דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה ליודעי דבר

2024
6 4 0 1
  • שאלה מענינת

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2024 00:22 האם מי מחכמי הקבוצה יודע מה פשרה של ההערה שנוספה ברש''י [מתחילה במילים לא לענין צווי] בתחילת פרשת השבוע (שמות לח, כב) ישנם דפוסים שהיא מופיעה בסוגריים וישנם מהדורות שהיא הוכנסה כחלק מלשונו של רש''י וברור שזה לא נכון מכיון שמצויין שם לעיין בתוס' בפרק הרואה, וידוע לכל כי בעלי התוס' היו נכדיו של רש''י.
  • שאלה בדקדוק

    2024
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2024 20:21 הרי הכותב לא הולך לספר לקורא לכמה הנהגות מתחלקת ההנהגת - כלומר לא המספר הוא הנושא כאן אלא המהות. אפשר להתעקש ולנקוט בלשון נקבה - כיון שאפשר לומר שאתה מבאר לאיזה צורות של הנהגה. אבל בין כך ובין כך, תפקידו של עורך הוא להגיש כשולחן ערוך, להרחיב ולבאר בפה מלא: הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתי צורות של הנהגה. או: לשני סוגי הנהגה. ולא לתת לקורא להרהר ולנחש ל2 "מה" מתחלקת ההנהגה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 7:23 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק לא הסברתי את עצמי כראוי, אז אסביר שוב. תאמר (או תראה או תקריא) למישהו את המשפט: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". ואז תשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה?" כל אחד יענה: "לשתי הנהגות". נמצא שגם בלא לפרט ולומר בפירוש: "מתחלקת לשתי הנהגות", ניסוח המשפט ובחירת המין ('שתיים', נקבה) מגלה (לשומע או לקורא) שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. ולכן אין שום פסול לנקוט במשפט הנ"ל: "מתחלקת לשתיים". הלא כן? שאלת מישהו? בוא נעשה ניסיון! דומני שיענו: מתחלקת לשתי הנהגות. לשתי מחלקות. לשתי צורות. לשתי חטיבות. לשתי ממשלות. לשתי תורות. לשתי שליטות. לשתי מרויות. לשתי ממלכות. לשתי ארצות. לשתי מדינות. לשתי ערים. לשתי מחוזות. וכו' וכו'. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 12:34 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק כלומר, תשאל אותו: מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה? אז הוא יענה: לשתי הנהגות. נמצא שגם בלי לפרט, עצם הניסוח ובחירת המין (שתיים, נקבה) מגלה שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. גם בלי לפרט. הרי כל אחד שתשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים"? ישיב: "מתחלקת לשתי הנהגות". (ולא: לשני חלקים). אפשר, אבל צריך לפרט. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: ש ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:44 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אפשר שההנהגה באופן כללי (או: 'ההנהגה הכללית') מתחלקת לשתי הנהגות פרטיות? ברור. כי כאשר נחלק את הגלימה או הבננה ל-2 חלקים, אין לנו כאן שתי גלימות או שתי בננות אלא - שני חלקים של גלימה או בננה אחת. על כרחנו שהמספר מתייחס לחלקים ולא לגוף החפץ. ההסתבכות בדיון זה היא איך להתייחס להנהגה שנחלקת ל-2. האם יש כאן 2 הנהגות או 2 חלקים של הנהגה אחת. וזה צריך העורך לנסח ולדייק לפי הענין. או: עם ישראל נחלק לשתי הנהגות. או: ההנהגה של עם ישראל נחלקת לשנים. בכל מקרה לא מדוייק, או לפחות מסורבל, לכתוב שההנהגה מתחלקת ל-2 הנהגות. ממה נפשך: "הנהגה" או "שתי הנהגות". כמו שנאמר: המדינה מתחלקת לשתי מדינות. אפשר לומר: המדינה נחלקת לשני מחוזות. וכיו"ב. (או המדינה נחלקה לשתי מדינות - לשון עבר, כלומר שהיום אינה מדינה אחת אלא שתי מדינות נפרדות). ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: shimon maryles Cc: ש ; ש. הופמן S. Hoffman ; חנן ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:06 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או: חילק את הגלימה לשניים. מצד שני, הרי לא אומרים: "חילק את הבננה לשתיים", אלא: לשניים. למרות שבננה זה נקבה. כמובן כדברי הרב שי"ן (ימנית או שמאלית? צריך לפרט יותר...) אין מקום להכניס מילים דמיוניות שלא מופיעות במשפט כגון שני 'חלקים' או שני 'מינים' וכדומה. (הרי אין לדבר סוף. אולי הוא התכוון לשני חצאים? או לשני מספרים? או לשני 'מיני־הנהגות'? או לשתי 'תת־הנהגות'? או לשתי מידות? וכו' וכו'.) המשפט אמר 'הנהגה מתחלקת לב'', היינו החלוקה היא לשתי יחידות של אותה יחידה מקורית. כמו שכשאני 'אחד מתחלק לשניים' אני מתכוון שאותו אחד מתחלק לשניים, ואני לא מנסה לחשוב למה הכוונה - לשני מספרים? אולי לשתי עגבניות? או מלפפונים? לשתיים. דיברו על ההנהגה, אז היא זאת שמתחלקת לשניים. אם ההנהגה מתחלקת אזי אין כאן שתי הנהגות אלא שני חלקי הנהגה אחת. ו"חלק" הינו זכר. המספר יופיע בלשון נקבה כאשר המשפט מנוסח: עם ישראל מתחלק לשתי הנהגות... ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: חנן Cc: מעשה הכתב ; shimon maryles ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 2:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אבל מה נאמר גבי משפט כזה: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". האם נכון לכתוב "מתחלקת לשתיים", היינו לשתי הנהגות. או שצריך: "מתחלקת לשניים", היינו לשני חלקים? תודה רבה לכל המשיבים היקרים (וגם באישי). עזרתם לי! שנים (שני אורות) שנים. אור - אחד, שניים - שני אורות. (ואף שמספר סתמי בעברית הוא נקבה, כאן זה לא מספר סתמי. ובכל מקרה ההחלטה הזו היא חדשה ואינה מהמקורות) שלום לכולם, כתוב בספר כך: שעשה הבדלה לאור גופיה ועשה אותו ב' נדרשתי לתקן. איך נכון לתקן? ועשה אותו 'שנים' או 'שתים'. כמובן, שהכוונה היא שהקב"ה חילק את האור לשני מינים/חלקים של אור. תודה רבה!
  • שאלה ויעוץ

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 27/05/2024 00:07 תודה רבה לכל המשיבים ייש"כ על ההגדרה *בברכה * משיבת נפש דרך שמובילה להצלחה 054-859-29-02
  • שאלה ליודעי דבר

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 10:13 בענין "רבי אליעזר שמותי הוא" מסופר בגמרא (ז ע"ב) שכל ימיו של רבי אליעזר לא נהגו כמותו, אלא "היו עושין כרבי יהושע. לאחר פטירתו של רבי אליעזר, החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו כרבי אליעזר. בחייו - מאי טעמא לא, משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר אי עבדינן כוותיה בחדא - עבדינן כוותיה באחרנייתא, ומשום כבודו דרבי אליעזר לא מצינן מחינן בהו, לאחר פטירתו של רבי אליעזר דמצינן מחינן בהו החזיר את הדבר ליושנו". ומפרש רש"י (וכן בשבת קל: ד"ה שמותי בפי' הא'): "שמותי - לשון שמתא, שהרי ברכוהו, כדאמרינן בהזהב (ב"מ נט:), הלכך לא עבדינן כוותיה באחרנייתא". כידוע, היה דבר זה כשנחלקו בתנורו של בן עכנאי, שנחלק עם חכמי ישראל, ועשה רבי אליעזר אותות ומופתים כדי להוכיח שהלכה כמותו, וגם יצאה בת קול מן השמים, ואמרו חכמים "אין אנו משגיחים בבת קול", עד שלבסוף "נמנו עליו וברכוהו", דהיינו - לפי דברי רש"י - שנמנו עליו והטילוהו בחרם ושמתא. על דברי רש"י אלו העירו הרשב"א והר"ן (שבת שם): "אטו משום שברכוהו לא תהא הלכה כמותו בכל מקום", וכן הקשה הריטב"א (שם): "אפילו שהוא מבורך, אי אמר טעמא דמסתבר, אמאי לית הלכתא כותיה", ובשו"ת חוות יאיר (סי' צד) מחדד את הקושיא בזו הלשון: "דלמה יפסיד בשביל זה, ואפילו מי שנעשה זקן ממרא ונידון, למה לא נפסוק כוותיה - אם אמר דבר הגון וכיוון אל האמת". ואילו התוס' (בסוגיין ד"ה שמותי) הקשו: "דמסתמא לא היה מזכיר לשון שמתא, ובמעשה גופיה דפרק הזהב אינו מזכיר אלא לשון ברכה", והיינו, שלא היה לחז"ל להזכיר לשון שמתא על רבי אליעזר, בעוד שבמקור העובדא בגמרא נזכר הענין בלשון ברכה: "ונמנו עליו וברכוהו", כעין קושיא זו הקשה הריטב"א (בסוגיין, ובשבת שם): "דודאי לא היו מכנין כן בכל מקום לגנאי", ו"היאך מספר התלמוד בגנות רבי אליעזר". פירוש נוסף מובא בתוס' (ד"ה שמותי, וכן בשבת שם, וברש"י שבת שם פי' הב'), וז"ל: "ופירש ר"ת ורשב"ם, דשמותי הוא, היינו, דהוה מתלמידי שמאי" (ומשו"ה אין הלכה כמותו, כי אין הלכה כדברי ב"ש), והוכיחו כפירוש זה מדברי הירושלמי (תרומות פ"ה מ"ב), ואמנם כן מוכח מירושלמי בכמה מקומות (ביצה פ"ד מ"ז; סוכה פ"ב מ"ח), וכן כתבו עוד הרבה ראשונים (תוס' הביאו בסוה"ד: "וכן מפרש באלפא ביתא דרבי מכיר"(1) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#1a; עי' פיה"מ להרמב"ם שביעית ט, ט ונדרים י, ו; רמב"ן שבת יב.; הרשב"א בכמה מקומות: שבת קל:, עירובין פא., ב"ב קיד:, חולין לג:; ר"ן שבת יב. ועוד). ה'חתם סופר' (בסוגיין ובשו"ת או"ח סי' קמח) מביא פי' זה בתוספת ביאור, כי הנה אמרו חז"ל (סוכה כח.): "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין... ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם... וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו", ומאחר שרבי אליעזר היה תלמידו של שמאי, אם כן כל מה שאמר היה דברי רבו, שהרי "לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם", ומאחר שבמחלוקת ב"ש וב"ה - הלכה כדברי ב"ה, אין לפסוק כדברי רבי אליעזר. הנה בעיקר הדבר שרבי אליעזר היה מתלמידי שמאי, כבר העירו הראשונים (מחזור ויטרי סי' שלב; ר"ן שבת יב.; בספר 'יבין שמועה' כלל רמב הביא קושיא זו בשם הריטב"א בסוגיין), הלא רבי אליעזר היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי (סוכה שם; אבות פ"ב מ"ח), שהיה תלמידו של הלל הזקן, כמו שאמרו (סוכה שם; ב"ב קלד.): "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן... קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי", ואם אמנם שהיה גם מתלמידי שמאי הזקן, כמו שאמרו (אבות שם): "ריב"ז קבל מהלל ושמאי", אך הלל הזקן נחשב לרבו המובהק, כמשמעות הגמרא (סוכה שם), ולפי זה ראוי להחשיב את רבי אליעזר מבית הלל (עי' 'יבין שמועה' שם; ויתכן, שמחמת הערה זו לא פירש רש"י כדברי התוס' (2) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#2a), ותירץ הר"ן: "שמא חזר ושמש את שמאי, או אחד מתלמידיו, או שחזר ונמנה עמהם", והיינו, שהיה ידוע למסדרי הש"ס, שרבי אליעזר היה נחשב לאחר מכן כאחד מבית שמאי, ולכן כינוהו "רבי אליעזר שמותי הוא" (וע"ע במחזור ויטרי שם). ביאור נוסף מובא בספר 'יבין שמועה' (שם) בשם הריטב"א (בסוגיין, ולא נמצא בחי' הריטב"א שלפנינו, ועי' 'פתח עינים' להחיד"א בסוגיין): "'רבי אליעזר שמותי', פירוש, שתפס מדת בית שמאי לחלוק עם הרבים", והיינו, כענין שמצינו במעשה של תנורו של בן עכנאי, שהיה חולק עם רוב חכמי ישראל, וקים להו לחז"ל שכן היה מדתו, ולכן אין הלכה כמותו, כי קיי"ל "יחיד ורבים הלכה כרבים", ואף שלא היה מבית שמאי, נתכנה על שמם, משום שנהג כמדתם, ומאותה סיבה שאין הלכה כדברי ב"ש, אין הלכה כדברי רבי אליעזר. יתכן, שנפקא מינה במחלוקת זו, שהרי מצינו (ברכות לו:) כלל ש"בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה" (עי' רש"י שם; ועי' תוס' חולין קד: ד"ה רבי יוסי), ואם רבי אליעזר נחשב כבית שמאי, הרי גם אצלו נאמר כלל זה. וכן כתב הרשב"א (עירובין דף פא), ואילו לפי פירש"י לא נאמר בו כלל זה, וכן לפי פי' הריטב"א המובא ב'יבין שמועה' לא נאמר בו כלל זה, כי רק בב"ש וב"ה נאמר כלל זה (עי' שו"ת 'חות יאיר' סי' צד). חילוקים נוספים למדנו מדברי ה'מחזור ויטרי' (שם), כלפי דברים שנאמרו מפי ר"א קודם שהיה בשמתא, שלפי דברי רש"י נוכל לקבלם להלכה, או מה שאמר קודם היותו מבית שמאי, האם נוכל לקבל את דבריו, ותלוי בכל הנ"ל. (1) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#1 רבינו מכיר היה אחי רבינו גרשום מאוה"ג והיה רבו של רש"י, וחיבר פירושי אלפא ביתא ונזכר בפירוש רש"י בפרשת וישב מג, יא וכן בכמה מקומות בש"ס. (2) https://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740#2 וע"ע חת"ס שביאר היטב את דברי רש"י, ובעיקר הערתו כבר קדמו המחזור ויטרי שם, יעו"ש.
  • שאלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2024 21:08 בהזדמנות זו: למי שיש ניסיון עם תוכנה זו אשמח מאוד לשמוע פירוט. ייש"כ מאת: [email protected]
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 15:20 האם יש למישהו מידע לגבי קרן ר' י"ב אודסר? באישי בלבד.
  • שאלה חצופה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 11:20 הכתב והמכתבאסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשוןשמואל אחיטוב ה'כתב והמכתב' הוא אסופה של כתובות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. הכתובות מיהודה וישראל נכתבו עברית, ואילו שאר הכתובות נכתבו בשפות, או ניבים, קרובים לעברית, וכל קורא עברית יוכל לקרוא אותן. הכתובות הן מסוגים שונים: מצבות שנחקקו באבן, תעודות שנכתבו בצבע ובדיו על אבנים וחרסים, ואף על טיח; וכן מכתבים ופתקים שנכתבו על שברי כלי חרס ועל פפירוס. הכתובות מאירות צדדים שונים בחיי כותביהן. הן זורקות אור על תולדות הארץ, מגלות טפח ויותר על אמונותיהם ומנהגיהם הדתיים והחברתיים של תושבי הארץ, על המנהל הממלכתי והמקומי ועוד. הכתובות העבריות הן עדות ישירה, בת הזמן, ללשון שבפי דובריה, מישראל או מיהודה. הן מעידות על הקרבה הלשונית בין היהודית לישראלית וגם על ההבדלים ביניהן. אפילו הבדלי מבטא הן משקפות. הכתובות הן עדות בלבדית ללשונותיהם של שכני ישראל שלא הותירו אחריהם ספרות כתובה דוגמת המקרא: ללשון ערי פלשת, לאדומית, למואבית ולעמונית, ולשפתם של תושבי עמק סוכות. אף בהן יש עדות, אמנם דלה, לספרות שהיתה לעמים הללו, ואבדה מאיתנו. תעודות מיוחדות במינן הן מצבת מישע מלך מואב ו'ספר בלעם בר בעור', המתקרבות בתוכנן ובסגנונן לספרות המקרא. במהדורה החדשה, המורחבת והמתוקנת של הספר נוספו כמה תעודות שיש בהן עניין לקורא, ובהן הכתובת הארמית שהציב חזאל בתל דן המזכירה את מות 'יורם בר אחאב מלך ישראל ואחזיהו בר יהורם מלך בית דויד'. במהדורה זו תוקנו שגיאות, הוחלפו כמה העתקות בטובות מהן, ונוספו או הורחבו פירושים, לפי מה שנתחדש במחקר, או בשל הצורך בהבהרה של קבצים מצורפים: HebrewBooksOrg_51176_page_1.pdf HAKETAV_VEHAMIKTAV001.jpg
  • שאלה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 19:41 מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, נאמר על התפילה [שמתפלל על ענייני עולם הזה] מאת: [email protected]

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים