שלום רב,
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 00:22
לא כ"כ מכיר את בר אילן. לגבי אוצה"ח לא כדאי לחפש באופן הזה, כי אז לא תתקבל
שום תוצאה.
אלא לחלק עם מרווחים: לדוד מזמור (30) ליל ר"ה/ראש השנה (30) העני[י]ן/טעם.
ולהוסיף קידומות.
ואז אתה מקבל:
[image: image.png]
אתה יכול גם להשמיט את המילה "הטעם", ולעבור על התוצאות. וביניהן למשל:
[image: image.png] -
-
תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 00:22
לא כ"כ מכיר את בר אילן. לגבי אוצה"ח לא כדאי לחפש באופן הזה, כי אז לא תתקבל
שום תוצאה.
אלא לחלק עם מרווחים: לדוד מזמור (30) ליל ר"ה/ראש השנה (30) העני[י]ן/טעם.
ולהוסיף קידומות.
ואז אתה מקבל:
[image: image.png]
אתה יכול גם להשמיט את המילה "הטעם", ולעבור על התוצאות. וביניהן למשל:
[image: image.png] -
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2025 11:17
תוצאות מבר אילן
-
חמדת ימים אלול וראש השנה פרק ו אות סד
מנהג האר"י לומר לדוד מזמור בליל ר"ה קודם קדיש בתרא סד) ועוד זאת שמענו כי
מנהג הרב עם החברים לומר ליל ראש השנה קודם קדיש בתרא מזמור כ"ד לדוד מזמור
לה' הארץ ומלואה, ומסוגל כדי שלא יחסרו מזונותיו כל השנה. אכן צריך שיכוין
בניקוד שמות הוי"ה שבו כזה יְהֶוָה שעולה ניקודו שם אדנות עם הכולל ועם אותיות
ההוי"ה עצמה גימטריא פא"י שהוא שם הפרנסה היוצא מראשי תיבות פותח את ידיך,
ואני שמעתי בניקוד זה יְהֶוֹה שניקודו עולה ס' ועם ההוי"ה עולה גימטריא אלהים
בסוד ה' הוא האלהים אשר משם הפרנסה והכל עולה למקום אחד. -
שו"ת שיח יצחק סימן רעא ד"ה אשר שאלני
אשר שאלני אם חיובא לומר המזמור כ"ד לדוד מזמור, שנוהגים עפ"י האר"י זלה"ה,
לאמרו בלילי ראש השנה ג"פ או די בפ"א. -
שו"ת גבורות אליהו אורח חיים סימן קנה ד"ה אחר שמונה
אחר שמונה עשרה [יש נוהגין לומר בליל ראש השנה ויום הכפורים אחר שמונה עשרה
לדוד מזמור לה' הארץ כו'] (שם סעי' ג) קדיש תתקבל, קידוש דראש השנה, מסיים בו
ויום הזכרון (שם סעי' כה), שהחיינו (שם), עלינו, [לדוד ה' אורי], קדיש יתום. -
לאור ההלכה שופר במקדש ובמדינה ד"ה ברם, העולם
ישראל. ולשלמה המלך אמר אשמדאי: למה כבשת את כל העולם, והרי כמה ישאר לך אחרי
ככלות הכל - ארבע אמות. ולכן בשבת אסור לאדם שימצא בכל מציאותו, בכל ארבע
אמותיו, ברשות הרבים. ואת אשר פועלת שבת אחת בשבוע פועל השופר אחת בשנה. כבר
בליל התקדש חג של ראש השנה מכריזים ואומרים: "לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל
ויושבי בה". רשות היחיד. ובכל תפילות היום: "מלוך על העולם כולו בכבודך והנשא
על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך", וכן הלאה עד
סיום הברכה: "ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ". והשיא של -
ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תקפב - סדר תפלות ראש השנה סעיף כט
כט. מנהג יפה על פי המקובלים לומר בליל ראש השנה קודם קדיש בתרא לדוד מזמור
לה' הארץ ומלואה (תהלים כד), שהוא סגולה שלא תחסר פרנסתו ומזונותיו במשך כל
ימות השנה. ואחר המזמור אומרים התפלה שעל הפרנסה. [פרי עץ חיים (שער תפלות ר"ה
עמוד תקפג), חמדת ימים (דף לג ב). וכ"כ בספר משנת חסידים]. -
מפתח נושאים
ראש השנה - תפילה. טעם אמירת "לדוד מזמור" בליל ראש השנה וכמה פעמים יש
לאומרו. -
כתב עת עוז ואורה ז, תש"ע, רכב - רכח
נושא המאמר: בירור ושורש מנהג אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה ויום הכיפורים
ושיר ממעמקים בעשרת ימי תשובה כשיגיע למקומו ומ"מ אפשר כיון שהציבור עומדים
בין ישתבח ליוצר רשאי הוא להשתתף עם הציבור ולאמרו עמהם ולכן לא הכרעתי בזה
והאומרו עם הציבור אין מזניחין אותו", ע"כ דבריו באלף למטה +1+. ומעתה נראה
דאמנם יסודם של אמירת ב' מזמורי התהלים הם בכתבי האר"י ז"ל לומר לדוד מזמור
בליל ראש השנה ויוה"כ, ושיר ממעמקים בין יוצר לישתבח בעשי"ת ובשניהם הטעם שלא
לאמרם דאולי הוי הפסק אבל חלוקים הם במקום אמירתם. דשיר ממעמקים יסודו ע"פ
הכתבים לאומרו בין ישתבח ליוצר בדוקא ובהכרח וכדכתב באלף למטה דאל"ה מזמורא
יתמא הוא. ואילו
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2025 11:17
תוצאות מבר אילן
-
חמדת ימים אלול וראש השנה פרק ו אות סד
מנהג האר"י לומר לדוד מזמור בליל ר"ה קודם קדיש בתרא סד) ועוד זאת שמענו כי
מנהג הרב עם החברים לומר ליל ראש השנה קודם קדיש בתרא מזמור כ"ד לדוד מזמור
לה' הארץ ומלואה, ומסוגל כדי שלא יחסרו מזונותיו כל השנה. אכן צריך שיכוין
בניקוד שמות הוי"ה שבו כזה יְהֶוָה שעולה ניקודו שם אדנות עם הכולל ועם אותיות
ההוי"ה עצמה גימטריא פא"י שהוא שם הפרנסה היוצא מראשי תיבות פותח את ידיך,
ואני שמעתי בניקוד זה יְהֶוֹה שניקודו עולה ס' ועם ההוי"ה עולה גימטריא אלהים
בסוד ה' הוא האלהים אשר משם הפרנסה והכל עולה למקום אחד. -
שו"ת שיח יצחק סימן רעא ד"ה אשר שאלני
אשר שאלני אם חיובא לומר המזמור כ"ד לדוד מזמור, שנוהגים עפ"י האר"י זלה"ה,
לאמרו בלילי ראש השנה ג"פ או די בפ"א. -
שו"ת גבורות אליהו אורח חיים סימן קנה ד"ה אחר שמונה
אחר שמונה עשרה [יש נוהגין לומר בליל ראש השנה ויום הכפורים אחר שמונה עשרה
לדוד מזמור לה' הארץ כו'] (שם סעי' ג) קדיש תתקבל, קידוש דראש השנה, מסיים בו
ויום הזכרון (שם סעי' כה), שהחיינו (שם), עלינו, [לדוד ה' אורי], קדיש יתום. -
לאור ההלכה שופר במקדש ובמדינה ד"ה ברם, העולם
ישראל. ולשלמה המלך אמר אשמדאי: למה כבשת את כל העולם, והרי כמה ישאר לך אחרי
ככלות הכל - ארבע אמות. ולכן בשבת אסור לאדם שימצא בכל מציאותו, בכל ארבע
אמותיו, ברשות הרבים. ואת אשר פועלת שבת אחת בשבוע פועל השופר אחת בשנה. כבר
בליל התקדש חג של ראש השנה מכריזים ואומרים: "לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה תבל
ויושבי בה". רשות היחיד. ובכל תפילות היום: "מלוך על העולם כולו בכבודך והנשא
על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך", וכן הלאה עד
סיום הברכה: "ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ". והשיא של -
ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סימן תקפב - סדר תפלות ראש השנה סעיף כט
כט. מנהג יפה על פי המקובלים לומר בליל ראש השנה קודם קדיש בתרא לדוד מזמור
לה' הארץ ומלואה (תהלים כד), שהוא סגולה שלא תחסר פרנסתו ומזונותיו במשך כל
ימות השנה. ואחר המזמור אומרים התפלה שעל הפרנסה. [פרי עץ חיים (שער תפלות ר"ה
עמוד תקפג), חמדת ימים (דף לג ב). וכ"כ בספר משנת חסידים]. -
מפתח נושאים
ראש השנה - תפילה. טעם אמירת "לדוד מזמור" בליל ראש השנה וכמה פעמים יש
לאומרו. -
כתב עת עוז ואורה ז, תש"ע, רכב - רכח
נושא המאמר: בירור ושורש מנהג אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה ויום הכיפורים
ושיר ממעמקים בעשרת ימי תשובה כשיגיע למקומו ומ"מ אפשר כיון שהציבור עומדים
בין ישתבח ליוצר רשאי הוא להשתתף עם הציבור ולאמרו עמהם ולכן לא הכרעתי בזה
והאומרו עם הציבור אין מזניחין אותו", ע"כ דבריו באלף למטה +1+. ומעתה נראה
דאמנם יסודם של אמירת ב' מזמורי התהלים הם בכתבי האר"י ז"ל לומר לדוד מזמור
בליל ראש השנה ויוה"כ, ושיר ממעמקים בין יוצר לישתבח בעשי"ת ובשניהם הטעם שלא
לאמרם דאולי הוי הפסק אבל חלוקים הם במקום אמירתם. דשיר ממעמקים יסודו ע"פ
הכתבים לאומרו בין ישתבח ליוצר בדוקא ובהכרח וכדכתב באלף למטה דאל"ה מזמורא
יתמא הוא. ואילו
תאריך ההודעה המקורית: 11/02/2025 22:03
@אליהו עבוד [email protected] הנוסח שכתבת לחיפוש. כך אתה כותב אותו
בשורת החיפוש? או כמראה מקום בעלמא, כי רוב הצורות שכתבת נחשבות כחיפוש שגוי
באוצר החכמה או שמא שאינני יודע דבר מה -
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/02/2025 22:03
@אליהו עבוד [email protected] הנוסח שכתבת לחיפוש. כך אתה כותב אותו
בשורת החיפוש? או כמראה מקום בעלמא, כי רוב הצורות שכתבת נחשבות כחיפוש שגוי
באוצר החכמה או שמא שאינני יודע דבר מהתאריך ההודעה המקורית: 11/02/2025 22:41
לא הבנתי מה החילוק בין שורת החיפוש למ"מ בעלמא. אשמח להבין יותר!
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/02/2025 22:03
@אליהו עבוד [email protected] הנוסח שכתבת לחיפוש. כך אתה כותב אותו
בשורת החיפוש? או כמראה מקום בעלמא, כי רוב הצורות שכתבת נחשבות כחיפוש שגוי
באוצר החכמה או שמא שאינני יודע דבר מה
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות