דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן למקם את הפסיק?

2024
24 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:57

    נידון דומה הוא לגבי המילה וז"ל.
    ובכגון דא אמר לי איש רב פעלים בתחום שצריך לפסק לפני ואחרי, ואם רוצים רק
    פסיק אחד, אז לפני המילה.
    בפועל (לגבי ה-וז"ל) נראה שהרבה מורגלים לכתוב רק פסיק אחד אחרי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:59

    לפני ואחרי אתה מתכוון, כמו שאני כתבתי?

    ב-יום שני, 9 בספטמבר 2024 בשעה 11:58:30 UTC+3, חנן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:59

    לפני ואחרי אתה מתכוון, כמו שאני כתבתי?

    ב-יום שני, 9 בספטמבר 2024 בשעה 11:58:30 UTC+3, חנן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:00

    ולא הבנתי לאיזה נידון במילה וז"ל, אתה מתייחס.

    ב-יום שני, 9 בספטמבר 2024 בשעה 11:59:25 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:00

    ולא הבנתי לאיזה נידון במילה וז"ל, אתה מתייחס.

    ב-יום שני, 9 בספטמבר 2024 בשעה 11:59:25 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:01

    היכן וכמה פסיקים להניח במילים 'וזה לשונו'.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:01

    היכן וכמה פסיקים להניח במילים 'וזה לשונו'.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:07

    אני מסכים לגבי וזה לשונו, אך לא בטוח שזה דומה לשאלה ששאלתי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:07

    אני מסכים לגבי וזה לשונו, אך לא בטוח שזה דומה לשאלה ששאלתי.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:26

    רק לפני הוא

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:26

    רק לפני הוא

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 13:01

    תלוי כל מקרה לגופו. במשפט "הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת, הוא משום
    גזירה שמא יעבירנו" אכן מתאים הפסיק לפני ה'הוא'.
    אבל: "וטעם ההיתר הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטלנו". כאן
    מתאים לאחר ה'הוא', משום שאחריו באה פסוקית (מעין משפט בפני עצמו).

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 13:01

    תלוי כל מקרה לגופו. במשפט "הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת, הוא משום
    גזירה שמא יעבירנו" אכן מתאים הפסיק לפני ה'הוא'.
    אבל: "וטעם ההיתר הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטלנו". כאן
    מתאים לאחר ה'הוא', משום שאחריו באה פסוקית (מעין משפט בפני עצמו).

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 13:04

    להוסיף שבשתי הדוגמאות הנ"ל ממש לא מתאים לשים שני פסיקים גם לפני וגם אחרי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 13:04

    להוסיף שבשתי הדוגמאות הנ"ל ממש לא מתאים לשים שני פסיקים גם לפני וגם אחרי.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 14:02

    מה רע כך?
    והטעם שאמר הכתוב לשרפו בבוקרו של ששה עשר ולא בליל מוצאי יום טוב, משום שאין
    שורפים קדשים בלילה.
    הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת, גזירה שמא יעבירנו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 14:02

    מה רע כך?
    והטעם שאמר הכתוב לשרפו בבוקרו של ששה עשר ולא בליל מוצאי יום טוב, משום שאין
    שורפים קדשים בלילה.
    הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת, גזירה שמא יעבירנו.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 14:25

    אכן כדברי הרב ע נר... (לא שכחתיך..)

    יש מקום לעשות שני פסיקים, אבל הריבוי מכביד על הקורא ולכן נהוג שלא להרבות
    בהם.
    המקובל ביותר שאם כותבים 'הוא' לעשות את הפסיק קודם 'הוא', ואם לא כותבים
    'הוא' הפסיק עומד במקום תיבת 'הוא' וכמו שהציע הר' ע נר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 14:25

    אכן כדברי הרב ע נר... (לא שכחתיך..)

    יש מקום לעשות שני פסיקים, אבל הריבוי מכביד על הקורא ולכן נהוג שלא להרבות
    בהם.
    המקובל ביותר שאם כותבים 'הוא' לעשות את הפסיק קודם 'הוא', ואם לא כותבים
    'הוא' הפסיק עומד במקום תיבת 'הוא' וכמו שהציע הר' ע נר.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:02

    הדיון היה כשיש 'הוא', ואילו הרב ענר דיבר כשאין 'הוא'.
    עכ"פ כשלפני ה'הוא' הטקסט קצר והתוספת אחרי ה'הוא' היא ארוכה, אין מתאים לסמן
    הפסיק קודם 'הוא'. למשל: "וטעם ההיתר הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם
    יבוא ויטלנו". "הרעיון הוא, שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה". ההיגיון
    שבציווי הוא, שאי אפשר לאפשר לכל אחד לעשות מה שרוצה".
    וכי יש לכתוב כך: "הרעיון, הוא שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה"?
    אלא כל מקרה לגופו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:02

    הדיון היה כשיש 'הוא', ואילו הרב ענר דיבר כשאין 'הוא'.
    עכ"פ כשלפני ה'הוא' הטקסט קצר והתוספת אחרי ה'הוא' היא ארוכה, אין מתאים לסמן
    הפסיק קודם 'הוא'. למשל: "וטעם ההיתר הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם
    יבוא ויטלנו". "הרעיון הוא, שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה". ההיגיון
    שבציווי הוא, שאי אפשר לאפשר לכל אחד לעשות מה שרוצה".
    וכי יש לכתוב כך: "הרעיון, הוא שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה"?
    אלא כל מקרה לגופו.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:03

    יש מקום לעשות שני פסיקים?
    האם שייך לכתוב: "וטעם ההיתר, הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם יבוא
    ויטלנו". "הרעיון, הוא, שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה". ההיגיון
    שבציווי, הוא, שאי אפשר לאפשר לכל אחד לעשות מה שרוצה".
    לא שייך!
    אבל במשפטים ארוכים מסוימים זה כן שייך. אז כל משפט דנים לגופו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:03

    יש מקום לעשות שני פסיקים?
    האם שייך לכתוב: "וטעם ההיתר, הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם יבוא
    ויטלנו". "הרעיון, הוא, שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה". ההיגיון
    שבציווי, הוא, שאי אפשר לאפשר לכל אחד לעשות מה שרוצה".
    לא שייך!
    אבל במשפטים ארוכים מסוימים זה כן שייך. אז כל משפט דנים לגופו.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:20

    זה בהחלט תלוי בסגנון המשפט, אורכו ומשקלו ועוד. השאלה היא איזה חלק במבנה
    המשפט ה'הוא' ממלא.
    העיקר מה שחשוב במשפטים כגון אלו, (הוא) להימנע מסרבול ושפת יתר. לא תמיד
    חייבים להיצמד לכללי התחביר; הפתרון הוא לא תמיד לברר מה התקן, אלא כמה קריא
    וקל יצא המשפט.
    בתפילה שיעלה זכרוננו לרחמים ולרצון בקרוב, ומשפטנו לפניו יצא לחיים טובים
    ולשלום...

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:20

    זה בהחלט תלוי בסגנון המשפט, אורכו ומשקלו ועוד. השאלה היא איזה חלק במבנה
    המשפט ה'הוא' ממלא.
    העיקר מה שחשוב במשפטים כגון אלו, (הוא) להימנע מסרבול ושפת יתר. לא תמיד
    חייבים להיצמד לכללי התחביר; הפתרון הוא לא תמיד לברר מה התקן, אלא כמה קריא
    וקל יצא המשפט.
    בתפילה שיעלה זכרוננו לרחמים ולרצון בקרוב, ומשפטנו לפניו יצא לחיים טובים
    ולשלום...

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 16:14

    אין פה תקן ואין כאן כללים.
    כדאי לקרוא את המשפט בפה והיכן שיש הפסקה קלה בדיבור לסמן פסיק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 16:14

    אין פה תקן ואין כאן כללים.
    כדאי לקרוא את המשפט בפה והיכן שיש הפסקה קלה בדיבור לסמן פסיק.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 16:56

    צודק

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 16:56

    צודק

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 18:57

    הרב משה בן משה כתב: אין פה תקן ואין כאן כללים.
    כדאי לקרוא את המשפט בפה והיכן שיש הפסקה קלה בדיבור לסמן פסיק.

    לפי הבנתי יש בדבריך כלל גדול, שהפיסוק הוא לא לפי כללים תחביריים של המדקדקים
    או להבדיל של האקדמאים, אלא לפי איך שזה נשמע בדיבור בפה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 18:57

    הרב משה בן משה כתב: אין פה תקן ואין כאן כללים.
    כדאי לקרוא את המשפט בפה והיכן שיש הפסקה קלה בדיבור לסמן פסיק.

    לפי הבנתי יש בדבריך כלל גדול, שהפיסוק הוא לא לפי כללים תחביריים של המדקדקים
    או להבדיל של האקדמאים, אלא לפי איך שזה נשמע בדיבור בפה.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 18:58

    לא קשור לדיבור בפה,
    אלא לפי איך שהקריאה זורמת הכי טוב בתוך הראש

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 18:58

    לא קשור לדיבור בפה,
    אלא לפי איך שהקריאה זורמת הכי טוב בתוך הראש

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 19:00

    אני לא מתכוון דווקא לדיבור בפה, אלא שזה לא יושב על כללים תחביריים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 19:00

    אני לא מתכוון דווקא לדיבור בפה, אלא שזה לא יושב על כללים תחביריים.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 19:01

    אמת

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 19:01

    אמת

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 22:17

    ראשית אקדים כי התשובה דלעיל היתה רלוונטית למשפט הנ"ל ולמשפט דומים.

    הכללים בכל המקצועות שכוללים 'אומנות' שאין כללים חד משמעיים, פוק חזי כמה
    יוצאים מן הכלל יש לכללי הדקדוק בלה"ק.

    אפילו במוסיקה שבנויה על פי כללים ברורים ישנם יציאות מהסולם וחריגות שביד
    אומן הינן יצירות מופת. והדברים ידועים..

    יש להפעיל שיקול דעת בריא היגיון ורגישות, ולהתאים את אופן הניסוח והפיסוק
    וכו' לקהל היעד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 22:17

    ראשית אקדים כי התשובה דלעיל היתה רלוונטית למשפט הנ"ל ולמשפט דומים.

    הכללים בכל המקצועות שכוללים 'אומנות' שאין כללים חד משמעיים, פוק חזי כמה
    יוצאים מן הכלל יש לכללי הדקדוק בלה"ק.

    אפילו במוסיקה שבנויה על פי כללים ברורים ישנם יציאות מהסולם וחריגות שביד
    אומן הינן יצירות מופת. והדברים ידועים..

    יש להפעיל שיקול דעת בריא היגיון ורגישות, ולהתאים את אופן הניסוח והפיסוק
    וכו' לקהל היעד.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 22:24

    יש הבדל מהותי בין כללי הדקדוק של זכר ונקבה או כללי ניקוד וכדו', לכללי
    הפיסוק!
    לגבי זכר ונקבה, ניקוד וכדו', יש בזה כללי דקדוק רשמיים ועתיקים, והגם שיש
    הרבה יוצאים מן הכלל, עדיין יש כללים ברורים, והסוטה מהם עובר על התקן ושוגה.
    אבל לגבי כללי פיסוק אין שום כללים! יש רק עצות והצעות של אנשים בדורנו ותו לא.

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 14:42 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 10.01.24, 14:40:35
  • מישהו יודע היכן יש את גליון אפרים על הירושלמי?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 23:11 תודה לכל המשיבים! בברכה מרובה. יוסף מיכאל יוסקוביץ 0548496207 מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי היסטוריה וספרים נוספים.*
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2024 15:51 וכנ"ל אם זה תוכנה של 'לכתחילה' מאת: [email protected]
  • היכן בחז"ל [כמדומה שראיתי את זה פעם בזוהר]

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 15:47 כעי"ז ברמב"ן ריש פר' תולדות [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09.05.24, 15:47:35
  • איפה יש למקם את המ"מ שבסוגריים?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/05/2024 22:06 ודאי! מחילה.
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2024 07:46 תודה לכולם. עזרתם מאוד [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 22.05.24, 07:46:34
  • היכן בחז"ל שביהמ"ק נחרב בגלל שלא עבדו את ה' בשמחה

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:26 התעוררתי כמה חמור הוא עבודת ה' בלי לב ר' חיים מוואלזין כותב בכתר ראש בשם הגר"א כמדומה, שאין היתר לומר אמן בלי כוונה. כתוב בגמרא שמי שפוסע עושה שלום וחוזר מיד הרי זה ככלב --- ששב על קיאו --- הוא כלב, והתפילה שלו קיא!! למה? מה קרה? כי הוא עשה עושה שלום כביכול נפרד מהמלך ומזה שחוזר מיד מראה שבעצם היה זה טכס בעלמא, כי אילו היה מרגיש שנפרד מהמלך לא היה חוזר לאותו מקום שוב מזה שחוזר שוב סימן שעשה רק "רצוא ושוב" הלוך ילך ויעלה ויבוא יוצא ונכנס וכו' ולא "נפרד לשלם מן המלך" וזה מורה שמעולם לא "עמד לפני המלך" ולכן התפילה שלו.... קיא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 כי כל השלחנות מלאו קיא צואה כי אין מקום והוא עצמו מה הוא? כלב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • היכן למקם את הפסיק?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:40 יכול להיות שכבר היה על זה דיון כאן בעבר, אשמח אם מישהו יקפיץ לי. היכן למקם את הפסיק: א. והטעם שאמר הכתוב לשרפו בבוקרו של ששה עשר ולא בליל מוצאי יום טוב, הוא משום שאין שורפים קדשים בלילה. ב. והטעם שאמר הכתוב לשרפו בבוקרו של ששה עשר ולא בליל מוצאי יום טוב הוא, משום שאין שורפים קדשים בלילה. וכן כל כיוצא בזה, למשל: א. הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת, הוא משום גזירה שמא יעבירנו. ב. הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת הוא, משום גזירה שמא יעבירנו.

0

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים