שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
בקשת ספר מוקלד - להורות נתן י, מה
2024
3
פוסטים
2
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:16
בס"ד, קרית אגו"י בני - ברק, טו"ב אלול תשנ"ד לפ"ק.
החיים והשלו' למע"כ הרה"ג ר' יעקב יוסף וירצברגר יחי' לאי"ט בעיה"ק ירושלים
ת"ו.
יקרת מכתבו הגיעני, וע"ד השאלה בבתי כנסיות שרוב המתפללין אין נוהגין לקרות
בתורה את פרשת הנשיאים בחודש ניסן, האם כדאי להוציא ספר תורה או לא. וכן אם
מותר לצאת מבית הכנסת באמצע קריאת פרשת הנשיאים. וכן במקום שנוהגין לקרות
הנשיאים מתוך ספר תורה, האם נכון בשני ובחמישי ובשבת לקרות מיד אחר קריאה
הפרשה, כדי שלא יצטרכו להוציא את הס"ת שנית לקריאת הנשיא.
א) הנה מקור הך מנהגא לקרות את הנשיא בימי ניסן, איתא בשל"ה ז"ל (ריש מס'
פסחים) וכמו שהביא מע"כ נ"י, והובא באחרונים בשו"ע או"ח (סי' תכ"ט), ושם לא
נזכר שיקראו בספר תורה, ואדרבה משמע דסגי בקריאה מתוך חומש או סידור, שהרי כתב
"מנהג טוב לקרות בכל יום ויום פרשת הנשיא של זה היום וכו' ובקריאת הפרשה הוא
מעורר קדושת היום, וכאשר נהגו הספרדיים לומר בכל זמן וזמן מזמורים מענינים של
יום" עכל"ק. הרי שדימה קריאת הנשיא לקריאת מזמורים שנהגו הספרדים לפי ענין
היום, והרי קריאת המזמורים לא נהגו לקרות מתוך ספר תורה או מספר של כתובים,
ומוכח דסגי בקריאה מתוך ספר כל שהוא. אולם בס' דברי תורה (ח"ז סימן י"ז) הביא
מנהג בעל בני יששכר ז"ל לקרות בספר תורה דבר יום ביומו. ושם ציין למש"כ בס'
נמוקי או"ח (סי' תרס"ט סק"ב) דיש שפקפק על המנהג לקרות הנשיא בניסן מתוך ס"ת
ובלא ברכה, ואמרו שאסור לקרות בס"ת בצבור בלא ברכה, וזה אינו דהיכן כתוב כלל
זה, ואם אחד רוצה ללמוד ברבים מתוך ס"ת וכי צריך לברך עליה, ופשיטא שיוצא
בברכת התורה של שחרית, רק בימים שתקנו קריאת התורה בצבור תקנו שהעולים יברכו
עיין שם.
ב) אולם יעויין בס' באר שבע סוטה (לג א) שכתב, דאע"ג דלא חייבתו התורה לקרות
בבית הכנסת, מ"מ אם הוא רוצה מעצמו לקרות בבית הכנסת אז חייבתו התורה לברך
לפניה, כדכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו, כמו גבי ברכת המזון שחייבתו
התורה לברך אחר המזון אם הוא רוצה לאכול, אבל הוא אינו חייב לאכול כדי לברך
ברכת המזון עיין שם. וכיוצא בזה כתב בס' העמק שאלה על השאילתות (יתרו נ"ג אות
ד'), אהא דאמרו בירושלמי (ברכות פ"ז ה"א) דברכת התורה ברבים הוא דאורייתא,
וקשה דהא לא מצינו מן התורה קריאת התורה, ותירץ דאע"ג דאין מצות עשה לקרות
ברבים מכל מקום המצוה שאם קורין ברבים שיברך לפניו והיינו כי שם ה' אקרא וגו',
וכמש"כ בס' באר שבע הנ"ל עיין שם. ומש"כ בס' נמוקי או"ח שם שהגר"א ז"ל נהג
ללמוד ברבים מתוך ספר תורה ואף שלא בירך לפניה, הנה אף אם נימא שלמד מתוך ס"ת
ברבים, מ"מ ליכא חיוב ברכה אלא אם משמיע את התורה לרבים שרוצים לשמוע קריאתו,
דאז הוי בגדר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו, אבל כשקורא לעצמו אף אם הוא
נמצא בתוך רבים אין חיוב לברך. [ועיין מה שכתבנו בזה בס' להורות נתן עה"ת פ'
בחוקותי עמוד רמ"ז]. ולפ"ז יש יסוד רב להנוהגים לקרוא רק מתוך חומש או סידור.
ג) וכעת ראיתי בהגדה ויחי יוסף למו"ר הגה"ק מפאפא ז"ל (עמוד ג'), שהביא משו"ת
משיב דבר (סי' ט"ז) שכתב עפ"י הירושלמי דאין לקרות בס"ת בציבור בלא ברכה -
והוא כדבריו בס' העמק שאלה הנ"ל - וכתב בויחי יוסף, דאם באנו לחוש לזה היה
מקום לדון גם על מה שנהגו לקרות בליל הושענא רבה בציבור בס"ת ספר משנה תורה,
אלא דכיון דנתפשט המנהג לקרוא בס"ת בציבור בלא ברכה, על כרחך דכיון דבגמרא
בבלי לא ס"ל כירושלמי וכמש"כ במשיב דבר שם, נקטינן כהבבלי. ועוד דכיון דאנו
דנין לפי דברי הירושלמי על דינא דאורייתא, הנה מדאורייתא סגי מה שכל יחיד מברך
על ברכת התורה בבוקר, והוי כאילו התנה שביום שקורין בציבור בס"ת בלא ברכה תעלה
הברכה שבירך בבוקר גם על קריאה זו עיין שם. ושוב ראיתי בס' יש מנחילין הנדפס
מחדש להג"ר פנחס קצנלנבויגן ז"ל - בדורו של החכם צבי ופנים מאירות ז"ל - (סי'
קמ"ב עמוד רל"ט) שכתב "ובאנו לבית יהודי אחד ושם היה לו ספר תורה וקרינו הנשיא
של ה' ניסן מבתוך הספר תורה" עיין שם. הרי שכבר בדורות הקודמים היו שנהגו
לקרות הנשיא מתוך ספר תורה.
ד) וע"ד אם מותר לצאת מביהכנ"ס באמצע קריאת הנשיאים, הנה בשו"ע או"ח (סי' קמ"ו
ס"א) איתא, אסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר
דמי. ובגמרא ברכות (ח א) אמרו ועוזבי ה' יכלו זה המניח ספר תורה ויוצא. ובמשנה
ברורה שם (סק"א) הביא מפרי מגדים, דגם כשהוא כבר שמע קריאת התורה בעשרה אפ"ה
אסור עיין שם, ומוכח דאף כשאיננו צריך לצאת ידי קריאה אסור לצאת משום כבוד
ס"ת. אלא דהיה מקום לומר, דהיינו דוקא כשקורין פרשה שיש חיוב לקרותה מתקנת
חז"ל, דאז אסור לצאת אף למי שכבר יצא, אבל קריאת הנשיאים בס"ת שאינה מתקנת
חז"ל י"ל דרשאי לצאת. ומכל מקום פשטות לשון הש"ס שאמרו עוזבי ה' וכו' זה המניח
ספר תורה ויוצא, משמע דהאיסור הוא מצד שהס"ת פתוח. האמנם הרמב"ם (פי"ב מתפלה
ה"ט) כתב, דאסור לצאת מביהכנ"ס בשעה שהקורא קורא ומותר לצאת בין איש לאיש עיין
שם, ולא כתב כלשון הגמרא זה המניח ס"ת כשהוא פתוח - וכגירסת הכס"מ והב"ח שם -
ומשמע לכאורה דהאיסור הוא מצד הקריאה, וא"כ היכי דהקריאה אין בה חיוב אפשר
דליכא איסור לצאת. וכן משמע מהא דהביא הלכה זו, אחרי שהביא ההלכה דכיון שהתחיל
הקורא לקרות בתורה אסור לספר אלא הכל שומעין ושותקין ומשימין לבם למה שהוא
קורא, שנאמר ואזני כל העם אל ספר התורה עיין שם, ומשמע לכאורה דמיירי בקריאה
של חיוב. ומכל מקום לדינא ולמעשה לא מצאתי יסוד להקל, כי פשטות לשון הגמרא
והשו"ע הוא דהאיסור הוא מצד שהס"ת פתוח, וא"כ אף כשקורא קריאה שאינה של חיוב
כיון דקורא בתורה בעשרה יתכן דאסור. ומהרמב"ם אין הכרח להתיר. ומכיון שחז"ל
אמרו בזה עונש חמור יש להחמיר אף אם הוא רק ספק.
