דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בהלכות שבת

2024
9 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 10:59

    הטמנת דבר שלא נתבשל כל צרכו בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת, אסורה משום בישול
    דאורייתא?
    לכאורה עצם זה שהוא מאריך את זמן הרתיחה מקרב בישולו.
    אך לא מצאתי דין כזה במפורש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 10:59

    הטמנת דבר שלא נתבשל כל צרכו בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת, אסורה משום בישול
    דאורייתא?
    לכאורה עצם זה שהוא מאריך את זמן הרתיחה מקרב בישולו.
    אך לא מצאתי דין כזה במפורש.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:21

    עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
    שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
    אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:21

    עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
    שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
    אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:44

    גזירה מדרבנן שמא ימצא קדירתו צוננת וירתיחה

    שבת לד.
    (ואמר) רבא מפני מה אמרו ו
    https://he.wikisource.org/wiki/שבת_לד_א#fn_ואין
    טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה גזרה ז
    https://he.wikisource.org/wiki/שבת_לד_א#fn_זשמא
    ירתיח אמר ליה אביי אי הכי בין השמשות נמי ניגזר א"ל סתם קדירות רותחות הן

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:44

    גזירה מדרבנן שמא ימצא קדירתו צוננת וירתיחה

    שבת לד.
    (ואמר) רבא מפני מה אמרו ו
    https://he.wikisource.org/wiki/שבת_לד_א#fn_ואין
    טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה גזרה ז
    https://he.wikisource.org/wiki/שבת_לד_א#fn_זשמא
    ירתיח אמר ליה אביי אי הכי בין השמשות נמי ניגזר א"ל סתם קדירות רותחות הן

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:34

    לא מפורש שם שאם ההטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל הוסיפה על הבישול הרי זה אסור
    מדאורייתא,
    אלא שיש איסור מדרבנן להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה, שמא ימצא קדירתו
    צוננת וירתיחנה ע"ג האש בשבת,
    מלבד זאת, נדמה לי שיש שם מחלוקת ראשונים, האם החשש שמא ירתיח הוא משום איסור
    בישול [כפירוש רש"י], או שמא יעבור על איסור מבעיר [כעין שמא יחתה].

    כמדומה שבבבית יוסף סימן שי"ח סעיף ד' מובאת מחלוקת בין הרא"ש לטור, אם יש
    איסור בישול בישול בדבר שכבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי, אך עדיין אינו מבושל כל
    צרכו,
    ולהלכה נפסק בשו"ע שם שיש בכך איסור, אך עי' שם בט"ז שהאיסור הוא רק מדרבנן.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:34

    לא מפורש שם שאם ההטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל הוסיפה על הבישול הרי זה אסור
    מדאורייתא,
    אלא שיש איסור מדרבנן להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה, שמא ימצא קדירתו
    צוננת וירתיחנה ע"ג האש בשבת,
    מלבד זאת, נדמה לי שיש שם מחלוקת ראשונים, האם החשש שמא ירתיח הוא משום איסור
    בישול [כפירוש רש"י], או שמא יעבור על איסור מבעיר [כעין שמא יחתה].

    כמדומה שבבבית יוסף סימן שי"ח סעיף ד' מובאת מחלוקת בין הרא"ש לטור, אם יש
    איסור בישול בישול בדבר שכבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי, אך עדיין אינו מבושל כל
    צרכו,
    ולהלכה נפסק בשו"ע שם שיש בכך איסור, אך עי' שם בט"ז שהאיסור הוא רק מדרבנן.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:27

    הרב 'דוד' כתב:
    עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
    שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
    אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.
    זה לא ראיה מוכרחת, כי שם מדובר שהסיר רותח והתפוחים מתחממים מהסיר, אבל עצם
    הטמנת קדירה שלא נתבשלה כל צרכה הוא רק משמר את החום הקיים.

    הרב צבי ליזרוביץ הביא ראיה מהגמרא בדף לד ע"א, אבל שם מדובר בתבשיל שכבר
    נתבשל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:27

    הרב 'דוד' כתב:
    עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
    שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
    אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.
    זה לא ראיה מוכרחת, כי שם מדובר שהסיר רותח והתפוחים מתחממים מהסיר, אבל עצם
    הטמנת קדירה שלא נתבשלה כל צרכה הוא רק משמר את החום הקיים.

    הרב צבי ליזרוביץ הביא ראיה מהגמרא בדף לד ע"א, אבל שם מדובר בתבשיל שכבר
    נתבשל.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:44

    ביאור הלכה סימן רנז סעיף ד

    • גורם לה להתבשל - כתב המ"א כשטמונה בדבר שאינו מוסיף הבל פשוט שאינו גורם
      בשול כלל אלא מיירי בדרך שכתב בס"ח [והיינו שהקדרה עומדת ע"ג כירה שיש תחתיה
      גחלים [קטומים דאל"ה אסור להעמיד שם להמחבר קדרה שאין מבושלת כל צרכה] ולמעלה
      מכוסה בבגדים בענין שאין נוגעים בקדרה וכמבואר בס"ח דמותר להטמין בדרך זה ואז
      גורם בשול ע"י הוספת כיסוי] ובספר בית מאיר חולק עליו וכתב דפשטיות הטור והש"ע
      משמע דמיירי בכל גווני וכ"כ בספר נהר שלום והטעם כתב בספר בית מאיר דכשמטמין
      דבר רותח שעומד ברתיחתו ומתבשל אף שמטמין בדבר שאין מוסיף הבל אלא מעמידו
      בחמימותו וברתיחתו כל שעה שמאריך הרתיחה והבישול מתבשל המאכל יותר ובהוספה
      גורם בשול
      וזה מוכח מפרש"י דף נ"א ונוטל את הגלופקרין אם ירא שמקדיח תבשילו
      אף שגלופקרין אינם מוסיפין הבל עכ"ל וכן מוכח בבאור הגר"א דסבר כהב"מ והוא
      בתחלת ס"ב דהביא ראיה שם דאפילו נתבשלה כל צרכה מהא דת"ר ע"ש ולכן לא העתקתי
      דברי המ"א להלכה:
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:44

    ביאור הלכה סימן רנז סעיף ד

    • גורם לה להתבשל - כתב המ"א כשטמונה בדבר שאינו מוסיף הבל פשוט שאינו גורם
      בשול כלל אלא מיירי בדרך שכתב בס"ח [והיינו שהקדרה עומדת ע"ג כירה שיש תחתיה
      גחלים [קטומים דאל"ה אסור להעמיד שם להמחבר קדרה שאין מבושלת כל צרכה] ולמעלה
      מכוסה בבגדים בענין שאין נוגעים בקדרה וכמבואר בס"ח דמותר להטמין בדרך זה ואז
      גורם בשול ע"י הוספת כיסוי] ובספר בית מאיר חולק עליו וכתב דפשטיות הטור והש"ע
      משמע דמיירי בכל גווני וכ"כ בספר נהר שלום והטעם כתב בספר בית מאיר דכשמטמין
      דבר רותח שעומד ברתיחתו ומתבשל אף שמטמין בדבר שאין מוסיף הבל אלא מעמידו
      בחמימותו וברתיחתו כל שעה שמאריך הרתיחה והבישול מתבשל המאכל יותר ובהוספה
      גורם בשול
      וזה מוכח מפרש"י דף נ"א ונוטל את הגלופקרין אם ירא שמקדיח תבשילו
      אף שגלופקרין אינם מוסיפין הבל עכ"ל וכן מוכח בבאור הגר"א דסבר כהב"מ והוא
      בתחלת ס"ב דהביא ראיה שם דאפילו נתבשלה כל צרכה מהא דת"ר ע"ש ולכן לא העתקתי
      דברי המ"א להלכה:
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 20:11

    גם אם זה מתבשל אין זה דאורייתא דלא גרע מתולדת חמה [פי' המשניות להרמב"ם
    במשנה שטומנין בבין השמשות]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 20:11

    גם אם זה מתבשל אין זה דאורייתא דלא גרע מתולדת חמה [פי' המשניות להרמב"ם
    במשנה שטומנין בבין השמשות]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 21:44

    יתכן שזה נחשב אפילו בישול באור עצמה,
    שהרי הכיסוי אינו מחמם את הקדירה ומבשלה,
    אלא הקדירה התחממה מהאש וכעת על ידי שטומנה בדבר שאינו מוסיף הבל חומה אינו
    יורד, וממילא נמשך הבישול של האש .

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 21:44

    יתכן שזה נחשב אפילו בישול באור עצמה,
    שהרי הכיסוי אינו מחמם את הקדירה ומבשלה,
    אלא הקדירה התחממה מהאש וכעת על ידי שטומנה בדבר שאינו מוסיף הבל חומה אינו
    יורד, וממילא נמשך הבישול של האש .

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 22:54

    אני ציטטתי את דברי הרמב"ם

  • שאלה לשונית

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2024 10:32 תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג עמוד א סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות
  • איך מקובל לכתוב 'תוספת שבת ויו"ט' או 'תוספות שבת ויו"ט'

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2024 00:42 נכון. כך בדיוק
  • שאלה בדקדוק

    2024
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2024 20:21 הרי הכותב לא הולך לספר לקורא לכמה הנהגות מתחלקת ההנהגת - כלומר לא המספר הוא הנושא כאן אלא המהות. אפשר להתעקש ולנקוט בלשון נקבה - כיון שאפשר לומר שאתה מבאר לאיזה צורות של הנהגה. אבל בין כך ובין כך, תפקידו של עורך הוא להגיש כשולחן ערוך, להרחיב ולבאר בפה מלא: הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתי צורות של הנהגה. או: לשני סוגי הנהגה. ולא לתת לקורא להרהר ולנחש ל2 "מה" מתחלקת ההנהגה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 7:23 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק לא הסברתי את עצמי כראוי, אז אסביר שוב. תאמר (או תראה או תקריא) למישהו את המשפט: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". ואז תשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה?" כל אחד יענה: "לשתי הנהגות". נמצא שגם בלא לפרט ולומר בפירוש: "מתחלקת לשתי הנהגות", ניסוח המשפט ובחירת המין ('שתיים', נקבה) מגלה (לשומע או לקורא) שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. ולכן אין שום פסול לנקוט במשפט הנ"ל: "מתחלקת לשתיים". הלא כן? שאלת מישהו? בוא נעשה ניסיון! דומני שיענו: מתחלקת לשתי הנהגות. לשתי מחלקות. לשתי צורות. לשתי חטיבות. לשתי ממשלות. לשתי תורות. לשתי שליטות. לשתי מרויות. לשתי ממלכות. לשתי ארצות. לשתי מדינות. לשתי ערים. לשתי מחוזות. וכו' וכו'. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 12:34 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק כלומר, תשאל אותו: מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה? אז הוא יענה: לשתי הנהגות. נמצא שגם בלי לפרט, עצם הניסוח ובחירת המין (שתיים, נקבה) מגלה שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. גם בלי לפרט. הרי כל אחד שתשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים"? ישיב: "מתחלקת לשתי הנהגות". (ולא: לשני חלקים). אפשר, אבל צריך לפרט. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: ש ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:44 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אפשר שההנהגה באופן כללי (או: 'ההנהגה הכללית') מתחלקת לשתי הנהגות פרטיות? ברור. כי כאשר נחלק את הגלימה או הבננה ל-2 חלקים, אין לנו כאן שתי גלימות או שתי בננות אלא - שני חלקים של גלימה או בננה אחת. על כרחנו שהמספר מתייחס לחלקים ולא לגוף החפץ. ההסתבכות בדיון זה היא איך להתייחס להנהגה שנחלקת ל-2. האם יש כאן 2 הנהגות או 2 חלקים של הנהגה אחת. וזה צריך העורך לנסח ולדייק לפי הענין. או: עם ישראל נחלק לשתי הנהגות. או: ההנהגה של עם ישראל נחלקת לשנים. בכל מקרה לא מדוייק, או לפחות מסורבל, לכתוב שההנהגה מתחלקת ל-2 הנהגות. ממה נפשך: "הנהגה" או "שתי הנהגות". כמו שנאמר: המדינה מתחלקת לשתי מדינות. אפשר לומר: המדינה נחלקת לשני מחוזות. וכיו"ב. (או המדינה נחלקה לשתי מדינות - לשון עבר, כלומר שהיום אינה מדינה אחת אלא שתי מדינות נפרדות). ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: shimon maryles Cc: ש ; ש. הופמן S. Hoffman ; חנן ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:06 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או: חילק את הגלימה לשניים. מצד שני, הרי לא אומרים: "חילק את הבננה לשתיים", אלא: לשניים. למרות שבננה זה נקבה. כמובן כדברי הרב שי"ן (ימנית או שמאלית? צריך לפרט יותר...) אין מקום להכניס מילים דמיוניות שלא מופיעות במשפט כגון שני 'חלקים' או שני 'מינים' וכדומה. (הרי אין לדבר סוף. אולי הוא התכוון לשני חצאים? או לשני מספרים? או לשני 'מיני־הנהגות'? או לשתי 'תת־הנהגות'? או לשתי מידות? וכו' וכו'.) המשפט אמר 'הנהגה מתחלקת לב'', היינו החלוקה היא לשתי יחידות של אותה יחידה מקורית. כמו שכשאני 'אחד מתחלק לשניים' אני מתכוון שאותו אחד מתחלק לשניים, ואני לא מנסה לחשוב למה הכוונה - לשני מספרים? אולי לשתי עגבניות? או מלפפונים? לשתיים. דיברו על ההנהגה, אז היא זאת שמתחלקת לשניים. אם ההנהגה מתחלקת אזי אין כאן שתי הנהגות אלא שני חלקי הנהגה אחת. ו"חלק" הינו זכר. המספר יופיע בלשון נקבה כאשר המשפט מנוסח: עם ישראל מתחלק לשתי הנהגות... ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: חנן Cc: מעשה הכתב ; shimon maryles ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 2:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אבל מה נאמר גבי משפט כזה: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". האם נכון לכתוב "מתחלקת לשתיים", היינו לשתי הנהגות. או שצריך: "מתחלקת לשניים", היינו לשני חלקים? תודה רבה לכל המשיבים היקרים (וגם באישי). עזרתם לי! שנים (שני אורות) שנים. אור - אחד, שניים - שני אורות. (ואף שמספר סתמי בעברית הוא נקבה, כאן זה לא מספר סתמי. ובכל מקרה ההחלטה הזו היא חדשה ואינה מהמקורות) שלום לכולם, כתוב בספר כך: שעשה הבדלה לאור גופיה ועשה אותו ב' נדרשתי לתקן. איך נכון לתקן? ועשה אותו 'שנים' או 'שתים'. כמובן, שהכוונה היא שהקב"ה חילק את האור לשני מינים/חלקים של אור. תודה רבה!
  • שאלה חצופה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 11:20 הכתב והמכתבאסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשוןשמואל אחיטוב ה'כתב והמכתב' הוא אסופה של כתובות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. הכתובות מיהודה וישראל נכתבו עברית, ואילו שאר הכתובות נכתבו בשפות, או ניבים, קרובים לעברית, וכל קורא עברית יוכל לקרוא אותן. הכתובות הן מסוגים שונים: מצבות שנחקקו באבן, תעודות שנכתבו בצבע ובדיו על אבנים וחרסים, ואף על טיח; וכן מכתבים ופתקים שנכתבו על שברי כלי חרס ועל פפירוס. הכתובות מאירות צדדים שונים בחיי כותביהן. הן זורקות אור על תולדות הארץ, מגלות טפח ויותר על אמונותיהם ומנהגיהם הדתיים והחברתיים של תושבי הארץ, על המנהל הממלכתי והמקומי ועוד. הכתובות העבריות הן עדות ישירה, בת הזמן, ללשון שבפי דובריה, מישראל או מיהודה. הן מעידות על הקרבה הלשונית בין היהודית לישראלית וגם על ההבדלים ביניהן. אפילו הבדלי מבטא הן משקפות. הכתובות הן עדות בלבדית ללשונותיהם של שכני ישראל שלא הותירו אחריהם ספרות כתובה דוגמת המקרא: ללשון ערי פלשת, לאדומית, למואבית ולעמונית, ולשפתם של תושבי עמק סוכות. אף בהן יש עדות, אמנם דלה, לספרות שהיתה לעמים הללו, ואבדה מאיתנו. תעודות מיוחדות במינן הן מצבת מישע מלך מואב ו'ספר בלעם בר בעור', המתקרבות בתוכנן ובסגנונן לספרות המקרא. במהדורה החדשה, המורחבת והמתוקנת של הספר נוספו כמה תעודות שיש בהן עניין לקורא, ובהן הכתובת הארמית שהציב חזאל בתל דן המזכירה את מות 'יורם בר אחאב מלך ישראל ואחזיהו בר יהורם מלך בית דויד'. במהדורה זו תוקנו שגיאות, הוחלפו כמה העתקות בטובות מהן, ונוספו או הורחבו פירושים, לפי מה שנתחדש במחקר, או בשל הצורך בהבהרה של קבצים מצורפים: HebrewBooksOrg_51176_page_1.pdf HAKETAV_VEHAMIKTAV001.jpg
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:03 אבל עולם הזה חיי שעה, כמו שכתוב (אבות פ"ד מ"יז) 'יפה שעה אחת בעולם הזה', רוצה לומר עולם הזה נקראת שעה אחת. האם זה טעות בהבנה או שיש מי שמפרש כן?
  • שאלה בתמחור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 02:02 בהרבה פרוייקטים של עו"ה משלמים לפי תוים של ספר המקור שעליו עובדים
  • שאלה בוורד

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 14:36 למעשה הסתדרתי. ייש"כ לכולם. מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 25/09/2024 14:30 רש"י בפרשת נצבים (דברים כט כ) מחדד מאוד את הענין מתי יש להשתמש בלשון זכר/נקבה. ב-יום רביעי, 25 בספטמבר 2024 בשעה 11:28:45 UTC+3, אשר עגם כתב/ה:

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים