מאת: [email protected]
  • מה הר"ת

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:53 לכאו' לתקש"ה הוא לתקיעת שופר הגדול
  • מה המקור?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/11/2024 16:44 מצאתי בסידור האר"י
  • מה הכלל?

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 18:47 אם הוא רב מפורסם והספר השני לא מפורסם אין צריך להזכיר בספר הלכתי למדני אין צריך לכתוב דברי יחזקאל סלבודקא, ובדברים חסידיים אין צריך לכתוב להגה"ק משינווע אם יש ספר בשם זהה לאריז"ל ולהגה"ק מלאדי אין צריך לציין את האריז"ל, אבל כן צריך לציין את הרב מלאדי ספרים מקצועיים עושים בסוף הספר ביבליוגרפיה באופן כזה אפשר תמיד להסתכל בסוף ולראות איזה ספר זה וא"צ להלאות את הקורא או להאריך את הספר או להפוך את הספר למודרני או את המחבר לתמהוני כשיש ספרים עם שם דומה פסקי תשובה ופסקי תשובות, ומביאים את הספר הנדיר יותר כמו פסקי תשובה שהוא ספר דק וקטן לעומת הפסקי תשובות המפורסם וגדול הרבה יותר, כדאי לציין כדי שלא יטעו מאת: [email protected]