דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. לחכמי הקבוצה יודעי ספר
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לחכמי הקבוצה יודעי ספר

2024
1 1 13 1
  • א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 14:02

    אשמח לעזרתכם להחכימני על דבר עבודה שהתבקשתי לעשות על המדרשים. וברצוני לשאול
    לחוות דעתכם הנכבדה בענין הספרים דלהלן האם ניתן להגדירם כ 'מדרשים' בהיות
    שכתיבתם נעשתה בדורות מאוחרים יותר משאר המדרשים המקובלים בידינו. והאם דבריהם
    מוסמכים ולא נתקבצו בתוכם דברים שלא ראויים.
    ואלה שמותם:מדרש הגדול, בראשית רבתי, שכל טוב, אוצר המדרשים, פתרון תורה,
    פסיקתא זוטרתא.
    בתודה והוקרה מראש

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ח

    בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    17 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 20:25 ספר ישמח משה - פרשת וישב דף פט/ב יצילהו השי"ת, לכך אמרו ונראה וגו' והבן, והשתא אתי שפיר דאמרו מה יהיה לשון עתיד. והנה כך דרכו של היצר הרע פותח בקל ומסיים בקשה, והנה מזה היה מקום להתיעץ ולהרגו בידים, וראובן הבין את זה, וזהו (בראשית לז כא) וישמע ראובן, כי שמיעה משמשת שני לשונות, לשון שמיעה ממש ולשון הבנה, (כמו שמע [דברים ו ד] , בכל לשון שאתה שומע [ברכות י"ג ע"א], וכמוהו רבים), דהיינו ששמע מה שדברו והבין את הנולד, ולכך תיכף ויצילהו מידם. והא דלא שמרם השי"ת מדרכי הטעות כל כך, היינו כדי להשלים הגזירה עצה העמוקה הניחם על בחירתם, ודי בזה התנצלות לשבטי ישורון, ומיושבים כמה קושיות ודקדוקים בס"ד: ברש"י ויתנכלו (בראשית לז יח), נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו כמו אתו עמו, כלומר אליו. וכבר כמה דיו נשתפכו לפרש דברי רש"י הנ"ל. וגם אני אענה חלקי דכיון לדברים עמוקים, ומקודם נפרש הפסוק דתיבת אותו הוא מיותר, דהיה די באמרו ויתנכלו להמיתו ולא דבר ריק הוא. אבל הענין הוא, דלכל יש מסית מלאך הידוע הנברא לכך, רק אין מניחין אותו מן השמים להתגבר על האדם בכל כחו, כי מי יוכל לעמוד נגדו, כי בודאי אין כח האדם כמו כח המלאך, רק כפי כח שיש לאדם ללחום עמו, ככה יש לו רשות להתגבר עליו להסיתו, והאדם יש לו בחירה או ללחום עמו או למשוך אחריו, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, דלכאורה אינו מובן דמהיכי תיתי. ולפי מ"ש אתי שפיר, דכל מה שכחו יותר גדול לעמוד בקשרי המלחמה, יש לו רשות יותר, וזה נכון ואמת בס"ד. ואף כי הוא ברשעו רוצה להתגבר בכל כחו ואונו עד שלא יהיה באפשרי בשום אופן לעמוד נגדו, אבל אין מניחין אותו יותר מכנגד יכלתו של אדם, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) צופה רשע לצדיק וגו' (תהלים לז לב), ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו'. והנה לפעמים לאיזה סבה בהדי כבשא דרחמנא, נותנין לו רשות להתגבר בכל כחו יותר מכדי יכלתו של אדם, ואז בודאי האדם מנוצח, אבל הוא כאנוס שאינו בבחירתו שלא יקרא חוטא בבחירה, רק אם יש לו כח לעמוד נגדו ואינו עומד. וגם הוא לפליטה גדולה, כי בודאי לא יעזוב את חסידיו למגנא, ומעין זה מעשה יהודה ותמר, והמסית אינו מבין זה, ושש ושמח שפעל דבר גדול להחטיא צדיק גדול, ולא ידע כי בנפשו הוא שעל ידי זה יתגבר הקדושה ויתמעט כח הסט"א, כמו ביהודה ותמר שנשתל ממנו מלכות בית דוד. והיינו שאמרו רז"ל (ב"ר פפ"ה ח') רמז הקב"ה למלאך הממונה וכו', וכמו שכתבתי להלן ברמז הגדי. ולדעתי זהו מה שאמרו (תנחומא וירא סי' כ"ב) דנעשה נהר גדול לפני אברהם כשהלך לשחוט את בנו, וכשבא עד צוארו במים אמר הושיענו אלהים כי באו מים עד נפש (תהלים סט ב), ר"ל שהתגבר בכל כחו אליו לבטלו מן המצוה, ואברהם עמד נגדו בקשר המלחמה ונלחם עמו בכל כחו עד הגיע לגבול כלות הכח, התחיל לצעוק אל ה' שיעזרהו, ועזרו הש"י כנ"ל, ומעין זה מה שאמרו (ע"ז דף ד' ע"ב) לא היה דוד ראוי לאותה מעשה וכו'. וכן היה בכאן, דאין זה מטבע השכל ששבטי ישורין יהרגו או ימכרו נפש ומה גם אחיהם, ולצער כל כך אביהם הצדיק על נקלה בשביל משקל שני סלעים מלת (עיין שבת י' ע"ב), אבל היה כעין זה שחייבה חכמתו ית"ש שלא גער בשטן להשלים עצה עמוקה (סוטה י"א ע"א). ועוד טעם כמוס כמו שאבאר להלן (בד"ה בילקוט) במדרש כשנמכר יוסף היה יעקב בוכה וכו', עיין שם. ואם כן לא חטאו מבחירתם ואנוסים היו, ובאמת היה זה לרעתו, וכל הערמה שב עליו עמלו בראשו, כי על ידי זה לקטו כל ניצוצי קדושה מערות הארץ מקור הטומאה וילקט יוסף וגו' (בראשית מז יד), וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב לח) כנודע, ונתקדש שמו הגדול בצאתם, וכן טעם הכמוס שאבאר, היה גם כן לטובת יעקב שעל ידי זה נתוסף לו י"ז שנים, וזה הוא רעת עצמו שהוא שרו של עשו וכשזה קם זה נופל. והיינו דאמר הקרא ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו בלא וא"ו שהוא כמו אתו דפירושו עמו, דיש אם למסורת, דר"ל דאין זה בבחירתם שיערימו להרוג נפש וכל שכן אחיהם, רק דזה היה אתו, דהיינו עם הידוע המסית הגדול בכחו שהוא יותר מכדי יכלתם המתייחס לו ולא להם, ונאמר אותו ולא אתו, דיש אם למקרא גם כן שהוא כמו אליו, לומר דהערמה היה אליו דשב עמלו בראשו כמ"ש. וזה הוא דברי רש"י ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו קשה דהוא מיותר, לכך כתב רש"י כמו אתו דיש אם למסורת, וכדי שלא נטעה בין אותו לאתו, ביאר טפי ואמר עמו, ור"ל כמ"ש, ושמא תאמר אם כן יהיה הקריאה אתו, לכך כתב כלומר אליו, ר"ל דיש אם למקרא גם כן, דאליו היו הנכלים והערמימיות, כנ"ל נכון. והיינו דכתב רש"י נתמלאו נכלים כדבר מלא שאין בו ריקות ואין מקום לנטות, וגם שנתמלאו מזה, אם כן לא היה בהם חלק הסותר כלל והבן, כל זה נ"ל ברור: וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז כא). במדרש (ויק"ר פל"ד ח') אלמלא היה יודע ראובן שעתידה התורה לכתוב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם, על כתפו היה מוליכו לאביו. והנה המדרש הזה אומר דרשוני וכי ראובן הצדיק היה חושק להתפארות. עוד במדרש (ב"ר פפ"ד ט"ו) אמר ראובן אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותה מעשה, והוא מונה אותי עם אחי, שנאמר (בראשית לז ט) ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו. וגם זה אומר דרשוני, דלמה לא נימא דתכוון ראובן לשם שמים. והנ"ל בהקדים הא דאיתא במדרש (פליאה) ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא (שם שם בראשית לז ל), ממעשה בלהה. כי הנה ידוע מ"ש המזרחי והפרשת דרכים שאכלו מפרכסת, כי השבטים סברו דדין ישראל להם שכבר יצאו מכלל בני נח, ויוסף היה סובר שלא יצאו, ועיין מ"ש לעיל מזה בפסוק (שם שם בראשית לז ב) והוא נער וגו' נשי אביו ויבא יוסף את דבתם, בהמשך הדברים דמשום שהחזיק את בלהה וזלפה לנשי אביו כדין בני נח דבאישות תליא מילתא ולא בקדושין, לכן הביא דבתם שאכלו אבר מן החי, עיין שם. והפוך בה דיש לומר להיפך, על פי מ"ש הרמב"ם (פ"ט מהל' מלכים הי"א) דבן נח אינו מוזהר על אבר מן החי דעוף, והם אכלו אבר מן החי דעוף דסברו דלא מאת: [email protected] -- נפתלי מרדכי ראזענבוים ארץ ישראל - 058-322-4930 ארה"ב - 917-722-5393 לונדון - 4420-3769-3070
  • י

    בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 14:34 האם יוכל מאן דהוא מחו"ר הקבוצה דהכא לשלוח לי באישי ספר מנחה חריבה להגר"פ אפשטיין, הערות ומילואים עמ' ט"ז. אמור להיות שם משהו בעניני שומע כעונה בברכת כהנים ומובאה מהגרש"ז ריגר בעניין. אולי זה במהדורה חדשה. כמו כן דרוש לי מאמר בשם עשתונות צו"ר מקובץ יגדיל תורה שנדפס באודסה, שנת תרמ"ה, קונטרס י' סימן קנ"ג וסימן קנ"ד. [הוא מהאדר"ת ונדפס בעלום שמו.] תודה רבה!!
  • ה

    דרוש ספר: האם קיים ספר חקרי לב (להגאון מהר"י חזן, נדפס בשאלוניקי תקנ"ד) בדפוס חדש? ואם כן, אשמח לקבל באישי את יו"ד ח"א סימנים פב עד פח (כולל).

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    23 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2024 14:05 ייש"כ! מאת: [email protected]
  • מ

    בקשת ספר, אשמח לקבל שות נצח ישראל סי לה וסי' מה, וכן שו"ת קנין תורה ח"ה סי' קנא, וכן מי יודע ספר מנחת פתים האם הוא על סדר השו"ע אן שו"ת

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    13 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2024 13:02 אתה מתכוון לשו"ת של הרב גרוסמן? מאת: [email protected]
  • א

    לחכמי הקבוצה יודעי ספר

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    42 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2024 00:05 בראשית רבתי הוא ספר מדרש https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש, הנחשב לתקציר של מדרש שכתב רבי משה הדרשן https://he.wikipedia.org/wiki/משה_הדרשן. המדרש הודפס לראשונה בשנת 1940, על פי כתב יד שאיתר רבי שלמה יהודה רפפורט https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_יהודה_רפפורט במאה ה-19. תולדות הספר[עריכת קוד מקור https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=1 | עריכה https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=1 ] ריימונדוס מרטיני https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני ציטט מספר של ר' משה הדרשן בשם "בראשית רבה דרבי משה הדרשן". ר' יצחק אברבנאל https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_אברבנאל, שהכיר את ספרו של רימונדוס מרטיני, לא הכיר את ספר בראשית רבתי דרבי משה הדרשן ולכן חשבו למזויף. כתב יד https://he.wikipedia.org/wiki/כתב_יד_(העתק) של בראשית רבתי נמצא על ידי שלמה יהודה רפפורט. עוד בחייו התייעץ רפפורט עם יום-טוב ליפמן צונץ https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_ליפמן_צונץ לגבי מהות תוכן כתב היד. במותו, העביר רפפורט את כתב היד, יחד עם שאר ספריו, כתרומה לקהילת פראג https://he.wikipedia.org/wiki/פראג[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-1 . שלמה בובר https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר, קיבל מקהילת פראג את כתב היד שהוא תיאר כקשה לקריאה עם אותיות מטושטשות, הכין לעצמו עותק והשיב את המקור לקהילת פראג. על פי תיאורו של רפפורט, כתב היד כלל 8 וחצי דפים ישנים מאוד שהתחילו מבראשית עד "וישכון מקדם" ואחר כך, על נייר אחר, מדרשים שמתחילים מ"והארץ הייתה תוהו ובוהו". לטענתו של בובר אלו היו שני מדרשים שונים שחוברו יחד[2] https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-בובר-2 . ההעתק שהכין בובר הגיע לידי אביגדור אפטוביצר https://he.wikipedia.org/wiki/אביגדור_אפטוביצר ובשנת 1940 הוציא חנוך אלבק https://he.wikipedia.org/wiki/חנוך_אלבק את כתב היד בדפוס "מקיצי נרדמים"[3] https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-3 [4] https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-זווין-4. הדפסה חדשה של הספר יצאה בשנת 1967[5] https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-5 . מחקר[עריכת קוד מקור https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=2 | עריכה https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=2 ] במאה ה-19 נחלקו הדעות לגבי תוכן כתב היד. יום-טוב ליפמן צונץ https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_ליפמן_צונץ זיהה את כתב היד כמגיע מבית מדרשו של משה הדרשן https://he.wikipedia.org/wiki/משה_הדרשן על סמך דמיון של קטעים רבים למדרשים שהוזכרו על ידי ריימונדוס מרטיני https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני . שלמה בובר https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר טען שכתב היד אינו ספרו של משה הדרשן, שכן רוב המובאות ממדרשי משה הדרשן אינם נמצאים בכתב היד[2] https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-בובר-2 . אברהם אפשטיין https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אפשטיין בחן שוב את הסוגיה[6] https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-6 ותמך בעמדתו של צונץ שכתב היד הוא של מדרש של משה הדרשן תוך שהוא מביא 17 מקבילות עם ציטוטים של ריימונדוס מרטיני https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני ממשה הדרשן[4] https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-זווין-4 . אלבק https://he.wikipedia.org/wiki/חנוך_אלבק טען שכתב היד הוא תקציר של מדרשו של רבי משה הדרשן. הערות שוליים[עריכת קוד מקור https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=3 | עריכה https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=3 ] ^ https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-1 עסטרייך אונגארן https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/02/17/01/article/4?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut , המגיד https://he.wikipedia.org/wiki/המגיד, 17 בפברואר 1874 ^ לקפוץ מעלה אל:1 https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-בובר_2-0 2 https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-בובר_2-1 שלמה בובר https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר , רבי משה הדרשן וספריו https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/04/21/01/article/9?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut , המגיד https://he.wikipedia.org/wiki/המגיד, 21 באפריל 1874; המשך https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/04/28/01/article/9?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut ; המשך https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/05/05/01/article/14?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut ^ https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-3 זוטות https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmf/1941/02/28/01/article/37?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut , המשקיף https://he.wikipedia.org/wiki/המשקיף, 28 בפברואר 1941 ^ לקפוץ מעלה אל:1 https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-זווין_4-0 2 https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-זווין_4-1 שלמה יוסף זוין https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_יוסף_זוין , מן הספרות התלמודית - מדרש בראשית רבתי https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1941/06/06/01/article/68?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut , הצופה https://he.wikipedia.org/wiki/הצופה, 6 ביוני 1941 ^ https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-5 מדרש בראשית רבתי https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1967/02/24/01/article/53?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut , דבר https://he.wikipedia.org/wiki/דבר_(עיתון), 24 בפברואר 1967 ^ https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-6 רבי אברהם עפשטיין https://www.nli.org.il/he/newspapers/mzp/1918/04/18/01/article/7?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut , המצפה https://he.wikipedia.org/wiki/המצפה, 18 באפריל 1918 הסתרהספרות המדרשים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש מדרשי הלכה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרשי_הלכה תנאיים https://he.wikipedia.org/wiki/תנאים (בערך 200–400 לספירה) מכילתא דרבי ישמעאל https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דרבי_ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דרשב"י • ספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא • ספרי במדבר https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_במדבר • ספרי זוטא במדבר https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא_במדבר • ספרי דברים https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_דברים • מכילתא דברים https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דברים • ספרי זוטא דברים https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא_דברים מדרשי אגדה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרשי_אגדה קלאסיים: תקופת האמוראים https://he.wikipedia.org/wiki/תקופת_האמוראים והסבוראים https://he.wikipedia.org/wiki/סבוראים (בערך 400–600 לספירה) בראשית רבה https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבה • ויקרא רבה https://he.wikipedia.org/wiki/ויקרא_רבה • איכה רבה https://he.wikipedia.org/wiki/איכה_רבה • אסתר רבה https://he.wikipedia.org/wiki/אסתר_רבה (פרשיות א-ו) • שיר השירים רבה https://he.wikipedia.org/wiki/שיר_השירים_רבה • פסיקתא דרב כהנא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_דרב_כהנא • מדרש פנים אחרות https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_פנים_אחרות&action=edit&redlink=1 • ברייתא דישועה https://he.wikipedia.org/wiki/ברייתא_דישועה • אגדות התלמוד https://he.wikipedia.org/wiki/אגדות_התלמוד תקופת הביניים: ראשית תקופת הגאונים https://he.wikipedia.org/wiki/גאונים (בערך 600–750 לספירה) מדרשי התנחומא https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא • שמות רבה https://he.wikipedia.org/wiki/שמות_רבה (פרשיות יב-מ) • במדבר רבה https://he.wikipedia.org/wiki/במדבר_רבה (פרשיות טו-כג) • דברים רבה https://he.wikipedia.org/wiki/דברים_רבה • רות רבה https://he.wikipedia.org/wiki/רות_רבה • קהלת רבה https://he.wikipedia.org/wiki/קהלת_רבה • קהלת זוטא https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קהלת_זוטא&action=edit&redlink=1 • אבות דרבי נתן https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן • אותיות דרבי עקיבא https://he.wikipedia.org/wiki/אותיות_דרבי_עקיבא • מדרש תהילים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים (מזמורים א-קיח) • מדרש ויסעו https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו • תרגום שני למגילת אסתר https://he.wikipedia.org/wiki/תרגום_שני_למגילת_אסתר • פסיקתא רבתי https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_רבתי • מדרש שיר השירים https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_שיר_השירים&action=edit&redlink=1 המדרש המאוחר: תקופת הגאונים (בערך 750–1050 לספירה) תנא דבי אליהו https://he.wikipedia.org/wiki/תנא_דבי_אליהו • פרקי דרבי אליעזר https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר • שבעת פרקי רבי אליעזר https://he.wikipedia.org/wiki/שבעת_פרקי_רבי_אליעזר • הגדה של פסח https://he.wikipedia.org/wiki/הגדה_של_פסח • שמות רבה https://he.wikipedia.org/wiki/שמות_רבה (פרשיות א-יא) • במדבר רבה https://he.wikipedia.org/wiki/במדבר_רבה (פרשיות א-יד) • אסתר רבה https://he.wikipedia.org/wiki/אסתר_רבה (פרשיות ז-י) • אגדת בראשית https://he.wikipedia.org/wiki/אגדת_בראשית • בראשית רבתי • פסיקתא רבתי https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_רבתי • דברים זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/דברים_זוטא • רות זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/רות_זוטא • שיר השירים זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/שיר_השירים_זוטא • מדרש שמואל https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_שמואל • מדרש משלי https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_משלי • מדרש תהילים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים (מזמורים קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבא_גוריון • מדרש תדשא https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תדשא • מדרש ויושע https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויושע • מדרש עשרת הדיברות https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_עשרת_הדיברות • מדרש תשובת יונה הנביא https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_תשובת_יונה_הנביא&action=edit&redlink=1 • מדרש אבכיר https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר • מדרש אספה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה • מדרש תמורה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תמורה • פסיקתא זוטרתא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_זוטרתא (לקח טוב) הילקוטים: תקופת הראשונים https://he.wikipedia.org/wiki/ראשונים (בערך 1050–1500 לספירה) פתרון תורה https://he.wikipedia.org/wiki/פתרון_תורה • פסיקתא זוטרתא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_זוטרתא • מדרש שכל טוב https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_שכל_טוב • מדרש אגדה (בובר) https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אגדה_(בובר) • ילקוט שמעוני https://he.wikipedia.org/wiki/ילקוט_שמעוני • ילקוט המכירי https://he.wikipedia.org/wiki/ילקוט_המכירי • מדרש הגדול https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_הגדול • מדרש הביאור https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_הביאור • הגדות התלמוד (ילקוט) https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הגדות_התלמוד_(ילקוט)&action=edit&redlink=1 • עין יעקב https://he.wikipedia.org/wiki/עין_יעקב_(ספר) • מדרשי רבי שמואל מסנות https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_מסנות
  • ש

    בקשת ספר ע"פ כללי הקבוצה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 11:58 לבקשת כמה, אסביר. הרעיון הוא שלא יהיה פתחון פה לבוא בתביעת זכויות יוצרים. שיהיה אפשר לפרש את ההודעה, שהכותב רוצה לברר מה כתוב שם, ולכן הוא שואל למי יש את הספר. אפשר לכתוב 'מי שיש לו ספר פלוני עמ' פלוני'. אין לכתוב 'אני צריך' כו'. כמובן באישי אפשר לכתוב מה שרוצים, עכ"פ מבחינתי. אם ברצונכם לקבל אחת לשבוע את מאמרי 'המאושרים' של ארגון אשרינו, בעברית ובאנגלית, המתפרסמים בעיתונות החרדית, כתבו מייל [ריק] ל: [email protected] [למי שניסה ולא עלה בידו - הקישור תוקן היום י"ט כסליו] --
  • א

    חיפוש ספר

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 02:26 אשמח לדעת היכן ניתן להשיג ספר אגרות מרן רי"ז הלוי. חשוב לי לדעת אם מוזכר שם נושא של עיבוד לשמה בתפילין. יישר כח! מאת: [email protected]
  • ש

    רציתי לשאול את חברי הקבוצה אני עובד עכשיו על ספר וכל המסתעף (לסגנן ...

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    18 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2024 11:37 תעשה 3 שעות ברצף, ללא התעסקות בדברים צדדיים תוך כדי, ואחר כך תבדוק כמה התקדמת בשעה השלישית, זה המדד. אבל הרצף חשוב, כי חצי שעה פה חצי שם לוקח פי שניים זמן. ובהמשך כשילחיצו אותך אתה תראה שאתה מכניס הרבה יותר בשעה אחת. ​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​ [image: 168663f8ec2dd69b783ae28d623f43daf18a292c]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים