לחכמי הקבוצה יודעי ספר

[אבי שלמה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 12:27

אשמח לעזרתכם להחכימני על דבר עבודה שהתבקשתי לעשות על המדרשים. וברצוני לשאול
לחוות דעתכם הנכבדה בענין הספרים דלהלן האם ניתן להגדירם כ 'מדרשים' בהיות
שכתיבתם נעשתה בדורות מאוחרים יותר משאר המדרשים המקובלים בידינו. והאם דבריהם
מוסמכים ולא נתקבצו בתוכם דברים שלא ראויים.
ואלה שמותם:מדרש הגדול, בראשית רבתי, שכל טוב, אוצר המדרשים, פתרון תורה,
פסיקתא זוטרתא.
בתודה והוקרה מראש

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 16:40

מדרש הגדול הוא מדרש כמו כל המדרשים.
בראשית רבתי ושכל טוב איני יודע.
פסיקתא זוטרתא הוא פירוש מרבינו טוביה שהתחבר אחרי רש”י ואף מצטט ממנו.
זכור לי שגם פתרון תורה הוא בסגנון הנ”ל.

אוצר מדרשים כולל בתוכו הכל בכל מכל כל בלי שום הבחנה, ברייתות, מדרשים,
המצאות, סיפורי קוראן, ועוד, ויש לבדוק כל מאמר לגופו. בעבר שמעתי שהגרח”ק כתב
רשימה של מאמרים מתוך הספר שהם באמת מדרשים מוסמכים.

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 19:11

איני יודע למה התכוון מר, אבל מדרש הגדול אינו ככל שאר המדרשים המקובלים.

מתוך המכלול:
מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי
https://www.hamichlol.org.il/מדרש מקיף על כל התורה
https://www.hamichlol.org.il/תורה, המכיל מדרשי הלכה
https://www.hamichlol.org.il/מדרשי_הלכה
ואגדה
https://www.hamichlol.org.il/אגדה_(יהדות)
שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני
https://www.hamichlol.org.il/דוד_בן_עמרם_עדני
מהעיר עדן https://www.hamichlol.org.il/עדן שבתימן
https://www.hamichlol.org.il/תימן, שחי כנראה במחצית
הראשונה של המאה ה-14
https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-14. החיבור
נחשב כגולת הכותרת של יצירת יהדות תימן
https://www.hamichlol.org.il/יהדות_תימן
ויהדות עדן
https://www.hamichlol.org.il/יהדות_עדן
.
החיבור הוא ליקוט של מדרשים המופיעים בתלמודים
https://www.hamichlol.org.il/תלמוד, בספרי
המדרשים הקדומים ובתרגומי התנ"ך
https://www.hamichlol.org.il/תרגומי_התנ"ך.
בחיבור מובאים גם פירושים משל הגאונים
https://www.hamichlol.org.il/גאונים וה
ראשונים
https://www.hamichlol.org.il/ראשונים
(בעיקר הרמב"ם
https://www.hamichlol.org.il/הרמב"ם) וכן משל
המחבר עצמו, כשכולם ערוכים ומשולבים עם מדרשי חז"ל כמקשה אחת. חלק מהחיבורים
שמהם נלקטו המדרשים הם חיבורים שאבדו בינתיים או ששרדו בצורה מקוטעת כגון:
מכילתא https://www.hamichlol.org.il/מכילתא,
ספרי
זוטא
https://www.hamichlol.org.il/ספרי_זוטא
, מדרש תנאים
https://www.hamichlol.org.il/מדרש_תנאים,
ועוד מדרשים קדומים שאין להם זכר בספרות המדרשים הנפוצה. ייחודו של מדרש הגדול
הוא בכך שאין הוא ליקוט גרידא, אלא במקומות רבים בנה המחבר סוגיות שלמות
המורכבות ממובאות ומציטוטים ממקומות שונים.

מאת: [email protected]

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 19:31

כמדומה שאינו נחשב שבנה מעצמו,
אלא שליקט מדרשים וערך אותם, וחשיבותו שיש בו מדרשים ונוסחאות שאינם מוכרים
לנו כלל, כלומר ממקורות קדמונים שהיו לפניו.
לכן הוא גם נקרא מדרש הגדול - כולל מדרשים, ומבחינת כמות הוא הגדול ביותר
שבמדרשים.

עוד צריך לזכור שאצל הקדמונים לעיתים כינו מדרש על ספרים של ראשונים ומאוחרים,
למשל לא נדיר למצוא את הלשון 'מדרש רבנו בחיי' וכדומה.

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 20:10

במובן הזה גם שכל טוב ולקח טוב הם ככל המדרשים.
התכוונתי שלא כל מקורותיו של מדה"ג הם חז"ליים, והוא מרבה לצטט גם מהרמב"ם
ושא"ר.

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 23:42

כתבתי שמדה”ג הוא ’מדרש’ כי הוא ליקוט של מדרשים, לא ראיתי בו אלא קטעי מדרש
וגמרא, ולכן סברתי שראוי לכנותו ’מדרש’, אך אם יש בו באמת פירושים נוספים יתכן
שאין לכנותו כך.

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 23:46

תלוי במטרת החיבור, ובכוונת מזמין השירות:
אם הכוונה לליקוט ממדרשים, אז פחות חשוב החלק ההיסטורי של הענין האם זה מדרש
או ספר דרוש, כי בקרב הציבור זה נתפס כמדרש.

מאת: [email protected]

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 23:52

מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש
מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של
הקובץ נובע מכך שכל עניין הנדון בו פותח בתיבה "בטוב" או "בטובה". המדרש חובר
בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 והמאה ה-12.

[משה גולד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2024 00:05

בראשית רבתי הוא ספר מדרש
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש, הנחשב לתקציר של
מדרש שכתב רבי משה הדרשן
https://he.wikipedia.org/wiki/משה_הדרשן.
המדרש הודפס לראשונה בשנת 1940, על פי כתב יד שאיתר רבי שלמה יהודה רפפורט
https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_יהודה_רפפורט
במאה
ה-19.
תולדות הספר[עריכת קוד מקור
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=1
| עריכה
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=1
]

ריימונדוס מרטיני
https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני
ציטט
מספר של ר' משה הדרשן בשם "בראשית רבה דרבי משה הדרשן". ר' יצחק אברבנאל
https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_אברבנאל,
שהכיר את ספרו של רימונדוס מרטיני, לא הכיר את ספר בראשית רבתי דרבי משה הדרשן
ולכן חשבו למזויף.

כתב יד
https://he.wikipedia.org/wiki/כתב_יד_(העתק)
של
בראשית רבתי נמצא על ידי שלמה יהודה רפפורט. עוד בחייו התייעץ רפפורט עם יום-טוב
ליפמן צונץ
https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_ליפמן_צונץ
לגבי
מהות תוכן כתב היד. במותו, העביר רפפורט את כתב היד, יחד עם שאר ספריו, כתרומה
לקהילת פראג https://he.wikipedia.org/wiki/פראג[1]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-1
. שלמה בובר
https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר,
קיבל מקהילת פראג את כתב היד שהוא תיאר כקשה לקריאה עם אותיות מטושטשות, הכין
לעצמו עותק והשיב את המקור לקהילת פראג. על פי תיאורו של רפפורט, כתב היד כלל
8 וחצי דפים ישנים מאוד שהתחילו מבראשית עד "וישכון מקדם" ואחר כך, על נייר
אחר, מדרשים שמתחילים מ"והארץ הייתה תוהו ובוהו". לטענתו של בובר אלו היו שני
מדרשים שונים שחוברו יחד[2]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-בובר-2
.

ההעתק שהכין בובר הגיע לידי אביגדור אפטוביצר
https://he.wikipedia.org/wiki/אביגדור_אפטוביצר
ובשנת
1940 הוציא חנוך אלבק
https://he.wikipedia.org/wiki/חנוך_אלבק
את
כתב היד בדפוס "מקיצי נרדמים"[3]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-3
[4]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-זווין-4.
הדפסה חדשה של הספר יצאה בשנת 1967[5]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-5
.
מחקר[עריכת קוד מקור
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=2
| עריכה
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=2
]

במאה ה-19 נחלקו הדעות לגבי תוכן כתב היד. יום-טוב ליפמן צונץ
https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_ליפמן_צונץ
זיהה
את כתב היד כמגיע מבית מדרשו של משה הדרשן
https://he.wikipedia.org/wiki/משה_הדרשן
על
סמך דמיון של קטעים רבים למדרשים שהוזכרו על ידי ריימונדוס מרטיני
https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני
. שלמה בובר
https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר
טען
שכתב היד אינו ספרו של משה הדרשן, שכן רוב המובאות ממדרשי משה הדרשן אינם
נמצאים בכתב היד[2]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-בובר-2
. אברהם אפשטיין
https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אפשטיין
בחן
שוב את הסוגיה[6]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-6
ותמך
בעמדתו של צונץ שכתב היד הוא של מדרש של משה הדרשן תוך שהוא מביא 17 מקבילות
עם ציטוטים של ריימונדוס מרטיני
https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני
ממשה
הדרשן[4]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-זווין-4
. אלבק
https://he.wikipedia.org/wiki/חנוך_אלבק
טען
שכתב היד הוא תקציר של מדרשו של רבי משה הדרשן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=3
| עריכה
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=3
]

1. ^
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-1
   עסטרייך אונגארן
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/02/17/01/article/4?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , המגיד https://he.wikipedia.org/wiki/המגיד,
   17 בפברואר 1874
2. ^ לקפוץ מעלה אל:1
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-בובר_2-0
   2
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-בובר_2-1
   שלמה בובר
   https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר
   , רבי משה הדרשן וספריו
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/04/21/01/article/9?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , המגיד https://he.wikipedia.org/wiki/המגיד,
   21 באפריל 1874; המשך
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/04/28/01/article/9?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   ; המשך
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/05/05/01/article/14?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
3. ^
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-3
   זוטות
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmf/1941/02/28/01/article/37?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , המשקיף
   https://he.wikipedia.org/wiki/המשקיף, 28
   בפברואר 1941
4. ^ לקפוץ מעלה אל:1
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-זווין_4-0
   2
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-זווין_4-1
   שלמה יוסף זוין
   https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_יוסף_זוין
   , מן הספרות התלמודית - מדרש בראשית רבתי
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1941/06/06/01/article/68?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , הצופה https://he.wikipedia.org/wiki/הצופה,
   6 ביוני 1941
5. ^
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-5
   מדרש בראשית רבתי
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1967/02/24/01/article/53?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , דבר
   https://he.wikipedia.org/wiki/דבר_(עיתון),
   24 בפברואר 1967
6. ^
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-6
   רבי אברהם עפשטיין
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mzp/1918/04/18/01/article/7?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , המצפה https://he.wikipedia.org/wiki/המצפה,
   18 באפריל 1918

הסתרהספרות המדרשים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש
מדרשי הלכה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרשי_הלכה
תנאיים https://he.wikipedia.org/wiki/תנאים
(בערך 200–400 לספירה) מכילתא דרבי ישמעאל
https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דרבי_ישמעאל
• מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דרשב"י
• ספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא • ספרי
במדבר
https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_במדבר
• ספרי זוטא במדבר
https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא_במדבר
• ספרי דברים
https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_דברים
• מכילתא דברים
https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דברים
• ספרי זוטא דברים
https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא_דברים

מדרשי אגדה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרשי_אגדה
קלאסיים:
תקופת האמוראים
https://he.wikipedia.org/wiki/תקופת_האמוראים
והסבוראים
https://he.wikipedia.org/wiki/סבוראים
(בערך
400–600 לספירה) בראשית רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבה
• ויקרא רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/ויקרא_רבה
• איכה רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/איכה_רבה
• אסתר רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/אסתר_רבה
(פרשיות
א-ו) • שיר השירים רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/שיר_השירים_רבה
• פסיקתא דרב כהנא
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_דרב_כהנא
• מדרש פנים אחרות
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_פנים_אחרות&action=edit&redlink=1
• ברייתא דישועה
https://he.wikipedia.org/wiki/ברייתא_דישועה
• אגדות התלמוד
https://he.wikipedia.org/wiki/אגדות_התלמוד

תקופת הביניים:
ראשית תקופת הגאונים
https://he.wikipedia.org/wiki/גאונים
(בערך 600–750 לספירה) מדרשי התנחומא
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא
• שמות רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/שמות_רבה
(פרשיות
יב-מ) • במדבר רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/במדבר_רבה
(פרשיות
טו-כג) • דברים רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/דברים_רבה
• רות רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/רות_רבה • קהלת
רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/קהלת_רבה
• קהלת זוטא
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קהלת_זוטא&action=edit&redlink=1
• אבות דרבי נתן
https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן
• אותיות דרבי עקיבא
https://he.wikipedia.org/wiki/אותיות_דרבי_עקיבא
• מדרש תהילים
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים
(מזמורים
א-קיח) • מדרש ויסעו
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו
• תרגום שני למגילת אסתר
https://he.wikipedia.org/wiki/תרגום_שני_למגילת_אסתר
• פסיקתא רבתי
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_רבתי
• מדרש שיר השירים
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_שיר_השירים&action=edit&redlink=1
המדרש המאוחר:
תקופת הגאונים
(בערך 750–1050 לספירה) תנא דבי אליהו
https://he.wikipedia.org/wiki/תנא_דבי_אליהו
• פרקי דרבי אליעזר
https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר
• שבעת פרקי רבי אליעזר
https://he.wikipedia.org/wiki/שבעת_פרקי_רבי_אליעזר
• הגדה של פסח
https://he.wikipedia.org/wiki/הגדה_של_פסח
• שמות רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/שמות_רבה
(פרשיות
א-יא) • במדבר רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/במדבר_רבה
(פרשיות
א-יד) • אסתר רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/אסתר_רבה
(פרשיות
ז-י) • אגדת בראשית
https://he.wikipedia.org/wiki/אגדת_בראשית
• בראשית רבתי • פסיקתא רבתי
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_רבתי
• דברים זוטא
https://he.wikipedia.org/wiki/דברים_זוטא
• רות זוטא
https://he.wikipedia.org/wiki/רות_זוטא
• שיר השירים זוטא
https://he.wikipedia.org/wiki/שיר_השירים_זוטא
• מדרש שמואל
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_שמואל
• מדרש משלי
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_משלי
• מדרש תהילים
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים
(מזמורים
קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבא_גוריון
• מדרש תדשא
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תדשא
• מדרש ויושע
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויושע
• מדרש עשרת הדיברות
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_עשרת_הדיברות
• מדרש תשובת יונה הנביא
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_תשובת_יונה_הנביא&action=edit&redlink=1
• מדרש אבכיר
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר
• מדרש אספה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה
• מדרש תמורה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תמורה
• פסיקתא זוטרתא
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_זוטרתא
(לקח
טוב)
הילקוטים:
תקופת הראשונים
https://he.wikipedia.org/wiki/ראשונים
(בערך 1050–1500 לספירה) פתרון תורה
https://he.wikipedia.org/wiki/פתרון_תורה
• פסיקתא זוטרתא
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_זוטרתא
• מדרש שכל טוב
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_שכל_טוב
• מדרש אגדה (בובר)
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אגדה_(בובר)
• ילקוט שמעוני
https://he.wikipedia.org/wiki/ילקוט_שמעוני
• ילקוט המכירי
https://he.wikipedia.org/wiki/ילקוט_המכירי
• מדרש הגדול
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_הגדול
• מדרש הביאור
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_הביאור
• הגדות התלמוד (ילקוט)
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הגדות_התלמוד_(ילקוט)&action=edit&redlink=1
• עין יעקב
https://he.wikipedia.org/wiki/עין_יעקב_(ספר)
•
מדרשי רבי שמואל מסנות
https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_מסנות