דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן הגמרא על כך שתפילה על מזון כוללת ממילא תפילה על חיים כי ה' לא מביא מזון למתים?

2024
3 2 0 1
  • מנהג צאנז שלא לברך על ברק ורעם ||| ספר אוצר חיים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 13:23 התגובה של ישראל קריבוס בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0
  • חיפוש מקור ש'הוא לבדו' שבסוף ברכת יוצר מרמז על יחוד ה'

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2024 14:52
  • למישהו מהעורכים כאן יש "תעודה" על כך שהוא עורך?

    2024
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 14:59 תעודה מעוצבת עם גרפיקה אפשר. אבל כבר כתבו כאן שיש כ"כ הרבה סגנונות שקשה עד בלתי אפשרי לתחום את זה לכדי תעודה אחידה. מומחה בכתיבת גמרא שוטנשטיין ל"ד יהיה מתאים להגהת ספר למדני של ראש ישיבה שכתוב לפי סוגי כללי כתיבה אחרים. ואברך מוכשר בסידור חומר ל"ד ידע להתאים את עצמו ללקוח שמחפש ביקורת תוכן. מאת: [email protected] --
  • שאלה קצת לא נעימה על חדר שאין בו מזוזה בר

    2024
    58
    0 הצבעות
    58 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2024 12:38 הדיון מעט התבלגן, הבה נעשה סדר בקצרה. תחילה שכירות פועלים באופן כללי. אין ספק שהבסיס לשכירות פועלים הוא הדין שבמקרה ואדם נשכר לעבודה, ולא היה סיכום בינו לבין בעה''ב, ואין מנהג המדינה, הוא חייב לעבוד מזריחת החמה ועד צאת הכוכבים, ובע''ש הוא פוסק ממלאכה בכדי שיספיק לצלות דג קטן לשבת. אבל, המקרה הזה פשוט לא קיים במציאות של ימינו, ולכן כל המקורות העוסקים בשכירות פועלים שלא על פי מנהג המדינה או התנאים שביניהם, אינם רלוונטיים לנידוננו. (מלבד עצם החובה להקפיד הקפדה גדולה על מלאכת בעל הבית, ששייכת תמיד, לעמוד במה שסיכמו ביניהם על הצד היותר טוב). ולנידוננו. כאשר אדם נותן דוגמה, למה הוא עושה בשעה, הרי שעל זה היה הדין ודברים בינו לבין המעסיק. אם המעסיק בחן את עבודת העובד, וראה שבעשר שעות הוא מספיק עשרה עמודים, והוא מסכים לשלם על כך 100 ש''ח לשעה, הרי שאופן העבודה בשעה הזו, צריך להיות דומה לאופן העבודה שהפיק את התפוקה של עמוד בשעה. אין שום סיבה לחייב את העובד למתח עבודה גבוה יותר, כאשר היה ניסיון בין הצדדים והמעסיק ראה בדיוק מה תוצרתה של שעה. זכותו של אדם לעבוד באיזה מתח עבודה שהוא רוצה, ואם הוא השכיר את עצמו לפי מתח עבודה ספציפי, למתח העבודה הזה הוא מחויב, ולא יותר. בתוך זה כמובן יש עליו להדר כיעקב אבינו ולעשות על הצד היותר טוב, ולהשוות את המידות לטובת בעל הבית, אך אין מוטל עליו כלל ועיקר לתת מתח עבודה גבוה מזה שסוכם עליו מראש. כל ההתעסקות בשאלה האם בעל הבית מודע מה הוא עושה באותה שעה אינו רלוונטי. אם הוא ממשיך לעשות בשעות עבודתו, בדיוק את מה שעשה בשעות נסיונו, הרי שעל זה בדיוק נכרת ההסכם ביניהם.
  • שאלה קצת לא נעימה על חדר שאין בו מזוזה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 14:16 חולק עליך בשתי ידיים . זה שאתה עובד מהבית לא עושה אותך עצמאי. אתה משכיר את שירותך למישהו אחר . בעל חנות, כמשל, נקרא עצמאי .
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2024 23:44 תסמן את ההודעה ותעביר אותה לפורומים, לאחר מכן תראה שאלה למטה בצד ימין האם להעביר תמיד לפורומים? תלחץ על 'כן'.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2024 19:04 כי הרי כך מבואר בחז"ל (???) שכך יהיה באחרית הימים שיהיה נשכח היום מרוב ההמון עם הרבה מחלקי מצות וחיובי הלכות התוה"ק[1] https://mail.google.com/mail/u/2/#m_-6622399479049482918__ftn1, [1] https://mail.google.com/mail/u/2/#m_-6622399479049482918__ftnref1 ע"ש שמסקנת הגמ' שם (??) שבכל חלק מהכלל יהיה נשכח חלק מהתוה"ק, וזה כמו שכתוב בנביא (ומבוארים הדברים בחז"ל) שכך יהיה באחרית הימים. כמש"כ (ישעי' נ"ט ט"ו) "והאמת תהיה נעדרת" שהכוונה על התוה"ק שנקראת תורת אמת וכמש"כ (מלאכי ב' ו') "תורת אמת היתה בפיהו" וגו', וכן איתא בחז"ל (שבת קלח:) "עתידה תורה שתשתכח מישראל" ומקשה שם (רשב"י) בברייתא הלא כתוב (דברים ל"א כ"א) "כי לא תשכח מפי זרעו" ומסקנת הגמ' שם "שלא תהא משנה ברורה והלכה ברורה במקום א'" והיינו לומר שבכל חלק מהכלל ישראל תהיה נשכחת חלק מהתורה כלו' חלק מפרטי הלכותיה אבל סוכ"ס בין כל הכלל תשאר לנו זכירת כל התורה כולה. ולכן מי שירצה להיות מופקע מקללה זו של שכחת התורה הרי הוא מוכרח לשמוע ולקבל מכל העדות הכשרות שבישראל ולקבל את האמת ממי שאומרה, ואם יתעקש לקבל ממעיין א' והוא העדה והעדר שלו דוקא ולא ירצה להאזין לקול השני אם איננו מעדה שלו, לא יוכל בשום אופן ללמוד ולדעת את כל האמת לאמתה של תורה וישאר קרח מכאן ומכאן. וזה מה שרמזו ולמדונו חז"ל (סנהדרין צז.) במה שפרשו את הפסוק "והאמת תהיה נעדרת" דהיינו "שתהיה נעשית עדרים עדרים" ובפשוטו אינו מובן איך הוציאו הפסוק לגמרי מפשוטו ולמה כתבה תורה את זה בצורה של חידה סתומה כזאת שלא תהיה מובנת לנו כלל, אמנם להאמור מובן מאד בס"ד שפירושם מבואר ומשתלב עם פשוטו של מקרא דהיינו שבאמת כן תהיה התוה"ק נעדרת אמנם הרי זה רק למי שלא יהיה מוכן לקבל מכל העדרים, אבל מי שיקיים דברי דהמע"ה שאמר מכל מלמדי השכלתי (שמכח ענוונותו הגדולה למד אפילו מין הקטנים ממנו) הוא יזכה לאמת, וזה מה שאמחז"ל במשנה (אבות ד' א') "איזהו חכם" וגו', כלו' שרק מי שמוכן ללמוד מכל אדם הוא זוכה להיות חכם אמיתי להשיג אמתה של תורה,
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ק
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2024 11:42 ראה: משך חכמה שמות פרק מ פסוק ל (פרשת פקודי) (הפטרה (מלכים - א, ח, יח - יט) (ויאמר ה' אל דוד אבי: יען) אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך. רק אתה לא תבנה הבית... הענין על פי מה דביארתי בדרוש במקום אחר, דסובר רבי חיים כהן (מגילה י, א ד"ה ומאי טעמא) דעל הבית אין מקריבין, ומכל מקום במות אסורין, וטעמו פירשתי, דשמוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים, שהשכינה שורה בתכלית ההעלם כדאיתא בזוהר הקדוש דינקא באשמורה ג' דזהו הגלות - עד שיופיע אור ה' לעין כל במהרה בימינו אמן. ובמות אסורין, דהא בהעלם קדוש הבית כמו שהיה, והבן. וטעמו נראה, דידוע מה שדרשו רז"ל (סוטה ט, א) על הפסוק (איכה ב, ט) "טבעו בארץ שעריה", שהשערים המה מעשה ידיו של דוד, ולכך לא שלטו בהם אויבים. ולכן במחשבה היה קבוע בלבו לבנות הבית, ושלכן נשאר הקדושה קיימת לעולם עולמים בתכלית ההעלם בחינת של דוד קדישא. לכן אמר "הטיבות כי היה עם לבבך", פירוש פועל יוצא - הטיבות להקדושה שתהיה קיימת לעולמים בתכלית ההעלם. ועוד שם: משך חכמה הפטרות פרשת פקודי רק אתה לא תבנה הבית.... הענין על פי מה דביארתי בדרוש במקום אחר, דסובר רבי חיים כהן (מגילה י, א ד"ה ומאי טעמא) דעל הבית אין מקריבין, ומכל מקום במות אסורין, וטעמו פירשתי, דשמוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים, שהשכינה שורה בתכלית ההעלם כדאיתא בזוהר הקדוש דינקא באשמורה ג' דזהו הגלות - עד שיופיע אור ה' לעין כל במהרה בימינו אמן. ובמות אסורין, דהא בהעלם קדוש הבית כמו שהיה, והבן. וטעמו נראה, דידוע מה שדרשו רז"ל (סוטה ט, א) על הפסוק (איכה ב, ט) "טבעו בארץ שעריה", שהשערים המה מעשה ידיו של דוד, ולכך לא שלטו בהם אויבים. ולכן במחשבה היה קבוע בלבו לבנות הבית, ושלכן נשאר הקדושה קיימת לעולם עולמים בתכלית ההעלם בחינת של דוד קדישא. לכן אמר "הטיבות כי היה עם לבבך", פירוש פועל יוצא - הטיבות להקדושה שתהיה קיימת לעולמים בתכלית ההעלם. וראה עוד: יערות דבש חלק א דרוש ט ופירוש לדבריו, כי הקדוש ברוך הוא אמר לדוד [דה"ב כח, ג] אתה לא תבנה הבית, ומפרש הטעם, כי דוד לחם עם גוים רבים, ואם יחרב, יאמרו גוים, אלהיהם נקם נקמתם, ולכך לא בנה הבית, וא"כ אילו שלטו בשערים, עדיין יאמרו כך על השערים, ולכך היותם מעשה דוד נטבעו, וזהו אמירת שיר בני קרח, שדעתם שיעלו שערים ואז יעלו בני קרח. --