תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 14:15
בצמצום זה מדוייק
בקירוב זה בערך
ויתכן שאם חסר אחד עדיין נקרא בצמצום כי יש עם הכולל
ראה למשל בחוות יאיר
(9) שו"ת חות יאיר סימן קעד
אותה צלע גדולה יותר מן הקטנה שני חמישיות של הגדולה. ואע"פ שהוא שלא בדקדוק
והוא פחות מעט, כי כשנחלק ח' אמות כולם לחלקים חמשיים יהיו ביחד מ' חמשיים,
וכשנחלק ה' אמות לחלקים חמשיים יהיו כ"ה חמשיים, ויהיה היתרון אם כן ט"ו
חמשיים, ושני חמשיים של ח' אמות הם ט"ז חמשיים. מכל מקום אחר שגם מה שכתבנו
שצלע היתר של המעושר הוא ג' אמות אינו בדקדוק כולי האי, אם כן בקל נוכל להבין
כי כשיזדמן זה בזה יהיה הדבר ברור ונכון. ואחר שאין עתי עמי לבקש תחבולות
למצוא החשבון בדקדוק גדול משכתי את ידי, ומעלת כ"ת בשכלו הדק והזך ימצא נחת
לנפשו נפש החכמה ותבונה. חזרתי וכתבתי לו בדברי הרב הנ"ל עם שידעתי כי רב חילו
וכי כביר מצאה ידו בכל חכמה ובפרט בחכמת הנדסה ושגה בעיונו, ראיתי כמה גדול כח
המטעה באדם, כי מלבד מה שנכנס בדרך רחוק ודחוק לפרש דברי קדמונים במה שנתנו
כלל בדבר חשבון, וכל דבריהם במקום שלא כתבו לשון 'בקירוב' הוא בצמצום כקולע אל
השערה, ומעלת כ"ת כתב שדבריהם על צד הקירוב וביקש חשבונות בלתי מדוקדקים שעל
ידי כך יאמר שבשביל זה יצא חסר בצד מה מיתר בצד שני והכל שלא בדקדוק. אף כי מה
שכתב שכל קו הסובב העיגול מחזיק ג' פעמים השטח ושביעית ושנתבאר במופת, אומר
אני מאן דמתרגם לי זה הן במושכל הן במופת מובילנא ליה מניה לבי מסותא, ואלי
נתבאר במופת שאי אפשר לידע בצמצום מדת קו הסובב בשום פנים כמו שאי אפשר לידע
בצמצום מדת אלכסון יתר על צלע המרובע וכמו שיש כמה מספרים שאי אפשר לגדרם
במרובע כמו שכתב הרמב"ם, ובארתי ת"ל הדק היטב בקונטריסים שלי שג' אלו הנמנעות
קשורים ותלויים זה בזה ואין ספק בזה בגזירת עירין ומאמר קדישין רק שאי אפשר
לבאר זה פה:
מאת:
[email protected]