שאלה קצת לא נעימה על חדר שאין בו מזוזה בר

[יעקב שהם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 19:51

לא נראה לי שום דבר. לא ש120 ש''ח זה הרבה, ולא ש20 ש''ח זה קצת.
דיברתי איתו מראש שזה המחיר שלי לשעה, הראתי לו מה ההספק שלי לשעה פחות או
יותר, וזהו זה.
הוא לא אמור לתחוב את אפו במעשי, ואני לא אמור לבדוק כמה הוא מרויח עלי.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 20:17

יש כמו הסכם בלתי כתוב בין המעסיק והעורך, שהעורך צריך לנצל את השעה כראוי.
זו ההנחת יסוד וכל ההנחות האחרות יכולות לבוא רק אחרי ההנחת יסוד הזאת.
כל מה שהוא מוכן לשלם זה על סמך ההנחה הזאת.
כעת, אילו המעסיק היה יודע שאין המציאות כמחשבתו, אלא שהעורך מנצל רבע מהזמן,
היה אומר לעורך: אני מוכן לשלם לך במקום מאה, אפילו מאתיים, לבריאות. אבל אתה
מצדך תנצל את השעה כראוי. ומה שאתה לוקח 100, זה גזל, כי אני משלם 100 רק משום
שאני בטוח וכו'.

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 21:28

מענין לענין.
התעוררתי פעם בשאלה מעניינת שנגעה לי.
אם קניתי תוכנה שמועילה לי לזרז את העבודה בחצי מהזמן [לדוגמא תוכנת 'בקלות'
של הרב שילה שליט"א וכדו'], האם אני יכול לעשות דוגמא בלא התוכנה, ולסכם עם
הלקוח על מחיר לשעה, ואז בעבודה עצמה לעבוד עם התוכנה, ולהרויח את הפער.
כמו כן, אם קיבלתי מאמר להקלדה, והצלחתי ע"י תוכנה ocr להמיר אותה בכמה דקות.
האם מותר לי לקחת מהלקוח מחיר מלא של הקלדה?

מאת: [email protected]

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 21:46

לגבי שאלה א' יתכן ויש בזה משום גניבת דעת, או בעברית מדוברת 'ניצול'
ולגבי שאלה ב' אני לא מכיר את התוכנה אבל אם כמו שמשתמע מדבריך שהעבודה היא
'הקלדה' ואתה לא הקלדת אז מה"ת לקחת ע"ז שכר?

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 21:58

מה הדין במי ששכר סייד לסייד לו את כל הבית ב 2000 ש"ח,
והסייד הביא רובוט שצובע תוך 20 דקות באותה איכות?

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:00

אם היה יודע מראש היה מחפש בגוגל הצעת מחיר לצביעה ע"י רובוט ומשלם כפי שזה
שווה, הלא כן?!
ואם אין הבדל, לחיי....

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:00

בהקלדה משלמים לפי מספר סימנים ולא לפי שעה.

--

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:04

כיון ש:

1. הלקוח לא יכול להשיג את התמורה ללא זה.
2. אין אלו תוכנות שישנם ביד כל עורך, אלא לאלו שהשקיעו בהם מכספם. ושאר
   העורכים היו עובדים על עבודה זו את מלא השעות.
3. הלקוח הסכים לשלם על הקלדה או עריכה ותיקונים סך כזה וכזה, מה לו אם נעשה
   בצורה רגילה או בקיצורי דרך?
4. זה מעט דומה בעיני למעמד שקיבל עבודת עימוד לעלון לפי שעות [נכון, זה לא
   שכיח, רק לשם הדוגמא], ומכיון שיש לו שטאנץ קבוע הצליח לסיים את העבודה תוך 2
   דקות, האם יוכל להרויח מכך שהכין שטאנץ?

שוב, רק העליתי שאלה שעלתה במוחי.

מאת: [email protected]

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:05

להרב המהדיר ספרים,
האם לענין הקלדה אתה מסכים שמותר לעשות כן?

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:16

אני לא פוסק, אבל אינני רואה שום סברא שלא.

לגבי מי שיש לו כלים ושיטות משוכללות לעשות את העבודה מהר יותר, זה יכול לעזור
לכתחילה להציג את העבודה ולבקש יותר לפי שעה בגלל ההספק הגבוה.
אגב, מה שכתבת על עימוד לפי שעה שלא שכיח. אכן לא שכיח, מעמדים בדר"כ לוקחים
לפי מס' עמודים ומי שיש לו תבנית מוכנה מרויח הרבה יותר לפי שעה.
אגב, הרב יואל שילה מעמד לפי שעה ובאמת יוצא הרבה יותר זול ממעמדים שעובדים
לפי מס' עמודים. [אולי תלוי אם זה עימוד קלאסי או מורכב יותר].

--

[מ א - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:20

יש בזה בעיה פשוטה שאי אפשר להתחמק ממנה הוא משלם לפי שעות, זה כפשוטו, לא
שעות למדניות, ולא מוצר של שעות זה לא קבלנות אלא שכירות, ומסיבה זאת כשיש
טעות בעבודה אפילו גדולה זה בכלל שעות העבודה, ואם נתת לו 'מוצר שעתי', תדגיש
לו בהתחלה שאתה מחשב לפי מוצר שעתי לטוב ולמוטב, ולא מצד אחד לפי שעות מצד אחד
לפי מוצר, ואם אתה בעל מופת ועשית בשעה מה שאחרים עושים בעשר אין לך ברירה אלא
לדרוש פי עשר,
אלא אם כן אתה מכיר את המעסיק שלך וברור לך בוודאות שיסכים , יש מקום לדון
להתיר מדין אומדנא, רק שאז נשאלת השאלה למה לא לומר לו בפירוש,

[יעקב שהם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:20

לדעתי (מסברא ושלא בעיון) כאשר השכר הוא לפי שעה, ואתה משתמש בתוכנה בשביל
לייעל את העבודה, ויעילותה אינה נובעת מהפועל המשתמש בה, יש בכך משום הונאת
בעל הבית, כיוון שהוא כנראה לא מודע לכך שיש שיטות חדשות לעשות את העבודות
הישנות, ומי שמשתמש בשיטות החדשות ולוקח מחיר לפי שעה, הוא מטעה לכאורה את בעל
הבית.

מאת: [email protected]

[מ א - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:26

למי שיש תוכנה יש מקום לדון להתיר לשלוח דוגמא עם התוכנה ולבקש יקר, לא כל דבר
אומרים מקח טעות, יש דברים שאומרים איהו דאטעי אנפשיה אף אחד לא חייב לגלות
איך עשה, עצם הידיעה על התוכנה זה דבר ששווה כסף,

[shimon maryles - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:43

כל הטענות על כמה שווה העבודה או על מה משלמים וכו' לא רלוונטיות. כי
ברור שמבחינת
המעסיק עצמו כאדם, הוא יקפיד מאוד ולא יסכים לך לדווח על שעות שאינן שעות
עבודה. להבנתי אין בכך ספק כלל. לא משנה באיזה תחום או באיזה מגזר.
בדיוק כמו שהוא לא יסכים שתוסיף כל פעם על השעות עוד 5% כי הרי מה אכפת לו,
העיקר שהוא משלם את מחיר העבודה... ברור שזה לא כך

כל השאלה כאן היא רק מה מקובל בפועל בשוק, ולא מה חושב או רוצה המעסיק. וזו
שאלה שצריך לבדוק בעומק ובאחריות, ולא לזרוק סיסמאות.
אני את דעתי כבר אמרתי שלכאורה חלק גדול אם לא רוב רובם של העורכים שהם יראי
שמים וחלקם הגדול אברכים ת"חים, מקפידים מאוד על דברים אלו, ואם כן המנהג הוא
להקפיד (אמנם בגדר הסביר)

[shimon maryles - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:45

אגב עוד נקודה אחת - אלה שמדווחים על הוראת רבותיהם, לדעתי לא כ"כ רלוונטי כי
השאלה איך הציגו השאלה לרב. כי ברור שההוראה לא להקפיד באה מתוך ההנחה שזה
המקובל בשוק, וכאן אנו דנים בשאלה זו גופא - מה מקובל בשוק

מאת: [email protected]

[נכתב בספר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 22:47

נ.ב. בגוף הנידון, מן העניין לציין לשון הרמב''ם [שכירות יג ז]:
"כדרך שמוזהר בעה"ב שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול
מלאכת בעה"ב ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה, אלא חייב לדקדק
על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה, וכן
חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן' לפיכך
נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנאמר ויפרץ האיש מאד מאד",

כמובן ש'אחרי ככלות הכל' הכל תלוי במנהג המדינה ויתכן שיש מקום לצדד
כדעת הרבנים המקילים שליט''א שהפסקות קצרות [או שאינן ארוכות מידי] נכללות
בשעות העבודה וכו', אך מ''מ נראה לענ"ד דהמחמיר על עצמו לדקדק לפנים משורת
הדין אינו מן המתמיהין, ואולי עי''ז יזכה למתן שכרו הכתוב בצידו -
'ויפרוץ האיש מאוד מאוד'.......

[וראה ברש"י בבא מציעא (י עמוד א' ד"ה נכש) בפועל שהגביה אבידה באמצע מלאכתו
(באופן שמציאתו לעצמו) וזה לשונו, "לא נשכר עמו אלא לניכוש ועידור וכשהגביה
המציאה אין זה ממלאכת בעל הבית ו[לכן] קנאה פועל, והוא ינכה לו משכרו שכר
פעולת ניכוש ועידור כל שעת הגבהה" עכ''ל. כמה זמן לוקח להגביה מציאה???......]

[י. פורום - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 23:11

הרב 'נכתב בספר' שמך נאה לך

מאת: [email protected]

[יעקב שהם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2024 00:10

לא כל כך ברור הדיון על מנהג המדינה.
יש כאן הסכם ברור בין שני הצדדים.
אם בזמן הנסיון אדם עבד לפי מתח עבודה מסוים, זה בדיוק מה שנדרש ממנו גם לאחר
מכן.
מעסיקים לא משלמים לכם לפי קילוגרם זיעה, אלא בגלל שאתם נותנים תפוקה.
במידה ואדם עשה ניסיון, והוא לא רימה בניסיון לעבוד שישים דקות ברצף על
ריטלין, הרי שזה בדיוק ההסכם שיש בין הצדדים.
המעסיק יכול להקפיד כמה שהוא רוצה עד מחר, בדיוק כמו שהפועל יכול להקפיד כמה
שהוא רוצה על כך שהמעסיק לא משלם לו יותר. כל עוד הפועל עובד כפי ההסכם
ביניהם, שזה בדיוק הניסיון, הרי שהוא עומד בדינו ומקיים את מחויבותו.

מאת: [email protected]

[יעקב שהם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2024 00:25

לגבי דברי הרמב''ם יש להאריך הרבה, ובעיקרו של דבר פועל דאז היה קנוי בשעות
אלו לבעל הבית, ללא איזה ניסיון קודם או סיכום, והיה זה מעין מכירת השעות האלו
לבעל הבית באופן מוחלט. מה שלא שייך לומר בימינו באופן כללי, ובוודאי לא כאשר
יש ניסיון מוקדם שלפיו מחליטים על המשך העבודה.
(הרמב''ם מדבר שם על עני, וכמבואר בגמ' שבכל בוקר היו מחפשים פועלים, ופועלים
היו מחפשים מלאכה, ולא היה זה על פי סיכומים ונסיונות קודמים, ולכן עיקר
השכירות היתה על עצם הזמן)
לכל זה כמובן יש להוסיף שבעלי בתים דימינו אינם מקפידים אפילו לא קרוב למה
שהיה נהוג בזמנם.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2024 01:13

לא.
הרי הרמב"ם חי הרבה אחרי זמן הגמרא, ובכל זאת כך פסק. ולא זו בלבד, אלא שגם
השו"ע (חו"מ סי' שלז ס"כ) העתיק לשונו, וכך פסק להלכה. גם הקיצור שו"ע של הרב
גאנצפריד (קפו, ו) העתיק זאת להלכה. ואין שום פוסק או נו"כ או מפרש שחילק שכל
זה היה דווקא בזמנם.
[וגבי מה שנקט "עני", לכאורה זה להשמיע רבותא, שאפילו שהוא עני ובד"כ בעה"ב
עשיר, בכל זאת אין לו היתר להתרפות ממלאכתו].