השלמת עבודה בחול המועד

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2024 19:58

רק בשביל להבין את השאלה היטב:
מדובר בעריכה שהיא לימוד תורה מצד עצמה, או בעבודה טכנית שאין בה מצוות ת"ת?

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2024 20:43

ברשות הרבנים הגאונים אבקש לציין רק נקודה אחת
גדר "דבר האבד" הוא *לא *(לגבי חול המועד) שלא נרוויח אלא שנפסיד מהקרן
אדם שיש לו אפשרות לקנות נעליים קצת יותר זול אינו נקרא דבר האבד
אדם שנקרעים ךו הנעליים עצמם נקרא דבר האבד
היוצא מן הכלל הזה הוא כאשר הוא עלול להפסיד הרבה כסף - היה שאלה לפני כמה
שנים שמי שהיה צריך לקנות רכב ומצא בחוה"מ מי שמוכר כ 1000 - 1500 ש"ח יותר
זול מהמחירון - זה נקרא בדר האבד שמותר למרות שזה לא מפסיד מהקרן אלא לא מרוויח

יום נפלא

משה רייך

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2024 21:00

מה ההגדרה של הרבה כסף?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2024 21:02

צריך גם להבין, במקרה שלא יספיק עד אסרו חג, האם הלקוח לא ישלם כלל, או רק
יהיה מצב לא נעים?
אם רק לא נעים מחמת ההבטחה, למה שייקרא דבר האבד?

מאת: [email protected]

[מ.א.ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2024 00:01

הרבה כסף - כותב השמירת שבת כהלכתו - זה כל אחד לפי עצמו

יום נפלא

משה רייך

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2024 03:09

?
עדיין, הכל יחסי. 1000 ש"ח זה מעט מאוד ביחס לקניית מכונית וכ"ש בית, אבל זה
הרבה ביחס לרווח של עבודה ביום אחד. זה הרבה ביחס לקניית ארוחה אחת, אבל זה
מעט ביחס לקניית ארוחות ומצרכים לכל החג. זה הרבה כשהולכים לקנות איזה חטיף,
וזה מעט כשהולכים לקנות מקרר.
אז מה קובע מה זה הרבה?

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2024 12:23

להרב ארי: מדובר בעריכה שהיא לימוד תורה מצד עצמה, דהיינו הגהה ועריכה לשונית,
שדורשת הבנה מסויימת של הד"ת.
להרב עבוד: זה רק לא נעים ממשפחת המחבר זצ"ל, שמצפים כבר להוציא לאור את
החיבור.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2024 12:38

א"כ השאלה מקבלת מימד אחר.
יש שיאמרו שמותר לחלוטין מדין לימוד תורה

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2024 12:47

השאלה אם יש בזה סימן ברכה

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2024 18:53

לגבי הסימן ברכה
ישנו יהודי בן למעלה מ - 70, שכבר עורך ספרים רבות בשנים, ורב חלקו בארון
הספרים היהודי,
הוא סיפר לי פעם - שהוא כל כך התרגל ללמוד עם מחשב, והוא כל כך שקוע בחומר
שאותו הוא עורך, שקשה לו ללמוד משהו אחר, לפעמים ביום שישי אחרי צהרים, או
בחוה"מ הוא מרגיש שהוא חייב קצת לערוך את הספר, אז הוא עורך את זה ללא כל
תמורה,
כלומר הוא אינו רושם את השעות הנ"ל
אני מכירו היטב - הוא חיתן את כל ילדיו בכבוד, ולא נראה לי שהוא הפסיד מהשעות
הללו שהוא לא לקח עליהם כסף

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/04/2024 22:46

פשיטא. לא הייתה הוו"א שאדם כזה יפסיד. עליו רק יש לשאול אם מותר לו לכתוב
במחשב מצד דמקרי מלאכת אומנות ודבר האבד.
כל השאלה גבי סימן ברכה היא על מי שלוקח שכר, האם יראה סימן ברכה בשכרו.

מאת: [email protected]