שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
למועד מועדים וחצי
2024
12
פוסטים
8
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 11:01
שלום רב לכל חברי קבוצת העורכים ה' עליהם יחיו.
שמח ומרוגש ביותר לבשר על הוצאתו לאור עולם של ספרי על התורה 'למועד מועדים
וחצי' העוסק בסדר זמנים בתורה, מוקדם ומאוחר בתורה, והמסתעף.
מצורף בזה דוגמית מהספר - ההקדמה, תוכן העניינים, ופרשת בראשית.
אני מקבל ברכות מזל טוב... ובעזרת ה' אצל כולם בשמחות.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 11:01
שלום רב לכל חברי קבוצת העורכים ה' עליהם יחיו.
שמח ומרוגש ביותר לבשר על הוצאתו לאור עולם של ספרי על התורה 'למועד מועדים
וחצי' העוסק בסדר זמנים בתורה, מוקדם ומאוחר בתורה, והמסתעף.
מצורף בזה דוגמית מהספר - ההקדמה, תוכן העניינים, ופרשת בראשית.
אני מקבל ברכות מזל טוב... ובעזרת ה' אצל כולם בשמחות.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*קבצים מצורפים:
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 11:28
רעיון מעניין! עוד חזון למועד מועדים...
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
ב-יום חמישי, 19 בספטמבר 2024 בשעה 11:26:00 UTC+3, S052 כתב/ה: -
תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 11:28
רעיון מעניין! עוד חזון למועד מועדים...
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
ב-יום חמישי, 19 בספטמבר 2024 בשעה 11:26:00 UTC+3, S052 כתב/ה: -
-
תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 21:52
ישר כח גדול לכל המברכים (והמזמינים), מחמם את הלב לראות תלמידי חכמים השמחים
זה בשמחתו של זה, ואי"ה בשמחתכם אשמח ליבי גם אני.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
ב-יום חמישי, 19 בספטמבר 2024 בשעה 14:52:59 UTC+3, מעשה הכתב כתב/ה: -
תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 21:52
ישר כח גדול לכל המברכים (והמזמינים), מחמם את הלב לראות תלמידי חכמים השמחים
זה בשמחתו של זה, ואי"ה בשמחתכם אשמח ליבי גם אני.
בברכה מרובה.
יוסף מיכאל יוסקוביץ
0548496207
מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
היסטוריה וספרים נוספים.*
ב-יום חמישי, 19 בספטמבר 2024 בשעה 14:52:59 UTC+3, מעשה הכתב כתב/ה:תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2024 16:06
עבודה נפלאה מאוד, ירבו כמותך בישראל וכשם שזכית בכך כן תזכה ללמוד וללמד
וכו' את כל דברי התורה. [אשמח אכן לרכוש את הספר באופן דיגיטלי].להלן הארות והערות:
א. בהע' ב' התקשה כבודו בד' חכמים ששכלול הארץ קדם לשכלול השמים,
מו"ר מהר"ל מינצברג ז"ל מפ' סדר המקרא כך:
בראשית נבראו שמים וארץ וכל תולדותיהם [ - כדאי' בחז"ל (רש"י יד שצוטט
בדבריך)], אך הארץ היתה וכו'' חסרה ד' חסרונות תהו, בהו, תהום וחושך [בסדר הזה
דייקא - שכן 'חשך על פני תהום' שקדם לו].
[ורוח אלוקים וכו' היא תוצאה מהיות הארץ אינה ראויה לישוב ועדיין לא הכין כסאו
בשמים]
ומעתה [ובכל ששת ימי המעשה] הוא מתחיל לתקן את ד' החסרונות, מהכבד אל הקל
[מהאחרון - חושך לראשון - תהו]
תחילה הוא תיקן את חסרון החושך בכך שאמר 'ויהי אור', וכן הלאה והלאה. [למקורות
והרחבה עי' בס' בן מלך (נמצא בהיברובוקס ובאוה"ח) ותרווה נחת].
עכ"פ לפי"ז תיקון הארץ [ע"י האור] קדם לתיקון הרקיע שהיה ביום שני.ב. בד"ה 'בריאת צמחים' הק' [מהרד"ק] מהו ל' 'ויהי כן' על מאמר הנה נתתי וכו',
הלא אינם אלא דברי אלוקים לאדם וחוה,
באדרת אליהו כ' דהוא ממעשרה מאמרות [וכדאי' בגמ' 'ויאמר דבראשית ט' הוו, והוא
אחרון שבהם].
ופי' שבמאמר זה נתן בהם כח לסעוד את לב האדם, ובזה מיושב ל' ויהי כן'.
ושמא זהו ג"כ פי' 'וכל שיח השדה וגו'' שנתק' שסותר למבו' לעי' מיני', דלהנ"ל
שמא י"ל דכוונת הכתוב שכל שיח השדה טרם היה ראוי לאכילה, וצ"ע.
[ומ"ש בבי' הסתירה, צ"ב לענ"ד שכן מפו' בקרא 'כי אדם אין לעבוד כו'' מש'
דמיירי בעשב לאדם ולא לחיות].ג. קצת צרם לי שימושו הרב בפרקים [כגון - 'הפסוקים הראשונים של פרק ו' הינן
מעין הקדמה וכו'', 'סתירה לכאו' כו' בין פרק א' כו' לפרק ב'' ועוד, שמש' קצת
מדבריו כאילו יש משמעות לכך שפסוק זה בפרק א' וחבירו בפרק ב' וכדו'] שכידוע
אינם ממקור טהור ומלאים שגיאות חמורות וכלל וכלל לא מתייחסות לחלוקות המסורה
[כגון פתוחה וסתומה שמסיני, וכן חלוקת הפרשיות שמקורה בזמן חז"ל (וחזקה על מר
שידע לדייק אותי)].
וגם את"ל שחלוקה זו מתבססת הסדר הכרונולוגי, אין בכך בכדי להעצים את הקו',
ובפרט שתורתינו הקדושה *איננה כרונולוגית *שכן 'אין מוקדם ומאוחר בתורה'.ד. התשובה לכופרי זמנינו היא אותה תשובה שתענה למי שיבא עם חיבור עב כרס מלא
מזן אל זן בחבילות של קושיות וסתירות בדברי רש"י בכל הש"ס ועה"ת, כאשר הוא
מיישב את הכל ברעיון מבריק וגאוני עד להפליא - בכל מסכת חובר פי' רש"י ע"י
מחבר אחר [למעט ב"ב שחוברה ע"י שני מחברים וכו' וכו' וכדו']. אין לך איוולת
גדולה מזו - לחלק ספר למחברים שונים בעקבות קושיות ואי הבנה, ולא להתייחס
לגירסת אילו שהעבירו את הספר במסורה מדויקת מדור לדור מפי משה רבם, [א. אין
שום ספר בעולם שרק לאחר עשר שנים התגלה שהוא של שני מחברים ולא של מחבר א',
וכל ספר מיד בהוצאתו לאור ידוע כמות מחבריו ואף שמותיהם, בפרט הספר הכי נפוץ
ע"פ תבל במשך אלפי שנה והכי משמעותי לקוראיו. ב. בכדי להבין ספר יש לקרא אותו
מתחילתו ועד סופו ולהעמיק בו עד לרמת הכותב או המכותב, גם 'הספר הראשון שלי'
אם תקרא רק עמוד פה ועמוד שם לא תבין אותו, ובפרט אם הכותב נתן כללים והוראות
איך להבין ולקרא את הספר, וק"ו ב"ב של ק"ו בספר תורת האלוקים שניתנה לנו מורשה
עם תורה שבע"פ] ובנוגע לקושיות - זיל תני בי מדרשא.
אך לנסות להפריך אותם ע"י יישוב קושיתיהם נידון לכישלון, כיון שהתורה עמוקה
מיני ים ולעולם לא תנוח דעתם באופן סופי [בפרט שלקנתר באו], וכל עוד שלא
יתיישב הכל כביכול יש להם מקום לטעון שחלק זה עדיין ממחבר אחר עפ"ל.
וכלל יש להבדיל טובא בין מדע מדויק לבין מדע משוער, למדע המדויק עלינו להתייחס
וניתן להקות ממנו ועליו, משא"כ המדע המשוער אינו אלא סברות כרס של יושבי קרנות
מדופלמים ושאינם... ובכל מקום שהתשובה לשאלה ידועה ומוכרת לנו אין טעם
להתעניין מהי דעת המדע המשוער בענין. ואכמ"ל.הכופל בברכה [ובתקווה שהביקורת נכתבה כראוי למעכ"ת].
נ.ב. אני הרבה זמן מתחבט מה עושים כאשר ציטוט מסתיים בציטוט כגון - כמ"ש חז"ל
'סומא חשוב כמת, שנ' במחשכים הושיבני כמתי עולם', או שמסתיים בוכו'/וגו',
וכמו שהסתבכתי כאן הרבה, האם מציינים שני גרשיים או גרש א' [למי שמציין ציטוט
עם גרש א', וכן למי שמציין עם גרשיים האם שניים או שלשה], אשמח לעזרת העורכים
המנוסים.
בתודה מראש.מאת: מבואות ותולדות
-
תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2024 16:06
עבודה נפלאה מאוד, ירבו כמותך בישראל וכשם שזכית בכך כן תזכה ללמוד וללמד
וכו' את כל דברי התורה. [אשמח אכן לרכוש את הספר באופן דיגיטלי].להלן הארות והערות:
א. בהע' ב' התקשה כבודו בד' חכמים ששכלול הארץ קדם לשכלול השמים,
מו"ר מהר"ל מינצברג ז"ל מפ' סדר המקרא כך:
בראשית נבראו שמים וארץ וכל תולדותיהם [ - כדאי' בחז"ל (רש"י יד שצוטט
בדבריך)], אך הארץ היתה וכו'' חסרה ד' חסרונות תהו, בהו, תהום וחושך [בסדר הזה
דייקא - שכן 'חשך על פני תהום' שקדם לו].
[ורוח אלוקים וכו' היא תוצאה מהיות הארץ אינה ראויה לישוב ועדיין לא הכין כסאו
בשמים]
ומעתה [ובכל ששת ימי המעשה] הוא מתחיל לתקן את ד' החסרונות, מהכבד אל הקל
[מהאחרון - חושך לראשון - תהו]
תחילה הוא תיקן את חסרון החושך בכך שאמר 'ויהי אור', וכן הלאה והלאה. [למקורות
והרחבה עי' בס' בן מלך (נמצא בהיברובוקס ובאוה"ח) ותרווה נחת].
עכ"פ לפי"ז תיקון הארץ [ע"י האור] קדם לתיקון הרקיע שהיה ביום שני.ב. בד"ה 'בריאת צמחים' הק' [מהרד"ק] מהו ל' 'ויהי כן' על מאמר הנה נתתי וכו',
הלא אינם אלא דברי אלוקים לאדם וחוה,
באדרת אליהו כ' דהוא ממעשרה מאמרות [וכדאי' בגמ' 'ויאמר דבראשית ט' הוו, והוא
אחרון שבהם].
ופי' שבמאמר זה נתן בהם כח לסעוד את לב האדם, ובזה מיושב ל' ויהי כן'.
ושמא זהו ג"כ פי' 'וכל שיח השדה וגו'' שנתק' שסותר למבו' לעי' מיני', דלהנ"ל
שמא י"ל דכוונת הכתוב שכל שיח השדה טרם היה ראוי לאכילה, וצ"ע.
[ומ"ש בבי' הסתירה, צ"ב לענ"ד שכן מפו' בקרא 'כי אדם אין לעבוד כו'' מש'
דמיירי בעשב לאדם ולא לחיות].ג. קצת צרם לי שימושו הרב בפרקים [כגון - 'הפסוקים הראשונים של פרק ו' הינן
מעין הקדמה וכו'', 'סתירה לכאו' כו' בין פרק א' כו' לפרק ב'' ועוד, שמש' קצת
מדבריו כאילו יש משמעות לכך שפסוק זה בפרק א' וחבירו בפרק ב' וכדו'] שכידוע
אינם ממקור טהור ומלאים שגיאות חמורות וכלל וכלל לא מתייחסות לחלוקות המסורה
[כגון פתוחה וסתומה שמסיני, וכן חלוקת הפרשיות שמקורה בזמן חז"ל (וחזקה על מר
שידע לדייק אותי)].
וגם את"ל שחלוקה זו מתבססת הסדר הכרונולוגי, אין בכך בכדי להעצים את הקו',
ובפרט שתורתינו הקדושה *איננה כרונולוגית *שכן 'אין מוקדם ומאוחר בתורה'.ד. התשובה לכופרי זמנינו היא אותה תשובה שתענה למי שיבא עם חיבור עב כרס מלא
מזן אל זן בחבילות של קושיות וסתירות בדברי רש"י בכל הש"ס ועה"ת, כאשר הוא
מיישב את הכל ברעיון מבריק וגאוני עד להפליא - בכל מסכת חובר פי' רש"י ע"י
מחבר אחר [למעט ב"ב שחוברה ע"י שני מחברים וכו' וכו' וכדו']. אין לך איוולת
גדולה מזו - לחלק ספר למחברים שונים בעקבות קושיות ואי הבנה, ולא להתייחס
לגירסת אילו שהעבירו את הספר במסורה מדויקת מדור לדור מפי משה רבם, [א. אין
שום ספר בעולם שרק לאחר עשר שנים התגלה שהוא של שני מחברים ולא של מחבר א',
וכל ספר מיד בהוצאתו לאור ידוע כמות מחבריו ואף שמותיהם, בפרט הספר הכי נפוץ
ע"פ תבל במשך אלפי שנה והכי משמעותי לקוראיו. ב. בכדי להבין ספר יש לקרא אותו
מתחילתו ועד סופו ולהעמיק בו עד לרמת הכותב או המכותב, גם 'הספר הראשון שלי'
אם תקרא רק עמוד פה ועמוד שם לא תבין אותו, ובפרט אם הכותב נתן כללים והוראות
איך להבין ולקרא את הספר, וק"ו ב"ב של ק"ו בספר תורת האלוקים שניתנה לנו מורשה
עם תורה שבע"פ] ובנוגע לקושיות - זיל תני בי מדרשא.
אך לנסות להפריך אותם ע"י יישוב קושיתיהם נידון לכישלון, כיון שהתורה עמוקה
מיני ים ולעולם לא תנוח דעתם באופן סופי [בפרט שלקנתר באו], וכל עוד שלא
יתיישב הכל כביכול יש להם מקום לטעון שחלק זה עדיין ממחבר אחר עפ"ל.
וכלל יש להבדיל טובא בין מדע מדויק לבין מדע משוער, למדע המדויק עלינו להתייחס
וניתן להקות ממנו ועליו, משא"כ המדע המשוער אינו אלא סברות כרס של יושבי קרנות
מדופלמים ושאינם... ובכל מקום שהתשובה לשאלה ידועה ומוכרת לנו אין טעם
להתעניין מהי דעת המדע המשוער בענין. ואכמ"ל.הכופל בברכה [ובתקווה שהביקורת נכתבה כראוי למעכ"ת].
נ.ב. אני הרבה זמן מתחבט מה עושים כאשר ציטוט מסתיים בציטוט כגון - כמ"ש חז"ל
'סומא חשוב כמת, שנ' במחשכים הושיבני כמתי עולם', או שמסתיים בוכו'/וגו',
וכמו שהסתבכתי כאן הרבה, האם מציינים שני גרשיים או גרש א' [למי שמציין ציטוט
עם גרש א', וכן למי שמציין עם גרשיים האם שניים או שלשה], אשמח לעזרת העורכים
המנוסים.
בתודה מראש.מאת: מבואות ותולדות
תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2024 20:40
הנוהגים לסמן ציטוט בגרשיים, יסמנו ציטוט בתוך ציטוט בגרש אחד. יש שמסמנים
ציטוט מהגמ' בגרש אחד, וציטוט מהפסוקים בגרשיים, ואף כשהציטוט מהפסוקים בא
בתוך ציטוט מהגמ' יסומן בגרשיים. ויש שמסמנים כל ציטוט בגרש אחד.
כשיש ריבוי גרישים, יש אפשרות שהמעמד יבדיל את הגרשים זה מזה ברווח שנקרא
"רווח שערה". למשל: *איתא בברכות: 'סומא חשוב כמת, שנ' 'במחשכים הושיבני כמתי
עולם'' *– בין שני הגרישים האחרונים (שאחרי עולם) עושים רווח שערה, הוא קצת
יותר גדול מצמוד, אך פחות מתו.
כשמסיימים בוכו' או וגו' עדיף לשים אותם לאחר הציטוט: איתא בברכות: 'סומא
חשוב כמת, שנ' 'במחשכים הושיבני'' וגו'. -
תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2024 20:40
הנוהגים לסמן ציטוט בגרשיים, יסמנו ציטוט בתוך ציטוט בגרש אחד. יש שמסמנים
ציטוט מהגמ' בגרש אחד, וציטוט מהפסוקים בגרשיים, ואף כשהציטוט מהפסוקים בא
בתוך ציטוט מהגמ' יסומן בגרשיים. ויש שמסמנים כל ציטוט בגרש אחד.
כשיש ריבוי גרישים, יש אפשרות שהמעמד יבדיל את הגרשים זה מזה ברווח שנקרא
"רווח שערה". למשל: *איתא בברכות: 'סומא חשוב כמת, שנ' 'במחשכים הושיבני כמתי
עולם'' *– בין שני הגרישים האחרונים (שאחרי עולם) עושים רווח שערה, הוא קצת
יותר גדול מצמוד, אך פחות מתו.
כשמסיימים בוכו' או וגו' עדיף לשים אותם לאחר הציטוט: איתא בברכות: 'סומא
חשוב כמת, שנ' 'במחשכים הושיבני'' וגו'. -
תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2024 00:15
זאת מחלוקת ישנה, וכבר נידונה כאן באריכות, ולכאורה יש מקום לשניהם.
אני אישית מכניס את הכל לתוך המרכאות, כאשר מדובר בחומר שלי.
אך כאשר יש דרישה מצד הלקוח לסמן פסוקים או ציטוטים במרכאות,
ויש קטעים שמסתיימים בוכו'/וגו' - לפעמים אין ברירה, אלא להוציא את הוכו'/וגו'
אל מחוץ למרכאות.
וכן בציטוט בתוך ציטוט.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2024 00:15
זאת מחלוקת ישנה, וכבר נידונה כאן באריכות, ולכאורה יש מקום לשניהם.
אני אישית מכניס את הכל לתוך המרכאות, כאשר מדובר בחומר שלי.
אך כאשר יש דרישה מצד הלקוח לסמן פסוקים או ציטוטים במרכאות,
ויש קטעים שמסתיימים בוכו'/וגו' - לפעמים אין ברירה, אלא להוציא את הוכו'/וגו'
אל מחוץ למרכאות.
וכן בציטוט בתוך ציטוט.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2024 00:22
אני נוהג לסמן את ה'וגו'/וכו' מחוץ לגרשיים שכן הם אינם חלק מהציטוט ואגב כך
נחסכת בעיית שלושת הגרשייים.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות