דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בהלכות שבת

2024
9 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 10:59

    הטמנת דבר שלא נתבשל כל צרכו בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת, אסורה משום בישול
    דאורייתא?
    לכאורה עצם זה שהוא מאריך את זמן הרתיחה מקרב בישולו.
    אך לא מצאתי דין כזה במפורש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 10:59

    הטמנת דבר שלא נתבשל כל צרכו בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת, אסורה משום בישול
    דאורייתא?
    לכאורה עצם זה שהוא מאריך את זמן הרתיחה מקרב בישולו.
    אך לא מצאתי דין כזה במפורש.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:21

    עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
    שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
    אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:21

    עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
    שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
    אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:44

    גזירה מדרבנן שמא ימצא קדירתו צוננת וירתיחה

    שבת לד.
    (ואמר) רבא מפני מה אמרו ו
    https://he.wikisource.org/wiki/שבת_לד_א#fn_ואין
    טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה גזרה ז
    https://he.wikisource.org/wiki/שבת_לד_א#fn_זשמא
    ירתיח אמר ליה אביי אי הכי בין השמשות נמי ניגזר א"ל סתם קדירות רותחות הן

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:44

    גזירה מדרבנן שמא ימצא קדירתו צוננת וירתיחה

    שבת לד.
    (ואמר) רבא מפני מה אמרו ו
    https://he.wikisource.org/wiki/שבת_לד_א#fn_ואין
    טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה גזרה ז
    https://he.wikisource.org/wiki/שבת_לד_א#fn_זשמא
    ירתיח אמר ליה אביי אי הכי בין השמשות נמי ניגזר א"ל סתם קדירות רותחות הן

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:34

    לא מפורש שם שאם ההטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל הוסיפה על הבישול הרי זה אסור
    מדאורייתא,
    אלא שיש איסור מדרבנן להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה, שמא ימצא קדירתו
    צוננת וירתיחנה ע"ג האש בשבת,
    מלבד זאת, נדמה לי שיש שם מחלוקת ראשונים, האם החשש שמא ירתיח הוא משום איסור
    בישול [כפירוש רש"י], או שמא יעבור על איסור מבעיר [כעין שמא יחתה].

    כמדומה שבבבית יוסף סימן שי"ח סעיף ד' מובאת מחלוקת בין הרא"ש לטור, אם יש
    איסור בישול בישול בדבר שכבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי, אך עדיין אינו מבושל כל
    צרכו,
    ולהלכה נפסק בשו"ע שם שיש בכך איסור, אך עי' שם בט"ז שהאיסור הוא רק מדרבנן.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:34

    לא מפורש שם שאם ההטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל הוסיפה על הבישול הרי זה אסור
    מדאורייתא,
    אלא שיש איסור מדרבנן להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה, שמא ימצא קדירתו
    צוננת וירתיחנה ע"ג האש בשבת,
    מלבד זאת, נדמה לי שיש שם מחלוקת ראשונים, האם החשש שמא ירתיח הוא משום איסור
    בישול [כפירוש רש"י], או שמא יעבור על איסור מבעיר [כעין שמא יחתה].

    כמדומה שבבבית יוסף סימן שי"ח סעיף ד' מובאת מחלוקת בין הרא"ש לטור, אם יש
    איסור בישול בישול בדבר שכבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי, אך עדיין אינו מבושל כל
    צרכו,
    ולהלכה נפסק בשו"ע שם שיש בכך איסור, אך עי' שם בט"ז שהאיסור הוא רק מדרבנן.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:27

    הרב 'דוד' כתב:
    עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
    שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
    אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.
    זה לא ראיה מוכרחת, כי שם מדובר שהסיר רותח והתפוחים מתחממים מהסיר, אבל עצם
    הטמנת קדירה שלא נתבשלה כל צרכה הוא רק משמר את החום הקיים.

    הרב צבי ליזרוביץ הביא ראיה מהגמרא בדף לד ע"א, אבל שם מדובר בתבשיל שכבר
    נתבשל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:27

    הרב 'דוד' כתב:
    עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
    שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
    אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.
    זה לא ראיה מוכרחת, כי שם מדובר שהסיר רותח והתפוחים מתחממים מהסיר, אבל עצם
    הטמנת קדירה שלא נתבשלה כל צרכה הוא רק משמר את החום הקיים.

    הרב צבי ליזרוביץ הביא ראיה מהגמרא בדף לד ע"א, אבל שם מדובר בתבשיל שכבר
    נתבשל.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:44

    ביאור הלכה סימן רנז סעיף ד

    • גורם לה להתבשל - כתב המ"א כשטמונה בדבר שאינו מוסיף הבל פשוט שאינו גורם
      בשול כלל אלא מיירי בדרך שכתב בס"ח [והיינו שהקדרה עומדת ע"ג כירה שיש תחתיה
      גחלים [קטומים דאל"ה אסור להעמיד שם להמחבר קדרה שאין מבושלת כל צרכה] ולמעלה
      מכוסה בבגדים בענין שאין נוגעים בקדרה וכמבואר בס"ח דמותר להטמין בדרך זה ואז
      גורם בשול ע"י הוספת כיסוי] ובספר בית מאיר חולק עליו וכתב דפשטיות הטור והש"ע
      משמע דמיירי בכל גווני וכ"כ בספר נהר שלום והטעם כתב בספר בית מאיר דכשמטמין
      דבר רותח שעומד ברתיחתו ומתבשל אף שמטמין בדבר שאין מוסיף הבל אלא מעמידו
      בחמימותו וברתיחתו כל שעה שמאריך הרתיחה והבישול מתבשל המאכל יותר ובהוספה
      גורם בשול
      וזה מוכח מפרש"י דף נ"א ונוטל את הגלופקרין אם ירא שמקדיח תבשילו
      אף שגלופקרין אינם מוסיפין הבל עכ"ל וכן מוכח בבאור הגר"א דסבר כהב"מ והוא
      בתחלת ס"ב דהביא ראיה שם דאפילו נתבשלה כל צרכה מהא דת"ר ע"ש ולכן לא העתקתי
      דברי המ"א להלכה:
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:44

    ביאור הלכה סימן רנז סעיף ד

    • גורם לה להתבשל - כתב המ"א כשטמונה בדבר שאינו מוסיף הבל פשוט שאינו גורם
      בשול כלל אלא מיירי בדרך שכתב בס"ח [והיינו שהקדרה עומדת ע"ג כירה שיש תחתיה
      גחלים [קטומים דאל"ה אסור להעמיד שם להמחבר קדרה שאין מבושלת כל צרכה] ולמעלה
      מכוסה בבגדים בענין שאין נוגעים בקדרה וכמבואר בס"ח דמותר להטמין בדרך זה ואז
      גורם בשול ע"י הוספת כיסוי] ובספר בית מאיר חולק עליו וכתב דפשטיות הטור והש"ע
      משמע דמיירי בכל גווני וכ"כ בספר נהר שלום והטעם כתב בספר בית מאיר דכשמטמין
      דבר רותח שעומד ברתיחתו ומתבשל אף שמטמין בדבר שאין מוסיף הבל אלא מעמידו
      בחמימותו וברתיחתו כל שעה שמאריך הרתיחה והבישול מתבשל המאכל יותר ובהוספה
      גורם בשול
      וזה מוכח מפרש"י דף נ"א ונוטל את הגלופקרין אם ירא שמקדיח תבשילו
      אף שגלופקרין אינם מוסיפין הבל עכ"ל וכן מוכח בבאור הגר"א דסבר כהב"מ והוא
      בתחלת ס"ב דהביא ראיה שם דאפילו נתבשלה כל צרכה מהא דת"ר ע"ש ולכן לא העתקתי
      דברי המ"א להלכה:
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 20:11

    גם אם זה מתבשל אין זה דאורייתא דלא גרע מתולדת חמה [פי' המשניות להרמב"ם
    במשנה שטומנין בבין השמשות]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 20:11

    גם אם זה מתבשל אין זה דאורייתא דלא גרע מתולדת חמה [פי' המשניות להרמב"ם
    במשנה שטומנין בבין השמשות]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 21:44

    יתכן שזה נחשב אפילו בישול באור עצמה,
    שהרי הכיסוי אינו מחמם את הקדירה ומבשלה,
    אלא הקדירה התחממה מהאש וכעת על ידי שטומנה בדבר שאינו מוסיף הבל חומה אינו
    יורד, וממילא נמשך הבישול של האש .

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 21:44

    יתכן שזה נחשב אפילו בישול באור עצמה,
    שהרי הכיסוי אינו מחמם את הקדירה ומבשלה,
    אלא הקדירה התחממה מהאש וכעת על ידי שטומנה בדבר שאינו מוסיף הבל חומה אינו
    יורד, וממילא נמשך הבישול של האש .

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 22:54

    אני ציטטתי את דברי הרמב"ם

  • שאלה לשונית

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2024 01:22 רוב טובה. עצה טובה: אם יש לך בר אילן אתה יכול לעשות חיפוש של שתי האפשריות ולראות מהי התוצאה הרווחת. ב-יום רביעי, 24 בינואר 2024 בשעה 01:16:00 UTC+2, שלום זיאת כתב/ה:
  • שאלה לשונית

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2024 10:32 תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג עמוד א סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות
  • איך מקובל לכתוב 'תוספת שבת ויו"ט' או 'תוספות שבת ויו"ט'

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2024 00:42 נכון. כך בדיוק
  • שאלה בהלכות קדשים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2024 15:20 עזרת הרבה תודה רבה
  • שאלה ויעוץ

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 22:55 כשרוצם לכתוב ראש תבות בכדי לקצר והאות האחרונה היא אחת מחמשת האותיות הסופיות האם לכתוב אותה כאות סופת או כאות רגילה? לדוגמא: נפקא מינה נפק"מ או נפק"ם?
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 15:20 האם יש למישהו מידע לגבי קרן ר' י"ב אודסר? באישי בלבד.
  • שאלה בתמחור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 02:02 בהרבה פרוייקטים של עו"ה משלמים לפי תוים של ספר המקור שעליו עובדים
  • שאלה בדקדוק

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 25/09/2024 14:30 רש"י בפרשת נצבים (דברים כט כ) מחדד מאוד את הענין מתי יש להשתמש בלשון זכר/נקבה. ב-יום רביעי, 25 בספטמבר 2024 בשעה 11:28:45 UTC+3, אשר עגם כתב/ה: