"תוספות" לשון רבים. האם גם תוספות הרא"ש וכדו'?

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 11:20

תוספות כתבו/תירצו, בל' רבים כמובן.

רבים כותבים

*תוס' הרא"ש *כתב/תירץ

האם זה נכון?

ומה עם אלו?

תוס' ישנים

תוס' חד מקמאי

תוס' טוך

--

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 12:37

יחיד ליחיד
רבים לרבים

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 13:15

ובתוס' הרא"ש כתב...

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 15:43

תודה.
עכשיו השאלה היא בעיקר על תוס' ישנים.
לכאו' צ"ל בתוס' ישנים כתבו.

ותוס' טוך?

--

[אשר מאיר פרנקל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 15:56

ומה לגבי פסקי תוספות? ראוי לכתוב בלשון יחיד?

מאת: [email protected]

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 13:46

כל הנ”ל בלשון רבים.
מלבד פסקי תוס’ ותוס’ הרא”ש, בהם ידייקו המדקדקים אם זה חידוש של חכמי התוספות
עצמם או של מעתיק דבריהם.
ואלו שאינם מדקדקים נראה שעדיף שיכתבו בב’ הנ”ל בלשון יחיד.

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 13:50

אם כן גם תוס' חד מקמאי יש לדקדק כמו בתוס' הרא"ש.

מאת: [email protected]

--

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2024 13:56

אכן, אך איני מכיר ספר זה לעומק.

למשל בתוס’ הרא”ש נדיר שנמצא משהו שהרא”ש כותב מעצמו, אך במקרה שידוע לנו
בבירור שאכן כך הוא, יש לכתוב כתב הרא”ש בתוספותיו (שם ושם)/כתב הרא”ש
(בתורא”ש שם ושם)

לאמיתם של דברים, בתוס’ טוך שלנו יש גם חידושים של הכותב רבינו אליעזר מטוך
עצמו, אך קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה הם חידושי עצמו, כי על הרוב הכל זה
העתקות, והחידוש שלו מתבטא יותר בסידור ועריכת הדברים (שזה עבודה עצומה בהכרעת
סברות ואף הלכות למעשה בין שיטות בעלי התוס’)

מאת: [email protected]

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/03/2024 16:44

זוהי אגדה ידועה [כי הוא לא כתב כלום מעצמו], אך כשחקרתי את התוספות הרא"ש
הסקתי בבירור שאין זה כך [למרות שכמובן כמו כל התוס' המאוחרים, הרבה מקורו
מהקודמים].

ב-יום חמישי, 21 במרץ 2024 בשעה 13:56:56 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

[אמרי יושר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 24/03/2024 03:38

רק תזכירו לי, מי כתב את תוס' הרא"ש? הוא או תלמידיו?
והאם זה קשור לבעלי הראשונים שקרויים תוס'?

מאת: מבואות ותולדות

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/03/2024 21:36

הרא"ש עצמו הוא שכתב את התוספות הללו - אחרי שהגיע לספרד והחל להפיץ שם את
תורתם של בעלי התוספות.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*

[אליהו סלומון - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 26/03/2024 09:38

סדר כתיבת התוספות הוא
שכיון שהעתיקו רבותינו הראשונים
רבי אלעזר מטוך, רבינו פרץ, והרא"ש וכן התוספות שלפנינו [באותם חלק מהמסכתות
שאינם מקוריים וגם לא מר"א מטוך]
מתוס' שנץ ועוד תלמידים
לפעמים מרבינו תם בספר הישר או אחרים
לפיכך סגננו את זה כהבנתם בשפה קולחת ובקושיא עוקבת אחר קושיא
כדי להגיע למיצוי העניין והשיטות.

דא עקא שלפעמים נתגלו מחלוקות בין המעתיקים בהבנת דברי הראשונים
או שכבר היו המחלוקות אז בין התלמידים בהבנת דברי ר"י ור"ת ותלמידיהם
וכמו כן ברור שגם היו העתקות לא ברורות ושל קושיות שעוקבות זאח"ז אף שלאחר
תירוץ שקודם אין מקום לקושיא
והתפתחו כמובן דיוקים וקושיות ותירוצים במשך הדורות עד ימינו אנו
והתחדשו חידושים רבים מתקופת הפלפול עובר בתקופת המהרש"א ועד ימינו אנו בתקופת
ר' נחום פרצוביץ והרב וולפין....

ולעיתים קרובות העתקת הרא"ש בהלכותיו ובתוספותיו מאירה את הענין,
ונוח יותר לומר שהפשט כמו שהעתיק הרא"ש והבין, הגם שלפעמים לא שינה הרבה מאד
מלשון התוס' שנץ [שהוא מקורו של הרא"ש כדהוכיח הגרמ"ש שפירא בהקדמתו לתוס'
רא"ש קידושין כמדומה במהדורה שלו]
לעומת זאת רבינו פרץ מקורי יותר וחדשן, והרבה פעמים העתקותיו הם שינוי מדעת
התוס' המקורית
שלא לדבר על תוס' רי"ד שחולק בהרבה מקומות, גם כשניכר שהיו לפני דיבורי
התוספות.
כמו כן מאירים את העיניים בהבנת התוס' העתקות הרמב"ן והרשב"א, אלא שכיון שהם
לא היו מחוייבים לתוס' בכלל והעתיקו רק את דעתם הם ממילא אין הרבה להסתמך על
זה לומר שגם כוונת תוס' "בדיוק" כך, לעומת הרא"ש שגם בהלכותיו אבל בעיקר
בתוספותיו הוא כמו מתחייב להעתיק את התוספות כפי שהם הבינו [וכדכתב הגר"א
בהלכות שבת על ריש פרק כירה שהרא"ש מעתיק את התוס' אף שאין סובר כמוהו, בענין
חנניה בכמב"ד כמדומה]

סוף דבר שהעתקת הרא"ש ורבינו פרץ
שהם העתקה של יחיד,
אין טעם לכתוב "תוספות כתבו"
אף פעם! ושלא כמו שכתב כאן מישהו
כי אמנם הוא העתיק את התוס' אבל אי אפשר לכתוב על העתקת יחיד "תוספות הראש
כתבו" כמו שאי אפשר לכתוב והרב פלוני אלמוני כתבו.

בברכת התורה

מאת: מבואות ותולדות

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/03/2024 10:46

יפה כתבת, כמה הערות:
א'. הרי"ד מכונה בטעות תוס' רי"ד - הוא חיבור איטלקי ואין לו דבר עם בעלי
התוס'.
ב'. רבינו פרץ זה לא כל כך שהוא מקורי, כמו שהיה תלמיד של חכמי איברא שהיה בית
מדרש עצמאי לחלוטין - ויש בו חומר רב שאינו מופיע בשאר קבצי התוס'.
ג'. מאידך גיסא התוס' על הש"ס לכמה מסכתות [מכות למשל] הם של תוס' רבינו פרץ,
ואז ברור שעדיף להשוות לתוס' ר"פ, ולא לתוס' הרא"ש.
ד'. לא הייתי מסכים לדבריך על הרמב"ן והרשב"א, אלא שפשוט היו להם נוסחאות
אחרות של בעלי התוס', ולעיתים החולקות על תוס' שאנץ.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*