ה) וע"ד אם יש להוציא ס"ת במיוחד לקריאת הנשיאים בשני וחמישי ובשבת, הנה בס'
דרכי חיים ושלום (חודש ניסן סימן תקל"ז) כתב דמנהג בעל מנחת אלעזר ז"ל לקרות
בס"ת בגמר התפלה קודם עלינו, ומשמע דגם דבימים ב' וה' ושבת נהגו כך. ובזכרוני
שראיתי סברא שלא לקרות סמוך לקריאת החיוב, כדי שלא יטעו לחשוב שגם קריאת
הנשיאים הוא חיוב. ויש להביא קצת ראיה לזה מהא דשו"ע או"ח (סי' תקפ"א ס"ג)
דאין תוקעין ערב ראש השנה, וכתב המג"א (סקי"ד) הטעם כדי להפסיק בין תקיעות
דרשות לתקיעות חובה עיין שם. האמנם יש לחלק, דהתם מיירי בדינא דתקיעת שופר
שהוא דאורייתא ואיכא חשש בל תוסיף במה שתוקעין בחודש אלול, וכמו שהעיר בשו"ת
חמדת שלמה (או"ח סי' כ"ד) עיין שם, ועל כן מפסיקין בערב ראש השנה כדי להראות
שאין כונתו לקיום מצוה כלל - וכבר דנו האחרונים ז"ל אם גם קודם זמן המצוה איכא
בל תוסיף, ועיין ס' להורות נתן (מועדים ח"א עמוד קס"ו) בזה - מ"מ אין לך בו
אלא חידושו, ואין לשנות המנהג שנהגו לקרות אחר התפילה. והנה היה מקום להאריך
בכל פרט ופרט, אולם לרגל מיעוט מסת הפנאי נקיטנא נפשי בקצרה, וה' שנותיו
יאריך. ועיין בס' ארחות חיים לשו"ע או"ח (סי' תקפ"א אות י"א) שהביא מפסחים (ק
א) שצריך להפסיק בין סעודת רשות לסעודת מצוה עיין שם, ולפום ריהטא לא הבנתי מה
ענין הפסקה דהתם להפסקת התקיעה בערב ר"ה ואכמ"ל.
ו) ועיין בשו"ת מהרי"ץ (ח"א סי' ל"ב) שנשאל אם יש לקרות בשבת פרשת הנשיאים
מתוך ס"ת קודם מוסף בעוד שהס"ת בחוץ, וכתב דהא חטאת נחשון דהיינו קרבנות
הנשיאים לא היתה לכפרה אלא לדורון וכרש"י זבחים (ט ב) ד"ה כשרה, ומבואר בזבחים
(צ א) דכל מה שבא לכפרה קודם להקרבה, וא"כ מוסף דשבת קודם לקרבן נחשון, ועוד
דאיתא בפסיקתא (פר' מ"א ד') הקשיבה רינתי זה קריאת התורה האזינה תפילתי זה
תפלת מוסף, וא"כ יש להסמיך קריאת התורה למוסף עיין שם. ובהגדה ויחי יוסף שם
תמה על מהרי"ץ שדן אם שעיר נחשון קודם למוסף דר"ח, דהא מה שקורין פרשת הנשיאים
אינו משום ונשלמה פרים שפתינו כמו קרבנות המוספין, דלא היה אלא לשעה, וקורין
רק לזכר חנוכת המשכן עיין שם. אולם כונת מהרי"ץ ז"ל נראה, דהא אפילו הקרבת
שעיר נחשון בעצמו היה ראוי שתהא אחר מוסף שהוא לכפרה, ומכל שכן קריאתה שאינה
אלא לזכר בעלמא ודאי שהיא אחר מוסף. ובעיקרא דמילתא כתב בויחי יוסף שם, שאין
לקרות הנשיאים אחר קריאת התורה, שלא לשנות ממנהג הצדיקים שנהגו לקראו אחר
התפילה עיין שם.
השי"ת יכתבהו ויחתמהו בספרן של צדיקים לחיים טובים וכט"ס.
חותם בברכת התורה. (שו"ת להורות נתן חלק י סימן מה) -
תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:16
בס"ד, קרית אגו"י בני - ברק, טו"ב אלול תשנ"ד לפ"ק.
החיים והשלו' למע"כ הרה"ג ר' יעקב יוסף וירצברגר יחי' לאי"ט בעיה"ק ירושלים
ת"ו.
יקרת מכתבו הגיעני, וע"ד השאלה בבתי כנסיות שרוב המתפללין אין נוהגין לקרות
בתורה את פרשת הנשיאים בחודש ניסן, האם כדאי להוציא ספר תורה או לא. וכן אם
מותר לצאת מבית הכנסת באמצע קריאת פרשת הנשיאים. וכן במקום שנוהגין לקרות
הנשיאים מתוך ספר תורה, האם נכון בשני ובחמישי ובשבת לקרות מיד אחר קריאה
הפרשה, כדי שלא יצטרכו להוציא את הס"ת שנית לקריאת הנשיא.
א) הנה מקור הך מנהגא לקרות את הנשיא בימי ניסן, איתא בשל"ה ז"ל (ריש מס'
פסחים) וכמו שהביא מע"כ נ"י, והובא באחרונים בשו"ע או"ח (סי' תכ"ט), ושם לא
נזכר שיקראו בספר תורה, ואדרבה משמע דסגי בקריאה מתוך חומש או סידור, שהרי כתב
"מנהג טוב לקרות בכל יום ויום פרשת הנשיא של זה היום וכו' ובקריאת הפרשה הוא
מעורר קדושת היום, וכאשר נהגו הספרדיים לומר בכל זמן וזמן מזמורים מענינים של
יום" עכל"ק. הרי שדימה קריאת הנשיא לקריאת מזמורים שנהגו הספרדים לפי ענין
היום, והרי קריאת המזמורים לא נהגו לקרות מתוך ספר תורה או מספר של כתובים,
ומוכח דסגי בקריאה מתוך ספר כל שהוא. אולם בס' דברי תורה (ח"ז סימן י"ז) הביא
מנהג בעל בני יששכר ז"ל לקרות בספר תורה דבר יום ביומו. ושם ציין למש"כ בס'
נמוקי או"ח (סי' תרס"ט סק"ב) דיש שפקפק על המנהג לקרות הנשיא בניסן מתוך ס"ת
ובלא ברכה, ואמרו שאסור לקרות בס"ת בצבור בלא ברכה, וזה אינו דהיכן כתוב כלל
זה, ואם אחד רוצה ללמוד ברבים מתוך ס"ת וכי צריך לברך עליה, ופשיטא שיוצא
בברכת התורה של שחרית, רק בימים שתקנו קריאת התורה בצבור תקנו שהעולים יברכו
עיין שם.
ב) אולם יעויין בס' באר שבע סוטה (לג א) שכתב, דאע"ג דלא חייבתו התורה לקרות
בבית הכנסת, מ"מ אם הוא רוצה מעצמו לקרות בבית הכנסת אז חייבתו התורה לברך
לפניה, כדכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו, כמו גבי ברכת המזון שחייבתו
התורה לברך אחר המזון אם הוא רוצה לאכול, אבל הוא אינו חייב לאכול כדי לברך
ברכת המזון עיין שם. וכיוצא בזה כתב בס' העמק שאלה על השאילתות (יתרו נ"ג אות
ד'), אהא דאמרו בירושלמי (ברכות פ"ז ה"א) דברכת התורה ברבים הוא דאורייתא,
וקשה דהא לא מצינו מן התורה קריאת התורה, ותירץ דאע"ג דאין מצות עשה לקרות
ברבים מכל מקום המצוה שאם קורין ברבים שיברך לפניו והיינו כי שם ה' אקרא וגו',
וכמש"כ בס' באר שבע הנ"ל עיין שם. ומש"כ בס' נמוקי או"ח שם שהגר"א ז"ל נהג
ללמוד ברבים מתוך ספר תורה ואף שלא בירך לפניה, הנה אף אם נימא שלמד מתוך ס"ת
ברבים, מ"מ ליכא חיוב ברכה אלא אם משמיע את התורה לרבים שרוצים לשמוע קריאתו,
דאז הוי בגדר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו, אבל כשקורא לעצמו אף אם הוא
נמצא בתוך רבים אין חיוב לברך. [ועיין מה שכתבנו בזה בס' להורות נתן עה"ת פ'
בחוקותי עמוד רמ"ז]. ולפ"ז יש יסוד רב להנוהגים לקרוא רק מתוך חומש או סידור.
ג) וכעת ראיתי בהגדה ויחי יוסף למו"ר הגה"ק מפאפא ז"ל (עמוד ג'), שהביא משו"ת
משיב דבר (סי' ט"ז) שכתב עפ"י הירושלמי דאין לקרות בס"ת בציבור בלא ברכה -
והוא כדבריו בס' העמק שאלה הנ"ל - וכתב בויחי יוסף, דאם באנו לחוש לזה היה
מקום לדון גם על מה שנהגו לקרות בליל הושענא רבה בציבור בס"ת ספר משנה תורה,
אלא דכיון דנתפשט המנהג לקרוא בס"ת בציבור בלא ברכה, על כרחך דכיון דבגמרא
בבלי לא ס"ל כירושלמי וכמש"כ במשיב דבר שם, נקטינן כהבבלי. ועוד דכיון דאנו
דנין לפי דברי הירושלמי על דינא דאורייתא, הנה מדאורייתא סגי מה שכל יחיד מברך
על ברכת התורה בבוקר, והוי כאילו התנה שביום שקורין בציבור בס"ת בלא ברכה תעלה
הברכה שבירך בבוקר גם על קריאה זו עיין שם. ושוב ראיתי בס' יש מנחילין הנדפס
מחדש להג"ר פנחס קצנלנבויגן ז"ל - בדורו של החכם צבי ופנים מאירות ז"ל - (סי'
קמ"ב עמוד רל"ט) שכתב "ובאנו לבית יהודי אחד ושם היה לו ספר תורה וקרינו הנשיא
של ה' ניסן מבתוך הספר תורה" עיין שם. הרי שכבר בדורות הקודמים היו שנהגו
לקרות הנשיא מתוך ספר תורה.
ד) וע"ד אם מותר לצאת מביהכנ"ס באמצע קריאת הנשיאים, הנה בשו"ע או"ח (סי' קמ"ו
ס"א) איתא, אסור לצאת ולהניח ספר תורה כשהוא פתוח אבל בין גברא לגברא שפיר
דמי. ובגמרא ברכות (ח א) אמרו ועוזבי ה' יכלו זה המניח ספר תורה ויוצא. ובמשנה
ברורה שם (סק"א) הביא מפרי מגדים, דגם כשהוא כבר שמע קריאת התורה בעשרה אפ"ה
אסור עיין שם, ומוכח דאף כשאיננו צריך לצאת ידי קריאה אסור לצאת משום כבוד
ס"ת. אלא דהיה מקום לומר, דהיינו דוקא כשקורין פרשה שיש חיוב לקרותה מתקנת
חז"ל, דאז אסור לצאת אף למי שכבר יצא, אבל קריאת הנשיאים בס"ת שאינה מתקנת
חז"ל י"ל דרשאי לצאת. ומכל מקום פשטות לשון הש"ס שאמרו עוזבי ה' וכו' זה המניח
ספר תורה ויוצא, משמע דהאיסור הוא מצד שהס"ת פתוח. האמנם הרמב"ם (פי"ב מתפלה
ה"ט) כתב, דאסור לצאת מביהכנ"ס בשעה שהקורא קורא ומותר לצאת בין איש לאיש עיין
שם, ולא כתב כלשון הגמרא זה המניח ס"ת כשהוא פתוח - וכגירסת הכס"מ והב"ח שם -
ומשמע לכאורה דהאיסור הוא מצד הקריאה, וא"כ היכי דהקריאה אין בה חיוב אפשר
דליכא איסור לצאת. וכן משמע מהא דהביא הלכה זו, אחרי שהביא ההלכה דכיון שהתחיל
הקורא לקרות בתורה אסור לספר אלא הכל שומעין ושותקין ומשימין לבם למה שהוא
קורא, שנאמר ואזני כל העם אל ספר התורה עיין שם, ומשמע לכאורה דמיירי בקריאה
של חיוב. ומכל מקום לדינא ולמעשה לא מצאתי יסוד להקל, כי פשטות לשון הגמרא
והשו"ע הוא דהאיסור הוא מצד שהס"ת פתוח, וא"כ אף כשקורא קריאה שאינה של חיוב
כיון דקורא בתורה בעשרה יתכן דאסור. ומהרמב"ם אין הכרח להתיר. ומכיון שחז"ל
אמרו בזה עונש חמור יש להחמיר אף אם הוא רק ספק.
ה) וע"ד אם יש להוציא ס"ת במיוחד לקריאת הנשיאים בשני וחמישי ובשבת, הנה בס'
דרכי חיים ושלום (חודש ניסן סימן תקל"ז) כתב דמנהג בעל מנחת אלעזר ז"ל לקרות
בס"ת בגמר התפלה קודם עלינו, ומשמע דגם דבימים ב' וה' ושבת נהגו כך. ובזכרוני
שראיתי סברא שלא לקרות סמוך לקריאת החיוב, כדי שלא יטעו לחשוב שגם קריאת
הנשיאים הוא חיוב. ויש להביא קצת ראיה לזה מהא דשו"ע או"ח (סי' תקפ"א ס"ג)
דאין תוקעין ערב ראש השנה, וכתב המג"א (סקי"ד) הטעם כדי להפסיק בין תקיעות
דרשות לתקיעות חובה עיין שם. האמנם יש לחלק, דהתם מיירי בדינא דתקיעת שופר
שהוא דאורייתא ואיכא חשש בל תוסיף במה שתוקעין בחודש אלול, וכמו שהעיר בשו"ת
חמדת שלמה (או"ח סי' כ"ד) עיין שם, ועל כן מפסיקין בערב ראש השנה כדי להראות
שאין כונתו לקיום מצוה כלל - וכבר דנו האחרונים ז"ל אם גם קודם זמן המצוה איכא
בל תוסיף, ועיין ס' להורות נתן (מועדים ח"א עמוד קס"ו) בזה - מ"מ אין לך בו
אלא חידושו, ואין לשנות המנהג שנהגו לקרות אחר התפילה. והנה היה מקום להאריך
בכל פרט ופרט, אולם לרגל מיעוט מסת הפנאי נקיטנא נפשי בקצרה, וה' שנותיו
יאריך. ועיין בס' ארחות חיים לשו"ע או"ח (סי' תקפ"א אות י"א) שהביא מפסחים (ק
א) שצריך להפסיק בין סעודת רשות לסעודת מצוה עיין שם, ולפום ריהטא לא הבנתי מה
ענין הפסקה דהתם להפסקת התקיעה בערב ר"ה ואכמ"ל.
ו) ועיין בשו"ת מהרי"ץ (ח"א סי' ל"ב) שנשאל אם יש לקרות בשבת פרשת הנשיאים
מתוך ס"ת קודם מוסף בעוד שהס"ת בחוץ, וכתב דהא חטאת נחשון דהיינו קרבנות
הנשיאים לא היתה לכפרה אלא לדורון וכרש"י זבחים (ט ב) ד"ה כשרה, ומבואר בזבחים
(צ א) דכל מה שבא לכפרה קודם להקרבה, וא"כ מוסף דשבת קודם לקרבן נחשון, ועוד
דאיתא בפסיקתא (פר' מ"א ד') הקשיבה רינתי זה קריאת התורה האזינה תפילתי זה
תפלת מוסף, וא"כ יש להסמיך קריאת התורה למוסף עיין שם. ובהגדה ויחי יוסף שם
תמה על מהרי"ץ שדן אם שעיר נחשון קודם למוסף דר"ח, דהא מה שקורין פרשת הנשיאים
אינו משום ונשלמה פרים שפתינו כמו קרבנות המוספין, דלא היה אלא לשעה, וקורין
רק לזכר חנוכת המשכן עיין שם. אולם כונת מהרי"ץ ז"ל נראה, דהא אפילו הקרבת
שעיר נחשון בעצמו היה ראוי שתהא אחר מוסף שהוא לכפרה, ומכל שכן קריאתה שאינה
אלא לזכר בעלמא ודאי שהיא אחר מוסף. ובעיקרא דמילתא כתב בויחי יוסף שם, שאין
לקרות הנשיאים אחר קריאת התורה, שלא לשנות ממנהג הצדיקים שנהגו לקראו אחר
התפילה עיין שם.
השי"ת יכתבהו ויחתמהו בספרן של צדיקים לחיים טובים וכט"ס.
חותם בברכת התורה. (שו"ת להורות נתן חלק י סימן מה)
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות