דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. בקשת מקור
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בקשת מקור

2024
6 3 29 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ש

    בקשת מקור - גאולה שלישית תהיה בזכות יעקב.

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    25 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2024 09:28 המקור מדברי המדרש תנחומא הינו ממש לעניין זה וייש"כ על כך. בדברי האלשיך מרומז העניין אך אינו כ"כ להדי'. המקור מהגמרא בפסחים ידעתי אך אין מפורש שם להדי' ויתכן אולי לפרשו בעניין אחר. המקור מדברי האוה"ח הק' אין בהם ממש לענייננו ואדרבה משם קשיא לדבר זה, שלשיטתו הגאולה העתידה היא בזכות משה רעיא מהימנא, ורק בנין בית שני היה בזכות יעקב (ובנין בית ראשון בזכות יצחק וגאולת מצריים בזכות אברהם. בכל אופן ייש"כ לכל העונים יבורכו כולם משמי מרום בכל הטוב. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 14.05.24, 09:24:38
  • ש

    בקשת מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 12:29 לא מצאתי
  • מ

    בקשת מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 11:47 ----- Original Message ----- From: אשר מאיר שולמן To: מא ר Cc: ש. הופמן S. Hoffman ; עריכה תורנית Sent: Sunday, February 04, 2024 12:55 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] בקשת מקור בעיקר צריך מקור לאלו שצמים בז' אדר ידוע שגם צמו תאריכים אחרים - אבל זה מה שצריך כרגע (אם בדרך אגביש קור שהם מתענים בכלל, לא יזיק) יום נפלא משה רייך שהח"ק צמים או שצמים דוקא בז' אדר? היו מקומות שהיו צמים בט"ז כסלו עוד תאריכים שונים. ----- Original Message ----- From: מא ר To: עריכה תורנית Sent: Friday, February 02, 2024 11:04 AM Subject: [הבית לעורך התורני] בקשת מקור מי החו"ר יודעים מה המקור העתיק ביותר שהחברא קדישא צמים בז' אדר (עצם התענית ביום זה מוזכר בשו"ע, השאלה לגבי החו"ק) תודה יום נפלא משה רייך קבצים מצורפים: מקורות וקורות.PDF
  • י

    בקשת מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 13:55 אולי אולי כמ"ש בתניא ח"א, לט: והנה שכר מצוה מצוה. פירוש, שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה. ואין לנו עסק בנסתרות, שהם הצדיקים הגדולים, שהם בבחינת מרכבה. רק הנגלות לנו, שאחריהם כל אדם ימשוך, לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו בהתגלות ליבו, הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולת אין סוף ברוך הוא, מקומה בעשר ספירות דבריאה; ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו, בעשר ספירות דיצירה. אבל עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו, אפילו במוחו בבחינת גילוי, דהיינו לעורר האהבה הטבעית המסותרת בלב, להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי, אפילו במוחו ותעלומות לבו על כל פנים, רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה - הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד, הנקרא חיצוניות העולמות, ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו יתברך, שהן עשר ספירות הקדושות. וכמו שכתוב בתיקונים, דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא, ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. מאת: [email protected]
  • ב

    מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    37 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:57 בוודאי הדברים נכונים לגבי הגאון בעל אשל אברהם - אבל האם יש לזה מקור במנחת יצחק? יום נפלא משה רייך
  • I

    מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 13:42 תלמוד בבלי מסכת נזיר דף נז עמוד ב אמר רב הונא: המקיף את הקטן - הרי הוא חייב. א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא: ודידך מאן מגלח להון? אמר ליה: חובה. תקברינון חובה לבניה. כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא. מאת: [email protected]
  • ש

    בקשת הסבר / מקור

    2024
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    51 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 08:52 א"כ באמת צ"ע היאך חז"ל וכל הקדמונים קראו לזה רק ציצית. היכן ראו זאת בפסוקים. מאת: From: rafael dilman Sent: 23 Dec 2024 12:29 AM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: שמואל זאב בעק [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [הכתב והמכתב] בקשת הסבר / מקור מצאתי, התורה הקדושה. איך נשתרש נשם זה עניין לבלשנים. כשתמצא מישהו שהזכיר מצות "גדילים" אז השאלה תהיה שאלה. מנין שעיקר המצוה היא הציצית? כתוב גם גדילים תעשה לך. זה 2 פסוקים שכל אחד אומר משהו אחר. הראיה היא שלשון ציצית מתפרש על הענף, ולשון גדיל על הגדיל, וכיון שעיקר המצוה היא הציצית, הרי מבואר שהעיקר קיבל את השיעור החשוב. From: rafael dilman <[email protected] mailto:[email protected] > Sent: 22 Dec 2024 9:04 PM To: [email protected] mailto:[email protected] Cc: שמואל זאב בעק <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [הכתב והמכתב] בקשת הסבר / מקור לא הבנתי מה הראיה מהמדרש. עכ"פ גם זה גמ' בע"ב שם - מח' אמוראים אם צריך או גדיל או ענף, או שצריך את שניהם. כך שמעמדם שווה. מעתיק את המדרש שבו מבואר הענין להדיא דלא כהמג"ש (מדרש הגדול במדבר ט"ו, ל"ז (פרשת שלח)) ועשו להם ציצית. שומע אני יעשה כולה ציצית, תלמוד לומר להלן גדילים. או גדילים, שומע אני יעשה כולה גדיל, תלמוד לומר ציצית. הא כיצד, שתהא גדילה יוצא מן הציצית והציצית יוצא מן הגדילה. מיכן אמרו נויי תכלת שליש גדיל ושני שלישין ענף. ואותו גדיל עושהו חליות. וכמה שיעור חוליה, רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש, ששלשה חוטין כרוכין הן חוליה. והפוחת בחליות לא יפחות משבע כנגד שבעה רקיעים, והמוסיף לא יוסיף על שלש עשרה, כנגד שבעה רקיעים וששה אוירות שביניהם. From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of rafael dilman Sent: 22 Dec 2024 7:10 PM To: שמואל זאב בעק <[email protected] mailto:[email protected] > Cc: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [הכתב והמכתב] בקשת הסבר / מקור לא, אין דעה כזו. גמ' מפורשת מנחות לט. אין דעה כזו? (לא מצאתי כמובן) זו טעות כמובן, וצ"ל להיפך. לא יודע מה הוא רוצה בסוף המשפט. בשיעור שאני עורך נאמר כך: וכן מצינו במצות ציצית שני שליש גדיל ושליש ענף, אף שהענף הוא עיקר המצוה. האם זו טעות? ומה האמת? --
  • י

    בקשת מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 12:56 נראה שאין בזוהר נוסח מדוייק זה, אף שמצוטט כן בהרבה ספרים. וראיתי שבד"כ מציינים בזה לתקוני זוהר תקון י' דף כה ע"ב: "ומצוה בלא דחילו ורחימו לא יכילת לסלקא ולמיקם קדם י"ה".

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים