בהוצאת ספר כמה עותקים להדפיס

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/05/2024 11:04

שלום רב.
אני מקוה בקרוב להוציא לאור את ספרי על התורה העוסק בסדר זמנים, מוקדם ומאוחר
בתורה והמסתעף. רציתי לשאול את הציבור, מה דעתכם, כמה עותקים כדאי להוציא
מהספר - אינני רוצה להדפיס בכמות שהעותקים הרבים ישכבו אצלי שנים ארוכות...,
ומאידך בהדפסה הכלל ש'נר לאחד נר למאה' ועלות הדפסה של מאה כרכים, שלוש מאות,
ואלף אינן רחוקות זו מזו, כך שבהנחה ואתאכזב לטובה זוהי עלות כפולה ומכופלת.
אודה למייעצים.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/05/2024 11:05

הכל מיועד למכירה, או כולל תרומות לבתי כנסת ומוסדות?

מאת: מבואות ותולדות

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/05/2024 11:07

אתה גם יכול לשאול את המחבר הזה שהוציא ספר עם אותו עקרון, כמה הלך לו
[image: image.png]

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/05/2024 11:09

אולי אתרום משהו פה ושם, אבל בגדול העסק מיועד למכירה.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

[יהודה כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/05/2024 17:29

זה שאלה מאוד אינדיבידואלית.
זה תלוי על מה הספר מדבר, חידושים שלך, של מישהו מוכר, או עריכה מחודשת עם
הארות והערות על אחד מגדולי ישראל, מה סגנון העריכה, העיצוב וכו' וכו'.
ובסוף לא לשכוח את מה שכתוב בזוהר הקדוש - והרבי הפני מנחם מגור זי"ע אהב
לחזור על מימרא זו בהזדמנויות רבות - "אפילו ספר תורה שבהיכל תלוי במזל".
מומלץ שתעביר את החומר אותו אתה מתעתד להדפיס לידי אחד מבני החבורה כאן בקבוצה
או כל מישהו אחר שידיו רב לו ברזי מלאכה זו, ויכול לתת לך את התרשמותו ודעתו
בנידון.

מאת: [email protected]

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/05/2024 17:33

מדובר בספר שלי העוסק בדיון וההעמקה בדברי הכתובים דברי חז"ל והראשונים.
הנה דוגמא מפרשיות במדבר-נשא:
חומש במדבר פרשת במדבר

פרשת במדבר מחולקת לשני חלקים, החלק הראשון (פרק א-ב), עוסק במניין בני ישראל
ובסידורם מסביב למשכן, והוא מסתיים (ב לד): וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל
כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה ה֜' אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן
נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו.

החלק השני (ג א – ד כ), עוסק במניין הלוים והבכורים ובהחלפת הבכורים בלויים,
ובסופו החל הכתוב ללמד את עבודות הלויים השונות, והחלק מסתיים (ד כ):
וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ.
שאו את ראש

חומש במדבר פותח בתאריך מדוייק, וכך אומר הכתוב (א א): וַיְדַבֵּ֨ר ה֧'
אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ
הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר.
ביום זה נצטוה משה על המשכן כפי שממשיך הכתוב (פסוק ב), ועוד באותו יום החל
משה במניין בפועל, וכך אומר הכתוב (פסוקים יז-יח): וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה
וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֹֽת. וְאֵ֨ת
כָּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י.

הכתוב איננו מפרט כמה זמן לקח המניין, וכתב הרמב"ן, כי ודאי שהמניין לקח כמה
ימים, כי לא יתכן להספיק לספור את כולם ביום אחד. עם זאת, ודאי שהמניין לא לקח
זמן רב מדאי, כי בכ' באייר כבר עזבו ישראל את מדבר סיני, והם עוד הספיקו לחנות
במדבר סיני כסדר הדגלים קודם עזיבתם.

בתשב"ץ (ח"ג סי' קלז) כתב, כי מניין הלויים וחנייתם סביב למשכן היה בט"ו
באייר, ולכאורה זהו הלכתא בלא טעמא. ויתכן, שכוונתו לומר שהמניין נגמר קודם
ט"ו, כי בי"ד באייר נעשה פסח שני, ואולי יש לדייק כן מדברי הסדר עולם (פ"ח):

'וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית, שאו את
ראש', ואחר כך 'פקוד כל בכור זכר לבני ישראל', ואחרי כן 'נשא את ראש בני קהת',
ואחרי כן 'נשא את ראש בני גרשון גם הם', ואחרי כן בני מררי, ואחרי כן 'על פי
ה' פקד אותם ביד משה'. בי"ד באייר שחטו טמאי נפש פסח שני.
פרשת נשא

פרשת נשא מחולקת לחמישה חלקים, החלק הראשון (ד כא-מט), עוסק במניין הלויים,
והינו המשך מפרשת במדבר, והחלק מסתיים (ד מט) עַל־פִּ֨י ה֜' פָּקַ֤ד אוֹתָם֙
בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו
אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה֖' אֶת־מֹשֶֽׁה.

החלק השני (ה א-ד), הינו ציווי על שילוח הטמאים מחוץ לשלוש מחנות, והוא מסתיים (ה
ד): וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְשַׁלְּח֣וּ אוֹתָ֔ם
אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר ה֙' אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ
בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

החלק השלישי (ה ה – ו כא), הינו שלושה פרשות 'הלכתיות', פרשת חומש בגזל, פרשת
סוטה, ופרשת הנזיר, והחלק מסתיים (ו כא): זֹ֣את תּוֹרַ֣ת הַנָּזִיר֘ אֲשֶׁ֣ר
יִדֹּר֒ קָרְבָּנ֤וֹ לַֽה֙' עַל־נִזְר֔וֹ מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָד֑וֹ
כְּפִ֤י נִדְרוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽוֹ.

החלק הרביעי (ו כב-כז), הינו מצוות ברכת כהנים, והחלק מסתיים (ו כז):
וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם.

החלק החמישי (פרק ז), עוסק בקרבנות הנשיאים, והחלק מסתיים (ז פח-פט) זֹ֚את
חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֽוֹ. וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה
אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר
אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֙רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י
הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו.
נשא את ראש

הפרשה מתחילה בציווי ה' למשה למנות גם את בני גרשון ובני מררי מבן שלושים עד
חמישים לאחר שבסוף פרשת במדבר ציוה למנות את בני קהת, ובהמשך מסופר מניינם של
שלושת המשפחות הללו, מעשה זה זהו המשך המניין מפרשת במדבר ולפיכך היה בימים
הראשונים של חודש אייר – קודם יום י"ד באייר אז קרב פסח שני, וכך אמרו בסדר
עולם (פ"ח): 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה
השנית' וכו'. ואחרי כן 'נשא את ראש בני גרשון' וכו'. בי"ד באייר שחטו טמאי נפש
פסח שני וכו', וראה במה שכתבתי בזה בפרשת במדבר.
וישלחו מן המחנה

לאחר שנסתיים המניין, מופיע בתורה פרשת שילוח טמאים בה נצטוו ישראל לשלח מן
המחנה את כל הטמאים. לכאורה נאמרה הפרשה במקום בו נכתבה, כי לאחר המניין סודרו
הדגלים והמחנות לפי הסדר, וכך כתבו הרשב"ם, האבן עזרא, הרמב"ן, רבינו חיים
פלטיאל ועוד מהמפרשים.

אבל במסכת גיטין (ס.) ובמדרש הגדול (ז יא) אמרו חז"ל, כי פרשה זו היא מן
הפרשות שנאמרו ביום שהוקם המשכן – שמיום שהוקם המשכן הרחיקו את הטמאים מחוץ
למחנה.
מכל חטאות האדם

לאחר פרשת שילוח הטמאים, ציוה הכתוב על חומש למשיב את הגזילה, אין לנו בכתוב
כל פרט היכול לומר לנו מתי נאמרה הפרשה, וכתב הרמב"ן, כי פרשה זו [שנשנתה שוב
בשביל תוספת הדין של גזל הגר] נאמרה כאן, 'בעבור שמנה ישראל למשפחותם לבית
אבותם והבדיל מהם ערב רב אשר בתוכם, השלים באשם הגזילות דין הגוזל את הגר',
ולפי זה נאמרה הפרשה באותו הזמן – בתחילת חודש אייר.
פרשת הסוטה והנזיר

לאחר דין המשיב את הגזילה, שנה הכתוב את פרשת הסוטה והנזיר, וכתב באברבנאל, כי
'המפרשים' אמרו שנאמרו ביום שהוקם המשכן[1] <#_ftn1>, והוא חלק על כך וכתב כי
נאמרו באותו הזמן מיד לאחר פרשת שילוח טמאים.
ברכת כהנים

לאחר פרשת הנזיר, ציוה הכתוב על הכהנים לברך את ישראל, גם על זמן ציווי זה
נחלקו חז"ל והמפרשים, וכדלהלן.

במדרש הגדול (שם), מנו פרשה זו בין הדברים שנאמרו ביום שהוקם המשכן, וזהו על
פי הכתוב על היום השמיני למילואים (ויקרא ט כב): וַיִּשָּׂ֨א אַהֲרֹ֧ן
אֶת־יָדָ֛יו אֶל־הָעָ֖ם וַֽיְבָרְכֵ֑ם, וכן אמרו בכמה וכמה מקומות, כי ברכת
כהנים ניתנה בהקמת המשכן, אבל במסכת גיטין (שם) לא מנו את הפרשה עם אלו שנאמרו
בו ביום, ולשיטתם נאמרה הפרשה כעת, ולפי זה, ביום שהוקם המשכן בירך אהרן את
ישראל ברכה אחרת, וכן כתב הרמב"ן (ויקרא שם) שלדעה שברכת אהרן בשמיני למילואים
היתה יברכך, נאמרה הפרשה אז, ולדעה שברכה אחרת בירכם, נאמרה במקומה.

עוד חידש הרמב"ן (שם), כי אז נאמרה הפרשה כהוראת שעה, וכאן נשנית שוב כציווי
לדורות, וכן כתב כאן.

אבל בחזקוני כתב, כי ברכה זו נתחדשה כעת בגלל שסדרו סדר מסעות למלחמה, שהוצרכו
ישראל לברכה מיוחדת שלא יבואו עליהם הכנענים למלחמה.
ויהי ביום כלות משה

לאחר ברכת כהנים, החל הכתוב לספר על קרבנות הנשיאים, ופתח הכתוב בזמן המאורע
ואמר (ז א): וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן
וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו
וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם.
לכאורה יום כלות משה להקים את המשכן, הוא ראש חודש ניסן או ח' בניסן – ראה במה
שכתבתי בפרשת פקודי, ולפיכך לכאורה כאן חוזר הכתוב ליום הקמת המשכן.

דהיינו, שבעוד שחומש במדבר פותח בראש חודש אייר בו החל מניין בני ישראל, הרי
שכאן חוזר הכתוב לזמן מוקדם יותר, גם כל הפרשות עד עכשיו שהבאתי שיטות בחז"ל
ובמפרשים כי היו ביום שהוקם המשכן, נראה כי חז"ל נסמכו על כך שפרשה זו ממילא
צריכים לומר כי נאמרה קודם לפרשה המאוחרת*[2]* <#_ftn2>.

וכביאור זה שקרבנות הנשיאים החלו ביום הקמת המשכן, אמרו בסדר עולם (פ"ז): בו
ביום [שהוקם המשכן] התחילו הנשיאים להקריב, וכן אמרו חז"ל במקומות רבים.

ונראה להביא כמה ראיות לשיטה זו.

א'. לאחר פרשת הנשיאים אומר הכתוב (ז פט): וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל
מוֹעֵד֘ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו
מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֙רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י
הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו. דהיינו שבא הכתוב לבאר כיצד היה סדר
הדיברות במשכן, וזה מראה שהמעשה היה בתחילת הקמת המשכן.

ב'. מיד לאחר 'ובבוא משה', מזהיר הכתוב (ח א-ד) על הדלקת נרות המנורה
ואומר, אֶל־מוּל֙
פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת וגו', דבר שיש להזהיר
עליו בתחילת הקמת המשכן, ולא לאחר זמן.

שיטות נוספות

שיטה נוספת מצינו בחז"ל שקרבנות הנשיאים לא היו בשמיני למילואים, וכך אמרו
במדרש (ב"ר מב ג ומקבילות) אמר רבי שמואל בר נחמן כל מקום שנאמר 'ויהי' משמש
צרה. והכתיב *ויהי ביום השמיני *קרא משה, אמר להם עוד אינה שמחה שלימה שמתו
נדב ואביהוא, והא כתיב *ויהי ביום כלות משה, *אמר להם עוד אינה שמחה שנגנזה
בבנין הבית.

רואים מדברי המדרש, כי היום השמיני אינו אותו היום של 'יום כלות משה', שהרי
לאחר שהשיב רבי שמואל בר נחמן על הצער שהיה ביום השמיני, הקשו שוב מ'ויהי כלות
משה', וגם רבי שמואל בר נחמני לא אמר להם שזהו אותו היום, ולפיכך עולה מדברי
רבי שמואל בר נחמני כי היום בו החלו הנשיאים להקריב את קרבנם לא היה בשמיני
למילואים, וצריך לדעת מתי כן.

ניתן לומר, כי לדעת רבי שמואל בר נחמן החלו הנשיאים להקריב ביום הראשון של
שבעת ימי המילואים, וכשיטת המדרש הגדול, שכתב זה לשונו (ז פד): 'זאת חנוכת
המזבח ביום המשח אותו', אין ידוע אם ביום שגמרו, או ביום שהחל להעמידו, כשהוא
אומר 'ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן', הא כבר כילוי אמור, וכשהוא אומר
'אחרי המשח אותו', עדיין הדבר חלוק. הא ידעת, שאינו אומר כן 'זאת חנוכת המזבח
ביום המשח אותו', לא ביום שגמרו אלא ביום שהחל להעמידו. כלומר שקרבנות
הנשיאים החלו ביום הראשון של שבעת ימי המילואים.

וכשיטת המדרש הגדול מצינו גם במדרש מקטעי הגניזה הובא בתורה שלמה פרשת שמיני (פ"ט
אות ה), זה לשונו: נקרא יום שמיני שהוא יום שמיני לשבעת הנשיאים, היך דכתיב
'ויהי ביום השמיני' וגו'.

והנה, אף שדעה זו אינה שוה עם הדעה המקובלת בחז"ל, עדיין היא סוברת שהמעשה
אירע ממש בתחילת עבודת המשכן (ולמעשה היא אף מקדימה אותו בשבוע), ולפיכך גם
לדעה זו נאמרה הפרשה שלא במקומה. וממילא גם הראיות שהבאתי לעיל לדעת הסדר
עולם, הינן ראיות גם לשיטה זו.

הסבר נוסף בדברי המדרש ניתן להביא מדברי האברבנאל, המחדש כי זמן הפרשה הינו
בחודש אייר והיא כתובה על הסדר, ואלו עיקרי דבריו.

'ביום כלות משה', אין הכונה ליום בו גמר משה להקים את המשכן, אלא ליום בו גמר
משה את משיחת כל הכלים וסידורם וגמר מלהתעסק עם סידור המשכן, שהרי לשון הכתוב
הוא וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן
וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו
וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ
אֹתָֽם, ומשמע
שרק בגמר הכל הביאו הנשיאים את קרבנם[3] <#_ftn3>, והמעשה אירע לאחר שמנה משה
את העם.

והביא האברבנאל ראיה לשיטתו, כי בתחילת קרבנות הנשיאים אומר הכתוב (ז ב):
וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם
נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים. כלומר, שהמעשה אירע
לאחר שעמדו הנשיאים על הפקודים – מניין בני ישראל.

וכדברי האברבנאל כתב החזקוני, זה לשונו: 'העומדים על הפקודים', פירש"י, שעמדו
עם משה ואהרן כשמנו את ישראל שנאמר 'ואתכם יהיו' וגו'. לפיכך 'ויביאו את
קרבנם' לכפרה לפי שמנו את ישראל. וכעין זה בספורנו, זה לשונו: 'הם נשיאי
המטות הם העומדים על הפקודים'. ומצד מה שהיו כך, הקריב כל אחד מהם בעד שבטו
ואנשיו, כי מצד מה שעמדו על הפקודים הרגיש כל אחד מהם בשבטו שקצתו חשוד
בעבירות, ומצד מה שהיו נשיאים, הסכימו לעמוד בפרץ ולהקריב קרבנות לכפר בעדם.

וכפי שהזכרתי, יתכן שזוהי דעת המדרש הסובר שאין 'ביום כלות משה' באותו היום של
'ויהי ביום השמיני'.

וליישב את קושיית האברבנאל על שיטת הסדר עולם ורוב הראשונים, נביא מדברי
הריב"א (במדבר ז ב):

'הם העומדים על הפקודים' - שעמדו על משה ועל אהרן כשמנו את ישראל. ואף על גב
דהך ענין דהכא היה באחד בניסן בשנה ראשונה שהוקם המשכן ולא נתבררו עדיין
העומדים על הפקודים עד באחד באייר בשנה שנייה, מכל מקום, כשכתב משה את התורה
כבר נתבררו, וכתב מקרא זה דומיא ד'ההולך קדמת אשור' (בראשית ב יד) כדפרכינן עלה
(כתובות י:) אשור מי הוה.

ורבינו חיים פלטיאל כתב:

'הם העומדים על הפקודים'. אף על גב דבאחד בניסן הוקם המשכן והמניין לא היה רק
באחד לחודש השני, אלא משום דנמנו שלוש פעמים מיד בצאתם ממצרים, ומסתמא אותם
הנשיאים שהיו בשנה השנייה היו כמו כן במניין ראשון, אבל אין לומר דכתב על
העתיד, דאם כן, כי פריך התם פרק קמא דכתובות ומי כתיב קרא לעתיד, אמאי לא מוכח
מהכא. אי נמי, משה כשהיה כותב התורה זהו לסוף ארבעים שנה, ואז כתב 'הם ראשי
המטות הם העומדים על הפקודים'.

אמנם לכאורה יש להביא ראיות נוספות לשיטת האברנאל, שהכתוב אומר (ז ה): קַ֚ח
מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה
אוֹתָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֽוֹ. ומשמע כי כבר חילקו את
הלויים לעבודות שונות, דבר שאירע רק לאחר המניין בפרשת במדבר (פרק ג-ד).

ויש לדחות, כי באמת הביאו הנשיאים את קרבנם בראש חודש ניסן, ובחודש אייר לאחר
שנמנו הלויים וחולקו לעבודותיהם, נתן משה את העגלות לבני גרשון ומררי כפי
עבודתם, ולפי זה יובן גם למה נכתבה הפרשה כאן, אף שאירעה מוקדם יותר, וזה
בשביל חילוק העגלות ללויים שהיה כעת.

ויתכן לומר עוד, שהנה הנשיאים הביאו שני סוגי קרבנות, קרבן להקרבה על המזבח,
ועגלות ובקר לעבודת הלויים, ובראשונים נחלקו אם קרבן אחד היה או שנים[4]
<#_ftn4>, ואולי שני מעשים נפרדים היו, וקרבנות הנשיאים על המזבח היו בראש
חודש ניסן, ואת העגלות והבקר הביאו לאחר המניין, וכלל הכתוב את שני קרבנותיהם
כאחד.

אך על כל זה יש להקשות, כי מדברי הכתוב בפרשת במדבר עולה כי הנשיאים נתמנו
קודם המניין, כי הכתוב אומר (א ה): וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר
יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם וגו', ודוחק לומר, כי כבר מראש חודש ניסן היו הנשיאים
ממונים, כי אז היה על הכתוב לומר כי נשיאי העדה שהקריבו את קרבנם הם יעמדו
איתכם, וזוהי ראיה חזקה לשיטת האברבנאל[5] <#_ftn5>.

---

[1] <#_ftnref1> לא ידעתי למי מהמפרשים הוא מתכוון ולא מצאתי מי שכתב כך.

[2] <#_ftnref2> יש גם את פרשת הפסח (להלן ט א), בה נכתב בהדיא כי נאמרה בחודש
הראשון, וממנה הוכיחו חז"ל (פסחים ו:) כי אין מוקדם ומאוחר בתורה, וראה במה
שכתבתי בזה בפרשת בהעלותך.

[3] <#_ftnref3> בזה מיישב האברבנאל גם את הדיוק של 'כלות', שחז"ל דייקו ממנו
שבכל יום משבעת ימי המילואים היה משה מקים ומפרק את המשכן, וביום האחרון כילה
מלהקים, וראה במה שכתבתי בזה בפרשת פקודי, אבל לדברי האברבנאל לא קשה דיוק זה,
שהרי 'יום כלות' הכונה לכל הדברים הנזכרים בכתוב.

[4] <#_ftnref4> ראה ברמב"ן שפירש כי יתכן שהם הביאו את קרבנותיהם בתוך
העגלות, ולא נתכוונו לתת את העגלות כלל, וה' אמר למשה 'קח מאיתם' – גם את
העגלות.

[5] <#_ftnref5> ישר כח לידידי הרב אליהו הופמן שהעמידני על נקודה זו.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

[יצחק וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 02:58

יפה ומושקע.

מאת: [email protected]

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 03:09

רק עכשיו שמתי לב גם כן למייל הזה, הספר נראה ממש מאיר עיניים, ומנוסח טוב,
ומחולק עם כותרות, אשריך.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
31.05.24,
03:07:04

מאת: [email protected]

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 10:52

ישר כח! אכן מדובר בספר שעבדתי עליו כמה שנים (יש לי גם חלק ב' על הנ"ך, אבל
הוא עוד לא מוכן). אז מה לגבי שאלת העותקים?
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:06

אכן זהו ספר יחודי. לא אוסף של ווארטים ורעיונות אלא הכרת תוכן החומש לעומק,
לא עומק של רעיונות אלא עומק של בקיאות בחומש מתוך ראיית התמונה הכוללת.
ממש לא עוד ספר.
לגבי הכמות, הכל תלוי במזל.
ראיתי בהוצאות ספרים מנוסות מאד שהעריכו הערכות שהתבררו בשטח כשגויות לחלוטין.
קראתי בשעתו ראיון עם פלדהיים וראיון אחר עם פוזן בו הם סיפרו איך שגו
בהערכותיהם.
ספר שהיו בטוחים שלא ילך יותר מכמה מאות לאורך שנים נעשה רב מכר [ספר על
תולדות עם ישראל], ולהיפך.
גם אני עצמי לויתי מחברים והיו הפתעות גדולות.
מחבר שהוציא ספר על פסח שכל שנה הוא מדפיס מהדורה, הוציא לאחר שנים רבות ספר
על פורים, ולא הלך.
וכן בדיוק להיפך, מחבר שכל שנה מדפיס מהדורה על פורים, הוציא גם על פסח, והלך
הרבה הרבה פחות.

מאת: [email protected]

--

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:20

תודה.
ועדיין, לדעתי ההערכות של המומחים צודקות בדרך כלל, וכשספר אחד מצליח מאד
ורעהו לא (כמו במקרה של פסח ופורים) אמורה להיות לכך סיבה, לפעמים אפילו
טיפשית כמו כריכה מושכת וכו'.
כך שבכל אופן, אשמח לשמוע המלצות כמה כדאי להדפיס.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

מאת: [email protected]

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:30

600

מאת: [email protected]

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:32

התגובה של יוסף מיכאל יוסקוביץ בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[י. פורום - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:36

500

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:37

אני לעצמי הייתי מדפיס 1000.
מהם הצדדים שלך עד עתה?

מאת: [email protected]

--

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:39

אני חשבתי להדפיס רק שלוש מאות...
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

מאת: [email protected]

[אעירה שחר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:26

אולי תתייעץ עם בלוי שמוכר ספרים בבתי כנסת,
יכול להיות שיש לו אינדקציה

מאת: [email protected]

[דוד כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:43

אני עוסק הרבה בהפצת ספרים
אפשר לשווק כל ספר
השאלה כמה אתה מוכן להשקיע

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:45

אתה עצמך עוסק בשיווק? כמה שייך להשקיע?
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

[דוד כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:50

כן
כמה שתשקיע יותר בשיוק של הספר דהיינו פירסום ...מוקדמי מכירה.... משלוחים
...למי שמזמין וכו'

מאת: [email protected]