בהוצאת ספר כמה עותקים להדפיס

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 03:09

רק עכשיו שמתי לב גם כן למייל הזה, הספר נראה ממש מאיר עיניים, ומנוסח טוב,
ומחולק עם כותרות, אשריך.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
31.05.24,
03:07:04

מאת: [email protected]

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 10:52

ישר כח! אכן מדובר בספר שעבדתי עליו כמה שנים (יש לי גם חלק ב' על הנ"ך, אבל
הוא עוד לא מוכן). אז מה לגבי שאלת העותקים?
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:06

אכן זהו ספר יחודי. לא אוסף של ווארטים ורעיונות אלא הכרת תוכן החומש לעומק,
לא עומק של רעיונות אלא עומק של בקיאות בחומש מתוך ראיית התמונה הכוללת.
ממש לא עוד ספר.
לגבי הכמות, הכל תלוי במזל.
ראיתי בהוצאות ספרים מנוסות מאד שהעריכו הערכות שהתבררו בשטח כשגויות לחלוטין.
קראתי בשעתו ראיון עם פלדהיים וראיון אחר עם פוזן בו הם סיפרו איך שגו
בהערכותיהם.
ספר שהיו בטוחים שלא ילך יותר מכמה מאות לאורך שנים נעשה רב מכר [ספר על
תולדות עם ישראל], ולהיפך.
גם אני עצמי לויתי מחברים והיו הפתעות גדולות.
מחבר שהוציא ספר על פסח שכל שנה הוא מדפיס מהדורה, הוציא לאחר שנים רבות ספר
על פורים, ולא הלך.
וכן בדיוק להיפך, מחבר שכל שנה מדפיס מהדורה על פורים, הוציא גם על פסח, והלך
הרבה הרבה פחות.

מאת: [email protected]

--

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:20

תודה.
ועדיין, לדעתי ההערכות של המומחים צודקות בדרך כלל, וכשספר אחד מצליח מאד
ורעהו לא (כמו במקרה של פסח ופורים) אמורה להיות לכך סיבה, לפעמים אפילו
טיפשית כמו כריכה מושכת וכו'.
כך שבכל אופן, אשמח לשמוע המלצות כמה כדאי להדפיס.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

מאת: [email protected]

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:30

600

מאת: [email protected]

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:32

התגובה של יוסף מיכאל יוסקוביץ בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[י. פורום - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:36

500

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:37

אני לעצמי הייתי מדפיס 1000.
מהם הצדדים שלך עד עתה?

מאת: [email protected]

--

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 11:39

אני חשבתי להדפיס רק שלוש מאות...
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

מאת: [email protected]

[אעירה שחר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:26

אולי תתייעץ עם בלוי שמוכר ספרים בבתי כנסת,
יכול להיות שיש לו אינדקציה

מאת: [email protected]

[דוד כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:43

אני עוסק הרבה בהפצת ספרים
אפשר לשווק כל ספר
השאלה כמה אתה מוכן להשקיע

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:45

אתה עצמך עוסק בשיווק? כמה שייך להשקיע?
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
אוצרות התורה כעת במבצע - קנה את התוכנה כעת, קבל את חבילת 'מתוק מדבש' חינם,
פרטים אצלי.

[דוד כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 12:50

כן
כמה שתשקיע יותר בשיוק של הספר דהיינו פירסום ...מוקדמי מכירה.... משלוחים
...למי שמזמין וכו'

מאת: [email protected]

[משה פרידמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 13:56

אגב,
כריכה משובחת
עיצוב משובב עיניים

כמה שזה רק חיצוניות גרידא
אבל לענ"ד כפי שהבחנתי
שזה מוסיף מאוד להצלחת הספר בשוק

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 16:44

הייתי מציע שמחברי ספרים בלבד יכתבו כאן מניסיונם כמה עותקים לדעתם כדאי
להוציא.
כמחבר בעצמי הייתי ממליץ על לא יותר מ-150.

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 16:45

התגובה של יוסף מיכאל יוסקוביץ בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 16:48

עדיף להדפיס מעט ולא לבכות לאחר מכן.
באופו הזה, הזורעים בדמעה ברינה יקצורו, אבל כשמוציאים אלפי עותקים אז הזורעים
בשמחה בדעה יקצורו...
מצ"ב קטע מהפליא עצה. בזמנו חשבתי על 500, אך כהיום שיניתי דעתי.

קבצים מצורפים:

• כמה עותקים.pdf

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 16:49

תשאלו מחברי ספרים שעד היום אינם יודעים היכן לאפסן את כל העותקים.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 17:12

זה קצת באשמת אוצר החכמה ודומיה...
מצ"ב דברים מסדנא לעריכה שכתבתי (שנגנזה לעת עתה מסיבות קרובות..)

תולדות הכתיבה התורנית

עם ישראל, הוא כידוע "עם הספר", הערך לספרים ולמילה הכתובה, תמיד היה במרכז
התודעה של העם היהודי, ובעם ישראל ידעו רבים קרוא וכתוב גם בימים עבָרו, כאשר
הקריאה והכתיבה לא היו מנת חלקם של רוב העולם.

על שחיטה נאמר "רוב מצויים אצל שחיטה בקיאים הם". דברים דומים ניתן היה לומר
בעבר גם על מלאכת הכתיבה. שכן חומרי הכתיבה היו יקרים, ועלויות ההעתקה וההוצאה
לאור היו גבוהות מאד, קשיים אלו וכיוצא בהם, ייקרו את מלאכת הכתיבה בעיני
העוסקים בחיבור ספרים, הן במשמעות כבוד, והן במשמעות כובד. ובדורות עבָרו,
ובפרט קודם המצאת הדפוס, המילים היו שקולות ומדודות, והיה 'כבוד' למילה הכתובה.

עד ימיו של רבי יהודה הנשיא, לא התפרסמו "חיבורים" תורניים חוץ מן התנ"ך,
מגילת תענית, וספר בן סירא, וכמה חיבורים נוספים, וכן היו 'מגילות סתרים',
שבהם היו החכמים כותבים זכרונות לעצמם, וכיו"ב, מחמת האיסור לכתוב את התורה
שבעל פה. אולם אחרי כתיבת המשנה ע"י רבי יהודה הנשיא, משום "עת לעשות לה' הפרו
תורתך", אט אט הותרה הרצועה, וחוברו בהדרגה ספרים רבים כגון: התוספתא,
המדרשים, התלמוד ועוד.

בתקופת התנאים והאמוראים, הכתיבה בעם ישראל הייתה משולבת בלשון הקודש,
ובלשונות נוספות שרָווחו באזור מגוריהם של עם ישראל, כארץ ישראל ובבל. ובעוד
שהמשנה נכתבה כמעט כולה בעברית, התלמוד הבבלי והירושלמי, שהינם ביאור והרחבה
למשניות נכתבו ברובם דווקא בשפה ארמית, שכן אחרי הכל, מטרת הכתיבה הייתה שיהיו
החיבורים נגישים לכלל הציבור, אשר שפתו העיקרית הייתה ארמית. אולם השימוש בשפה
הארמית בחיבורים תורניים, נפוץ עד ימינו ממש, אף שכיום אינה שפה מדוברת בקרב
עם ישראל, וכמעט בכל חיבור תורני משולבים מילים וניבים מן השפה הארמית.

מתקופת התלמוד ועד המצאת הדפוס, עסקו חכמי ישראל בכתיבת חיבורים רבים: הלכות,
פירושים לתנ"ך, חיבורים על הש"ס, ספרי מצוות (בהם נמנו תרי"ג המצוות), ספרי
דקדוק ולשון, פילוסופיא וויכוח, ועוד. ספרים אלו נכתבו בכתב יד, וכדי להפיץ
חיבור, היה המחבר פונה לְסופר, על מנת שיעתיק את החיבור מתחילתו ועד סופו.
העתקות אלו היו יקרות ולקחו זמן רב, והיו בהן טעויות סופר רבות.

כאשר הומצא הדפוס במאה השלישית לאלף השישי, הורחב מפעל הספרים היהודי לאין
ערוך, הן בספרים חדשים שנדפסו בעותקים רבים, והן ספרים רבים אשר היו בכתב יד,
וזכו לעדנה כאשר נדפסו מחדש, והפכו נפוצים ומצויים.

אולם גם לאחר שהומצא הדפוס, ומלאכת ההוצאה לאור נעשתה קלה יותר, עדיין חיבור
ספר היה משא כבד, וספרים רבים נותרו בכתב יד בגין זה. דוגמא לזה, אפשר ללמוד
מדברי רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ' מחבר ספר 'דקדוקי סופרים', אשר חי מאות שנים
לאחר המצאת הדפוס, וכתב בהקדמה לספרו על מס' שבת, כי מפאת ההוצאות המרובות
שנלוו להוצאת ספרו, איכותו של ספר זה אינו כשאר ספריו.

הזקנים שבינינו, עוד יכולים לזכור את מכונות הכתיבה שהיו משמשות לכתיבה, אף
שהיה אז הדפוס משוכלל מאד והוצאות הדפוס התמעטו, עדיין הייתה מלאכת הוצאת
הספרים שמורה בעיקר לאנשי מקצוע. אך עם המצאת המחשב ותוכנות ההקלדה והעריכה
השונות, הונגשה מלאכת הכתיבה לכלל האוכלוסיא, והיכולת לבקר את הטקסט ולנפותו
משגיאות, נעשתה פשוטה ומובנת מאליה, כמו כן, ע"י מכונת צילום ביתית ניתן
להדפיס עותקים לביקורת והגהה וכיו"ב.

ואכן לרוב פשטות השימוש במחשב, רוב הכותבים נעזרים בו בשלבים שונים של עריכת
החיבור. ועתה, עדים אנחנו למציאות בה נפתחה בפני אנשים רבים האפשרות לכתוב
ספרים, ואף מעלים הם את חיבוריהם על מכבש הדפוס, אף בלא שלמדו את אמנות
הכתיבה. לא נתעסק בשאלה, אם תופעה זו חיובית או שלילית, מה שכן, נוצר מצב שרוב
אנשים מצויים אצל כתיבה, ולא בהכרח מומחים הם.

ומכיון שעתה עבודת הכתיבה נגישה לכל דורש, ומנגד מדובר בעבודה הדורשת
מקצועיות, נדרשת הדרכה מפורטת כיצד לכתוב חיבור באופן מיטבי, וכיצד להכינו
לדפוס ועוד, וכן הבאים לערוך ספרי אחרים נדרש מהם משנה זהירות, כיצד לא לשנות
מכוונת המחבר ומאידך להציגו באופן בהיר ומובן לכלל הלומדים.

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 18:54

בעיקרון לא שווה להדפיס יותר מחמש מאות חוץ אם זה ספר שמסתבר שאנשים יקנו.
לדעתי ספר על הפרשה לא שווה להדפיס יותר מזה