שאלה בפשט - דברי הגו"א על ברכת יעקב לפרעה

[יעקב וניט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 10:02

שלום וברכה,
אשמח לעזרת הציבור בענין כדלהלן.
על הפסוק (בראשית מז, ז) "וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה" פירש"י: "ומה ברכה
ברכו, שיעלה נילוס לרגליו, לפי שאין ארץ מצרים שותה מי גשמים אלא נילוס עולה
ומשקה, ומברכתו של יעקב ואילך היה פרעה בא [עומד] על נילוס והוא עולה לקראתו
ומשקה את הארץ".
וכתב על כך הגו"א: "ברכו שיעלה נילוס וכו'. יראה שלא היה נעשה נס מפורסם לעובד
עבודה זרה, והשתא יהיה בודאי עושין אותו לאלוה, ויראה דהכי פירושו - בשביל
שהיה פרעה עולה ליאור - היה הנילוס מתברך בשעתו ובזמנו, רק שהיה צריך לפרעה
לילך על היאור - ואז היה היאור מתברך בזמנו, כדרך שהיה ראוי ליאור להיות עולה,
והיה ברכתו של יעקב שתמיד יעלה היאור כאשר היה פרעה הולך על היאור מיד יום
יום, שכן דרך המלכים לילך על היאור, ולא היה כאן נס נראה, שאין זה רק דרך ברכה
מאת ה', דבלאו הכי דרכו של יאור לעלות".
ולכאו' דברי הגו"א אינם מובנים, דהרי לפירש"י הברכה היתה שהמים יעלו כשפרעה
יבוא לנילוס, ואילו לפי הגו"א הברכה היתה שהמים יעלו תמיד, ללא קשר אם פרעה בא
אליהם.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:00

הגו"א מפרש שהמים לא עלו בזמן שפרעה הגיע, אלא יש זמנים שבהם היה היאור עולה,
אך היה זה מכח מה שבא פרעה כל יום, ואם יפסיק פרעה לבוא - גם המים לא יעלו
בזמנם.
ועדיין ק"ק שלשון רש"י הוא 'עולה לקראתו' משמע באותו זמן ממש.

[יעקב וניט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2024 00:32

לאחר עיון נוסף, נ"ל שכוונת הגו"א שמברכת יעקב אכן עלו המים לקראת פרעה בכל
פעם שהיה בא אל הנילוס, אבל הם גם עלו תדיר גם בזמנים אחרים, וכך לא היה ניתן
להאליל אותו בגלל זה