בא... והעמידן על...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 14:19

למי שיש באמתחתו ביאור נאה למשמעות העמדה זו אודה לו אם יודיעני דבר ושכמ"ה.

"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 19:47

מאור עינים בחוקותי ד"ה אם

 

 

 

From: מעשה הכתב [[email protected]]
Sent: Sunday, June 16, 2024 7:20 AM
To: עריכה תורנית [[email protected]]
Subject: [הבית לעורך התורני] בא... והעמידן על...

 

למי שיש באמתחתו ביאור נאה למשמעות העמדה זו אודה לו אם יודיעני דבר ושכמ"ה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 21:21

יישר כח לרב a f על המקור.

שם ניתן להבין רק כיצד הכל מושתת על האמונה אך אין שם ביאור רחב.
אני מחפש ביאור פשוט ומובן לעניין ההעמדה של המצוות על כמה מצוות או על אחת.

תודה למסייעים!

[אהלי שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 21:25

דעת חכמה ומוסר חלק ב מאמר כט

ענין זה הוא לפי השערתי באור דברי הגמ' בסוף מכות (כג ב), "דרש ר' שמלאי תרי"ג
מצות וכו', בא דוד והעמידן על י"א וכו'. וכתב רש"י, שבתחלה היו צדיקים והיו
יכולים לקבל עול מצות הרבה, אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כ"כ ואם באו
לשמור כולם אין לך אדם שזוכה, ובא דוד והעמידן וכו', כדי שיזכו אם יקיימו י"א
מצות הללו, וכן כל שעה דורות שלמטה הולכים וממעטים אותו. בא ישעי' והעמידן על
ו' וכו', בא מיכה והעמידן על ג' וכו', בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק
באמונתו יחי'". ולפי דרכנו זהו באור הדברים: כי באמת כל התורה כולה היא יראת
חטא - אין ליצר שום שליטה, אלא שזהו דרגת הגדולים אשר בארץ, אנשי השם, במצבם
הם היתה כל התורה כולה אצלם יראת חטא, נקי ובטוח משליטת היצר, בא דוד והעמידן
על י"א, היינו שדוד כבר ראה שאנו איננו כבר בדרגא זו, והעמידן על י"א, היינו
שעשה כללים, הולך תמים ופועל צדק וכו', שבדברים אלו, במצבו של דוד המלך, אין
ליצר שום כניסה בהם, והם בטוחים, וזהו הפירוש של והעמידן, כמו שאומרים לו לאדם
בכאן תעמוד ומינה לא תזוע, שבכאן אתה בטוח ואי אתה מתירא, היצר לא יגיעך; בא
ישעי' והעמידן על שש וכו', בא מיכה והעמידן על ג' וכו', היינו שרק ג' היו אצלם
בבחינה זו של יראת חטא. עד שבא חבקוק והעמידן על אחת שנא' וצדיק באמונתו יחי',
היינו, הוא כבר ראה המצב שבהכל כבר אינו בבחינה של יראת חטא - אינם בטוחים כבר
בכלום, שליטת היצר מתפשטת גם שם, בא והעמידן על אחת - על אמונה, בכאן המקום
הבטוח שיוכלו לעמוד, והעמידן על אחת הוא - "שטיי אויף אמונה", חבקוק גילה לנו
שאמונה הוא דבר קיים שכל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו, הכל יתבטל, אבל
אמונה תהא קיימת לעד, בכאן הוא המקום שאתה בטוח בקיימותו ובכאן תוכל לעמוד.

• הדבר מוסבר בציור זה: אומרים לו לאדם עבור על זה ועבור על זה ואינו מוחה, עד
  שמגיעים לנקודה שהוא מושרש עלי' בטבעו ששם הוא עומד חזק, ואומר "את זה לא אוכל
  לעשות בשום אופן", "שקר לא אדבר בשום אופן", כלומר, הכל יעשה, אך על נקודה זו
• זה הוא מצבו שלא יזיזוהו בשום אופן, זהו בבחינת "והעמידן". והנה אל נא נשאל
  ממה שאנו רואים כהיום המינות וכו' שנתרבה בעולם, הנה זאת למודעי, שלא לטעות
  כלל ולחשוב כי המצב הזה השורר בעולם נתהוה הוא מימים רבים, תדעו ותאמינו כי זה
  רק כארבעים שנה המצב הזה בעולם, לפני זמן זה הנני מעיד שלא הי' שום ריח
  אפיקורסות אפי' בין עמי הארץ, אפי' בין עוברי עבירה, רבים היו הנכשלים
  בעבירות, אבל אמונה הי' דבר מושרש בפי כל, עמי - הארץ היו מאמינים, אל תדמו
  "סתם מאמינים" - אלא אמונה חזקה, האמונה היתה בפי כל, כקטן כגדול, ולא הי' שום
  הו"א לדבר עם מי שלא יהי' לו טלית ותפילין, והגם שהיו בעלי עבירה ולא הי' להם
  יראת חטא, אבל באמונה לא הי' זיז כלשהו; חוטאים, רשעים הי' בעולם מכמה אלף
  שנים, בין באומות בין בישראל, אך כפירה הוא דבר חדש, יחידים כופרים היו לפנים,
  אך הכלל ביטלו דבריהם ולא ידעו מהם כלל בהמון, כפירה במציאות הבורא, ובשכר
  ועונש, לא היתה אפילו בהמון אומות העולם, עד הארבעים שנה האחרונים, מפני שכ"כ
  הוא סוד האמונה, כ"כ היא קלה עד שאין שם שליטת היצר כלל.

https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail
ללא
וירוסים.www.avast.com
https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail
<#DAB4FAD8-2DD7-40BB-A1B8-4E2AA1F9FDF2>

[אהלי שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 21:29

מהרש"א [חדושי אגדות] (מכות כג:)
תרי"ג מצות נאמרו למשה וכו' בא דוד והעמידן על י"א וכו'. פירש"י דורות
האחרונים לא היו צדיקים כ"כ ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה וכו' וכן כל
שעה דורות שלמטה הולכים ומתמעטים אותם עכ"ל. הקושיא מפורסמת בזה וכי באו לבטל
כל שאר מצות והרמ"ה [בע"י] הרגיש בזה וכתב לאו למימרא דאי עבד הנהו לחוד זכה
לחיי עולם הבא דא"כ בטל עונשן של עבירות וכו' דקיימא לן דמאן דמקיים לה לתורה
כולה מסייע ליה הקדוש ברוך הוא וכו' וכיון דחזא דוד דהוה ממעטי דרי ואזלי בעי
רחמי ואוקמינהו לאגוני מיצר הרע אאחד עשר וכו' ע"ש גם זה דחוק דא"כ דוד נמי
לוקמא אאחת וליכא למימר דדוד העמידן על אחת מאחד עשר שזכר וחבקוק לא העמידה רק
על האמונה א"כ בא חבקוק להחמיר ובעל העקרים פי' בזה וז"ל שאין הכונה לומר כי
בעשיית אחד עשר או ג' מצות מקנה לו השלמות האנושי המדרגה שתושג מצד כל המצות
שבתורה אלא שכל אחד מן הנביאים היה מתכוין לעשות כללים כוללים מצות רבות
מהתורה וכו' כדי שעל ידם ישיג האדם המדרגה הגדולה מהשלמות כי למה שקשה על כל
האדם להעמיס על עצמו תרי"ג מצות ומנה דוד י"א שהם כוללים למדות טובות וכו'
עכ"ל מיהו הא דקאמר כל העושה מצוה אחת כאילו קיים כולם לא משמע כפירושו והנראה
כפי מה שפירש הרמב"ם על מאמר ר"ח בן עקשיא סוף משנה פרק זה וז"ל והוא מעיקרי
האמונה בתורה כ"א יקיים אדם מצוה מתרי"ג מצות בוראו כראוי ולא ישתף עמה כוונה
מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה לשמה מאהבה וכו' זכה לחיי עולם הבא כי בהיות
המצות הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה וכו' ע"ש
וענין זה בפרק קמא דעירובין שנחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים נוח לו לאדם שלא נברא
יותר משנברא והללו אומרים נוח לו שנברא יותר משלא נברא נמנו וגמרו נוח לו לאדם
שלא נברא משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו וכו' הקושיות במאי פליגי ויתור
לשון יותר משנברא ויותר משלא נברא. וע"ק כיון שברא הקדוש ברוך הוא את האדם ע"כ
נוח לו שנברא ונאמר בו כי טוב גם מ"ש יפשפש במעשיו שזו היא מצות המקום עלינו.
אבל הענין כמ"ש שנתן לנו הקדוש ברוך הוא תרי"ג מצות שס"ה לאוין ורמ"ח עשין ובא
הרבוי מצד המקבל כי מצד הנותן ב"ה כולם הם כמצוה אחת וז"ש אנכי ולא יהיה מפי
הגבורה שמענום ואמרו במדרש כל הדברים דבר ה' ומה ת"ל אנכי ולא יהיה לך מלמד
שאמר המקום עשרת הדברות בדבור אחד מה שא"א לב"ו לומר כן והוא מבואר כי הוא אחד
ומצותיו אחד ולא יקבלו רבוי מצדו ית' ב"ה והוא כי במצות אנכי שהיא אמונת היחוד
והפוכה לא יהיה לך שלא לשתף ש"ש ודבר אחר נכללו כל הלאוין ועשיין אלא שא"א
לאדם לומר כן כי מצד שהוא מוטבע בחומר ובזמן בא לו הרבוי וע"כ אמרו כי כל מצות
התורה נכללו בעשרת הדברים כמ"ש רבינו סעדי' ושוב כלל כולם במצות אמונה שהיא
השורש ומקור לכולם אבל א"א לנו להבין רק ברבוי ולפי שאילו לא נברא האדם לא היה
בו מעשה וא"כ היה בבריאותו צד שכר וצד הפסד דהלאוין היו ודאי מתקיימין לולא
נברא והשתא שנברא אפשר שלא יזכה ויעבור הלאוין נמצא מפסיד בבריאתו והעשיין הוא
הפך זה שאלו לא נברא ודאי לא היו מתקיימין והשתא שנברא אפשר שיזכה ויעשה ונמצא
שיהיה נשכר והשתא פליגי מצד בריאתו חד אמר טוב לו שלא נברא מצד הלאוין אפשר
שיהיה נפסד יותר משנברא ויקיים העשיים דנמצא יצא שכרו בהפסדו. וחד אמר טוב לו
שנברא שאפשר שיקיים העשיין משלא נברא ויקיים הלאוין דיצא הפסדו בשכרו. ואמר
בזה דנמנו וגמרו ר"ל שבאו בזה למנין המצות שהלאוין הם יותר מהעשיים וע"כ
הסכימו וגמרו לומר שלא נברא האדם בשביל עצמו ויותר היה טוב לו שלא נברא כי הוא
קרוב להפסד מחמת הלאוין שהם רבים ורחוק לשכר מצד העשיין שהם מועטים ועכשיו
שנברא לא נברא אלא לכבוד המקום שנאמר לכבודי בראתיו וגו' שיעשה מצות בוראו
וע"כ אמר יפשפש במעשיו שהם העשיין ולא די בסור מרע רק בעשה טוב דבשביל כך נברא
שהרי הלאוין יותר היו מקויימין בשלא נברא והשתא כיון דתכלית בריאת האדם לא היה
רק לכבודו ית' ב"ה הרי אין הלאוין מרובין מהעשין כי מצד הנותן אין כאן רק מצוה
אחת שהיא האמונה היא העשה אנכי ה' וגו' שהיא מוקדמת ללא יהיה לך שהיא אזהרת
השתוף וד"א שלא נברא רק לכבודו ית' ב"ה וכל מצוה הן לאו הן עשה הרי הוא נכלל
מצד הנותן באנכי ולא יהיה לך ובפסיקתא אני ישנה ולבי ער זה הקדוש ברוך הוא אמר
רבי חייא בר אבא מנין שהקב"ה לבן של ישראל שנאמר צור לבבי וחלקי אלהים וגו'
הכוונה בזה כי כל רמ"ח אברים נגד העשיים ואבר הלב נגד עשה של אנכי כמו שהלב
הוא שורש של כל רמ"ח האברים וחיותם כן היא מצות האמונה היא כלל ומקור של רמ"ח
העשיין ששמענו מפי הגבורה וזה שאמר שמצות אנכי שהיא אמונתו ב"ה הוא ער ונגד
לבן של ישראל והדמיון בזה בלאוין שהם שס"ה ואמרו ביומא השט"ן הוא שס"ד בכל
השנה הוא מסטין חוץ מביום הכפורים הוא נגד לאו של לא יהיה לך ששמענו מפי
הגבורה הכולל כל הלאוין כי כולם באו לעבור מצד שתוף דברות אחרים ויוה"כ שאנו
כמלאכים ואין בנו שום מעשה ואכילה ושתיה ושום שתוף ד"א והוא מכפר על כל השנה
כי הוא כולל כולם ולזה אמר אני ישנה כי מצדי כשאני ישנה והייתי סור מרע בכל
השס"ה ימים כמו שלא נברא ולא הייתי בא לעבור הלאוין וישנה כתיב חסר גימטריא
שס"ה אבל אמר לבי ער כי מצדו יתברך ב"ה נבראתי וצריך להעיר עצמו לעשות טוב
ולקיים האמונה אנכי ה' וגו' שכל מצות רמ"ח עשיים נכללים בה כדמיון הלב שכל
רמ"ח אברים תלויים בה וז"ש צור לבבי וחלקי וגו' ר"ל שאמונתי שהוא הצור היא
ברמ"ח עשיים כמו לבבי ברמ"ח אברים וע"פ הדברים האלה דרש רבי שמלאי תרי"ג מצות
שס"ה לאוין כנגד ימות החמה כמ"ש ולא יהיה לך שהוא מקור כל הלאוין הוא נגד יו"כ
שהוא מקור כל ימי השנה ורמ"ח עשיין ושורש לכולן האמונה מצות אנכי נגד רמ"ח
אברים שהמקור ביניהם הלב והאברים לא נבראו רק בשביל עשיים שהם כלי העשיים אבל
הלאוין יותר היו מתקיימין בשלא נבראו האברים כלל אבל היו לאוין שס"ה כמ"ש כנגד
ימות החמה שבכל זמן שהוא ימי השנה שהוא היקף היומי שייכים לקיים הלאוין וא"ר
הונא מאי קרא שיזכה האדם במצוה אחת אם עשאה ע"ש המתכונה שלמה ואמר תורה צוה
לנו משה שהם תרי"א מצדינו המקבלים וזה שדקדק לומר לנו אבל מצד הנותן ב"ה אינו
רק מצוה אחת והיא עשה אנכי וההפך לא תעשה לא יהיה לך שמענום מפי הגבורה כי
מצדו הם כוללים כל מצות התורה וכל מצות התורה כאחד הם חשובים לו. ואמר דוד בא
והעמידן כו'. לפי שיטתנו זו כיון דרוב מצות התורה מתרי"ג המצות אינן מצויים
שיזכו בהם לחיי עולם הבא אלא במעט אנשים ובמעט מהזמנים כי יש הרבה מצות שהם
לכהן ולא ללוי וישראל וכן להפך ויש לנשים ויש שנוהגין בזמן הבית ותלויות בארץ
גם בלאוין א"א שיזכה בהן אם לא בא עבירה לידו והוא נזהר ממנה וא"כ במה יזכה
לחיי עולם הבא וע"כ נתנו הנביאים כללים כוללים לכל אומה ישראלית בכל זמן
מהזמנים ושעל ידיהם או באחד בהם איזה שיהיה כ"א מישראל יזכה לחיי עולם הבא
בקיומן ואמר שבא דוד והעמיד דבר זה על י"א כללים שהם כוללים חלק גדול מהתורה
בכל זמן מהזמנים ולכל איש שבהם יזכה לחיי עולם הבא:

https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail
ללא
וירוסים.www.avast.com
https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail
<#DAB4FAD8-2DD7-40BB-A1B8-4E2AA1F9FDF2>

[מנחם הס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 21:29

ראה גם:
7. דרשות הר"ן דרוש ו ד"ה וכאשר חסרו (*2)
9. ספר העיקרים מאמר ג פרק ל
10. עקידת יצחק דברים שער צ (פרשת ואתחנן) ד"ה קצת פעולות
20. מהרש"א חדושי אגדות מסכת מכות דף כג עמוד ב ד"ה תרי"ג מצות נאמרו
22. כוס הישועות - חדושי מהרשש"ך מסכת מכות דף כד עמוד א ד"ה בגמרא דרש ר'
24. עיון יעקב (על עין יעקב) מכות פרק ג - אלו הן הלוקין דף כג עמוד ב אות כא

[אהלי שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 21:32

אפשר להוסיף גם תולדות יעקב יוסף פר' יתרו.

[יצחק זלצמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 23:26

ז"ל הצפנת פענח בפרשת יתרו דף ס"ז ע"א. (הבאנו בעיקר את תוכ"ד בביאורו ב'
מאמרי חז"ל), ונבאר ש"ס דמכות (כג ע"ב) אמר רבי שמלאי תרי"ג מצות נתנו למשה
בסיני וכו', עד בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב ד) 'וצדיק באמונתו
יחיה'. ...

ונבאר ש"ס דשבת פרק ב' (לא ע"א) בעכו"ם אחד שבא לפני שמאי ואמר גיירני על מנת
שתלמדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחת, דחפו באמת הבנין. בא לפני הלל,
גייריני, ואמר ליה דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך
פירושא הוא זיל גמור. ...

ונראה דיבואר ש"ס דמכות על ידי ש"ס דשבת. ... אמנם מצוה זו של ואהבת לרעך כמוך
התלוי בלב קשה לקיימה, כמו שכתבתי במקום אחר שאינו מסור ביד האדם לקיימה כי
השנאה מתנוצץ בלי שום כוונת רשע, על ידי שעשה לו רעה וכיוצא בזה, ואיך צוה השם
יתברך המצוה ואהבת וכו'. ושמעתי קושיא זו הקשה הרמב"ם בספרו מורה נבוכים,
והאלשיך בספרו וכו'.

ונראה דיש תקנה לזה על פי מה שכתבתי במקום אחר ששמעתי ממורי ביאור ש"ס (ערכין
טז ע"ב) היכי דמי יסורין, כגון המושיט ידו לארנקי וכו', והקשה וכו', וביאר כי
המאמין שכל מאורעות הכל בהשגחה פרטיות מאתו יתברך בדינא דמלכותא דרקיעא וכו',
ודפח"ח. ... ואם כן הכי נמי אם יהיה לאדם האמנה בו יתברך שכל הרע שנעשה על ידי
אדם הכל בא מדינא דמלכותא דרקיע, אם כן למה ישנא שום אדם שעשה לו רעה על פי
שליחות בית דין של מעלה, וכמו שהאריך בזה חכמי המוסר בחוה"ל (שער הבטחון פ"ה
ד"ה והשישי).

ובזה יובן ש"ס דמכות, אמר רבי שמלאי תרי"ג מצות נתנו וכו', והיינו כנגד רמ"ח
איברי האדם, וכפירוש רש"י, וקשה איך אפשר לכל אחד לקיים כל התרי"ג, וכי תימא
על פי כלל א' יסוד כל התורה ואהבת לרעך כמוך וכנ"ל, זהו גופא אי אפשר לקיים
לכל אדם, כי השנאה מעצמו מתנוצץ על ידי רעה שעשה לו חבירו, ובכיוצא בזה, 'אשר
בין אחים יפריא' (הושע יג טו), לכך בא חבקוק וכו' על אח"ת דייקא, ויעש עצה
טובה איך יוכל לעמוד על יסוד אחד ואהבת וגו', והיינו על אחת, שהוא אחדות, אז
סגי במצוה אחת על ידי האמנה שיאמין שהכל בהשגחה ממנו יתברך ולא בכח האדם, ואז
צדיק באמונתו יחיה, שיוכל כל אחד לקיים כל התורה שנקרא חיים, שנאמר (דברים ל
כ) 'כי היא חייך ואורך ימיך', והבן.

ובזה יובן ש"ס דשבת הנ"ל, ... וז"ש גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני
עומד על רגל אחד, ר"ל גיירני, שאזכה להשליך כל עניני עולם הזה אחר גווי,
ויחשוב עצמו כגר בארץ לא לו, והיינו על ידי האמנה, זו היא מעלה נפלאה שאי אפשר
לזכות אליה כי אם אחר קיום כל התרי"ג מצות, אז יוכל לבא לידי האמנה ודביקות בו
יתברך שהוא יסוד הכל, שרמז חבקוק שהעמידן על אח"ת וצדיק באמונתו יחיה. וזהו
צחות לשונו, גייריני, שיהיה כגר בעולם הזה וכו', על ידי האמנה בו יתברך, וזה
אי אפשר כי אם שתלמדני תחלה כל התורה, אז אוכל לעמוד על יסוד ורגל אחד שהעמיד
חבקוק על אחת וצדיק באמונתו יחיה, מה שאין כן בלתי לימוד כל התורה לא יוכל
לעמוד על מדריגות יסוד ורגל אחד של האמנה. ... והשיבו הלל מה דסני לך לחברך לא
תעביד וכו'. ... ובזה יעצו עצה טובה איך יוכל לקיים יסוד אחד כלל הכל ואהבת
לרעך כמוך, כי בהיפך שאם סני לחברך, אז סני לעצמו מכח כלל אחדות אחד, לכך מה
דסני לך לחברך לא תעביד, כי מצד שהוא חבר"ך ואחדות אחד, שאם תעשה רעה לחברך
לעצמך אתה עושה, אם כן ראוי לקיים ואהבת לרעך כמוך ולדרוש בשלומו, שאז יהי' לך
שלום. וזהו גם כן (דברים יג יח) 'ונתן לך רחמים', שתרחם על חבירך, ומכח זה
ורחמך, וכמו שכתב האלשי"ך, והבן, עכ"ל.