שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'
2024
39
פוסטים
15
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 09:52
"...ללמדו אומנות" (קידושין ל ע"ב)
לעצם העניין אסביר כי אכן ניתן ללמוד 'אומנות' ולפתח יכולות ורגישויות
אומנותיות 'כפשוטו' (כגון אוזן מוסיקאלית וכיו"ב) רק שדבר שבא בקלות למי שחנן
אותו ה' מלכתחילה בכשרון אמנותי יבוא לרוכש ע"י עמל ויגיעה רבה, כך שאפשר
שמדובר בהשתדלות יתירה וכדברי הר' רוט.הדבר בדוק ומנוסה!
ובדידי הוה עובדא (לא בתחום העריכה).
וכבר אמרו (אודה למי שיביא לי את המקור הראשון) 'אין לך דבר העומד בכח הרצון'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 09:52
"...ללמדו אומנות" (קידושין ל ע"ב)
לעצם העניין אסביר כי אכן ניתן ללמוד 'אומנות' ולפתח יכולות ורגישויות
אומנותיות 'כפשוטו' (כגון אוזן מוסיקאלית וכיו"ב) רק שדבר שבא בקלות למי שחנן
אותו ה' מלכתחילה בכשרון אמנותי יבוא לרוכש ע"י עמל ויגיעה רבה, כך שאפשר
שמדובר בהשתדלות יתירה וכדברי הר' רוט.הדבר בדוק ומנוסה!
ובדידי הוה עובדא (לא בתחום העריכה).
וכבר אמרו (אודה למי שיביא לי את המקור הראשון) 'אין לך דבר העומד בכח הרצון'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 16:14
יש לי ויכוח ישן וארוך עם חבר שהוא עורך ותיק, אם ניתן ללמוד את מקצוע העריכה
תורנית ולהיות מקצועי מספיק.
הוא טוען בתוקף שודאי ניתן ללמוד את זה. ואני טוען שמי שלא מרגיש בצורה
אוטומטית טעויות כתיב או ניסוח כשהוא קורא באופן אקראי איזה מאמר או שיעור
וכדומה, יעשה טובה לנו קוראי הספרים ושלא יכנס לתחום....--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 16:14
יש לי ויכוח ישן וארוך עם חבר שהוא עורך ותיק, אם ניתן ללמוד את מקצוע העריכה
תורנית ולהיות מקצועי מספיק.
הוא טוען בתוקף שודאי ניתן ללמוד את זה. ואני טוען שמי שלא מרגיש בצורה
אוטומטית טעויות כתיב או ניסוח כשהוא קורא באופן אקראי איזה מאמר או שיעור
וכדומה, יעשה טובה לנו קוראי הספרים ושלא יכנס לתחום....--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:54
גם בתחום הניסוח כל עוד לא מדובר בקושי הנובע דיסלקציה, כל כותב בעל מנת משכל
ממוצעת ומעלה יכול לפתח לשון לימודים נעימה ויפה, העולה על שולחן מלכים, כמו
כן יש כללים רבים שמשדרגים את הכתיבה וודאי שכללים אלו ניתן ללמידה.שוב מי שנחן בלשון יפה מטבעו לא יצטרך לעבור כברת דרך ארוכה כל כך, אבל גם
כותב ללא כשרון יכול להגיע להישגים משביעי רצון בתחום הכתיבה.והשומע ישמע וכו'.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 23:24
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם
הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח
כת"י")....מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:28
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי
ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות
זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים
[ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו
גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה* חייב *להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון
אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:28
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי
ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות
זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים
[ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו
גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה* חייב *להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון
אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:02
התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:03
התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 13:53
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית,
יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא
במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד
להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון
מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה,
אינה יכולה להלמד בשום קורס.--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:12
לענ"ד, ספר שמוצאים בו אפילו רק כמה שגיאות כתיב, או פיסוק לא מדוייק שיכול
לגרום לשינוי משמעות, או אפילו שיבושים רציניים בהדגשות וסוגריים וכדומה, הרבה
יאמרו על ספר זה שחוסר הדיוק שלו בעריכה מלמד על הספר כולו שאולי הינו 'בלתי
מוגה' ומי יודע כמה אפשר לסמוך על הכתוב בו, שהרי אפילו את"ל שהמחבר כיוון
לטובה ואפילו ביאר הכל בשלימות, אבל אם העורך המבקר והמגיה לא עשו מלאכתם
נאמנה הרי שמאוד יתכנו שיבושים בהבנה ובאמיתות הנכתב, בפרט בספרי קודש בכל
חלקי התורה, קצת קשה לסמוך על ספר כזה.
מה דעת הקהל ?[משא"כ ניגון, אם אני לא מבין בזה - אמשיך לשמוע וליהנות, ואם אני כן מבין -
מקסימום אפסיק לשמוע את השירים שלו].--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:12
לענ"ד, ספר שמוצאים בו אפילו רק כמה שגיאות כתיב, או פיסוק לא מדוייק שיכול
לגרום לשינוי משמעות, או אפילו שיבושים רציניים בהדגשות וסוגריים וכדומה, הרבה
יאמרו על ספר זה שחוסר הדיוק שלו בעריכה מלמד על הספר כולו שאולי הינו 'בלתי
מוגה' ומי יודע כמה אפשר לסמוך על הכתוב בו, שהרי אפילו את"ל שהמחבר כיוון
לטובה ואפילו ביאר הכל בשלימות, אבל אם העורך המבקר והמגיה לא עשו מלאכתם
נאמנה הרי שמאוד יתכנו שיבושים בהבנה ובאמיתות הנכתב, בפרט בספרי קודש בכל
חלקי התורה, קצת קשה לסמוך על ספר כזה.
מה דעת הקהל ?[משא"כ ניגון, אם אני לא מבין בזה - אמשיך לשמוע וליהנות, ואם אני כן מבין -
מקסימום אפסיק לשמוע את השירים שלו].--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 14:03
התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app--
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 18:05
הצרימה היא לא רק לאניני הטעם, רוב האנשים מרגישים שהנוסח בעייתי ולא זורם, אבל לא יודעים היכן הבעיה ואיך לתקן. ולכן קהל היעד לעורכים הדייקנים הוא הרבה יותר רחב ממה שתואר כאן.
למעשה במקרים רבים טעויות הדקדוק גורמות גם לקושי מובהק בהבנה, כשלא ברור למה זה מתייחס ואיך המשפט ממשיך, וכן שימוש במילים חוזרות ומיותרות שמייגע את הקורא, לכן בעיני בלא שום ספק שספר ערוך היטב יעורר התפעלות כמעט אצל כל קורא, גם אם לא יוכל לשים את היד מה גרם לנעימות הקריאה.
לאחרונה ערכתי ספר לאברך אמריקאי שכתב בסגנון שהצריך תיקונים רבים מאוד. הוא עצמו מאוד התפעל מהתוצאה, גם לו זה הרבה יותר זורם ומובן (חוץ מכמה וכמה מילים שאמר לי שהוא פשוט לא מבין, ומתברר שהן או מלים מודרניות שכתבתי בלא שים לב, או מילים תנכיות וכדו' שאינן בשימוש נרחב בספרות התורנית, ובלשון המודרנית הוכנסו לשימוש רחב יותר), והוא יצא מגדרו משמחה. וזה מלבד הכותרות, ששם ישנו כר נרחב לכשרונו של העורך, לתמצת את המסר שבקטע במילים ספורות, ושזה באמת יכול לעשות שינוי משמעותי באיכות הספר, כאשר העין נמשכת לכותרות המעניינות (עניין זה שייך כמובן רק לסוג מסויים של ספרים).
ועם העורך לומד גם כיצד לנסח מחדש משפטים מפותלים, אעפ"י שאין בהם שום שגיאה, באופן שהקורא מתמקד מייד בנקודת החידוש בלי לנסות להתבונן מה רוצים לומר לו כאן, וגם להשתמש בביטויים קולעים שמחזקים את המסר ומעוררים את הרגש (גם בחומר עיוני ניתן לנסח באופן שתודגש היטב עוצמת הקושיא והחידוש בתירוץ, ומאידך להוריד התבטאויות מוגזמות שלא מתאימות לעוצמת הדברים), בזה בלי ספק שכ"א יבחין בהבדל.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ישראל מאיר כהן
Sent: 26 Dec 2024 2:03 PM
מאת: To: יחיאל
מאת: Cc: אברהם הורוביץ [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יחידה ליחדך [email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app Gmail
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית, יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה, אינה יכולה להלמד בשום קורס.
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים [ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה חייב להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.
כשרון פענוח כתב יד פעמים רבות צריך לזה הבנת דבר מתוך דבר ומרחב חשיבה יצירתית.
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח כת"י")....
תגידו לי, להיות סופר כן אפשר ללמוד? (לפי כמויות הספרים שיוצאים כל יום ניתן להניח שכן, אבל תשאלו את המו"ל אילו ספרים נמכרים בכמויות ואלו מעלים אבק במחסנים).
אני הקטן אוחז שגם מי שלא מרגיש בצורה אוטומטית טעויות ניסוח וכיוצ"ב יכול ללמוד את המקצוע, אלא שלהיות עורך מקצועי עם ניסוח יפה ושפה עשירה, זהו בדרך כלל רק למי שנולד כך.
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 18:05
הצרימה היא לא רק לאניני הטעם, רוב האנשים מרגישים שהנוסח בעייתי ולא זורם, אבל לא יודעים היכן הבעיה ואיך לתקן. ולכן קהל היעד לעורכים הדייקנים הוא הרבה יותר רחב ממה שתואר כאן.
למעשה במקרים רבים טעויות הדקדוק גורמות גם לקושי מובהק בהבנה, כשלא ברור למה זה מתייחס ואיך המשפט ממשיך, וכן שימוש במילים חוזרות ומיותרות שמייגע את הקורא, לכן בעיני בלא שום ספק שספר ערוך היטב יעורר התפעלות כמעט אצל כל קורא, גם אם לא יוכל לשים את היד מה גרם לנעימות הקריאה.
לאחרונה ערכתי ספר לאברך אמריקאי שכתב בסגנון שהצריך תיקונים רבים מאוד. הוא עצמו מאוד התפעל מהתוצאה, גם לו זה הרבה יותר זורם ומובן (חוץ מכמה וכמה מילים שאמר לי שהוא פשוט לא מבין, ומתברר שהן או מלים מודרניות שכתבתי בלא שים לב, או מילים תנכיות וכדו' שאינן בשימוש נרחב בספרות התורנית, ובלשון המודרנית הוכנסו לשימוש רחב יותר), והוא יצא מגדרו משמחה. וזה מלבד הכותרות, ששם ישנו כר נרחב לכשרונו של העורך, לתמצת את המסר שבקטע במילים ספורות, ושזה באמת יכול לעשות שינוי משמעותי באיכות הספר, כאשר העין נמשכת לכותרות המעניינות (עניין זה שייך כמובן רק לסוג מסויים של ספרים).
ועם העורך לומד גם כיצד לנסח מחדש משפטים מפותלים, אעפ"י שאין בהם שום שגיאה, באופן שהקורא מתמקד מייד בנקודת החידוש בלי לנסות להתבונן מה רוצים לומר לו כאן, וגם להשתמש בביטויים קולעים שמחזקים את המסר ומעוררים את הרגש (גם בחומר עיוני ניתן לנסח באופן שתודגש היטב עוצמת הקושיא והחידוש בתירוץ, ומאידך להוריד התבטאויות מוגזמות שלא מתאימות לעוצמת הדברים), בזה בלי ספק שכ"א יבחין בהבדל.
From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ישראל מאיר כהן
Sent: 26 Dec 2024 2:03 PM
מאת: To: יחיאל
מאת: Cc: אברהם הורוביץ [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יחידה ליחדך [email protected]; הכתב והמכתב
Subject: Re: [הכתב והמכתב] שרשור בנושא 'איך להיות עורך יותר מקצועי'התגובה של ישראל מאיר כהן בוצעה דרך https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app Gmail
לענ"ד, כפי הנאמר, כמוה כניגון, יש לה את המקצב הטון והמשקל, וזרימתה המיטבית, יכולה לעשות רק על ידי כישרון מובנה ומולד.
אכן, כשם שצרימה מוסיקלית עדינה תפריע רק לאניני שמיעה מוסקלית, כן כתיבה שלא במיטבה תצרום רק לבעלי רגישות גבוהה לדבר.
ומכיון שלרוב העולם אין את הרגישות הזו, יכול גם העורך נטול הכשרון המולד להיכנס לבקעה זו, קהל היעד יהנה מאד ממלאכתו.
אך המעטים, אניני הטעם, ורגישי התיבה הכתובה, יהנו לרוב רק מכותב בעל כשרון מולד ומובנה.
צלילי הכתיבה, זמירתה ותנועתה, עליותה ומורדה, חידודה וציצוחה, דקותה ורגישתה, אינה יכולה להלמד בשום קורס.
לגבי מה שכתב ר' אליהו ברנדשטיין למה יש כל כך הרבה ספרים אם לא כולם מוכשרים.
התשובה לא ממש משמחת, והסיבה לזה כמו הרבה תופעות בזמנינו, שבגלל ריבוי ההוצאות לאור וחנויות הספרים, כל מי שחושב שיש לו כישרון לכתוב ספר מנסה לעשות זאת [אולי בגלל שכך שכנעו אותו בקורס של קאוצ'ינג או באבחון התעסוקתי...].
וכמו שהיום כל מי שמדמיין או שפעם בטעות הוא חלם שיש לו כישרון הלחנת שירים [ואולי אף לשיר אותם] הרי הוא מוציא שיר.
ומטעם זה, בודאי שניתן להיות עורך תורני גם מי שלא ממש נולד עם זה, אבל יש לו גישה לזה.
אבל, מי שלא נולד עם זה חייב להשתפשף יותר, הן מאחרים שילמדוהו והן מנסיון אישי, כדי שלא יהיה כמו אותם מחברי ספרים ומלחיני שירים הנ"ל.
כשרון פענוח כתב יד פעמים רבות צריך לזה הבנת דבר מתוך דבר ומרחב חשיבה יצירתית.
לענ"ד אלו ואלו צודקים,
בעריכה יש הרבה ענפים, לדוגמא בתחום הניסוח, ברור שחייבים כשרון מולד. אך ישנם הרבה ענפים ששייך ללמוד אותם (מישהו מכיר מישהו שנולד עם "כשרון פענוח כת"י")....
תגידו לי, להיות סופר כן אפשר ללמוד? (לפי כמויות הספרים שיוצאים כל יום ניתן להניח שכן, אבל תשאלו את המו"ל אילו ספרים נמכרים בכמויות ואלו מעלים אבק במחסנים).
אני הקטן אוחז שגם מי שלא מרגיש בצורה אוטומטית טעויות ניסוח וכיוצ"ב יכול ללמוד את המקצוע, אלא שלהיות עורך מקצועי עם ניסוח יפה ושפה עשירה, זהו בדרך כלל רק למי שנולד כך.
--
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 20:41
אולי יש לחזק את הנקודה האחרונה, שכידוע כיום צריך יותר לשכנע את האנשים
לקרוא, משום ריבוי הספרים וכו', ובעיקר משום רמת הקשב שירדה פלאים, וצריך
שהקטעים יהיו קצרים וממוקדים ככל האפשר. אחרת, אם יקח הקורא לידיו את הספר,
והדברים יהיו יגעים אפילו קמעא בעיניו, או קצת ארוכים, או לא ממוקדים, באופן
שצריך להפעיל אפילו קצת מחשבה, יאמר לעצמו מה לי ולצרה הזו, יש עוד ספרים רבים
שאינם מצריכים יגיעה ו'בזבוז זמן' בעיניו (הרי ישנם כאלו שחושבים שגם להתייגע
להבין דף גמ' זה מיותר אחרי שיש שוטנשטיין, ולעמול בתוס' מיותר אחרי שיש אוצר
עיונים וכו', ורק מעיד קצת על מצב הקשב הכללי). ובזה מקומו של עורך מקצועי
ומנוסה, שיודע להיכנס לראש הקורא, להבין כיצד יקרא במרוצה, איך לעניין אותו
ולמשוך את עיניו לקרוא כמה שיותר, לגרום לו ליהנות מהבנין של התירוץ לעומת
הקושיא. ואת זה ודאי שלא כ"א יודע לעשות.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 20:41
אולי יש לחזק את הנקודה האחרונה, שכידוע כיום צריך יותר לשכנע את האנשים
לקרוא, משום ריבוי הספרים וכו', ובעיקר משום רמת הקשב שירדה פלאים, וצריך
שהקטעים יהיו קצרים וממוקדים ככל האפשר. אחרת, אם יקח הקורא לידיו את הספר,
והדברים יהיו יגעים אפילו קמעא בעיניו, או קצת ארוכים, או לא ממוקדים, באופן
שצריך להפעיל אפילו קצת מחשבה, יאמר לעצמו מה לי ולצרה הזו, יש עוד ספרים רבים
שאינם מצריכים יגיעה ו'בזבוז זמן' בעיניו (הרי ישנם כאלו שחושבים שגם להתייגע
להבין דף גמ' זה מיותר אחרי שיש שוטנשטיין, ולעמול בתוס' מיותר אחרי שיש אוצר
עיונים וכו', ורק מעיד קצת על מצב הקשב הכללי). ובזה מקומו של עורך מקצועי
ומנוסה, שיודע להיכנס לראש הקורא, להבין כיצד יקרא במרוצה, איך לעניין אותו
ולמשוך את עיניו לקרוא כמה שיותר, לגרום לו ליהנות מהבנין של התירוץ לעומת
הקושיא. ואת זה ודאי שלא כ"א יודע לעשות.--
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 00:29
תענוג לקרוא את דבריכם הכתובים בטוב טעם ודעת וקולעים אל השערה.
אני מתרשם שהרבה מן הכותבים מסכימים שיש דברים רבים 'למידים' במקצוע העריכה.
היום ישבתי עם אברך מהכולל שלי על חידושים שכתב ונתתי לו כמה נקודות בסיסיות
כיצד ראוי לערוך את הדברים, אני מעריך שאילו הייתי מביא את דבריו כאן לבטח רוב
הקוראים היו אומרים שאינו מתאים להיות עורך, מאידך מתוכן השיחה עמו התרשמתי
שיש לו פוטנציאל טוב מאוד ללמוד את התחום כדבעי ולהשתלם בו.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 00:29
תענוג לקרוא את דבריכם הכתובים בטוב טעם ודעת וקולעים אל השערה.
אני מתרשם שהרבה מן הכותבים מסכימים שיש דברים רבים 'למידים' במקצוע העריכה.
היום ישבתי עם אברך מהכולל שלי על חידושים שכתב ונתתי לו כמה נקודות בסיסיות
כיצד ראוי לערוך את הדברים, אני מעריך שאילו הייתי מביא את דבריו כאן לבטח רוב
הקוראים היו אומרים שאינו מתאים להיות עורך, מאידך מתוכן השיחה עמו התרשמתי
שיש לו פוטנציאל טוב מאוד ללמוד את התחום כדבעי ולהשתלם בו.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 13:18
לא בהכרח. זה כמו לומר שיש לו קליטה טובה, אך בפועל הוא עדיין לא יודע ללמוד.
מאת: [email protected]
--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות