דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם יש מקור או ענין לא להוציא בפה העשר ספירות?

2024
21 12 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 14:32

    לא שמענו.
    ויצויין לספר מגלה עמוקות פר' במדבר, שביאר את דברי הגמרא בחגיגה יג. "שכן
    כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית
    התבונן, אין לך עסק בנסתרות".

    עס"ק ר"ת *ע'*שר *ס'*פירות *ק'*דושות

    ובכלל:
    סמא דכולה משתוקא וכו', אמרי במערבא: מלה בסלע משתוקא בתרין (מגילה יח.).

    ב-יום חמישי, 11 ביולי 2024 בשעה 14:10:14 UTC+3, Chaim Erlanger כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 14:32

    לא שמענו.
    ויצויין לספר מגלה עמוקות פר' במדבר, שביאר את דברי הגמרא בחגיגה יג. "שכן
    כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית
    התבונן, אין לך עסק בנסתרות".

    עס"ק ר"ת *ע'*שר *ס'*פירות *ק'*דושות

    ובכלל:
    סמא דכולה משתוקא וכו', אמרי במערבא: מלה בסלע משתוקא בתרין (מגילה יח.).

    ב-יום חמישי, 11 ביולי 2024 בשעה 14:10:14 UTC+3, Chaim Erlanger כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 15:47

    מצוה לומר בפה

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 15:47

    מצוה לומר בפה

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:21

    איזה מצוה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:21

    איזה מצוה?

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:33

    ליחדו

    אם במחשבה הוי מצוה כמבואר בשו"ע ומשנ"ב, ק"ו בדיבור פה.
    ומקדש ומטהר הנשמה

    שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן כד סעיף ה
    כשמסתכל בציצית מסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם עשרה קשרים רמז להויות, וגם
    יש בהם ט"ז חוטים ועשרה קשרים, עולה כ"ו כשם הוי"ה.
    משנה ברורה סימן כד
    (ח) להויות - פי' לספירות שהם קשורים ואחודים זה בזה

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:33

    ליחדו

    אם במחשבה הוי מצוה כמבואר בשו"ע ומשנ"ב, ק"ו בדיבור פה.
    ומקדש ומטהר הנשמה

    שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן כד סעיף ה
    כשמסתכל בציצית מסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם עשרה קשרים רמז להויות, וגם
    יש בהם ט"ז חוטים ועשרה קשרים, עולה כ"ו כשם הוי"ה.
    משנה ברורה סימן כד
    (ח) להויות - פי' לספירות שהם קשורים ואחודים זה בזה

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:39

    עכשיו אולי זה יהיה מצוה. אחרי ההסבר.
    לא כל מוחא סביל דא להבין את זה לבד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:39

    עכשיו אולי זה יהיה מצוה. אחרי ההסבר.
    לא כל מוחא סביל דא להבין את זה לבד.

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:43

    לא התכוונתי לקבוע כאן מצוה חדשה,
    אלא שכנגד השואל שהציע שיש בזה איסור, כתבתי שאם כבר, יש בזה מצוה.
    אולי אין מצוה ואין עבירה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 16:43

    לא התכוונתי לקבוע כאן מצוה חדשה,
    אלא שכנגד השואל שהציע שיש בזה איסור, כתבתי שאם כבר, יש בזה מצוה.
    אולי אין מצוה ואין עבירה.

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 19:50

    יש אצל המקובלים שלא אומרים אדם קדמון אלא א"ק מפני גודל קדושתו וכן אומרים
    ז"א ולא זעיר אנפין כדי שלא נשמע כזלזול שכאילו זה קטן (זעיר) כך שמעתי מאחד
    מגדולי מקובלי דורנו
    וכן שמעתי שבבעלזא לא היה אומרים שמות של ספירות ברבים ופעם כשרצו להגיד למשל
    שאברהם זה חסד היה הרבי אומר בלחש
    וכעין זה ראיתי על בעלזא באחד המכתבים בנהרי אש (מהגה"ק ר' שמועלע זעליחאוער
    זצ"ל)
    וכן יש מקומות שלא אומרים השמות של הספירות בקול (אלא בלחש) ביהי רצון אחרי
    ספירת העומר וכמדומה שכן המנהג בוויזניץ
    וכעין זה ידוע המחלקות בין הנודע ביהודה והבאר מים חיים בענין אמירת לשם יחוד
    וכמדומה שאחד הטעמים כדי לא לגשם
    ועי' גם בדר"מ מהצ"צ בשם הבעל שם טוב בתחילת שורש מצות התפילה
    בקיצור יש הרבה על מה להאריך בהענין
    ומצד אחר אני לא יודע שאפשר להגיד שיש מצוה אבל בודאי היה כאלו שסברו שזה מקדש
    ומזכך עי' בסוף הקדמה לבעל הסולם על תע"ס
    ואולי כעין זה גם גם בספרי קאמרנא וזידטשוב

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 19:50

    יש אצל המקובלים שלא אומרים אדם קדמון אלא א"ק מפני גודל קדושתו וכן אומרים
    ז"א ולא זעיר אנפין כדי שלא נשמע כזלזול שכאילו זה קטן (זעיר) כך שמעתי מאחד
    מגדולי מקובלי דורנו
    וכן שמעתי שבבעלזא לא היה אומרים שמות של ספירות ברבים ופעם כשרצו להגיד למשל
    שאברהם זה חסד היה הרבי אומר בלחש
    וכעין זה ראיתי על בעלזא באחד המכתבים בנהרי אש (מהגה"ק ר' שמועלע זעליחאוער
    זצ"ל)
    וכן יש מקומות שלא אומרים השמות של הספירות בקול (אלא בלחש) ביהי רצון אחרי
    ספירת העומר וכמדומה שכן המנהג בוויזניץ
    וכעין זה ידוע המחלקות בין הנודע ביהודה והבאר מים חיים בענין אמירת לשם יחוד
    וכמדומה שאחד הטעמים כדי לא לגשם
    ועי' גם בדר"מ מהצ"צ בשם הבעל שם טוב בתחילת שורש מצות התפילה
    בקיצור יש הרבה על מה להאריך בהענין
    ומצד אחר אני לא יודע שאפשר להגיד שיש מצוה אבל בודאי היה כאלו שסברו שזה מקדש
    ומזכך עי' בסוף הקדמה לבעל הסולם על תע"ס
    ואולי כעין זה גם גם בספרי קאמרנא וזידטשוב

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 20:35

    לצערם של כל הנ"ל,
    כל מי שאומר "הקל הגדול הגיבור והנורא", אומר שלש מתוך העשר ספירות.
    ובאמת צריך להזהר בשמונה עשרה לא לגשם

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 20:35

    לצערם של כל הנ"ל,
    כל מי שאומר "הקל הגדול הגיבור והנורא", אומר שלש מתוך העשר ספירות.
    ובאמת צריך להזהר בשמונה עשרה לא לגשם

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 22:01

    אם יש ענין גדול לחשוב שם הוי"ה בניקוד יראה, האם אפשר לומר שק"ו יש בזה מצוה
    לומר הוי"ה בניקוד הנ"ל בפה ?
    ולמה רץ עד תפילת שמו"ע כשזה רק רמוז בו שמות הספירות, אבל זה בעצם כינויים
    להקב"ה, יש לו לשאול על שאומרים ב'ויברך דוד' הפסוק לך ה' הגדולה והגבורה וכו'.
    לשמחתם של כל הנ"ל, באמת אין זה קשיא כלל, כי מצינו כמה דברים שאסור לאומרם
    בפה, רק בתפילה או עם טעמי הפסוק וכדו', כמו י"ג מדות, [וכן שמות של מלאכים
    אין להוציא בפה רק אלו שישנם גם בשמות האנשים כרפא"ל וגבריא"ל].

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 22:01

    אם יש ענין גדול לחשוב שם הוי"ה בניקוד יראה, האם אפשר לומר שק"ו יש בזה מצוה
    לומר הוי"ה בניקוד הנ"ל בפה ?
    ולמה רץ עד תפילת שמו"ע כשזה רק רמוז בו שמות הספירות, אבל זה בעצם כינויים
    להקב"ה, יש לו לשאול על שאומרים ב'ויברך דוד' הפסוק לך ה' הגדולה והגבורה וכו'.
    לשמחתם של כל הנ"ל, באמת אין זה קשיא כלל, כי מצינו כמה דברים שאסור לאומרם
    בפה, רק בתפילה או עם טעמי הפסוק וכדו', כמו י"ג מדות, [וכן שמות של מלאכים
    אין להוציא בפה רק אלו שישנם גם בשמות האנשים כרפא"ל וגבריא"ל].

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 22:29

    רבו המחלוקות כמו שהזכירו פה.
    מו"ז הגר"ד בצרי שליט"א אומר שם א-ה-י-ה עם ק' כדי לא להזכיר שם ה'
    וכן נוהג בהרבה מהשמות כמו שהזכירו א"ק וכדו'.
    ושמעתי ממנו פעם שאסור לומר שם א"ק בשם המלא, רק כך בקיצור.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 22:29

    רבו המחלוקות כמו שהזכירו פה.
    מו"ז הגר"ד בצרי שליט"א אומר שם א-ה-י-ה עם ק' כדי לא להזכיר שם ה'
    וכן נוהג בהרבה מהשמות כמו שהזכירו א"ק וכדו'.
    ושמעתי ממנו פעם שאסור לומר שם א"ק בשם המלא, רק כך בקיצור.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 12:26

    לדעתי יש הבדל גדול בין להגיד האל הגדול הגבור וכו' שזה רק תוארים [דהיינו
    כמו כשאתה אומר שהוא בורא בפשטות זה לא מגשם וכמדומה שזה שיטת המורה נבוכים
    (בפשטות) ביאור כל הלשונות בפסוקים וד"ל] אבל כשאומרים מידות ספירות ופרצופים
    זה שאתה אומר שיש לו כביכול המידות האלו ועל זה צריכים להקדים וללמוד הרבה
    ספרים להבין שזה לא ח"ו מגשם ולכן היה כאלו שסברו שאנשים פשוטים לא ילמדו
    לדעתי זה ממש פשוט ואין על מה להתווכח

    מאת: On Thu, Jul 11, 2024 at 10:29 PM שלום זיאת

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 12:26

    לדעתי יש הבדל גדול בין להגיד האל הגדול הגבור וכו' שזה רק תוארים [דהיינו
    כמו כשאתה אומר שהוא בורא בפשטות זה לא מגשם וכמדומה שזה שיטת המורה נבוכים
    (בפשטות) ביאור כל הלשונות בפסוקים וד"ל] אבל כשאומרים מידות ספירות ופרצופים
    זה שאתה אומר שיש לו כביכול המידות האלו ועל זה צריכים להקדים וללמוד הרבה
    ספרים להבין שזה לא ח"ו מגשם ולכן היה כאלו שסברו שאנשים פשוטים לא ילמדו
    לדעתי זה ממש פשוט ואין על מה להתווכח

    מאת: On Thu, Jul 11, 2024 at 10:29 PM שלום זיאת

    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 12:28

    וכ"כ ידוע המחלקות אם ללמוד ספרי ר' ישראל סרוג ועיין בשערי היחוד והאמונה
    (אסטרושלע) שמביא בשם רבו (בעל התניא) שמה שהרח"ו לא דיבר מעולמות אלו, טוב עשה

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 12:28

    וכ"כ ידוע המחלקות אם ללמוד ספרי ר' ישראל סרוג ועיין בשערי היחוד והאמונה
    (אסטרושלע) שמביא בשם רבו (בעל התניא) שמה שהרח"ו לא דיבר מעולמות אלו, טוב עשה

    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 12:50

    אינני מבין בספירות וכדומה רק מתפלט טיפה על הכותב הנכבד הרב שלום זיאת שכותב
    מאת מו"ז הגר"ד בצרי שלא אומר שם אקיה בפה וכאילו יש בזה חידוש
    הלא הלכה מפורשת היא בשו"ע (יו"ד רעו) ששם זה הוא א' משמות שאינם נמחקים ואסור
    לאומרו סתם
    ואדרבא פלא הוא על אותם שמקפידים בשם הוי"ה וק-ל וכו' ולא בשם אקיה
    כנראה שלא זכיתי להבין כוונת מעלתו

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 12:50

    אינני מבין בספירות וכדומה רק מתפלט טיפה על הכותב הנכבד הרב שלום זיאת שכותב
    מאת מו"ז הגר"ד בצרי שלא אומר שם אקיה בפה וכאילו יש בזה חידוש
    הלא הלכה מפורשת היא בשו"ע (יו"ד רעו) ששם זה הוא א' משמות שאינם נמחקים ואסור
    לאומרו סתם
    ואדרבא פלא הוא על אותם שמקפידים בשם הוי"ה וק-ל וכו' ולא בשם אקיה
    כנראה שלא זכיתי להבין כוונת מעלתו

    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 15:42

    הרב בניהו שמואלי והרב שלמה עמאר שמעתי מהם שאומרים את שם זה ככתבו.
    משא"כ זקני שמעתי ממנו שמכנה שם זה עם ק'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 15:42

    הרב בניהו שמואלי והרב שלמה עמאר שמעתי מהם שאומרים את שם זה ככתבו.
    משא"כ זקני שמעתי ממנו שמכנה שם זה עם ק'.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 16:17

    הרב בניהו שמואלי והרב שלמה עמאר שמעתי מהם שאומרים את שם זה ככתבו.
    משא"כ זקני שמעתי ממנו שמכנה שם זה עם ק'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 16:17

    הרב בניהו שמואלי והרב שלמה עמאר שמעתי מהם שאומרים את שם זה ככתבו.
    משא"כ זקני שמעתי ממנו שמכנה שם זה עם ק'.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 18:54

    שמעתי שכשאדם עוסק באיזה ענינים מהעולמות העליונים, זה מזכך אותו מאוד, ובאותה
    שעה נשמתו אחוזה באותם המקומות. אולי מכאן ראיה להזכיר הספירות בפה, שאז הוא
    יתקשר בזה יותר.
    בכל אופן, חזינן שהזוה"ק מזכיר כל הזמן את שמות הספירות. והלא יכל לכנותן
    בכינויים כגון: "הספירה הראשונה" (במקום: חכמה) או: "ת"ת" (במקום תפארת) וכן
    הלאה. ולכאורה משמע מכאן שאין עניין לכנות את הספירות אלא לאומרן ככתבן.
    וגם בתפילות מצינו שאומרים הספירות ככתבן וכלשונן, למשל:
    [image: image.png]
    וגבי מה שכתבו: "שכן כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל
    תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות".
    עס"ק ר"ת ע'שר ס'פירות ק'דושות".
    נפלאות נפלאתי, וכי רצונו לבטל את כל לימוד פנימיות התורה ח"ו?
    אלא ודאי במופלא ממך הכוונה לסודות שהם בכלל חקירות מה היה קודם הבריאה וכדו',
    דברים שלא מוזכרים בספרי הקבלה. ותו לא.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 18:54

    שמעתי שכשאדם עוסק באיזה ענינים מהעולמות העליונים, זה מזכך אותו מאוד, ובאותה
    שעה נשמתו אחוזה באותם המקומות. אולי מכאן ראיה להזכיר הספירות בפה, שאז הוא
    יתקשר בזה יותר.
    בכל אופן, חזינן שהזוה"ק מזכיר כל הזמן את שמות הספירות. והלא יכל לכנותן
    בכינויים כגון: "הספירה הראשונה" (במקום: חכמה) או: "ת"ת" (במקום תפארת) וכן
    הלאה. ולכאורה משמע מכאן שאין עניין לכנות את הספירות אלא לאומרן ככתבן.
    וגם בתפילות מצינו שאומרים הספירות ככתבן וכלשונן, למשל:
    [image: image.png]
    וגבי מה שכתבו: "שכן כתוב בספר בן סירא: במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל
    תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות".
    עס"ק ר"ת ע'שר ס'פירות ק'דושות".
    נפלאות נפלאתי, וכי רצונו לבטל את כל לימוד פנימיות התורה ח"ו?
    אלא ודאי במופלא ממך הכוונה לסודות שהם בכלל חקירות מה היה קודם הבריאה וכדו',
    דברים שלא מוזכרים בספרי הקבלה. ותו לא.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/07/2024 02:59

    יכול להיות שנהגו לא לומר את זה,
    כיון שהי"ס הם אלוקות גמור ואחדות גמורה
    וכמבואר בספר יצירה וכו' ואכמ"ל
    והחלוקה של הי"ס היא רק בהבנה שלנו, ובאמת זה אחדות גמור
    ולכן אם אומרים את זה יכולים להגיע לפירוד ולהגשמה
    כאילו יש תכונות נפרדות וכו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/07/2024 02:59

    יכול להיות שנהגו לא לומר את זה,
    כיון שהי"ס הם אלוקות גמור ואחדות גמורה
    וכמבואר בספר יצירה וכו' ואכמ"ל
    והחלוקה של הי"ס היא רק בהבנה שלנו, ובאמת זה אחדות גמור
    ולכן אם אומרים את זה יכולים להגיע לפירוד ולהגשמה
    כאילו יש תכונות נפרדות וכו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/07/2024 04:24

    זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעח עמוד א

    אית בע"ס כגון מ' י' ה' נ' ת' ג' ח' ב' ח' כ'

    ולא נכתבו בפירוש

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/07/2024 04:24

    זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה דף קעח עמוד א

    אית בע"ס כגון מ' י' ה' נ' ת' ג' ח' ב' ח' כ'

    ולא נכתבו בפירוש

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/07/2024 12:03

    ראיתי פעם מהאדמו"ר מליובאוויטש שבעל התניא לא היה אומר 'אצילות', אלא מילה
    אחרת, כמדומני 'העכער' (למעלה).
    אבל לפי מה שהבנתי שם זה ענין התלוי בלב, לא בתור הנהגה שהיא הוראה לרבים.
    בעל התניא ברוב קדושתו והשגתו במה הדברים אמורים, לא היה מסוגל להוציא מפיו את
    המילה הקדושה אצילות. אבל אין טעם לחקות. וד"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/07/2024 12:03

    ראיתי פעם מהאדמו"ר מליובאוויטש שבעל התניא לא היה אומר 'אצילות', אלא מילה
    אחרת, כמדומני 'העכער' (למעלה).
    אבל לפי מה שהבנתי שם זה ענין התלוי בלב, לא בתור הנהגה שהיא הוראה לרבים.
    בעל התניא ברוב קדושתו והשגתו במה הדברים אמורים, לא היה מסוגל להוציא מפיו את
    המילה הקדושה אצילות. אבל אין טעם לחקות. וד"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2024 01:50

    בתורת אמת לא כתוב בר"ת:
    הזוהר המתורגם - ספר שמות

    אִית בְּעֶשֶׂר סְפִירָא, כְּגוֹן: מַלְכוּת, יְסוֹד, הוֹד, נְצַּח,
    תִפְאֶרֶת, גְּבוּרָה, חֶסֶד, בִּינָה, חָכְמָה, כֶּתֶר. אִית בְּאַדְכָּר
    צַּדִּיקַיָּיא, כְּגוֹן הָאָבוֹת וְהַנְּבִיאִים וְהַמְּלָכִים. אִית
    בְּשִׁירֵי וּבְתוּשְׁבַּחְתֵּי, דְּאִית בְּהוֹן קַבָּלָה אֲמִיתִּית.
    וְעֵילָּא מִנְּהוֹן מַאן דְּיָדַע לְתַקֵּן תִּקּוּנִין לְמָארֵיהּ, כְּדְקָא
    יֵאוֹת.

  • מקור האם הבעש"ט התפלל נוסח ספרד או אשכנז?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2024 18:32 מצורף מאמר שהתפרסם לאחרונה בירחון האוצר בנוגע לנוסח האר"י, הוא דן שם גם בנוסח החסידים ובסידור הבעש"ט -- בברכה אופיס יהודי jewishoffice.co.il 055-255-8387 | [email protected] קבצים מצורפים: 105718202.pdf
  • האם יש מקור או ענין לא להוציא בפה העשר ספירות?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 14:09 האם יש מקור או ענין לא להציא בפה העשר ספירות? באופן שהוא שלא לצורך
  • מעשה אבות סימן לבנים, האם יש לזה מקור מהש"ס?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 23:25 מקורות לפתגם הפתגם מבוסס כנראה על דברי חז"ל בבראשית רבה https://www.hamichlol.org.il/בראשית_רבה: "אמר לו הקב"ה (לאברהם): שב, אתה סימן לבניך!". הרעיון מופיע בכמה אגדות חז"ל הדורשות רמז לעתיד במעשי האבות. הרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן בפרושו על ספר בראשית https://www.hamichlol.org.il/בראשית מרחיב את עקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את מטרת סיפור כל מעשי האבות שבתורה[1] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-1, שם כותב: "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים" ובמקום אחר: "לא נפל מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים..."[2] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-2. על פי הרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/הרמב"ן מעשי האבות מלמדים אותנו בשלושה רבדים שונים:[3] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-3 : האבות מלמדים אותנו כיצד להתנהג במצבים מסוימים, מתוקף היותם אבות האומה. ה' קובע את עתיד הבנים על פי מה שקרה לאבות. מעשיהם של האבות יוצרים את עתידם של בניהם. הרמב"ן מבאר שמצינו בנבואות שונות שהנביא מצטווה לעשות מעשה של המחשה לנבואתו. לפי הסברו מטרת ההמחשה היא להתחיל בהוצאה לפועל של החזון ובכך לתת לקיומו משנה תוקף[4] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-4 . הכלל הוא חלק מפירוש התורה על דרך הרמז https://www.hamichlol.org.il/פרדס_(יהדות)#פשט,_רמז,_דרש,_סוד, לפיה כל החכמות והעתידות רמוזות בתורה[5] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-5; כך למשל ששת ימי בראשית https://www.hamichlol.org.il/ששת_ימי_בראשית רומזים על פי הרמב"ן לששת אלפי שנות קיום העולם[6] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-6 . ניסוח הכלל על אף שהרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן עצמו לא ניסח את כללו כך, השתמשו בכלל זה פרשני מקרא יהודיים רבים אחריו, ולימים התגלגל שמו לביטוי המצוי בימינו: 'מעשה אבות - סימן לבנים'[13] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-13. בפעם הראשונה שמופיע בצורה זו היא בפירוש המהרש"א https://www.hamichlol.org.il/מהרש"א לתלמוד הבבלי https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_הבבלי . ביטוי ביהדות המתכתב עם ביטוי זה הוא "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה https://www.hamichlol.org.il/אבות_אכלו_בוסר_ושיני_בנים_תקהינה ". וויקיפדיה / המכלול
  • האם יש לזה מקור מחז"ל או מראשונים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 22:48 עי' ויק"ר א, ו.
  • האם יש אפשרות לספירת מילים או תוים בpdf?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2024 14:20 הנה אודות ספירה בPDF ---------- Forwarded message --------- מאת: מאת: בר קפרא Date: יום ו׳, 29 בדצמ׳ 2023 ב-10:57 Subject: Re: [הבית לעורך התורני] האם יש אפשרות לספירת מילים או תוים בpdf? מאת: To: מהדיר ספרים ייש"כ מאת: [email protected] --
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2024 00:05 שכחתי להוסיף שבשעת שמירת קובץ הרשימות צריך לשנות את הקידוד מANSI לUNICODE
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2024 12:19 כפי שכתבו כבר, אפשר כך או כך. אמנם באופן שהקטע עוסק בביאור הלימוד והדרשה של חז"ל מהפסוק , לענ"ד חובה לציין מקור. וכן אם מדובר בפסוק פחות מוכר, ראוי להביא ציון.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 15:21 האם יש מי שיודע מקור בספרי קבלה או חסידות לזה שעל ידי שמחה מתפשט נפש המקיף את האדם?