דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בזוה"ק

2024
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 13:35

    מחפש מקור:
    והנה ידוע מגודל וחומר הכעס במילי דעלמא ורשות, כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה.
    ובזוה"ק () הפליא הגדיל בעון והפסד רב המגיע מהדבר ח"ו

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 13:35

    מחפש מקור:
    והנה ידוע מגודל וחומר הכעס במילי דעלמא ורשות, כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה.
    ובזוה"ק () הפליא הגדיל בעון והפסד רב המגיע מהדבר ח"ו

    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 13:49

    בזוהר (תצוה קפ”ב.) במאי אתידע לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה? [איך
    יכולים לדעת אם מותר להתקרב אל האדם הזה או להתרחק ממנו?] ברוגזיה ממש ידע ליה
    בר נש וישתמודע מאן איהו [בכעסו של האדם נודע מהות כל האדם ומתגלה מי הוא]. אי
    ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי אתי עליה, דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי
    תחותה ההוא אל זר [אם אדם שומר על עצמו לא להיות בכעס כדי שלא יהיה נעקר ממנו
    נשמתו], דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים [זה
    הוא אדם כמו שצריך להיות, הוא עבד של הקדוש ברוך הוא והוא אדם השלם]. ואי ההוא
    בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא,
    ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה [ואם האדם
    הזה לא שומר על עצמו לא להיות בכעס, והוא עוקר את הקדושה ממנו, ונכנסת בו סטרא
    אחרא, האדם הזה הוא מורד בהקדוש ברוך הוא ואסור להתקרב אליו], ודא איהו (איוב
    י”ח ד’) “טורף נפשו באפו”, איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל
    זר [אדם שהוא בכעס הוא עוקר את הנפש שלו ושורה בו הסטרא אחרא], ועל דא כתיב
    (שם) “חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו”, דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה
    בגין אפו [מי שבכעס הנשמה שלו בורחת ממנו, והוא מטמא את עצמו].

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 13:49

    בזוהר (תצוה קפ”ב.) במאי אתידע לקרבא בר נש בהדיה או לאתמנעא מניה? [איך
    יכולים לדעת אם מותר להתקרב אל האדם הזה או להתרחק ממנו?] ברוגזיה ממש ידע ליה
    בר נש וישתמודע מאן איהו [בכעסו של האדם נודע מהות כל האדם ומתגלה מי הוא]. אי
    ההיא נשמתא קדישא נטר בשעתא דרוגזוי אתי עליה, דלא יעקר לה מאתרהא, בגין למשרי
    תחותה ההוא אל זר [אם אדם שומר על עצמו לא להיות בכעס כדי שלא יהיה נעקר ממנו
    נשמתו], דא איהו בר נש כדקא יאות, דא איהו עבדא דמאריה, דא איהו גבר שלים [זה
    הוא אדם כמו שצריך להיות, הוא עבד של הקדוש ברוך הוא והוא אדם השלם]. ואי ההוא
    בר נש לא נטיר לה, ואיהו עקר קדושה דא עלאה מאתריה, למשרי באתריה סטרא אחרא,
    ודאי דא איהו בר נש דמריד במאריה, ואסיר לקרבא בהדיה ולאתחברא עמיה [ואם האדם
    הזה לא שומר על עצמו לא להיות בכעס, והוא עוקר את הקדושה ממנו, ונכנסת בו סטרא
    אחרא, האדם הזה הוא מורד בהקדוש ברוך הוא ואסור להתקרב אליו], ודא איהו (איוב
    י”ח ד’) “טורף נפשו באפו”, איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה, ואשרי בגויה אל
    זר [אדם שהוא בכעס הוא עוקר את הנפש שלו ושורה בו הסטרא אחרא], ועל דא כתיב
    (שם) “חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו”, דההיא נשמתא קדישא טריף לה, וסאיב לה
    בגין אפו [מי שבכעס הנשמה שלו בורחת ממנו, והוא מטמא את עצמו].

    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 10:37

    👍

    התגובה של עט סופר בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    קבצים מצורפים:

  • חופ"ק

    2024
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 09:26 או לציין בהערה למה המילה מתייחסת (כמו בדוגמה ששלחתי לך בפרטי)
  • לבקיאים בח"ן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 14:45 "ידוע כי הקליפה הממונה על עבירות דאורייתא היא קליפת עקרב" זה ביטוי שנמצא בכתבי החת"ס. האם יש מי שיכול להצביע על מקור אפשרי ממנו שאב החת"ס את הדברים. (הביטוי 'ידוע' משמע שאינו מחדש זאת מעצמו)
  • שאלה לבקיאים בהיסטוריה

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2024 17:55 ד"א האסיפה ההיא הייתה גם בפרנקפורט, הספר הנ"ל נדפס בזולקווא תר"ט מאת: [email protected]
  • לבקיאים בתורת הקבלה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 17:59 כנראה די בתחילת הספר, כי שם הוא מדבר על חשיבות תיקון המידות, ושזה יותר חמור מהעבירות עצמם וכו', תדפדף שם קצת.
  • לבקיאים בספרי קבלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2024 20:18 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • היכן מופיע בזוה"ק שמשה רבינו ע"ה יהיה נשמת משיח

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 15:05 רשום אצלי כמה מ"מ. א. ראה תיקוני זוהר (תיקון ס"ט, קב ע"א): ורזא דמלה, 'מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם', ובה אפיק לבנוי מגלותא, ובה מחא למצראי, הדא הוא דכתיב 'הנה יד יהו"ה הויה' (שמות ט ג), ה' חמש אצבעין, ובה בקע ימא, ודא איהו 'בוקע מים מפניהם', ובה עתיד למהוי בוקע ימא דאורייתא מימינא, ע"כ. תרגום ללשה"ק: וסוד הדבר 'מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם', וביד ימין הוציא משה את בניו של אברהם מן הגלות, וביד ימין הכה את המצרים, זהו שכתוב הנה יד יהו"ה הויה, ה' חמש אצבעות, וביד ימין בקע את הים, וזהו בוקע מים מפניהם, וביד ימין עתיד להיות בוקע את ים התורה מימין. ב. מבואר בתקוני זוהר (תיקון כ"א, נא ע"א): עתיד לאתגליא קוב"ה למשה באורייתא בגלותא בתראה כגוונא דפורקנא קדמאה, ע"כ. תרגום ללשה"ק: ובו עתיד להתגלות הקדוש ברוך הוא למשה בתורה בגלות האחרונה, כמו שבגאולה הראשונה. ג. זוהר (שמות כה:): דבר אחר וכל שיח השדה, דא משיח ראשון טרם יהיה בארעא. וכל עשב השדה טרם יצמח דא משיח שני. ולמה בגין דלית תמן משה למפלח לשכינתא דעליה אתמר ואדם אין לעבוד את האדמה. ורזא דמלה (בראשית מט) לא יסור שבט מיהודה דא משיח בן דוד. ומחוקק מבין רגליו דא משיח בן יוסף. עד כי יבוא שיל"ה דא משה חשבן דא כדא. ול"ו יקה"ת עמים, אתוון ולו"י קה"ת. וראה עוד שם (כז. לא:). ד. וראה עוד בספר ים החכמה-תשע"ט שהאריך טובא בזה. ב-יום ראשון, 16 ביוני 2024 בשעה 14:43:45 UTC+3, עט סופר כתב/ה:
  • לבקיאים בחפץ חיים

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 18:27 החפץ חיים הביא זאת בהלכות לשון הרע כלל ח הלכה ט חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ח - ט <#הלכות לשון הרע כלל ח - ט!> וְדַע עוֹד, דַּאֲפִלּוּ (כב) לְבַזּוֹת וּלְחָרֵף אֶת הַמֵתִים גַּם כֵּן אָסוּר, וְכָתְבוּ הַפּוֹסְקִים, דְּיֵשׁ תַּקָנָה וְחֵרֶם קַדְמוֹנִים, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז וְשֵׁם רָע עַל הַמֵתִים. וְכָל זֶה אֲפִלּוּ אִם הַמֵת עַם הָאָרֶץ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, בְּוַדַּאי הַמְבַזֶּה אוֹתוֹ עֲוֹן פְּלִילִי הוּא, וְחַיָּב נִדּוּי עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּפְסַק בְּיוֹרֶה דֵּעָה בְּסִימָן רמ''ג סָעִיף ז'. וְאִסוּר שֶׁל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם הוּא אֲפִלּוּ אִם מְבַזֶּה אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ, (כג) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְבַזּוֹת אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ.
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 16:09 אגב, לעצם הענין. בין השנים תש"פ - תת"י (=31 שנה) הרי שמתוכם ב 17 שנה חלה פרשת *האזינו *בשבת שובה (כאשר ר"ה ביום ה' או ז') ב 14 שנה חלה פרשת וילך בשבת שובה, ואילו פרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') לזאת באה קריאת שירת האזינו בשבת זו, שבת שבין יוכ"פ לסוכות, כדי שנוציא מכך הוראה למעשה (ללמדנו). שגם חלק הלחץ של השגת ארבעת המינים וקניית בגדים לחג, הוא חלק מהשירה. כאשר נראה שהשבת הזו שנמצאת תמיד (=כשפרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') באמצע ההכנות. מפריעה לרצף... ולא היא, אלא להיפך, אז יש זמן לשיר את שירת האזינו.... מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים