כמה שאלות, מי שיוכל לעזור אודה לו מאד

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/03/2024 22:12

א. עומד לפני הציטוט דלהלן -
הואיל דדרכן של הפועלים להשכיר את עצמם אף למלאכה כבידה מזו כמו שמצינו
דפועלים איתגרו משום מזונות, ועיין בש"ס ב"מ דף צ"ב דדריש הש"ס כנפשך נפשו של
פועל שמוסר נפשו עליו עיין ברש"י שם שמוסר נפשו למיתה במלאכתו
מישהו יודע למה כונתו במוזרח?

ב. ציטוט נוסף -
ולאחר זמן ערך עוד הפעם לוי בערכאות לקראת שמעון, וכפי הנראה היה בעצת שמעון,
והודיע שמעון לראובן מזה, ואמר לו ראובן שילך על הטערמין או שיתן לו כח הרשאה,
וכאשר הגיע הזמן של הטערמין לא הלך שמעון ועשה לו קאנטערמאס דעקרעט, ועי"ז
נתחייב שמעון
מישהו יודע לתרגם מה שבמוזרח? (דעקרעט זה כתב, אבל מה זה המילה הראשונה?)

ג. בגמ' גיטין (נח:) 'אין דין אנפרות בבבל כיון דאיכא בי דינא במתא ולא אזיל
קביל אחולי אחיל', וראיתי בספר אחד שכתב וז"ל -
אך כבר האריכו בזה הראשונים ואמרו אם עודנו יכול להציל בדיניהם לא אמרינן
דאחיל, והאחרונים הביאו דבריהם
ולא מצאתי כלום בנושא מלבד דברי הנתיה"מ סי' רל"ו סק"ו שכך כתב מעצמו. האם
מישהו מכיר אחרונים או ראשונים על זה?

יישר כח!!!

[בניהו וחנה כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/03/2024 22:30

א. מה לא ברור באות א? הכוונה שם לדברי הגמרא במחלוקת רבי אלעזר חסמא וחכמים.

ב. הכוונה היא שטר יפוי כוח.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/03/2024 00:01

א. עדיין לא הבנתי כונתך, אתבונן בזה.

ב. יישר כח גדול!!!!

[בניהו וחנה כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/03/2024 00:06

אם פועל נשכר בשביל מזונות, כלומר שלולא השכר הוא ירעב. וכן משמע מדברי הגמרא
שלומדת מהפסוק ואליו הוא נושא את נפשו, שהפועל נושא את עיניו לשכר כיון שזה
בנפשו. כלומר שזהו חלק משכרו.