דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איזה שולחן ערוך הוא דוגמא לעריכה? מה קונים לחתן? מה ערוך הכי יפה מחד והכי קצר מאידך?

2024
5 5 23 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 13:56
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 13:56
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 14:29
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 13:56
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 14:30

    הבהיר הוא הכי פופולרי וגם באמת הוא לא מידי עמוס ולא מתפרס על מידי הרבה
    עמודים, כמדומני שזו נהייתה המהדורה הקלאסית והסטנדרטית של שו"ע בזמננו וכן
    חתנים מקבלים את זה הרבה [פעמים רבות כחלק מסט טור ושו"ע עם טור שירת דבורה
    שזה שילוב נפלא של שתי המהדורות הפופולריות של הטור והשו"ע בהתאמה]. במהדורה
    הישנה היו הרבה טעויות וכמדומני שהם תוקנו במהדורות הבאות [כתוב על הכריכה
    שו"ע הבהיר 'החדש']. שמעתי מעשה על רב חשוב שבקיא בד' חלקי שו"ע ואחרי שי"ל
    מהדורת הבהיר הוא זנח את צורת הדף הישנה והתרגל לזו של הבהיר שלדבריו היא
    מאירת עיניים ונוחה ללימוד.
    מהצד השני יש את פרידמן שזו עבודת העריכה הכי יסודית אבל היא מאוד לא נוחה
    ללימוד כי זה ארוך מידי וגם הסט כולו רב כרכים. ואת צורת הדף שעשו עבודה יפה
    אבל זה מיועד רק לשמרנים שרוצים לשמור על הצורה הישנה או כאלו שהתרגלו.
    יש את עוז והדר שלקחו את העריכה של פרידמן ותימצתו את זה לצורת הדף קצרה יותר
    וגם הסט כולו עם לא הרבה כרכים, אני אישית לא מסוגל ללמוד בזה כי הם שמו את
    ביאור הגר"א בצד באותיות קטנות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 14:30

    הבהיר הוא הכי פופולרי וגם באמת הוא לא מידי עמוס ולא מתפרס על מידי הרבה
    עמודים, כמדומני שזו נהייתה המהדורה הקלאסית והסטנדרטית של שו"ע בזמננו וכן
    חתנים מקבלים את זה הרבה [פעמים רבות כחלק מסט טור ושו"ע עם טור שירת דבורה
    שזה שילוב נפלא של שתי המהדורות הפופולריות של הטור והשו"ע בהתאמה]. במהדורה
    הישנה היו הרבה טעויות וכמדומני שהם תוקנו במהדורות הבאות [כתוב על הכריכה
    שו"ע הבהיר 'החדש']. שמעתי מעשה על רב חשוב שבקיא בד' חלקי שו"ע ואחרי שי"ל
    מהדורת הבהיר הוא זנח את צורת הדף הישנה והתרגל לזו של הבהיר שלדבריו היא
    מאירת עיניים ונוחה ללימוד.
    מהצד השני יש את פרידמן שזו עבודת העריכה הכי יסודית אבל היא מאוד לא נוחה
    ללימוד כי זה ארוך מידי וגם הסט כולו רב כרכים. ואת צורת הדף שעשו עבודה יפה
    אבל זה מיועד רק לשמרנים שרוצים לשמור על הצורה הישנה או כאלו שהתרגלו.
    יש את עוז והדר שלקחו את העריכה של פרידמן ותימצתו את זה לצורת הדף קצרה יותר
    וגם הסט כולו עם לא הרבה כרכים, אני אישית לא מסוגל ללמוד בזה כי הם שמו את
    ביאור הגר"א בצד באותיות קטנות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 15:26

    יש גם את של מיר שנקרא תבנית הדף עם עבודה יפה מאוד
    וגם את של שולחן מלכים יש להם מהדורה שאינה צורת הדף
    אני אישית הכי נהנה בלימוד ממהדורת עוז והדר והמעלות שבה שגם יש את הכל על הדף
    וגם עריכה נקיה וגופן עוז והדר שמאיר את העינים

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 15:26

    יש גם את של מיר שנקרא תבנית הדף עם עבודה יפה מאוד
    וגם את של שולחן מלכים יש להם מהדורה שאינה צורת הדף
    אני אישית הכי נהנה בלימוד ממהדורת עוז והדר והמעלות שבה שגם יש את הכל על הדף
    וגם עריכה נקיה וגופן עוז והדר שמאיר את העינים

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 23:23

    בעוז והדר האותיות מידי קטנות.
    קשה מאוד להתחבר לזה, קטן יותר מפרידמן ומהבהיר.

  • מישהו מהת"ח יודע מה הכוונה? על מה רע"א מדבר?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 17:47 רש"ש מסכת כתובות דף יד עמוד ב במשנה אם רוב אנשי העיר משיאין כו'. כ' התור"ע דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד.
  • שולחן עבודה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 01:20 ישר כוח הלכתי לקובץ עצמו ופתחתי אותו מחדש. אבל טוב לדעת. לפעמים הבאות. [image: מעקב דואר] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& שולח הודעה על ידי Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.06.24, 01:19:07
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    13 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2024 13:02 אתה מתכוון לשו"ת של הרב גרוסמן? מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    10 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 16:41 קבצים מצורפים: שנות דור. מקורות לפי תקופתם.pdf
  • מה מקובל?

    2024
    49
    0 הצבעות
    49 פוסטים
    370 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 20:45 כמדומה שמי שהגדיר "כל מה שהיית עושה לו המעסיק היה נוכח לצידך" קלע לשערה מי שבטוח שההפסקה שעושה היא קטנה והיא לטובת העבודה היה מעיז לעשות כך גם לפני הבוס וזה גדר טוב לאדם לבדוק כל מקרה לגופו.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:51
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    3 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2024 21:56 יישר כח לכל העוזרים קבלתי תשובה מאחד מהחברים: (8) תנא דבי אליהו רבה - פרק יח ברוך המקום ברוך הוא שבחר בחכמים ובתלמידיהם ובתלמידי תלמידיהם ומקיים עליהם במדה שאדם מודד בה מודדין לו כשם שהם יושבים בב"כ ובב"מ ובכל מקום שהוא פנוי להם וקוראים ושונין לשם שמים ויראה בלבבם ומחזיקין דברי תורה בפיהם ומקיימין עליהן הפסוק (איכה ג) טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו וגו'. כך כביכול אפי' אם הם ישאלו את כל העולם כולו בשעה אחת הוא נותן להם מיד שנאמר (תהלים ב) אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה וגו' שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2024 19:04 כי הרי כך מבואר בחז"ל (???) שכך יהיה באחרית הימים שיהיה נשכח היום מרוב ההמון עם הרבה מחלקי מצות וחיובי הלכות התוה"ק[1] https://mail.google.com/mail/u/2/#m_-6622399479049482918__ftn1, [1] https://mail.google.com/mail/u/2/#m_-6622399479049482918__ftnref1 ע"ש שמסקנת הגמ' שם (??) שבכל חלק מהכלל יהיה נשכח חלק מהתוה"ק, וזה כמו שכתוב בנביא (ומבוארים הדברים בחז"ל) שכך יהיה באחרית הימים. כמש"כ (ישעי' נ"ט ט"ו) "והאמת תהיה נעדרת" שהכוונה על התוה"ק שנקראת תורת אמת וכמש"כ (מלאכי ב' ו') "תורת אמת היתה בפיהו" וגו', וכן איתא בחז"ל (שבת קלח:) "עתידה תורה שתשתכח מישראל" ומקשה שם (רשב"י) בברייתא הלא כתוב (דברים ל"א כ"א) "כי לא תשכח מפי זרעו" ומסקנת הגמ' שם "שלא תהא משנה ברורה והלכה ברורה במקום א'" והיינו לומר שבכל חלק מהכלל ישראל תהיה נשכחת חלק מהתורה כלו' חלק מפרטי הלכותיה אבל סוכ"ס בין כל הכלל תשאר לנו זכירת כל התורה כולה. ולכן מי שירצה להיות מופקע מקללה זו של שכחת התורה הרי הוא מוכרח לשמוע ולקבל מכל העדות הכשרות שבישראל ולקבל את האמת ממי שאומרה, ואם יתעקש לקבל ממעיין א' והוא העדה והעדר שלו דוקא ולא ירצה להאזין לקול השני אם איננו מעדה שלו, לא יוכל בשום אופן ללמוד ולדעת את כל האמת לאמתה של תורה וישאר קרח מכאן ומכאן. וזה מה שרמזו ולמדונו חז"ל (סנהדרין צז.) במה שפרשו את הפסוק "והאמת תהיה נעדרת" דהיינו "שתהיה נעשית עדרים עדרים" ובפשוטו אינו מובן איך הוציאו הפסוק לגמרי מפשוטו ולמה כתבה תורה את זה בצורה של חידה סתומה כזאת שלא תהיה מובנת לנו כלל, אמנם להאמור מובן מאד בס"ד שפירושם מבואר ומשתלב עם פשוטו של מקרא דהיינו שבאמת כן תהיה התוה"ק נעדרת אמנם הרי זה רק למי שלא יהיה מוכן לקבל מכל העדרים, אבל מי שיקיים דברי דהמע"ה שאמר מכל מלמדי השכלתי (שמכח ענוונותו הגדולה למד אפילו מין הקטנים ממנו) הוא יזכה לאמת, וזה מה שאמחז"ל במשנה (אבות ד' א') "איזהו חכם" וגו', כלו' שרק מי שמוכן ללמוד מכל אדם הוא זוכה להיות חכם אמיתי להשיג אמתה של תורה,

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים