דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בזה"ק - היכן כתוב בזוהר שיש מצות פריה ורביה בלימוד התורה

2024
1 1 0 1
  • לבקיאים בזה"ק

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 12:58 ח"ג כג: מאן דקאים בליליא למלעי באורייתא, אורייתא קא מודעא ליה חוביה, ולא באורח דינא, אלא כאימא דאודעא לברה במלה רכיך, והוא לא אנשי ליה, ותב בתיובתא קמי מאריה.
  • היכן מופיע בספה"ק

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 02/04/2024 23:31 יישר כח.
  • לבקיאים בזוה"ק

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2024 14:56 וזה נודע מהמשל שאיתא בזוה"ק מפלטין גדול שיש לו חדרים הרבה, וגם הרבה שבילים, וכל החדרים ושבילין כולם באים ונכנסים בשער חדר אחד, היכן זה בזוה"ק?
  • היכן מופיע בזוה"ק שמשה רבינו ע"ה יהיה נשמת משיח

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 14:59 אוה"ח הק' פרשת תצוה. "ובדרך רמז יתבאר הכתוב על דרך מאמר הובא בספר זוהר חדש (בראשית, ח https://he.wikisource.org/wiki/בראשית_ח ), כי ד' גליות של ישראל כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד: גלות הראשון - נגאלו בזכות אברהם אבינו עליו השלום; ב' - נגאלו בזכות יצחק; ג' - בזכות יעקב; והד' תלוי בזכות משה, ולזה נתארך הגלות, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה. וזה הוא שרמז הכתוב כאן, באומרו ואתה תצוה את בני ישראל: על דרך (תהלים, צא https://he.wikisource.org/wiki/תהלים_צא ) "כי מלאכיו יצוה", או על דרך אומרם ז"ל: אין "צו" אלא מלכות, כי הוא ימלוך עלינו לעתיד...".
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/07/2024 23:33
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 16:09 אגב, לעצם הענין. בין השנים תש"פ - תת"י (=31 שנה) הרי שמתוכם ב 17 שנה חלה פרשת *האזינו *בשבת שובה (כאשר ר"ה ביום ה' או ז') ב 14 שנה חלה פרשת וילך בשבת שובה, ואילו פרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') לזאת באה קריאת שירת האזינו בשבת זו, שבת שבין יוכ"פ לסוכות, כדי שנוציא מכך הוראה למעשה (ללמדנו). שגם חלק הלחץ של השגת ארבעת המינים וקניית בגדים לחג, הוא חלק מהשירה. כאשר נראה שהשבת הזו שנמצאת תמיד (=כשפרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') באמצע ההכנות. מפריעה לרצף... ולא היא, אלא להיפך, אז יש זמן לשיר את שירת האזינו.... מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 21:21 בראשית חכמה (שער הקדושה פרק ד') הביא בשם הזוהר הקדוש (פ' בראשית דף יב ע"ב) "פקודא חמישאה וכו', למלעי באורייתא ולאשתדלא בה ולאפשא לה בכל יומא",
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ק
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2024 11:42 ראה: משך חכמה שמות פרק מ פסוק ל (פרשת פקודי) (הפטרה (מלכים - א, ח, יח - יט) (ויאמר ה' אל דוד אבי: יען) אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך. רק אתה לא תבנה הבית... הענין על פי מה דביארתי בדרוש במקום אחר, דסובר רבי חיים כהן (מגילה י, א ד"ה ומאי טעמא) דעל הבית אין מקריבין, ומכל מקום במות אסורין, וטעמו פירשתי, דשמוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים, שהשכינה שורה בתכלית ההעלם כדאיתא בזוהר הקדוש דינקא באשמורה ג' דזהו הגלות - עד שיופיע אור ה' לעין כל במהרה בימינו אמן. ובמות אסורין, דהא בהעלם קדוש הבית כמו שהיה, והבן. וטעמו נראה, דידוע מה שדרשו רז"ל (סוטה ט, א) על הפסוק (איכה ב, ט) "טבעו בארץ שעריה", שהשערים המה מעשה ידיו של דוד, ולכך לא שלטו בהם אויבים. ולכן במחשבה היה קבוע בלבו לבנות הבית, ושלכן נשאר הקדושה קיימת לעולם עולמים בתכלית ההעלם בחינת של דוד קדישא. לכן אמר "הטיבות כי היה עם לבבך", פירוש פועל יוצא - הטיבות להקדושה שתהיה קיימת לעולמים בתכלית ההעלם. ועוד שם: משך חכמה הפטרות פרשת פקודי רק אתה לא תבנה הבית.... הענין על פי מה דביארתי בדרוש במקום אחר, דסובר רבי חיים כהן (מגילה י, א ד"ה ומאי טעמא) דעל הבית אין מקריבין, ומכל מקום במות אסורין, וטעמו פירשתי, דשמוני בניך כחולדה הדרה בעיקרי בתים, שהשכינה שורה בתכלית ההעלם כדאיתא בזוהר הקדוש דינקא באשמורה ג' דזהו הגלות - עד שיופיע אור ה' לעין כל במהרה בימינו אמן. ובמות אסורין, דהא בהעלם קדוש הבית כמו שהיה, והבן. וטעמו נראה, דידוע מה שדרשו רז"ל (סוטה ט, א) על הפסוק (איכה ב, ט) "טבעו בארץ שעריה", שהשערים המה מעשה ידיו של דוד, ולכך לא שלטו בהם אויבים. ולכן במחשבה היה קבוע בלבו לבנות הבית, ושלכן נשאר הקדושה קיימת לעולם עולמים בתכלית ההעלם בחינת של דוד קדישא. לכן אמר "הטיבות כי היה עם לבבך", פירוש פועל יוצא - הטיבות להקדושה שתהיה קיימת לעולמים בתכלית ההעלם. וראה עוד: יערות דבש חלק א דרוש ט ופירוש לדבריו, כי הקדוש ברוך הוא אמר לדוד [דה"ב כח, ג] אתה לא תבנה הבית, ומפרש הטעם, כי דוד לחם עם גוים רבים, ואם יחרב, יאמרו גוים, אלהיהם נקם נקמתם, ולכך לא בנה הבית, וא"כ אילו שלטו בשערים, עדיין יאמרו כך על השערים, ולכך היותם מעשה דוד נטבעו, וזהו אמירת שיר בני קרח, שדעתם שיעלו שערים ואז יעלו בני קרח. --

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים